שמישהו ילשין לאבשלום קור
עוד אני מטנף על כישוריהם של אנשים שמגיעים לעיתונות מגל”צ, וקריין החדשות בגל”צ מספר משהו על הזרוע הפוליטית של המחתרת האירית, הלא היא
שֵיין פָיין.
ולפני כמה ימים, עוד מוכשר שם דיבר על שני הסרטים החדשים שעוסקים בקרב של
אָיוֹ גִ’ימה.
זלנגו: העיתונאים נדרשים ללמוד שפה חדשה
זלנגו היא חברה שמפתחת שפת אייקונים סלולרית צבעונית. כל מילה בהודעות SMS ששולחים באמצעותה מוחלפת בתמונה קטנה, ללא ההטיות. בעייני זה סטארט-אפ שמעודד אנאלפביתיות בקרב בני הנוער הבין כה וכה רפי שכל של ימינו, אבל ההודעה לעיתונות שהם שלחו חמודונת – היא נכתבה כולה בשפת האייקונים הילדותית הזו. אירוניה מושלמת לניב התאגידי-שיווקי המעונב.
צה”לולים
נשקים, רכבים, ציודים, מידעים – אילו עוד מילים זכו בעל כורחן ללשון רבים עילגת בשפה הצה”לית?
ריגור מורטיס
למרות שלא היה זה סוד שאורי דן מת מסרטן, הקריין בגל”צ אמר עכשיו שדן מת ממחלה קשה.
ושוב אני נדרש לסוגייה הפוליטיקלי קורקטית: כשמתים ממחלה, כנראה שהיא היתה קשה.
מחפש הצעה למילה עברית ל-merchandizing
יודעים מה זה מרצ’נדייזינג, כן? מוצרים שמלווים דמות או מותג או לוגו או סמל, כמו בובות של מיקי מאוס או תיקים בצורת הלו קיטי.
אז מילה בעברית. לכו על זה.
שאלה לשונית: “עמוד אינטרנט” או “דף אינטרנט”?
נתקלתי עכשיו בכתבה במונח “דף אינטרנט” כתרגום ל”web page”. אינסטינקטיבית הרגשתי שזה לא נכון, ושזה צריך להיות “עמוד אינטרנט”.
ניסיון לנימוק משכנע יותר הוביל לכך שדף הוא “עלה בספר או במחברת” (מילון עממי מנוקד ומצויר, א. אבן שושן וד. ירדן, תשי”ד 1954), ועמוד הוא “כל אחד משני הצדדים של הדף” (שם). ואם עמוד הוא יחידת התוכן הבסיסית, ואם באינטרנט אין צדדים, “עמוד” מתאים יותר מ”דף”. אבל אם זה ככה, למה התוכנה לגלישה באינטרנט, browser, נקראת בעברית “דפדפן”?
Talk amongst yourselves בטוקבקים.
משחק הקללות
פילטר הטוקבקים של אתר הספורט ONE חוסם טוקבקים שמכילים מילים בעייתיות, ומבקש מהמטקבק לתקן את דרכיו או להעביר את התגובה לבדיקת עורך בשר ודם.
המילים הבעייתיות הן הסיפור, עליו הלשין ארז וולף: לצד נאצות מקובלות כמו “מסריח”, “מניאק”, “חרא”, “זבל” ו”תמות”, הוא חוסם גם עדות (ערבי, כורדי), העדפות מיניות (לסביות, הומואים, מאונן, מוצץ), ליקויים פיזיולוגיים (גמדים), קשרים משפחתיים (אחותך) ועוד.
בואו נשחק משחק: טקבקו פה את המילים הכי מופרכות שהפילטר חוסם, ואת אלה שהייתם מצפים שייחסמו אבל עוברות חלק.
Justify *This*
גם בממשק העברי של דפדפן אינטרנט אקספלורר, שורת ה-URL נכתבת באנגלית – אז למה היא מוצמדת לימין?
מורידים ניקוד על זה?
ב”צ (בני ציפר, אני מניח) כותב ב”הארץ” בסופהשבוע על “הגמדים הקטנים של הניקוד“. הוא מלין על כך שהמשוררים של ימינו, ולא רק הם, לא יודעים לנקד כי לא למדו זאת בבית הספר, וכי ספרי הילדים ממהרים לוותר על הניקוד.
כמה מחברי הטובים הם משוררים טובים. לחלק הארי של המשוררים האלה אין מושג בניקוד, וכשהם שולחים אלי מפעם לפעם שירים לפרסום במוסף זה הם שולחים אותם לא מנוקדים, עירומים כעץ בשלכת, ומניחים שבאורח פלא יתעטפו שיריהם בנקודות ויתפרסמו בעיתון כשהם מנוקדים.
את חשיבות הניקוד מדגים ב”צ על ידי ההבדל שהניקוד נותן להומונים “הנחה” (הורדה במחיר והשערה, לפי הניקוד). אירוניה מקסימה היא שהטור הזה עלה לאינטרנט בלי הניקוד שהופיע בחלק מהמילים. כנראה שבגירסה המקוונת של “הארץ” חסרים לא רק נקדנים שיודעים איך לנקד מילים נכון, אלא גם אנשים שיודעים להעתיק את הניקוד שמישהו אחר כבר עשה בשבילם.
דו”צית מדורגגת
מדורגג: איש צבא (או לשעבר) שדרגתו צויינה.
מקור: דבורית שרגל, ולווט אנדרגראונד.
שימוש: “תא”ל [מירי רגב], לתוהים, מדורגגת ב-CNN כבריגדיר ג’נרל, כפי שצריך”.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
