המילה “טוק-בקים” לא מבשרת טובות
קשת תשדר תוכנית על האינטרנט וסכנותיו לכבוד “היום הלאומי לאינטרנט בטוח בחסות מיקרוסופט ישראל, יצרנית תוכנות מעולות ותעמולת די לפיראטיות:
לינוי בר גפן תגיש את ‘לידיעת הגולשים’-
ספיישל של ‘קשת’ לציון היום הלאומי לאינטרנט בטוח
* הרשתות החברתיות- מה כולם באמת מחפשים שם?
* מה קורה עם כל המידע שאנחנו משאירים שם?
* הטוק-בקיסטים: עד כמה הם באמת משפיעים?
* ואיך אפשר לזהות ברשת ‘טוק-בקיסטים להשכיר’?
כן, “טוק-בקיסטים”. כמו “אינטר-נט”. מובטח משדר מאוזן ולא מעודד פרנויה טכנופובית בכלל.
אה, ומיקרוסופט?
‘מייקרוסופט’ תיקח חסות מרכזית על המשדר.
ומה שהכי מעצבן אותי באופן אישי זה שכשהתחקירניות של קשת התקשרו אלי לקבל עזרה, לא קישרתי בין זה לבין יום האינטרנט. בסוף עוד ייצא שהשם שלי יופיע ברשימת התודות של הדבר הזה.
סקס, סמים והפרת זכויות יוצרים: התעמולה של מיקרוסופט ישראל
שרת החינוך יולי תמיר ומנכ”ל מיקרוסופט ישראל דני ימין, וביניהם קהל שבוי. צילום: ניב קנטור/יחצנות מיקרוסופט ישראל
החודש יתקיים, זו השנה הרביעית, היום הלאומי לאינטרנט בטוח, יוזמה יחצנית של מיקרוסופט ישראל שאומצה משום מה על ידי משרד החינוך. לכאורה, היום הלאומי לאינטרנט בטוח אמור לחנך ילדים לשימוש בטוח ונבון באינטרנט – לא למסור פרטים אישיים סתם כך, לא למהר להיפגש עם זרים שהכירו באינטרנט, לא להתמכר לגלישה על חשבון חיי לימודים וחברה. אבל כאמור, מיקרוסופט ישראל עומדת מאחורי היום הזה, והיא לא תפספס את ההזדמנות להשפיע על התוכן שבו מואבס הקהל השבוי של תלמידי ישראל.
בקומוניקט ששלח משרד החינוך לקראת יום המיקרוסופט הבטוח אמרה דורית בכר, המפקחת על מידענות ואתיקה ברשת במשרד החינוך: “פעילות ההסברה של משרד החינוך מקבל [כך במקור; ע”ק] משנה תוקף בעיקר לנוכח ריבוי המקרים בהם מעורבים ילדים ובני נוער באירועים הקשורים לגלישה ברשת האינטרנט: שיחות עם פדופילים ועברייני מין, חשיפה לאתרי פורנוגרפיה, שטנה, סמים והימורים ועברות על חוקי קניין רוחני וזכויות יוצרים”.
אם כן, אלה הסכנות לתלמידים באינטרנט, אליבא דבכר:
• פדופיליה
• עברייני מין
• פורנו
• שטנה
• סמים
• הימורים
• עבירות קניין רוחני וזכויות יוצרים
משהו כאן לא שייך. אני ארמוז: מדובר בסעיף האחרון. בעוד שאר הסעיפים מדברים על סכנות לתלמידים (ואפשר להתווכח על גודל הסכנה ועל עצם קיומה), הסעיף האחרון מדבר על סכנה למיקרוסופט ישראל. כיצרנית תוכנה במדינה שלא אוהבת לרכוש תוכנות, מיקרוסופט היא קורבן של פיראטיות תוכנה בשוק הפרטי והמסחרי. בפיראטיות בשוק המסחרי נלחמת מיקרוסופט ישראל באמצעות BSA ישראל, הזרוע המשפטית-בריונית של מיקרוסופט ישראל, שמזהירה בתי עסק שלא ישתמשו בתוכנה פיראטית, מפעילה מלשינון שמאפשר לאנשים להתנקם בבוס או במתחרה שלהם, ואף מאיימת להגיע לביקור אצלם (למרות שאין לה שום סמכות לכך, כי היא לא המשטרה). בתחום הפרטי היא עוסקת בעיקר בהסברה, ואין לך הזדמנות טובה יותר להסברה הזאת מאשר היום הלאומי לאינטרנט בטוח, סוס טרויאני שמכניס את מיקרוסופט ישראל לבתי הספר ומאפשר לה להפיץ את התעמולה שלהעל “סכנות הפרת זכויות היוצרים” בקרב תלמידים והוריהם ובחסות משרד החינוך.
תעמולה. מילה קשה, אני יודע, אבל מדוייקת לגמרי. קראו את הציטוט הבא מהקומוניקט של משרד החינוך, שמביא נתוני מדגם מסקר שערך בקרב תלמידי כיתות ה’ ו-ח’ ב-250 בתי ספר:
נקודת חולשה נוספת התגלתה בתחום אי המודעות לצורך בשמירה על זכויות יוצרים: 27% סבורים שמותר להם להוריד כל יצירה ואף להפיצה, באחוזים דומים ציינו תלמידים כי תלמיד רשאי להעתיק עבודות מהאינטרנט ולהגישה למורה. כ-35.5% מהתלמידים סבורים שהאינטרנט הוא עולם פתוח וניתן להעתיק כל חומר הקיים בו ולעשות בו כל שימוש.
מה הקשר בין העתקת עבודות לבין הורדת סרטים, שירים ותוכנות? טכנית, בשני המקרים מדובר בהפרת זכויות יוצרים. דמגוגית, משרד החינוך יוצר קישור מניפולטיבי בין מי שמעתיק שיעורי בית (לא חינוכי) לבין מי שמוריד תכנים פיראטיים בקאזאה או ביטורנט (לא חוקי). לטענת המשרד, שיעור מורידי ומפיצי היצירות דומה לשיעור מעתיקי העבודות. לא הייתם רוצים שהילד שלכם יעתיק שיעורים – אז למה אתם נותנים לו להוריד תוכנות? בסוף הוא עוד ייצא נרקומן פדופיל שמתכנת בקוד פתוח או משהו.
והנה מה שיש ליוצר סדרת הגיקים המצויינת The IT Crowd להגיד על תעמולה אנטי-פיראטית:
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=qPEeaxI0OPU[/youtube]
מונוגמיה זה גבר אחד יותר מדי
ותוכנה אחת שפועלת בו-זמנית בווינדוז זו תוכנה אחת יותר מדי.
פילנתרופיה במאה דולר
ביל גייטס הוא הפילנתרופ הגדול בעולם, אבל יש לי חשד שהכניסה של מיקרוסופט לפרויקט OLPC (מחשב במאה דולר לילדי העולם העניים) מגיעה דווקא מהצד העסקי של מוחו.
לתאוריית הקונספירציה שלי תורמת הגדרת תפקידו של וויל פול, האחראי על החדרת מערכת ההפעלה חלונות למחשבי ה-OLPC. אחראי פילנתרופיה במיקרוסופט? תחשבו שוב: פול הוא ראש קבוצת השווקים המתעוררים (emerging-markets) של מיקרוסופט. מקבלי ה-OLPC נתפסים אצל מיקרוסופט כשוק ענק ובתולי של משתמשי מחשב חדשים מהעולם השלישי, שחוויית המחשב הראשונה שלהם חייבת לכלול ווינדוז, אחרת הם עוד עלולים להיחשף לדברים איומים ממש, כמו קוד פתוח.
תוכנה זו לא מורשה לשימוש. לכו מפה
לפני ההתקנה הפכתי את הקופסה הכתומה החביבה של מיקרוסופט אופיס 2007 (גירסת סטודנט מגוירת) וקראתי את האותיות הקטנות של רשיון השימוש:
לא לשימוש בפעילויות מסחריות, בפעילויות שאינן למטרות רווח או בפעילויות עסקיות מניבות הכנסות, וכן לא לשימוש בארגונים ממשלתיים.
בעצם, הרשיון לא מאפשר שום שימוש בתוכנה לשום מטרה – לא לשימוש מסחרי ולא לשימוש לא מסחרי, לא למטרות רווח ולא למטרות שאינן רווח.
בהתחלה הנחתי שמדובר בבאג תרגומי או לכל הפחות בניסוח משפטי ביזארי. אחר כך, כשגיליתי שהתוכנה מסרבת בתוקף להתקין את עצמה למרות כל התחנונים, התחלתי לחשוב שהם התכוונו לזה.
ויסטה לינוקס
מלחמה היא שלום.
חירות היא עבדות.
בערות היא כוח.
ויסטה היא לינוקס.
לא, באמת, תחשבו על זה רגע: אף אחד לא יודע איך להתקין ויסטה, זה לוקח שעות, תוכנות של ווינדוז לא עובדות על זה כמו שצריך ואין לזה אף דרייבר.
BSA מדווח על עלייה של 200 מלשינים בשנה
הודעה לעיתונות שהגיעה היום מ-BSA ישראל, הזרוע הצבאית של מיקרוסופט ישראל, מספרת:
ה-BSA: כמות חסרת תקדים של כ-1,450 דיווחים, אודות עסקים החשודים בשימוש בתוכנות ללא רישיון, התקבלו בשבוע הראשון לקמפיין הנערך בטלוויזיה ובאינטרנט
עד כמה חסרת תקדים? נשווה למספרים שסיפק BSA ישראל בשנה שעברה, (מתוך דיווח של ynet):
ה-BSA: כ-1,200 הלשנות בשבוע הראשון לקמפיין האנטי פיראטי
1,250 דיווחים, אודות עסקים החשודים בשימוש בתוכנות ללא רישיון, התקבלו בשבוע הראשון לקמפיין הנערך בישראל בטלוויזיה ובאינטרנט
ב-2005 היו 1250 דיווחים בשבוע הראשון לקמפיין.
ב-2006 היו 1450 דיווחים בשבוע הראשון לקמפיין.
עלייה של 16%, ובמספרים: עוד 200 אנשים שהחליטו לדפוק את הבוס/טכנאי/מתחרה עסקי/האיש שמכר להם את המחשב. בישראל אפשר לצפות לפי 10 מהמספר הזה עוד לפני שיוצאים בקמפיין.
וכמו בכל פוסט על ה-BSA, הנה מדריך משפטי להתמודדות עם הפשיטות (הנדירות מאוד) של BSA ישראל על בתי עסק.
Justify *This*
גם בממשק העברי של דפדפן אינטרנט אקספלורר, שורת ה-URL נכתבת באנגלית – אז למה היא מוצמדת לימין?