מעקב 404
התפתחויות בסיפורים שפורסמו בחדר 404:
• עמוד הבית החדש של ישראבלוג, שנחשף פה, הועלה בכתובת נפרד לקבלת משוב מהגולשים. מנהלת ישראבלוג, אילנה תמיר, פרסמה פוסט בו היא מסבירה את המטרות והכוונות מאחורי העיצוב החדש.
• בסניף שינקין 24 של AM:PM הסירו את השלט שמגביל את השעות בהן ניתן להחזיר מיכלי משקה. אני לא יודע אם גם ההגבלה הוסרה בפועל, ולא יודע אם הם ממשיכים להגביל ל-30 פחיות ללקוח. מה שאני כן יודע זה שסניף נחלת יצחק של אמפם מגביל לקוחות ל-20 פחיות.
• מדריך הסגנון של עיתון הארץ, שנכתב עליו בהיתוך קר למפגרים ופה, הוסר מאוויר האינטרנט. אבל כמו שתגבב תומר כהן, “מישהו כבר הספיק לגבות את המאמר כדי ששוקן יוכלו להוריד את המאמר המקורי מהרשת ללא כל חשש”.
• מגזין ManTalk של גלובס יצא לאור, והדומיין ManTalk.co.il, שאותו תפס יבגני זרובינסקי, עדיין בידיו.
• הכתבה המועתקת מגיזמודו הוסרה מאתר גאדג’טים של קשת.
מוסף סגנון
הלשנה אנונימית [עדכון] שמקורה בגילוי של שוש פורבס בבלוג היתוך קר למפגרים [\עדכון] חשפה אותי ל”סגנון הארץ”, מסמך האחדה וסגנון של עיתון הארץ, שהתפרסם בפורמט של כתבה באתר העיתון, כנראה כדי לאפשר לעורכים, לכתבים ולמשכתבים בעיתון גישה קלה וחופשית אליו מכל מחשב, כפי שמעיד גם מספר הכתבה הקל לזכירה, 111111. העדכונים מתוארכים לשנת 2000, ותאריך העדכון האחרון של הכתבה הוא דצמבר 2001.
כמה דוגמיות (הטקסטים מובאים כפי שהופיעו במקור, כולל הדגשות ושגיאות):
!!!!!!!!! אינטרנט – זכר. אם מדברים על “רשת האינטרנט” או על “הרשת” – נקבה. (עורךכלכ, וידל אליחי, 15/05/00 20:45)
[…]
תזכורת: סלולרי (בלי א'(!!!(עורךכלכ, וידל אליחי, (19/02/98 22:16
גם המו”ל עמוס שוקן תרם למסמך:
בקשה – כאשר מתייחסים בכתיבה עיתונאית לקבוצת החברות שלנו, אני מבקש להשתמש בשם “קבוצת הארץ” ולא “קבוצת שוקן”. (“רשת שוקן בע’מ” היא אחת מחברות “קבוצת הארץ” – היא המוציאה לאור של מספר מקומונים והשבועון ‘ראשון’). (הארץ, עמוס שוקן, 23/03/00 8:48)
העורך אנדרה טבקוף מבקש להדגיש:
שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב ושוב שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב: אין דלקים אלא סוגי/מוצרי דלק. בדיוק כמו שאין רכבים אלא כלי רכב ואין לחמים (עורךכלכ, אנדרה טבקוף, 20/12/99 20:28)
כמובן שגם לבני ציפר, עורך מוסף תרבות וספרות, יש מה להגיד בנושא. הרבה מה להגיד בנושא. זה מתחיל בפקודה:
קובץ של בני ציפר
– נא ללמוד בעל פה!
(המורה, יהיה בוחן?)
ואז יש “עוד ציפר:” ו”עוד ציפר” ואפילו “עוד ציפרעוד ציפרעוד ציפרעוד ציפר”.
ההערות של ציפר נראות כמו גירסת 0.1 לבלוג שלו:
זקן שהופך יאפי – כתוב בכותרת: “קשייו של זקן שהופך יאפי”. התמונה המזדקרת לעין היא של זקן התופס יאפי והופך אותו על פניו למטרות מגונות. כדי למנוע דו משמעויות יש לכתוב: “זקן שנהפך ליאפי”. זו הצורה הנכונה. אפשרות נוספת היא “זקן שנעשה יאפי” (אחרי “נעשה” לא תבוא ל’ השימוש), או “זקן שנהיה יאפי”.
[…]
קונספט – לא! יש לכתוב קונצפט. מכיוון שמקור המלה בtpecnoc- הלטינית, והיא כתובה c-ב, יש להקפיד לכתוב “קונצפט”, “קונצפציה”, כפי שנהוג לתעתק את ה-c הלטינית מאז ומעולם (אין לב לבל עם “קונסנזוס” או “קונסנסוס” הכתוב ב-s במקורו הלטיני, ולכן יתועתק רק בס’ או ז’).
[…]
איכותי, איכותיות, איכויות – ספרתי חצי תריסר מופעים של המלה “איכותי” ונגזרותיה בכתבה אחת! הפירוש העברי היחיד של “איכותי” הוא “האיכות שלי”. המלה “איכותי” כשם תואר היא דבר צורם ושגוי החודר אלינו מעולם הפרסומת ויש להוציאו מהשימוש.
[…]
ביומן הכלכלי מיום 28.8 נכתב: “סכומי העתק שזרמו למימון”, ואחר כך “סכומי העתק שזרמו לבורסה”. זו דוגמה מובהקת לשימוש מסורס בביטוי מקראי יפה. במקרא מופיע הצירוף “הון עתק” (משלי ח’ 18). עתק הוא שם תואר שפירושו עצום. לכתוב “סכומי העתק” פירושו לכתוב “סכומי העצום” – צירוף חסר כל היגיון. כדי להימנע מזה, כדאי היה לכתוב במקרה זה “סכומים גדולים” או “סכומים עצומים”. אם מתעקשים להשתמש במלה “עתק” דווקא, יש לעשות זאת במסגרת הביטוי המקראי המקורי “הון עתק”.
[…]
סרט מהמם – התואר “מהמם” במובן “מפתיע” שייך ללשון הדיבור ואין לו מקום ב”הארץ”.
לציפר יש גם גילוי תאולוגי:
ה’ ולא “השם”. לאחרונה התהלכה במסדרונות “הארץ” שמועה, ולפיה אין לכתוב “בעזרת השם” או “ירחם השם” אלא “בעזרת ה'” וכו’. ולא היא: אפשר ואפשר לכתוב “בעזרת השם” וכו’.
והנה אירוניה של ההיסטוריה – יואל אסתרון, אז סגן עורך הארץ, מזהיר מהשפה של ידיעות אחרונות שחודרת ל”הארץ”. לימים הוא יהיה המשנה לעורך ידיעות אחרונות, וגם שם יפרסם ספר האחדה וסגנון (גילוי נאות: אסתרון הוא מו”ל כלכליסט, העיתון הכלכלי של ידיעות אחרונות שאני אחד מעובדיו):
זהירות! שפת “ידיעות” שוב פולשת לעמודינו: נא להימנע מביטוים מוגזמים כגון ‘פיגועי תופת’ או ‘עלילת דם’ ומתבניות שחוקות או מליציות כגון “בדתה ממוחה הקודח”. צ”ל, במקרה הצורך, ‘פיגועים’ בלי תופת, ‘עלילה’ בלי דם ו’בדתה’ בלי ‘מוח קודח’. תודה, (הארץ, יואל אסתרון, 8/03/00 10:35)