ריח הסכנה

ליידי ספיד סטיק, רואים לך את ההשראה.

4 באוקטובר, 2008 | בנושאים: 404, גיימינג, פרסום ושיווק, קופי-פייסט | 10 תגובות 

כמו לנסות למכור תרח לאסקימוסים

זה פרסום ממוקד, רק שהוא ממוקד לא נכון:

[עדכון] יש שמועה שאי אפשר לראות את התמונה. אם קרה לכם, שלחו בבקשה צילומסך + גירסה של הדפדפן שלכם לת”ד 404. [\עדכון]

(נמצא בארכיון המחשב שלי; לא זוכר מי שלח את זה, קובץ התמונה מתוארך מ-2007 אבל אי אפשר לדעת)

4 באוקטובר, 2008 | בנושאים: 404, אינטרנט, פרסום ושיווק | 9 תגובות 

“שיתוף פעולה מסוג זה ממשיך ועומד בקנה אחד מול האסטרטגיה של החברה”

הודעות לעיתונות מגיעות לרוב בפורמט קבוע: בראש החידוש שבגללו נשלחה ההודעה, בתחתית פרטים על החברה, ובאמצע ציטוט של בכיר בחברה שמתנשף סופרלטיבים מוגזמים, מה שנשמע בדרך כלל כמו זיוף אורגזמה קיצוני (ייאמר להגנתם שהפעם הראשונה שהם רואים את הציטוט שלהם היא כאשר הוא מתפרסם בתקשורת, ובמקרה הטוב – לפני שהיחצן שולח את הקומוניקט; לעתים נדירות הם עצמם אחראים לציטוט שלהם).

הנה, למשל, קומוניקט שגיתם שלחו עבור מיקרוסופט ישראל ב-24/102006, שם מסר אלון רפאל, מנהל תחום עובדי הידע במיקרוסופט ישראל, כי

ההתלהבות בעולם מהאפשרויות החדשות ומהערך העסקי שמעניקה חבילת היישומים Office System 2007, הן לארגונים והן למשתמשים פרטיים, לא פסחה גם על ישראל. כבר היום, לקראת סיום שלב הביתא של חבילת היישומים החדשה, אנו מקבלים מהשטח תגובות טובות מאוד, ולמעשה נוצר בשוק הישראלי בסיס מוצק של משתמשים מיומנים בחבילת היישומים החדשה כבר בשלב טרום ההשקה.

גם בתחום הזה יש טובים ויש מצטיינים. פרס העילגות והשיבושיות הולך היום לקומוניקט שדומיין דה נט הוציאה (16.9.2008, משרד מורל צור) על שירות דומיינים בעברית בשיתוף ספקיות האינטרנט הגדולות. שגיא מסר, מנהל שיווק שרותי מומחה ו-Data Center 012 סמייל, אומר שם כך:

אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם חברת דומיין דה נט, אשר מצטרפת לרשימה ארוכה של שתופי פעולה של 012 סמייל עם חברות בשוק האינטרנט הישראלי. שיתוף פעולה מסוג זה ממשיך ועומד בקנה אחד מול האסטרטגיה של החברה להוביל טכנולוגית ולספק ללקוחות האינטרנט בישראל את השירותים המתקדמים ביותר. באמצעות השירות החדש יוכלו לקוחות 012 סמייל לקבל כלי נוסף להתמודד עם התחרותיות בעידן המידע ולהשיג יתרון תחרותי בתקופה בה כל שנייה קובעת. השירות הוא כלי משמעותי לעסקים אשר יאפשר ללקוחותיהם להגיע אל האתר במהירות ובקלות.

21 בספטמבר, 2008 | בנושאים: 404, Press, Release, אינטרנט, פרסום ושיווק | 5 תגובות 

שתולבקיסטים

שְתוּלבקיסט (הלחם: שתול + טוקבקיסט): טוקבקיסט ששותל טוקבקים בשמ/ות בדוי/ים במטרה לקדם עמדה מסויימת, תמורת שכר או טובת הנאה אחרת.

פועל: לשתלבק – לשתול טוקבק.

10 בספטמבר, 2008 | בנושאים: 404, אבשלום קור, אינטרנט, פרסום ושיווק | 13 תגובות 

יי, ערך מוסף!!!!!1

ב-msn ישראל ניסו שיטת פרסום חדשה של מרלין תקשורת: סימון מילים בתוך טקסטים של כתבות, שמעבר עם הסמן מעליהן פתח חלון עם פרסומת הקשורה באופן מעורפל למילה המסומנת. יוני יונתן כיתאין ביקר זאת בבלוגו ואחריו שוקי טאוסיג אורן פרסיקו עשה פולואפ ב”העין השביעית”, וב-msn הסירו אותה מעמודי החדשות יומיים אחרי הפרסום אצל כיתאין, לטענתם בלי קשר לפוסט שלו.

מנכ”ל מרלין, יוני ספיר, ביקש לפרסם תגובה בעין השביעית. הוא כותב שם:

גישה פרסומית זו אינה פולשנית ביחס לטכנולוגיות פרסום אחרות (פופ-אפים, למשל) והגולש יכול לבחור להתעלם ממודעות אלו.

הגולש יכול לבחור להתעלם ממה שהוא רוצה, כולל מאתר msn ישראל כולו. אבל השיטה לא פחות פולשנית. כי:

הדרך היחידה בה מוצגות המודעות בשיטה זו היא על-ידי העברת העכבר על הביטוי המודגש או לחיצה עליו. הימנעות יזומה של הגולש מפעולה זו, מונעת תצוגת מודעת הפרסום. כך, המודעה איננה מפריעה לגולש שאינו מתעניין בה.

ראשית, הגולש מוטעה לחשוב שמדובר בלינק, כי המילה מסומנת כמו לינק לגיטימי, כשההבדל היחיד הוא שלינק לגיטימי מסומן בכחול ובקו תחתי, והמילים הפרסומיות בשני קווים.

שנית, הימנעות יזומה של הגולש מפעולה זו אפשרית אם הוא נוהג כחייל בסמטה של עיר עויינת, ועובר עם הסמן רק בשולי העמוד, או כמו בשדה מוקשים, מזיז את הסמן בזהירות בין המילים ונזהר שלא לעבור מעל המוקשים הפרסומיים.

אבל מה אני בכלל מתלונן? זה לטובתי!

אציין כי מודעות ה-in-text נותנות ערך מוסף לגולש הנחשף תוך כדי קריאת כתבה, או תוכן אחר המעניין אותו, למודעות פרסומיות הקשורות למילים המופיעות בכתבה.

מודעות קשורות למילים? דוגמאות מהפוסט של כיתאין:

כשמקורבי שר הביטחון טוענים באחת הידיעות באתר שאהוד אולמרט, פתח במסע לחיסולו הפוליטי של ברק, הפרסומת שהוצמדה למילה “מסע“, ממהרת להציע לראש הממשלה ביטוח נסיעות. […] לשרי מפלגת העבודה מציעות הפרסומות הטקסטואליות הרלוונטיות עבודה בחברת ביפר (“מגוון משרות בתנאים מעולים!”), […] לשרת החוץ מוצע גיבוי נתונים מקוון […]לקרנית גולדווסר, לעומת זאת, שמתוארת באחת הידיעות באתר כמי שמתרוצצת מפגישה לפגישה בניסיון להשיב את בעלה השבוי, מציע האתר לצאת לדייט.

ומהידיעה של טאוסיג פרסיקו:

בידיעה על התפתחויות בתיק טלנסקי, למשל, מובילה המלה “כסף” בביטוי “מעטפות הכסף” לאתר המציע “הלוואות לכל מטרה”. […] בידיעה על חולה סופני התובע את חברת הביטוח שלו, מפנה המלה “רופא” לאתר המציע השוואת מחירים של ניתוחים פלסטיים. הקלקה על הביטוי “איכות חיים” באותה ידיעה מובילה את הגולש לאתר של יועצים לאקוסטיקה, בידוד תרמי ואיטום. […] בידיעה על עסקיו של עופר נמרודי, שם כותרת הביניים “הכשרת היישוב” מפנה, משום מה, לאתר המבצע השוואות של ביטוחי רכב. […] בידיעה על חרם נגד חברת שפע-שוק, מפנה המלה “גלובס” לאתר “האקדמיה לפיננסים” של חברת מגדל.

אבל לא זה מה שהכי הרגיז אותי בדברים של ספיר:

אציין כי מודעות ה-in-text נותנות ערך מוסף לגולש הנחשף תוך כדי קריאת כתבה, או תוכן אחר המעניין אותו, למודעות פרסומיות הקשורות למילים המופיעות בכתבה.

לינקים פרסומיים שקוטעים לגולש את רצף קריאת הכתבה הם לא מטרד או, מתוך הכרה בכך שהפרסום מממן את העיתונות, רע הכרחי. לפי השיחדש של ספיר, לינקים פרסומיים הם ערך מוסף. מזל שהוא לא דורש מהקוראים מס ערך מוסף, תשלום על השירות הנפלא שהוא מספק להם.

4 בספטמבר, 2008 | בנושאים: 404, אינטרנט, פרסום ושיווק, שיחדש | 3 תגובות 

איך אתם שותים את הפרסומת שלכם?

[בעקבות הפוסט על השקרים של קמפייני הגרילה שלח לי ארד אקיקוס, שעוסק בפרסום גרילה באינטרנט בתחום האינטרקטיב ופרסום בקהילות, פוסט שכתב בנושא אך טרם פורסם. ביקשתי ממנו לפרסם אותו כאן, והוא הסכים. –ע”ק]

קמפיין “קידסורסינג” לקופת חולים כללית של טוויסטד העלה שאלות רבות בקשר לאתיקה של שיטת הפרסום “הלא קונבנציונלי” שהתפתחה עם פריצת תוכן הגולשים והישויות החברתיות לחיינו.

בתור אדם שחי את התחום בשלוש השנים האחרונות, בעיקר בתור מתבונן וחוקר (ולפעמים גם ככותב), אני חושב שהגיע הזמן לפתוח דיון רציני בנושא.

הגולשים שיחליטו לקחת חלק בדיון כזה, יכולים לעצב את עתיד הפרסום ברשת הקטנטונת שלנו. אם זה יהיה פורה מספיק, אולי ייצא מכאן ספר כללים למשרדי הפרסום שעובדים בתחום..

גילוי נאות: האינטרס האישי שלי הוא לנסות להבין את הדינמיקה שמתפתחת בין גולשים שהם יוצרי תוכן מובילים לבין קמפיינים ומותגים שמשתמשים בשיטת הפרסום החדשה שמתפתחת.

אני בעצמי מנהל חברה שעוסקת בתחום ואני חושב שהדרך הכי טובה ליצור מערכת יחסים, היא פשוט ליצור מערכת יחסים.. חלק גדול מהמהות של זה היא לשאול מה הצד השני חושב.

מעט נתונים

מאוד בקרוב התקציבים יעלו והרשת תתמלא בפרסומות מהסוג עליו אני מדבר.

בשנתיים האחרונות גדל אחוז השימוש בשירותים מתקדמים (וידיאו, רשתות חברתיות, בלוגינג) ב-40% בכל שנה. זה כבר ממש הרבה אנשים שאפשר לפנות אליהם באופן אישי (כמעט מליון רק בפייסבוק!)

נשמע מצחיק, אבל נראה כאילו המפרסמים עוד לא עלו על זה. כמעט שני מליון גולשים מסתובבים בפלטפורמות חברתיות לפחות פעם בשבוע – זה כמעט שליש (!) מהצרכנים במדינה. מתוך תקציב של 900 מליון דולר לכל שוק הפרסום, התחום הזה זכה לתקציב של בין 10 ל-15 מליון דולר – זה כלום, ממש טיפה בים.

יום אחד, מאוד בקרוב, מישהו יבין שלסמוך על 578 אנשי הפיפלמיטר כמדגם מייצג זה קצת פחות יעיל מלבקש מגוגל אינסייטס את הנתונים בזמן אמת על הקמפיין שלך, בזמן שאתה ממקד את הפניה לקהל היעד המדויק ומטפח איתו מערכת יחסים.

אז כדאי שנדבר על זה..

כמובן שכולם מוזמנים להביע את דעתם – בלוגרים, אנשי פרסום, יצרני תוכן בוידיאו, מכורים לפייסבוק וכל ישות אחרת שיכולה לתרום בכל צורה לדיון..

שלושת הנושאים שאני חושב שאנחנו צריכים למקד את הדיון אליהם (אם מישהו חושב שיש עוד נקודות, הוא יותר ממוזמן להעלות אותן, אבל כדי שיצא מזה משהו חייבים למקד את הדיון):

  1. ספאמינג, זהויות פיקטיביות

    2. כן, שניהם באותה הקטגוריה.

    בקמפיינים שונים היו רבים שהגיבו שהקריאייטיב מוצלח, אבל הרעיון המאיס את עצמו בגלל שהפגיזו את הפורומים בספאם שקשור לקמפיין.

    אני באופן אישי מתנגד לספאם מכל סוג. אם הרעיון שלך טוב, הוא יתפוס את הבאז מעצמו. אין צורך לגרום לאותה הודעה להופיע ב-20 וריאציות שונות בכל חור ברשת.

    אני חושב שספאם זה כמו פרסומות על שלטי חוצות באיילון – זה סביל, ולפעמים יש איזה כוסית שתרצה להסתכל עליה, אבל בסופו של דבר אתה רוצה לחיות באוויר נקי..

    מצד שני, אני דווקא בעד זהויות פיקטיביות. לא דרך הפגזה של ספאם, אלא דרך סטודנטית למשחק שיוצרת באז בבלוג וידיאו יצירתי. אני טוען שכל זמן שהגולשים קיבלו תוכן איכותי, מעניין שלא מזלזל באינטלגנציה שלהם, “נו הארם דאן”. אחרי הכל, המטרה של האינטרנט היא שכולנו נהנה.

  2. ספינים שונים ותרגילי יחסי ציבור

    3. בתקופה האחרונה עלו קמפיינים רבים שמתחילים בתרגיל יחסי ציבור למטרת משיכת באז.

    קמפיין קידסורסינג (כבר ברור שהוא תרגיל של חברת פרסום), קמפיין ינואר המחוספס של ג’ילט וגם הקמפיין שלנו לאוקייקיופיד עם ענבר והטקן.

    אני אצטט מהתגובה של דורון טל, מנכ”ל סאצ’י אינטראקטיב, החברה שעמדה מאחורי קמפיין ינואר המחוספס של ג’ילט:

    האם נגרם נזק למישהו? האם פגענו ברגשות של מישהו? האם גרמנו למישהו לעשות משהו בניגוד לרצונו או אמונתו? אם כן, אני מתנצל בשם המערכת. אבל האמת, אני לא חושב שזה קרה.

    בסוף היום נרשמו כמה הגיגים פילוסופים על החיים ועל שיער פנים, כמה אנשים השקיעו כמה דקות ויצרו סרטוני וידאו במובי-מייקר וכמה בליינים חגגו במסיבה שהם עצמם (ולא אנחנו) אירגנו במועדון בתל אביב.

  3. פרסום בבלוגים ובפייסבוק ותשלום לבלוגרים

    4. פרסום בבלוגים ובפלטפורמות חברתיות הוא כלי מאוד יעיל לפניה לקהילה ממוקדת. בעתיד תעלה היכולת הטכנולוגית למקד את הקהילה ואת האופי שלה ואיתה גם מחיר ותקציבי הפרסום.

אני אישית חושב ששני כללי ברזל צריכים להישמר:

  1. כנות. לתת לבלוגר/גולש את המוצר וזהו. שיחליט לבד מה הוא חושב עליו. למפרסם אסור להתערב בתוכן.
  2. לשלם לבלוגר/גולש. אם חברת הפרסום קיבלה כסף עבור העבודה, אין סיבה שהגולש לא יקבל שכר. אני חושב שפתיחות של הקהילה לנושא כזה יכולה ליצור מצב בו בלוגרים באמת מכניסים כסף מהבלוג שלהם, חלקם אפילו חיים ממנו. זה יכול לקחת קצת זמן וזה יצריך שיתופי פעולה עם תעשיית הפרסום, אבל זה בהחלט יכול לקרות.

החלק השני עליו אני מדבר הוא פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות.

הפלטפורמות האלו נתנו כלים למפרסמים, שאת רובם אנחנו עדיין לא ממש מבינים. יש בפייסבוק פוטנציאל אדיר לפניה ממוקדת לקהל היעד של מותג ספיצפי, והוא רק ההתחלה.

אם מפרסם בחר למקד את קהל היעד שלו לגילאי 13-17, הוא כבר לא צריך לפרסם בטלוויזיה בשעות מסויימות ולקוות שאף אחד לא הלך במקרה לשירותים, הוא פשוט צריך לבצע חיתוכים על בסיסי נתונים קיימים וליזום פניה ממוקדת.

השאלה היא איך לפנות לקהל היעד הזה.

חבר טוב שלי שגר בניו יורק מספר שהוא יכול לפנות לבנקאי שלו דרך חשבון הפייסבוק. הוא עדיין לא יכול לבצע פעולות בחשבון, אבל גם היום הזה יגיע.

אני חושב שצריך לעודד ארגונים, חברות מסחריות ונותני שירותים “לפתוח נציגויות” שלהן בפלטפורמות חברתיות שונות. לצורך הדוגמא, אני מתכוון לפעילות שטח של גולשים לטובת מועמדים בבחירות לראשויות המקומיות. בתקופה האחרונה נפתחו עשרות קבוצות ואירועים רלוונטיים בפייסבוק. אני חושב שהמועמד צריך לתמוך בפעילים שלו, ואפילו לשלם לחלקם, בדיוק כשם שהוא משלם לאנשי המטה שלו.

בגלל ששוק הפרסום עומד להתקיים עוד הרבה הרבה זמן, במיוחד עכשיו כשנתנו לו צעצוע חדש לשחק בו, אני רוצה לסיים ולשתף אתכם בתסריט זוועה שעלה לי לראש, למקרה שאף אחד לא ישנה את הכיוון אליו השוק הזה הולך: מאוד בקרוב עומדות לקום חברות פייסבוקמרקטינג, שזה בעצם טלמרקטינג, רק בפייסבוק. הם ישלחו לנו הודעה בשתים בלילה, ויבררו אם אנחנו בדיוק צריכים איזה וידיאו בתשלום שיפיג לנו את הבדידות. בבקשה אל תתנו לזה לקרות..

ארד אקיקוס הוא מנכ”ל משותף של וונרף אינטראקטיב, אסטרטגיה ופרסום בקהילות

27 באוגוסט, 2008 | בנושאים: 404, אבשלום קור, אינטרנט, בלוגים, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, פרסום ושיווק | 43 תגובות 

פרסום פרסום גרילה: חברות שמשקרות לנו

המשביר לצרכן: מכתב פנימי שדלף והופץ באימייל היה למעשה ספאם. כשיחצנית החברה נשאלה אם זה קמפיין, היא השיבה כי מדובר בעניינים פנימיים עליהם לא נוהגת הרשת להגיב, תשובה זהה לזו שקיבלתי כששאלתי את היחצנית למה המשביר שולח ספאם. משרד פרסום: מקאן דיגיטל.

קופת חולים כללית: חברת קידסורסינג למיקור חוץ של טיפול בילדים היא פיקציה, כמו כל האנשים שאוזכרו באתר שלה. [עדכון 5/9/2008] בתיבת הספאם שלי מצאתי ספאם שנשלח מקידסורסינג. יפה להם. [\עדכון] משרד הפרסום: טוויסטד.

סוני אריקסון: תלונה של אייל ברקוביץ’ על גניבת טלפון סלולרי התגלתה כשקרית. ברקוביץ’ שיקר כשנשאל על הסיפור. אחר כך הם גם שלחו ספאם שמתחזה לאימייל שרשרת בו לכאורה אנשים מדברים על הגניבה ואחר כך על כך שמדובר בקמפיין לסלולרי. משרד הפרסום: זרמון גולדמן.

מפלגת קדימה: לפני הבחירות, המפלגה דיווחה על פריצה לאתר שלה. אחרי הבחירות התוודה הפרסומאי הראשי של החברה, ערן ארדן, שמדובר בשקר שנועד להגדיל את החשיפה של קדימה בתקשורת. משרד הפרסום: גריי אינטראקטיב.

קבוצת אתרים (אוקייקיופיד בעברית): אליפות הטקן שארגנה ענבר גרינברג התגלתה כתרגיל פרסומי לקידום הגרסה העברית של אוקייקיופיד. משרד הפרסום: וונרף.

עלית: סרטון בו לכאורה נראה מתן וילנאי קוטף שקיות קפה משלט הפרסום על הקריה היה מבוים, וּוילנאי לא הופיע בו. משרד פרסום: טינק.

הוסיפו בטוקבקים חברות נוספות שמשקרות לנו.

26 באוגוסט, 2008 | בנושאים: 404, אינטרנט, פרסום ושיווק | 36 תגובות 

אקסלנס כסאמאמק

אקסלנס קסם תעודות סל רוצים שתהיו לקוחות שלהם, כל כך רוצים שבקמפיין שלהם הם מבטיחים להפוך את עובדיהם לביצ’ז שלכם.

“כדי שתקבלו שירות מצוין, אני לא מוכן לתת לאף לקוח להמתין”, מצוטט באחת המודעות בני כהן, מנהל מחלקת קשרי יועצים בקסם, שכנראה מעולם לא ראה באשנב שירות את השלט “אנא התאזר בסבלנות, הלקוח שלפניך מקבל את אותה תשומת הלב שאתה תרצה לקבל כשיגיע תורך”. כהן מצולם במודעה מחזיק שפופרת טלפון ביד, סלולרי בשנייה, אוזניה נוספת באוזן ויד זרה מניפה מולו סלולרי נוסף. אין ספק, האיש הזה הולך להיות בשיאו, חד ומרוכז, ולתת שירות מצויין לכל אחד מארבעת הלקוחות איתם הוא מדבר בו זמנית (זה מזכיר לי פרסומת של חברת הליסינג אופרייט ליס, שסיסמתה היא שאצלה “כל לקוח מועדף”. המשמעות של כל לקוח מועדף היא שכל הלקוחות מקבלים אותו יחס, כלומר אף לקוח לא מועדף).

עוד איש שנותן עבודה הוא אשר קוזקרו, סוחר בכיר בקסם. “כדי לתת את המחירים הטובים ביותר, אני לא זז מהמסך”, הוא אומר תוך שהוא בוהה במבט חושש, שפופרת תלויה בחוסר מעש בידו. עמיתתו אלה קלבנוג, מנהלת מסחר ניירות ערך זרים, נראית גם היא טרוטת עיניים מול המסך, ידה האחת מונחת (כנראה על המקלדת) והשנייה אוחזת במקלות אכילה איתם היא אוכלת מקופסת טייק אוויי אסייאתית שמונחת על השולחן המשרדי, כי “כדי שתקבלו את העסקה הטובה ביותר, אני לא מרשה לעצמי לקום מהכסא”.

שלושת אלה הם אנשים שלא הייתי קונה מהם אג”ח זבל משומש. ולא כי אני מזלזל ביכולותיהם המקצועיות, אלא כי אני חושב שהמעסיק שלהם, אקסלנס קסם, פוגע ביכולתם לתפקד בצורה מקצועית בכך שהוא מעודד אותם לעבוד בתנאי עבדות מודרנית – ארבע שיחות במקביל, בלי הפסקות להתרעננות ובלי הפסקת צהריים (המחוייבת על פי חוק). ולמעסיק כזה, שעוד מתגאה בכך בפומבי בקמפיין פרסומי, לא בא לי לתת אפילו שקל.

מודעה של אקסלנס קסם מודעה של אקסלנס קסם מודעה של אקסלנס קסם

15 באוגוסט, 2008 | בנושאים: 404, אקטיביזם, פרסום ושיווק | 9 תגובות 

דב מאוד

ח”כ דב חנין (חד”ש) הכריז על מועמדותו לראשות עיריית תל אביב יפו מטעם רשימת עיר לכולנו. צביקה בשור (חבר שלי) פתח בלוג תמיכה בדב חנין, צעד ראשון בשורה של פעילויות אינטרנטיות במסגרת קמפיין עממי מקוון.

בשור אומר:

בגדול, המשחק הפוליטי עכשיו הוא כאילו עניין של כסף ויחסי ציבור. אתה יותר גדול, יש לך יותר תורמים שרוצים לגזור קופון, התקשורת רוצה לשמור איתך על קשרים טובים, אז אתה בולט יותר ומגדיל את הסיכוי שלך לנצח. מה שאנחנו באים להגיד זה שיש עוד דרך לשחק את המשחק, דרך אזרחית-עממית-אינטרנטית, שבה תומכים של מועמד או מטרה יכולים לעשות רעש משלהם, עם עדיפות לרעש של שמחת חיים, עם או בלי קשר לקמפיין הרשמי של המועמד. ונראה לנו שקמפיין תל-אביבי, שחורת על הדגל שלו דברים שמחים כמו שבילי אופניים, תחבורה ציבורית, תכנון אורבני הגיוני והשארת הצעירים בעיר, הוא מרחב המחייה הטבעי של המשחק הפוליטי החדש ואוהב החיים הזה.

[13:15 עדכון]
בטייק אוף על הקלאסיקה “I Love NY”, טומי קירשנצווייג ואיתי נאור יצרו קונספט קריאייטיבי-ויזואלי לקמפיין, “I Dov TLV“.

14 באוגוסט, 2008 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, מוניציפלי, פרסום ושיווק | 12 תגובות 

יש לך גוגל סרטן בפלאפון (שיבוש פרסום)

שיבוש פרסום בשלט פרסום של פלאפון:

וכמו שאמר יואב מ-Bitz Blits,

עצה/פניה קטנה לאנשים שמנהלים את חברת פלאפון:
אם ה”אינטרנט” שלכם היה באמת אינטרנט, ולא דפדפן סגור שמאפשר לגלוש רק בתוך האתרים שאתם מגדירים מראש, לא הייתם צריכים להתגאות בשירות כל כך בסיסי כמו חיפוש בגוגל. שלא לדבר על העיתוי – מה מנע מכם לעשות זאת קודם?

12 באוגוסט, 2008 | בנושאים: 404, אינטרנט, סלולר, פרסום ושיווק | 4 תגובות 

← לדף הקודם — לדף הבא →