סיפור עלה צהוב: הזהויות של הגר צימרמן
בתחילת החודש כתבתי פה על הצעתה של הגר צימרמן, יו”רית סניף חיפה והצפון של מפלגת עלה ירוק ומקום 9 ברשימת המפלגה לבחירות האחרונות, ללבוש טלאי צהוב בצורת עלה מריחואנה במסגרת אירועי יום המריחואנה. צימרמן הסבירה בפורום המפלגה:
הרעיון הוא לנסות ליצור הזדהות וסימפטיה מצד הקהל [ביום המריחואנה] ע”י שימוש בסימבול קיים אשר, כזה החקוק חזק בתודעה הציבורית ואשר נוגע בליבה של החברה הן במישור האישי והן במישור הקולקטיבי. […] אני חושבת, שעושים לנו שואה. […] ומה יותר קשור אלינו, עם אולטרה סגולה, מאשר מגן דוד? והעלה שלנו יש לו קירבה גרפית וויזואלית למגן דוד הזה. ואם נצבע אותו בצהוב?
ההצעה, שגררה כמה תגובות כועסות בפורום והגיעה לעמודו האחורי של צהובון מוביל, עוררה דיון גם בקרב מתגבבי החדר.
אחת מהם היתה “הגר צימרמן“, שכתבה:
יפה לך לצטט דברים שלי. תודה.
יש לך בעיה עם מה שכתבתי, בוא תתמודד מולי. מול מי אתה עומד? מול “קוראיך הנאמנים”?
בוא להתעמת איתי כדי שאני אוכיח לך כמה פחדן קטן ומושתן אתה.
איפה הביצים שלך?
בוא נראה אותך, גבר גבר.
כחצי יממה מאוחר יותר, הגיבה “הגר צימרמן האמיתית“:
טוב ,] אמנם לא אני היא זו שהגיבה כאן קודם. אבל מי שכן כנראה קצת יותר שפוי מחוברת ההזויים פה. […] ותמשיכו פה את שטף התגובות המטופשות שלכם, תנו קצת רייטינג לאנשים מסכנים שמחפשים תהילה על גבם של אלו המצליחים.
היא המשיכה לתגבב ולדון עם שאר המגיבים תחת השמות “הגר צימרמן האמיתית” ו”הגר“.
משתתף נוסף בדיון, שלא הזדהה בשמו וזכה לכינוי ברירת המחדל “Anonymous“, כתב:
מה קורה חבר’ה? חסמו אתכם ואת השטויות שלכם בפורום עלה ירוק אז באתם לפה לשפוך גועל?
אתם אנשים טיפשים, כולכם בלי יוצא מן הכלל.
הזהרו בדיברכם שכן אינכם יודעים אילו אנשים עושים שימוש באילו דברים שאתם כותבים. בדיוק כפי שדבריה של הגר הוצאו מהקשרם.
מסקנות ביניים: מדובר בשלושה אנשים, כש”הגר צימרמן האמיתית” היא אותנטית, “הגר צימרמן” היא מתחזה ו”Anonymous” הוא גולש שחושש (או לא רוצה) להזדהות ותומך בצימרמן. מאחורי הקלעים של הבלוג אני יכול לספר לכם ששלושת האנשים התחברו עם אותה כתובת IP. אתם חייבים להסכים איתי שצימרמן מוכיחה פלורליזם וגדלות נפש בכך שהיא מסכימה לחלוק את חיבור האינטרנט וכתובת ה-IP הקבועה שלה גם עם התומך האנונימי וגם עם המגיבה המתחזה.
***
לא חשבתי בכלל לבדוק את כתובות ה-IP עד שעדי עליה שסיפרה לי שהוא מכינה ידיעה בנושא למדורה השבועי “ברכה גולשת” וביקשה שאבדוק מי עומד מאחורי התגובות. היא גם שאלה אותי כמה שאלות על העניין, אבל בסופו של דבר הכתבה שלה תפסה כיוון אחר והיא לא השתמשה בציטוטים. אם היא תרשה, אני אוסיף אותם לפוסט. הם מופיעים בסוף הפוסט הזה.
הנה הכתבה של עליה, כלשונה:
השואה כמקדם אירועים
הצעה להנפיק לסטלנים טלאי צהוב לרגל יום המריחואנה הבינלאומי נראית קצת פחות מופרכת לאור החדשות מסיאטל (ולהגר צימרמן יש שלוש זהויות ומספר IP אחד) • 25/04/06מי שעוקב באופן קבוע אחר המתרחש בפורום “עלה ירוק” לא היה מופתע במיוחד כשכתב התרבות הדיגיטלית עידו קינן (NRG) ציטט בבלוג שלו (“חדר 404”) את הצעתה של חברת המפלגה הגר צימרמן להנפיק לחברים טלאי צהוב בסגנון שואתי לרגל יום המריחואנה הבינלאומי. ההפתעה, אם בכלל, היתה שאחרי שבע שנות פעילות ואלפי דיונים מופרכים לא פחות (מבצע “העם עם גוש חשיש”, למשל), זוהי הפעם הראשונה שציטוטים אוויליים מהפורום עושים את דרכם לתקשורת הממוסדת, כולל שער אחורי בגליון החג של “ידיעות”.
אזכור השואה הוא מתכון בטוח לפרסום נרחב ותהודה מסיבית. לו היה לי שקל על כל פעם שמישהו העז להשוות את השואה למשהו אחר וחטף מקלחת צוננים בתקשורת, הייתי אדם עשיר. הרגישות המוגברת לשואה היהודית אינה תופעה ישראלית בלבד. ראו, למשל, איזו חשיפה בינלאומית מפוארת קיבלה תחרות הקריקטורות האנטישמיות שאירגן הקומיקסאי אמיתי סנדי לפני כחודשיים. את הגר צימרמן אפשר להאשים בדברים רבים, אבל ניצול ציני של השואה לצורכי חשיפה הוא לא אחד מהם. סתם ניצול – למה לא, הרי בסופו של דבר, אם הצעתה היתה מתקבלת היא היתה מגיעה לכותרות – אבל ציניות היא לא הסגנון של צימרמן. נביחות אלימות יהיה תיאור קצת יותר הולם.
“יש לך בעיה עם מה שכתבתי, בוא תתמודד מולי”, כותבת אישיות המזדהה כ”הגר צימרמן” בבלוג של קינן. “בוא להתעמת איתי כדי שאני אוכיח לך כמה פחדן קטן ומושתן אתה. איפה הביצים שלך? בוא נראה אותך, גבר גבר”. תגובות גולשי הבלוג לסגנון הבוטה של ההודעה היכו גלים גם בבלוגים אחרים. למחרת התפרסמה אצל קינן הודעה נוספת, הפעם מאת “הגר צימרמן האמיתית”, הכופרת מכל וכל באחריותה להודעה הראשונה. “טוב, אמנם לא אני היא זו שהגיבה
כאן קודם. אבל מי שכן כנראה קצת יותר שפוי מחוברת ההזויים פה”. גולש נוסף (אנונימי) שהצטרף להגנת צימרמן התאפיין בסגנון האלים של “הגר צימרמן” ה”לא-אמיתית”: “אתם אנשים טיפשים, כולכם בלי יוצא מן הכלל. הזהרו בדיברכם שכן אינכם יודעים אילו אנשים עושים שימוש באילו דברים שאתם כותבים. בדיוק כפי שדבריה של הגר הוצאו מהקשרם”.בהתחשב בכמות הזהויות הבדויות ברשת, אומר לעצמו המשתמש הסביר, בהחלט ייתכן שדורשי רעתה של צימרמן הגיבו בשמה כדי להכפישה. אבל גם אם את זהותו האמיתית של המגיב קצת קשה לגלות, יש דברים שאפשר לברר עליו בקלות: למשל, מספר ה-IP שלו (שמזהה במקרים רבים את המחשב שדרכו התחברו לאינטרנט). ביקשתי מקינן לבדוק אם שלושת המגיבים “הגר צימרמן”, “הגר צימרמן האמיתית”, ו”אנונימוס”, נשאו את אותו מספר IP, והוא הופתע לגלות שאכן כן. עדיין אי אפשר לשלול את האפשרות ששלוש התגובות נכתבו על ידי מישהו שאינו צימרמן, או שאנשים שונים השתמשו באותו מחשב כדי לכתוב את ההודעות, אבל הסגנון העילג והאלים מרמז על משתמש אחד, שלא מבין מספיק באינטרנט כדי לשלוח את הודעותיו ממספרי IP שונים. האפשרות שהמשתמש הזה הוא במקרה מנהלת בפורום של “עלה ירוק”, כמו צימרמן, עשויה להסביר את התנהלותו של אותו פורום בשנה האחרונה.
החלק העצוב ביותר בסיפור של צימרמן הוא שהפתיל שבו פירסמה את הודעתה המקורית בפורום עלה ירוק נחסם לגישה אחרי הפרסום אצל קינן. העצב מכה פעמיים: פעם אחת על כך שמחיקת פתילי דיון וחסימת משתמשים הפכו לדרך חיים בפורום המפלגה שחרתה על דגלה מטרות כמו חופש הביטוי, ופעם שנייה בגלל חסימת הדיון הספציפי בהצעת הטלאי הצהוב של צימרמן, דווקא בשבוע שבו מתפרסם בתקשורת האמריקאית סיפור שמוכיח כי ההשוואה שלה בין היחס ליהודים בשואה והיחס לסטלנים בימינו, אינה כה מופרכת כפי שהיינו עשויים לחשוב.
פלנרד ניל ודונלד ג’אמאר לואיס, שני בחורים מסיאטל שהורשעו בעבירות סמים, כבר היו בדרכם למרפאת שיניים שבה יעקרו מפיהם את כתרי הזהב שלהם וימסרו אותם למשטרה כרכוש מוחרם שהושג בדרכים קלוקלות. למזלם, הם הספיקו להתקשר לעורכי הדין שלהם והטיפול הדנטלי הכפוי לא יצא אל הפועל, אבל המחשבה ששופט אמריקאי חתם על הצו ששלח אותם לטיפול הזה מצמררת כשלעצמה.
“30 שנה אני בעסק ודבר כזה עוד לא ראיתי”, הצהיר ריצ’רד טרוברמן, לשעבר נשיא התאחדות עורכי הדין הפליליים בארה”ב. “זה מזכיר את גרמניה הנאצית, שבה היו מסירים שיני זהב מגופות המתים” – אמר ונשאר בחיים. דוברת התביעה בסיאטל מיהרה להתנצל כשהסיפור התפוצץ, ואמרה כי הצו הוצא מתוך הנחה שהכתרים שעל שיני הנאשמים הם מהסוג שניתן להסרה בקלות ואינו מצריך ניתוח.
תעשיית הבלינגים הדנטליים, שמחירם עשוי להגיע לאלפי דולרים, טרם נערכה לשינויים הצפויים בעקבות הסיפור של ניל ולואיס, אבל רופאי השיניים יחגגו,
מן הסתם, כי כתר קבוע הוא עסק משתלם הרבה יותר מתותב חיצוני. זה אמנם לא יגן על המתוכשטים אם מי מחבריהם לכלא ירצה להחרים את הזהב בעזרת אגרופים,
אבל לפחות ייתן להם צ’אנס להגן על עצמם.• תודה גדולה לעידו קינן על שיתוף הפעולה.
***
עליה: אולי הלגיטימציה נובעת מהנגיעה בנושא הרגיש של השואה? האם גם אתה חושב שהשואה היא משהו שאסור להשוות אותו לדברים אחרים, או שמותר להשוות אותו רק להשמדה מתוכננת של עמים אחרים?
אני: “בניגוד לעורכי ידיעות אחרונות, שהזדעזעו מהסיפור על השער האחורי של גיליון החג שלהם, אני לא מגיע לקתרזיס מצעקות ‘גוועלד! גוועלד!’ כשמישהו משתמש בסמלי השואה. מה שכן, נראה לי הוגן להעמיד את ההצעה של צימרמן לדיון ציבורי מחוץ למגרש הביתי שלה. כנראה שהיא לא חושבת כמוני – אחרי הפרסום בבלוג שלי, ההודעה שלה נחסמה לגולשים ובהמשך נמחקה מהפורום”.
לפרסם דברים שקורים בפורום עלה ירוק זה קצת להתעלל בחלשים בעיני. איך אתה מרגיש בקשר לזה? האם המועמדות של הגר לכנסת היא מה שנתן יותר לגיטימציה לפרסום שלך, לדעתך? נניח, אם היתה סתם איזה מישהי מהפורום, גם היית מפרסם?
“המועמדות של צימרמן לכנסת היתה לא ריאלית לפני הבחירות ולא רלוונטית שבוע אחריהן, כשהפוסט פורסם. היא אמנם משמשת יו”ר סניף חיפה והצפון של התנועה, אבל הייתי מפרסם את זה גם אם היא לא היתה אוחזת בשום תפקיד רשמי, כי זה סיפור מעניין שמעורר דיון מעניין לא פחות”.
***
בפרקים הקודמים:
• הגר צימרמן מציעה לענוד טלאי מריחואנה צהוב ביום המריחואנה ונכנסת במתנגדים
• הגר צימרמן מפרסמת מאמר תגובה בנענע ונכנסת בחופש הביטוי
זהו בידור
חרמון פרסם היום צילומסך של גוגל ניוז ישראל, שהאלגוריתם שלו חושב שאת טקסי יום השואה רצוי לקטלג תחת קטגורית “בידור”.
אף אחד לא טרח לבקש מגוגל ישראל תגובה – אנחנו יודעים שהאלגוריתם דפוק – אבל הם התעקשו לשלוח אחת בכל זאת:
גוגל מתנצלת על העובדה שמאמר המזכיר את יום השואה סווג בטעות בטעות בקטגוריה הלא נכונה ב-Google News. ברגע שהבחנו בכך פעלנו מיידית להורדת המאמר מהקטגוריה השגויה.
עוד לא יבשו הפיקסלים על ההתנצלות, וחרמון פרסם צילומסך נוסף – הפעם האלגוריתם סבור שזה די מבדר שחתכו לכלב את הראש.
אני חוזר ומציע לגוגל ישראל להראות גדוּלה, להכיר בכשלון הזמני, לסגור את גוגל ניוז ישראל ולהושיב עליו כמה אלגוריתמאים שיבנו אותו כמו שצריך.
פנינו קודם לשרה טבעות, אבל היא חתומה אצל המתחרים
אחת השיטות לעקיפת פילטרי ספאם, או סתם שעשוע של ספאמרים, זה ליצור שם שולח משונה. האמריקאים עם ה!!יXגרה וה0’אל’o לוקחים שתי מילים מעורבבות ודוחפים אות ראשונה ביניהם, וככה אני זוכה להכיר אנשים נפלאים כמו Systemic V. Clad, Inkwells J. Ghastliest ו-Sours C. Heifetz.
סוג של גירסה ישראלית אפשר למצוא היום בספאם למכשיר הקלטת שיחות. השולחת: “שרה-תיק שורת”.
בבילון כפי יכולתך
משתמשים שמורידים בבילון לתקופת ניסיון מקבלים בתומה הצעה מעניינת: במקום שבבילון תגיד להם כמה הם צריכים לשלם בשביל לרכוש גירסה מלאה, הם מוזמנים לנקוב בסכום שהם מוכנים לשלם.
בהודעה שמקבלים המשתמשים נכתב (באנגלית):
עם [תוכנית] Make Us An Offer, אתם יכולים לנקוב במחיר! פשוט הציעו כמה שאתם חושבים שהתוכנה שווה לכם. אם נקבל את הצעתכם, נחייב את כרטיס האשראי שלכם ונאמייל לכם את קודי הרישום. אם לא נקבל את הצעתכם, נודיע לכם באימייל. שימו לב שאנחנו עשויים לקבל חלק מהצעות המחיר ולדחות אחרות.
המודל המסקרן הזה לא ייחודי לבבילון. מסתבר שעומדת מאחוריו חברה בשם Make Us an Offer, שמספקת אותו לחברות נוספות.
אירוניה היא…
לגגל את תוכנת הפיכת האנגלית-עברית “הפוך על הפוך” ולקבל את האתר שלה בג’יבריש:
הקולקטיב
האם חברי בלוגיית “רשימות” הם קולקטיב בלוגים או אינדיבידואלים שבמקרה חולקים פלטפורמת בלוגים? לפי הנזיפה שאחד המייסדים, אורי ברוכין, פרסם בפורום הפנימי של הבלוגיה – קולקטיב:
חלון העדכונים האחרונים: אמנם – יעילותו תלך ותקטן ככל שיתווספו כותבים ותעלה התנועה באתר (מטבע הדברים, לכן העלנו את ההתאמה האישית ורשימות הדואר (בנוסף לרסס שיש מהיום הראשון אבל אחוז המאמצים שלו עדין נמוך יחסית), שהקוראים הקבועים לא יחמיצו עדכונים בכל מקרה).
אבל – עדין הוא אחד האזורים הבודדים שהוא “משאב ציבורי” ונראה לי שנוצרת בעית “קומונז” מסוימת.
כשכותבים מצטרפים הם מקבלים במכתב שלהם המלצה לנסות לא להעלות יותר מפוסט אחד ביום, כדי לא להציף את הקוראים. נראה לי שבזמן האחרון כמה בעלי אתרים מתנהגים בחוסר התחשבות מהבחינה הזאת. ומעלים פוסטים של שורה עם כל מיני דאחקות/עקיצות פנימיות.
אין לנו שום שליטה על התכנים שלכם ומה שאתם עושים באתרים, כולל זה שרבים מכם שהתחייבו בעל פה להשתמש במערכת לאתר בעל מוקד נושאי מסוים, והפכו להיות וירטואוזים רב תחומיים במפתיע, אבל לטובת אנשים אחרים שמשתמשים במערכת, לטובת עצמכם, כי מחר אתם תהיו בצד השני – אנא גלו קצת יותר שיקול דעת מהפאקצות בישראבלוג בבקשה.
מקורותינו בפורום מוסרים שתגובות הרשימותניקים להודעה דווקא תומכות בגישה הזאת.
מפתחיטיס
מכירים את זה שאתם רוצים לצאת מהבית ומגלים ששכחתם איפה שמתם את מילות המפתח שלכם?
גולדמן ו-40 הבלוגרים
אם זה באמת הוא, ואם זה באמת נכון, דודי גולדמן קורא 40 בלוגים (!!!):
אישית, אני עצמי דווקא קורא אדוק של קרוב ל-40 בלוגים שונים, ואני נהנה מאוד, ועם כמה מהכותבים אני מקיים קשר של קורא נאמן ומגיב שגם מאוד נהנה.
כמו במקרה של גוגל ניוז, גם בדודי ניוז אני ממליץ לבדוק את כמות המקורות ואיכותם לפני שמגיעים למסקנות.
מחפשים עוד פירצות בישראבלוג
בעקבות הפריצה וההשחתה של ישראבלוג בתחילת אפריל, שחר שמש וזיו פרי בדקו והגיעו למסקנה שפירצות דומות עדיין מאיימות על המשתמשים.
לופט געשעפט
מריו הוא לא היחיד, מסתבר: לונג ג’ון מלשינה שב-Zap מציעים להשוות מחירים של אוויר (צרכנות נבונה במיטבה: יש אחד בטלוויזיה שמוכר אוויר בשקל), וב-MonsterMarketplace מציעים למכירה את המטוס של נשיא ארה”ב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
