האחראי על האינטרנט is not amused
“הכל כמובן אנונימי, הכל כמובן קללות ועברית מזוהמת” – רזי ברקאי קרא את כל הטוקבקים בארץ, והוא זועם (גל”צ, 6/8/2007)
עוד עובדות על יאיר לפיד
הקטע עם יאיר לפיד באשגר –
בפרויקט חזרה ללימודים של 24 שעות של ידיעות אחרונות התבקשו כותבי העיתון לספר על היום הגרוע ביותר בבית הספר. יאיר לפיד, בשבתו כעצמו, סיפר על היום בו מורתו בכיתה ד’ האשימה אותו בכך שאת החיבור שהתבקש לכתוב כתבה אמו הסופרת. היום הכי גרוע של לפיד בבית הספר היה היום בו הוא קיבל אישור, בגיל 11, לכך שהוא כזה כותב מוכשר. הלב נשבר.
– הזכיר לי את פרויקט “המעוותים” החביב במגזין בלייזר, גליון ינואר 2006, שבו כמה מטובי הכותבים סיפרו על הפגם הפיזי שהפך לחלק מההגדרה העצמית שלהם. לטובת מי שלא קורא בלייזר, או שיש לו יותר מדי חיים מכדי לזכור גליונות של שנים עברו: ניר קיפניס כתב על ההתמודדות עם השומן, עפר שלח על העין האחת, קארין ארד על זה שהיא לא יודעת לכתוב וכו’.
יאיר לפיד (שהטקסט המרגש שלו דווקא לא עלה לאתר בלייזר כחלק מהפרויקט) כתב על זה שהוא גמד. כלומר, על זה שהוא לא.
אני יודע שאתם חושבים שאני גמד. אני הכנסתי לכם את זה לראש. הגובה שלי הוא 1.74 מ’. בדור שלי (היה לי ברונתוזאורוס מחמד) זה גובה ממוצע לגמרי […] ויש, כמובן, סיבה למסע המאורגן הזה:
אני אומר לכם שאני נמוך כדי שלא תשימו לב שאני שמן.
אז הוא שמן, כן?
הבעיה הלוגית הקלה שיש עם התיאוריה הזאת היא שאני גם לא באמת שמן. אני שוקל 86 קילו (טוב, רוב הזמן), שאת רובם בניתי במכוני כושר […] 71 אחוזים ממסת הגוף שלי הם שריר […] הסיבה שבגללה אני כל כך פוחד שתגידו עלי שאני שמן היא – שהייתי שמן.
אוקיי, אז הוא לא מוכן להודות בשום פגם פיזי נוכחי, אבל יש לו טראומת ילדות לחלוק איתנו, שזה גם מעורר אמפתיה, לא?
אפילו לא הייתי שמן מעניין כמו קיפניס. הייתי סתם ילד בן 14 עם 10 קילו יותר מדי שהתבייש להוריד חולצה בים […]
אוקיי, אז גם אין לו מי יודע מה טראומת ילדות. העיקר שהוא יודע לפרגן לאנשים שלא מבלים שש שעות ביום בחדר כושר כדי לאונן על יופיים המסוקס. אה, רגע:
הדימוי העצמי שלנו נשאר תמיד תקוע בגיל 14. חברי האהוב תמיר (ההוא מ”תמיר והלהקה”) היה באותה תקופה הילד הכי מקובל בתל אביב […] בשנים שעברו מאז הוא הזניח את עצמו בקפדנות ראויה לציון, אבל זה לא משנה כלום: ברגע שאנחנו מגיעים למקור מים, הוא מוריד חולצה בגאווה ומפגין לכל עבר מה 30 שנה של מסעדות צרפתיות משובחות ושווארמה איומה יכולים לעשות.
ובל נשכח את גולת הכותרת של הווידוי הכאוב והמרגש הזה:
רק פעם איזה גולש בלונדיני עם ריבועים בבטן אמר לי, “יאללה, יאללה, אתה לא מוריד חולצה כי יש לך ציצי כמו ילדה”. אם הייתי מוצא אותו היום הייתי מזיין את אשתו בעמידה […]”
שימו לרומזנות הסאבטקסטואלית המעודנת שבה התשובה הישראלית לאפולו מזכיר לנו, כאילו ששכחנו לרגע, שהוא יכול להשיג כל בחורה בישראל*.
ולמה אני מעלה באוב טקסטים ישנים ומביכים של יאיר לפיד כשיש כל כך הרבה טקסטים עדכניים יותר ומביכים באותה מידה לצחוק עליהם? כי זה מרתק שהוא שב ומשתתף בפרויקטים שדורשים מחילה מסוימת על האגו, ושב ונכשל בזה לחלוטין, ובחוסר-חן בולט.
________________
* לא הייתי נוגעת בו עם באט-פלאג משומש.
אשגר 404, גיליון 003
כותרת מוצלחת: “שמישהו יכה אותה, רק עוד פעם אחת” (על רצונה של בריטני ספירז להתפשט לפלייבוי)
כותרת קלישאתית: כמות מופרעת למדי של כותרות בפורמט הקלישאתי “איך אומרים X ב-Y?” הצטברה בתקשורת בימים האחרונים, מה שגורם לדורהX, שליחת האשגר לענייני “איך אומרים X ב-Y?”, לחשוד שמדובר במגיפה.
הנה הן:
ידיעות אחרונות: “איך אומרים מאפיונרים בגרמנית?” (16/8/2007)
הסוכרייה, הניוזלטר של טיים אאוט: “איך אומרים ‘פיפי’ [ב]סינית?” (במקור כתוב “הסינית”, כנראה שגיאת הקלדה)
NFC: “איך אומרים קינות ברוסית?”
nrg: “איך אומרים כפרה ברוסית?”
ynet: “איך אומרים אהבה בהינדית?”
הארץ: “איך אומרים איטון בקוקנית”
מעריב: “אקסודוס בפולנית” (10/8/2007)
nrg: “איך אומרים רותח באפריקאנס?” (הכותרת שונתה מאוחר יותר)
מעריב: “איך אומרים ‘עולים חדשים’ בסינית?” (13/8/2007)
כתבת השער של המגזין של מעריב (12/8/2007) עסקה בקניות בגדים לפי גובה, ואיור השער הציג שלוש נערות על רקע מה שנראה כמו שנתות גובה במסדר זיהוי משטרתי.
שער המגזין פגום האינצ’ים. קליק להגדלה
הבעיה היא שמי שעיצב את השער לא ממש מבין את שיטת המדידה האנגלית:
1) המעבר בין השנתות של הפוטים והאינצ’ים נעשה בדילוגים של שני אינץ’ בכל פעם – 5 פוט ו-7 אינץ’, 5 פוט ו-9 אינץ’, ואז 6 פוט ו-1 אינץ’. אלא שהשיטה האנגלית אינה עשרונית, ובפוט יש 12 אינצ’ים, לא 10.
2) הפוטים והאינצ’ים לא תואמים את הסנטימטרים שהוצבו מולם. בשנתה התחתונה, למשל, מצויינים 135 סנטימטרים מול 5 פוט ו-3 אינץ’, שהם דווקא כ-160 ס”מ.
3) שתי הטעויות הללו מצטברות לטעות הבוטה ביותר: מול 170 ס”מ הוצבו 6 פוט ו-7 אינצ’ים, שהם יותר מ-2 מטר, גובה שנערות ממעטות להגיע אליו.
(הלשין: אהוד קינן)
ב”מי ניצח”, מדור התקשורת של המקומון התל אביבי “העיר”, קטלו השבוע את החינמון מטרו ישראל על פרסום כתבה על רשת הריבוע הכחול, שבבעלות דודי וייסמן, שמוציא גם את מטרו ישראל, ואיימו להעיף את החינמון מהסקירה השבועית אם זה יקרה עוד פעם.
מזל שהם לא כותבים על מקומונים, כי אז היו צריכים להעיף את העיר, שהקדיש כתבת שער – ופה ראוי להשתמש בסימן קריאה בסוגריים: (!) – לכתבה על שפים שמסעדותיהם משתתפות בפסטיבל טעם העיר, שהוא מארגן.
זכותו של גונן גינת לפרסם ב”ישראל היום” (15/8/2007) מאמר דעה שקובע כי “נתניהו לקח, בגדול” בפריימריז של הליכוד, כאשר קיבל יותר מ-70% מהקולות לעומת כ-20% של משה פייגלין (המספרים הלא-סופיים היו נכונים למועד פרסום הגיליון). וזה רק במקרה שיום לפני כן הוקדשה הכותרת הראשית של החינמון לאותם פריימריז לא ממש חשובים, והכריזה “הליכודניקים נקראים היום אל הקלפיות”, מה שבמקרה מסתדר עם האינטרס של נתניהו, שעלייה במספר המצביעים עבורו פירושה נצחון גדול יותר על משה פייגלין.
מה שחשוב זה שהחינמון הוא ממש לא שופרו של בנימין נתניהו.
דה מרקר הכריז על הצטרפותו לטרנד הירוק ששוטף את העולם עם סקירה קבועה של נושאים ירוקים. שזה הרבה יותר קל מלעבור להדפיס את העיתון ואת המגזין החודשי על נייר ממוחזר.
אשגר 404 הקדים, כמובן, את דה מרקר: כבר מגיליון הפיילוט הוא מופץ בגירסה 100% נטולת נייר.
בפרויקט חזרה ללימודים של 24 שעות של ידיעות אחרונות התבקשו כותבי העיתון לספר על היום הגרוע ביותר בבית הספר. יאיר לפיד, בשבתו כעצמו, סיפר על היום בו מורתו בכיתה ד’ האשימה אותו בכך שאת החיבור שהתבקש לכתוב כתבה אמו הסופרת. היום הכי גרוע של לפיד בבית הספר היה היום בו הוא קיבל אישור, בגיל 11, לכך שהוא כזה כותב מוכשר. הלב נשבר.
(ואם רוגל אלפר עדיין פגוע מכך שלפיד, שנעלב מביקורתו של אלפר על תוכנית הטלוויזיה שלו, קרא לו “קקה קטן”, הרי שלפיד מספק בכתבה הזאת הסבר פסיכולוגי: “מאז [המקרה בבית הספר] אני לא סובל מבקרים. אין להם מושג”).
ביום ראשון כתבתי על באנר הסקרים של אתר “יאללה קדימה”, שהועתק מ-ynet. למחרת נעלם הבאנר מיאללה קדימה.
אז זהו, שיש עוד אחד:
אולי תנצלו את ההזדמנות לעבור על כל האתר ולוודא שאין שם עוד תמונות שמצאתם בגוגל? כי מצד אחד, יכול להיות באמת שישעמם לי ואני אפרסם עוד כמה פוסטים כאלה שיחסכו לכם את המאמץ, אבל מצד שני יכול להיות שבעלי הזכויות על התמונות יקדימו אותי, וזה יעלה לכם 10-20 אלף שקל החתיכה בפיצויים סטטוטוריים.
הילד השחור בסאות’פארק נקרא Token, כי הוא token black, כלומר השחור שמשמש מס שפתיים. הקורא יאיר קלדור תוהה אם הסאטירה חלחלה למציאות של כוכב נולד: למתמודדת הערביה שם קוראים מרים טוקאן.
ועוד בסאטירה: עלית וקשת הוציאו במשותף חטיף דוריטוס כוכב נולד 5, עם לוגו מיזם “פרסומאי נולד”. שזה, כאילו, הסאטירה הכי מעולה על כוכב נולד.
הדמיית מחשב: יחצנות עלית
החוק השלישי של סופר המד”ב ארת’ור סי קלארק קובע כי “Any sufficiently advanced technology is indistinguishable from magic” (“כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק לא ניתנת להבחנה מקסם”).
החוק הראשון של אלי אשד קובע כי “אם אני כותב כתבה במוסף הספרות של ידיעות אחרונות (10/8/2007) על הכישוף בספרי הפנטזיה שדוחק את רגליו של המדע בספרי המדע הבדיוני, אני רשאי לעוות את המשפט של קלארק לנוסח ‘כל טכנולוגיה גבוהה מספיק תיראה ככישוף לאנשים שאינם מבינים אותה'”.
הוראות עריכה במבזק ב-ynet:
(דרך nrg)
קידוד לתוכנת העימוד (“טקסט1”) בכתבה במעריב (14/8/2007):
“נעבור לשר אלי ישי, שיסביר את הסכנה בהתארגנויות טרור בקרב ערביי ישראל” – כתב בגל”צ (13/8/2007).
איסור עישון פסיבי
אחרי מיגור העישון במקומות ציבוריים, המדינה מתחילה לאכוף איסור עישון פסיבי. סנונית ראשונה: מעשן פסיבי נקנס השבוע ב-350 שקל. תראו להם מה זה!
הליכוד כפי שהסברתי לבתי
יפה עשה דני דנון, המתמודד על ראשות הליכוד בפריימריז שמתקיימים היום, שהנגיש את המודעות שלו גם לבוחרים שלא יודעים לקרוא, או לחשוב.
Likud for Dummies
באותו עניין: שאף אחד לא יעיז לגנוב מצביעים לפייגלין
לגנוב מצביעים לפייגלין? איזה רעיון משוגע
בניוזלטר של “מנהיגות יהודית”, תנועת הימין הקיצוני של משה פייגלין שמנסה להשתלט על הליכוד, מבקשים עזרה בשכנוע מתלבטים להצביע היום (ג’) בפריימריז לפייגלין ולא לבנימין נתניהו:
מטה הטלפנים שפועל מטעמנו איתר אלפי חברי ליכוד המתלבטים בין בחירה בפייגלין לבחירה בנתניהו, או הישארות בבית. הניסיון שצברנו עד עתה מראה ששיחות השכנוע פועלות היטב. לא דרוש מאמץ מיוחד כדי להזכיר לכולם את חלקו של נתניהו בגרוש מגוש קטיף, ובחוסר הנאמנות שלו לאורך הדרך. פייגלין נתפס כאלטרנטיבה חיובית מאוד בעיני רבים.
עתה הכל בידנו – ידכם. כל אחד מוזמן לקחת רשימה של 50 מתלבטים ולהתקשר אליהם ולשכנע אותם להצביע לפייגלין.
כיצד עושים זאת. שולחים הודעה בדוא”ל pua741@gmail.com או הודעה בסמס 052-3114810 הכוללת כתובת דוא”ל או פקס.
מקבלים חזרה 50 שמות, אותם משכנעים. ניתן לשכנע בטלפון, בביקור בבית או בכל דרך מקורית שתמצאו.
מיכאל פואה
ראש מטה הבחירות
איזה קטע משוגע זה יהיה אם מישהו יפנה לפואה, יקבל 50 שמות וישכנע אותם להצביע דווקא לביבי, ולא בגלל שהוא תומך בביבי, או בכלל מצביע ליכוד, אלא בגלל שהוא מתנגד לפייגלין. ואיזה קטע משוגע זה יהיה אם יותר מבנאדם אחד יעשה את זה.
סתם רעיון משוגע שעבר לי בראש. תתעלמו.
מה לא הבנתם? ישראלי זה חינמון, זה אומר שעובדים בחינם
גלובס מדווח על עיכוב בתשלום משכורות לעובדי החינמון ישראלי של שלמה בן צבי, ואי תשלום ופיצויים לחלק מהעובדים לשעבר. זו התגובה המדהימה של החינמון:
רוב העובדים קיבלו את שכרם במלואו, חלק קטן יקבלו את החלק שלא שולם ביום הקרוב. יכול להיות שעם חלק מהעובדים המפוטרים עדיין לא סיימנו את החשבון ובנוסף אין לשכוח שחלק מהמפוטרים עובדים היום ב’ישראל היום’.
“אין לשכוח שחלק מהמפוטרים עובדים היום ב’ישראל היום'”. כלומר, הם עברו לאויב, אז מה הם בוכים על כמה אלפי שקלים?
מפוטרי ישראלי, אנא פנו עם הציטוט הזה לבית הדין לעבודה הקרוב לביתכם, ותקרעו לבן צבי את הצורה של הארנק.
קופי-פייסט: יאללה קדימה
הנה באנר סקרי הבחירות של “יאללה קדימה“:
והנה באנר סקרי הבחירות של ynet:
(הלשין: אנונימי מוג לב)
בקרוב: “עכבר קפה”, רשת חברתית של עכבר העיר ONLINE
אתר עכבר העיר ONLINE יפתח בשבועות הקרובים רשת חברתית בשם “עכבר קפה”. בעוד קפה דה מרקר מכוון לקהילה העסקית, עכבר קפה מיועד לקהילה התרבותית, הבליינית והאמנותית, עם “דפי אמן” באווירת מייספייס וכד’.
פרטים נוספים אתם יכולים לקרוא במכתב ששולח לאון פלדמן, עורך תוכן גולשים בעכבר העיר ONLINE, לאנשים שהוא מנסה לגייס למיזם החדש.
ילד לכל מחשב
עורך הבלוג האמריקאי “Freedom to Tinker” הזמין ילד בן 12, שכינה עצמו “SG”, לכתוב פוסט אורח בו הוא סוקר את ה-OLPC מנקודת המבט של משתמש צעיר. הפוסט היה כתוב בצורה נאה וללא שגיאות בולטות לעין; האמריקאים לא מעריכים את האינטליגנציה של הטינאייג’רים שלהם יותר משאנחנו מעריכים את שלנו; ולכן, באופן עצוב אך לא מפתיע, רוב הטוקבקים התמקדו בויכוח על יכולת הכתיבה של SG, ועל אמינות הערת הבלוגר שהפוסט לא עבר עריכה לפני הפרסום.
אבל כדאי לבחון מי היו המפקפקים, כי זה די משעשע. זה לא היה הטוקבקיסט הזה, למשל:
SG – if this laptop can help other children write and communicate half as well as you do this will be the biggest success of the 21st century.
וגם לא זה:
A good review from the perspective of what seems to be an average 12 year old, albeit one that is likely more tech savvy than average.
אבל הנה טוקבקיסט אחד, למשל, שלגמרי לא האמין:
Its a tad obvious that this boy here did not Write it.
I imagine that he wrote it, and after a Professional Journalist
read it, write down some notes on a notepad and after Re-Wrote
the Whole thing.
ואחד אחר שגם, כנראה, לא מאמין שילד יכול לכתוב טוב, ולכן חש צורך לחלק לו ציונים:
Not bad, you got most of the spelling correct, and the way you string word’s together is excellent.
Keep it up “SG”
אני לא חובבת גדולה של ילדים, ואין לי בעיה להודות שרוב הילדים בני ה-12 שאני פוגשת, באינטרנט או מחוצה לה, לא מרשימים אותי בידענותם או בעברית היפהפיה שלהם. אבל זה די דוחה לראות מבוגרים שלא מסוגלים לקבל את היותו של ילד אחד ספציפי חכם או מוכשר או משכיל. במיוחד אם המבוגרים האלה מגלים נחיתות אינטלקטואלית בוטה. ובמיוחד מכיוון שמבוגרים מהסוג הזה יכולים לדכא ולהזיק, או לפחות לעצבן בצורה קיצונית. אלה המורות שנוזפות בילד שמפקפק בפרשנות החד-משמעית שלהן (שאותה לקחו מהחוברת למורה, כמובן) לביאליק או לרחל או לתנ”ך. אלה הספרניות שמגרשות אותו מהמדף של ספרי המבוגרים ומציעות לו איזה סמדר שיר במקום.
למרבה המזל, באינטרנט קשה יותר להחביא את העילגות מאחורי הקמטים, כמו שהטוקבקים הנ”ל מדגימים. ואילו את הגיל דווקא די קל להסתיר: אם ילד כזה רוצה לקבל יחס ענייני בדיון אינטרנטי, הוא תמיד יכול לא לדבר על הגיל שלו. SG, העם איתך. רוצה להיות חבר שלי במייספייס?
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
