חשיפה: השטרות החדשים של ישראל
בעקבות הפופולריות המפתיעה של השנקל, בנק ישראל הרים את הכפפה וייצא בקרוב בסדרת שטרות שמבוססים על המטבע החדש.
השטרות החדשים של 10, 25, 50 ו-100 שנקל. צילום: עידו קינן, cc-by-sa
• באותו עניין: התנועה למען מטבע של חצי שנקל בפייסבוק
(פורסם גם בהברזל 38)
אני מקנא בכתבים של ליידי גלובס
אני מניח שהעיתונאי עפר שלח כבר התרגל לזה ששמו הפרטי מאויית בשגיאה (עופר); תפקיד בודק העובדות, שנפוץ למשל בעיתונות האמריקאית האיכותית, לא הגיע לפה, ומרואיינים לא יכולים אפילו להיות בטוחים ששמם יאויית נכון, לא כל שכן העובדות בכתבה.
אבל כשבגליון מרץ 2008 של מגזין ליידי גלובס מופיע ראיון עם “עופר” שלח, שם הוא נשאל לגבי מגזין בלייזר “שבו אתה כותב”, אני מעוּדד לגלות שיש פינות נסתרות בתקשורת הישראלית שנותנות לכתבים שלהן זמן ואורך נשימה לתחקר, לראיין, להרהר ורק אז לכתוב. שלח הפסיק לכתוב בבלייזר כשעזב את קבוצת ידיעות אחרונות וחזר למעריב באפריל 2007, כמעט שנה לפני פרסום הראיון.
קטנוניסט # 001
כמובטח, קטנוניסט בגירסה המקוונת המורחבת. תבלו.
• חדש: מדריך לנטסקייפ!
• התכונות של נוקיה
• גוגל ויאהו חולקות אוויר
• הביטוח הלאומי מכשיל עיוורים
• אפל צוחקת על מיקרוסופט
• D.M.O ממציאים נתונים
• אוקיי קיופיד נגד ג’יידייט
האיש שלנו בוויקיפדיה הערבית
דרור קמיר הוא וויקיפד ישראלי שעורך וכותב ערכים גם בוויקיפדיה הערבית. ראיינתי אותו לכלכליסט, והיום הכתבה התפרסמה ב-ynet.
דרור קמיר. צילום: עידו קינן, cc-by-sa
האיש שלנו בוויקיפדיה הערבית
כך הפך דרור קמיר לעורך בוויקיפדיה הערבית, והכניס את הזווית הישראלית לעשרות מיליוני בתים בסוריה, סעודיה ולבנון
בערך “ישראל” בוויקיפדיה העברית כתוב שהמדינה גובלת בסוריה. בערך “סוריה” בוויקיפדיה הערבית נכתב שהיא גובלת בפלסטין. דרור קמיר, פעיל ותיק בוויקיפדיה העברית, גילה זאת כשנכנס לוויקיפדיה הערבית, מתוך סקרנות לגבי התנהלות הקהילה הערבית המקבילה לזו שהוא חבר בה. הוא גילה גם שהוויקיפדיה בשפתם של רבע מיליארד בני אדם מכילה רק כמחצית מהערכים שנוצרו במקבילתה העברית, שפה שדוברים אותה מיליונים בודדים בלבד. כדובר ערבית, אותה רכש בקורס בגבעת חביבה, קמיר סבר שיוכל לתרום למאמץ הוויקיפדי הערבי, והוא גם רצה לשמוע מה ערבים חושבים – לא כותבי מאמרים רהוטים בעיתונות או מתלהמי פורומים, אלא אנשים עם דעות אותנטיות וגולמיות, שמסתתרות בהחלטות עריכה כמו זו שהפכה את ישראל לפלסטין. “כשאתה לא מדבר על הנושא באופן ישיר, יש פחות זיוף, לכאן או לכאן: אין הקצנה מיותרת ואין גם התמתנות מיותרת – אנשים נוטים כבדרך אגב לחשוף את הדעות בצורה הרבה יותר אותנטית”, הוא אומר. קמיר, בלשן בן 32 מחולון, סיפר על פעילותו בוויקיפדיה הערבית במאמר שפרסם ביולי 2007 במגזין “ארץ אחרת”, שבו הוא עובד.
וויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית לקריאה ולכתיבה, כשכל אדם עם חיבור לאינטרנט יכול לתרום לה ערכים חדשים ולערוך קיימים. היא נוסדה על ידי ג’ימי וויילז ולארי סנגר ב-2001, ונכון לדצמבר 2007 היא פועלת ביותר מ-250 שפות ומכילה יותר כ-9.25 מיליון ערכים. קמיר, עוד מעט בן 33, תושב חולון, התוודע לוויקיפדיה הערבית בשלהי מלחמת לבנון השנייה. “באופן טבעי הלכתי לראות מה כותבים שם על ישראל, כי זה הדברים המסקרנים. זה קצת כמו לברר מה השכנים שאתה קצת מסוכסך איתם אומרים עליך כשאף אחד לא שומע”, הוא מספר. “בהתחלה הרושם שלי היה דווקא די חיובי, אבל כנראה שהיתה שם איזושהי התפתחות מסויימת – זה תמיד פונקציה של מי בדיוק כותב, ולפעמים האיזון בין הכותבים משתנה, כי יש הצטרפות של אנשים ועזיבה של אנשים בתוך קהילת הכותבים של כל וויקיפדיה – ופתאום התחלתי לראות התבטאויות הרבה יותר חריפות נגד ישראל. זה מתבטא בעיקר בטרמינולוגיה – פתאום כותבים ‘פלסטין הכבושה’ במקום ‘ישראל’, וביטוי שחוזר בערבית, שמאוד צורם לי אבל רואים אותו הרבה, ‘ישראל שאונסת את האדמות הערביות'”. קמיר לא הופתע מהשנאה הבוטה, אלא מההקשר שלה – כשותף פעיל בוויקיפדיה, הוא מכיר את עקרון ה-NPOV, ראשי תיבות של “נקודת מבט נייטרלית”, שמכתיב כתיבה אובייקטיבית שמתבססת על עובדות ולא דעות ופרשנויות. “הביטויים מהסוג הזה לא נדירים, אבל אתה לא מצפה לשמוע אותם ממישהו שכותב בוויקיפדיה. זה פרויקט שנועד להפיץ ידע, לא דעות פוליטיות בצורה כל כך בוטה. אתה מצפה שאדם שכותב בוויקיפדיה גם יבין את הרעיון שעומד מאחורי הכתיבה הזאת”.
עמוד המשתמש של קמיר בוויקיפדיה הערבית
בתחילה פעל קמיר כמשתמש אנונימי שמזוהה רק בכתובת ה-IP שלו, שמסגירה את זהותו הישראלית רק לגולשים היותר מיומנים. וויקיפדים עמיתים מישראל, ארה”ב ואירופה שכנעו אותו לפתוח כרטיס בשמו ובפרטיו האמיתיים. “פשוט פחדתי שלא יקשיבו לי שם כשיידעו שאני מישראל”, הוא אומר, ומגלה שהמתקפה הגיעה מכיוון מפתיע: “היתה איזושהי תקופה שלא הייתי מספיק בטוח בערבית שלי וכתבתי באנגלית, שזה אחד הדברים שהכי מעצבנים את האנשים שם, ואני יכול להבין את זה. זה בדרך כלל מעצבן גם את הכותבים בוויקיפדיה העברית. זה קצת כמו להיכנס למועדון בלי לדעת איזו שפה מדברים בו – זה יוצר אנטגוניזם”. בעיה נוספת בשפה היתה העובדה שקמיר למד ערבית ספרותית, ובשיחותיו עם הערבים הוא הנמיך את המשלב הלשוני ושילב מילים מערבית מדוברת, כדי לא להישמע יוצא דופן. אבל אחרי שסורי אחד העיר לו שהערבית שלו יפה, וחבל שהוא גולש לשפת רחוב, הוא החליט לדבוק בשפה הגבוהה.
“באיזושהי נקודה תפסתי בטחון, גם הזדהיתי בצורה מסודרת וגם התחלתי לדבר בערבית, ואז היחס אלי נעשה להרבה יותר רציני, הרבה יותר הקשיבו לי”, הוא מספר. “אחד הוויכוחים המשמעותיים הראשונים שהיו לי עם כותבים בוויקיפדיה בערבית היה על מלחמת לבנון השנייה, האופן שבו היא מתוארת”. הוויקיפדים הערבים התייחסו למלחמה כ”התוקפנות הישראלית על לבנון”, וקמיר התקומם: “הערתי להם שהשם הוא לא נכון, לפחות עובדתית הירייה הראשונה נורתה מכיוון לבנון לישראל ולא להיפך”. לדעתו, “חלק גדול מהכותבים שם אולי הבין לא נכון שמדובר במין מערכת של בלוגים ולא בנסיון לכתוב אנציקלופדיה”.
ירושלים, גולדווסר ורגב, קונטאר והאירוויזיון
“מאוד מעניין אותי לכתוב בערבית על ישראל או על נושאים שקשורים לישראל. לכתוב על ישראל בערבית זה קצת כמו לדבר על עצמך בפני אנשים זרים”, אומר קמיר. רשימת הערכים בוויקיפדיה הערבית שהוא השתתף בכתיבתם מעידה שהוא לא חושש מעימותים – ירושלים, המנון מדינת ישראל, חוות שבעא, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, סמיר קונטאר, תוכנית החלוקה ורמת הגולן; מאידך, הוא אחראי גם על הערך על האירוויזיון. “זה היה בתקופת המריבות שלי, אנשים שאלו אותי למה אני כל הזמן מתעסק בערכים על ישראל, שמעוררים סערות, אמרו שהגיע הזמן שאני אכתוב על נושאים יותר נייטרליים. אז החלטתי לכתוב על האירוויזיון בערבית בתור שעשוע, וגם כדי להראות להם שאני יודע לכתוב על נושאים אחרים”.
לפי כללי וויקיפדיה, אדם לא יכול לכתוב על עצמו או על נושא שהוא מעורב בו. הכתיבה שלך על ישראל כישראלי היא לא הפרה עקרונית של הכלל הזה?
“לא. זה שאני אזרח ישראלי לא אומר שאני לא יכול לגלות ריחוק. אני לא איזה נציג רשמי, אני לא צריך למכור את ישראל, אני לא נציג של מרכז ההסברה או משרד החוץ או משרד התיירות. אני לא צריך לשכנע אנשים לאהוב את ישראל. אני כותב על דברים שאני מכיר מקרוב, ואת ישראל אני מכיר מקרוב כי אני גר בה. ברור שפה ושם אני לא אהיה לגמרי אובייקטיבי. בשביל זה יש אנשים אחרים, שיאזנו את התמונה. מה שמטריד אותי הרבה פעמים זה שאין מספיק אנשים בוויקיפדיה הערבית שיאזנו את התמונה, פשוט כי הם לא יודעים. אם מדובר על מישהו מסוריה, מה שהוא יודע על ישראל זה תעמולה שהוא נחשף לה בכלי התקשורת הסוריים. אם מדובר באנשים מסעודיה, הם הרבה פעמים פשוט לא יודעים. דיברתי עם סעודי שהופתע לשמוע שעל שלטים בארץ כתוב בערבית, כי ערבית זו שפה מדוברת ואפילו נחשבת לשפה רשמית. כשאמרתי להם שערבי ישראלי מוציא דרכון ישראלי ומסתובב איתו בעולם, היו כמה שהגיבו קצת בהשתאות. הם פשוט לא ידעו את זה. הם חשבו שהמאות הבודדות של ערבים שחיים בארץ לא נחשבים אפילו לאזרחים. כשסיפרתי להם שלא מדובר במספרים קטנים אלא בלמעלה ממיליון איש ויש להם זכויות אזרחיות, זה בא להם בהפתעה. הרבה דברים שאני כותב שם על ישראל חדשים להם לגמרי”.
קמיר. צילום: עידו קינן, cc-by-sa
ספר על ערכים שהיית מעורב בהם.
“דברים ששיניתי – התעקשתי שערים שנמצאות בתוך הקו הירוק יוגדרו כערים ישראליות או ערים בישראל, גם אם הן היו בעבר ערים ערביות, או שהן עדיין ערים ערביות. מדובר בחיפה, רמלה, לוד, באקה אל-ע’רביה, כפר קאסם וכו’. הגעתי לפשרה עם משתמשים אחרים, שבמקום שיש בזה טעם יהיה כתוב ‘פלסטין ההיסטורית’ ולא ‘פלסטין’ או ‘פלסטין הכבושה’. למשל, באחת הגרסאות המוקדמות של הערך על לוד כתוב: ‘לוד היא עיר קדומה מאוד מבין ערי פלסטין הכבושה’. הנוסח הנוכחי בעקבות עריכות שלי ועריכות מנוגדות הוא: ‘לוד היא עיר ישראלית שגרים בה יהודים וערבים. יש לעיר היסטוריה קדומה והיא הייתה אחת הערים הכנעניות בפלסטין ההיסטורית’. לגבי ירושלים, היא הוגדרה כ’אחת הערים הגדולות בפלסטין’ או ‘בירת פלסטין והעיר הגדולה ביותר בה’, והיום הנוסח הוא ‘העיר הגדולה ביותר בפלסטין ההיסטורית הנתונה היום לשליטה ישראלית’. בהמשך כתוב שהפלסטינים תובעים את העיר כבירתה של מדינה פלסטינית, והיא נחשבת בירת ישראל לפי החוק הישראלי, אבל אין בכך הכרה בינלאומית”.
“הערך שהעבודה עליו הייתה הכי מעניינת הוא הערך על רמת הגולן. שם נוצר פינג-פונג מוצלח ביני לבין משתמש אחר, אני חושב שהוא סורי, אבל אני לא בטוח. בהתחלה רמת הגולן הוגדרה כ’אדמה סורית במערב הרפובליקה הערבית הסורית שהמנגנון הצבאי הישראלי הצליח לכבוש אותה ולשלוט בה מאז 1967′. באיזשהו שלב מישהו הוסיף שהיחס של ישראל לתושבים הסורים של רמת הגולן משפיל, והם מקבלים מישראל תעודות מסע (במקום דרכון) שבדרך כלל נועדו לבעלי חיים. התחלתי לערוך את הערך, ובתור התחלה שיניתי את ההגדרה של האזור להגדרה גאוגרפית: ‘חלק מ’בילאד א-שאם’ בין נהר הירמוך להר החרמון’ – בילאד א-שאם הוא השם הגאוגרפי בערבית לאזור של סוריה, לבנון, ירדן וישראל – וגם תיקנתי את הפסקה בעניין התושבים הדרוזים של רמת הגולן, כתבתי שרובם לא נחשבים אזרחים ישראלים ולכן הם מקבלים תעודות-מעבר במקום דרכונים, אבל הם זכאים לזכויות של תושב קבע בישראל. השינויים האלה דווקא התקבלו בברכה, אבל היתה התעקשות שלא יהיה כתוב ‘החלק הישראלי של רמת הגולן’. אני מצדי לא הסכמתי שיהיה כתוב ‘החלק הכבוש’ אז הפשרה הייתה ‘החלק שממערב לקו הפסקת האש'”.
איפה אתה ממוקם מבחינה פוליטית?
“די שמאלה. אתה לא יכול להיות יותר מדי קיצוני לכיוון הימני של המפה הפוליטית אחרי שאתה נחשף לצד השני של המטבע. אני למדתי ערבית בגבעת חביבה עם מורים ערבים, ואתה שומע את הסיפור שלהם. כל מיני דברים שלמדת בשיעורי היסטוריה בבית ספר והתרגלת לחשוב עליהם כמובנים מאליהם, אתה שומע את הצד השני. ללמוד ערבית זה פותח עולם חדש, שמהר מאוד אתה מגלה שהוא תמונת ראי של העולם שהכרת עד עכשיו”.
היישות הציונית פשוט כובשת
היחס של הקהילה אליך הושפע מאירועים פוליטיים ומלחמתיים בין ישראל למדינות ערב?
“חוץ ממלחמת לבנון, לא משהו ספציפי. היתה עכשיו ההתנקשות בעימאד מורנייה. כשנכנסתי אחרי ההתנקשות לערך שעוסק בו, ראיתי התלהמות של ‘השאהיד שנרצח על ידי בני עוולה’ והמון תיאורים איך אולמרט שמח אחרי ששמע את הידיעה. מי שדווקא מאוד מיתן את הנוסח היה דווקא מישהו מסעודיה. רק אחר כך הסתבר לי שעימאד מורנייה לא נחשב צדיק גדול, לא בסעודיה ולא בכוויית, הכווייתים אפילו מתייחסים אליו כטרוריסט בגלל חטיפת מטוס כווייתי. במקרה של מורנייה, הוויכוחים היו פנים-ערביים, כשאני קצת פה ושם השתתפתי, אבל הוויכוח היה יותר בין ערבים לבין עצמם.
“כן ראיתי שם שנאה לישראל באופן כללי, שאפילו גרמה לי קצת עלבון מסויים. היו שם שני סורים, שמה שהקפיץ להם את הפיוז זה שהתעקשתי שגם בערך על סוריה יהיה כתוב שסוריה גובלת בישראל ולא בפלסטין הכבושה. הם מאוד כעסו על זה ואמרו, ניחא בערכים אחרים, אבל בערך על סוריה לא יעלה על הדעת לעשות דבר כזה. אמרתי להם שזה לא מאמר מטעם ממשלת סוריה, אלא מאמר על סוריה, ולכן צריך לכתוב מה שיש, ולא מה שרוצים שיהיה. בשלב הזה הם התחילו לדבר שוב על ‘ישראל אונסת האדמות, הכובשת האכזרית’. אני הערתי להם שהביטויים האלה, עם כל הכבוד, זה נשמע פאתטי. בסוף הגיעו שם לאיזושהי פשרה, שיהיה כתוב שסוריה גובלת בישראל אבל לא מכירה בישראל. זה מסוג הפשרות שאפשר לחיות איתן”.
לדעתו של קמיר, הגישה לישראל בוויקיפדיה הערבית תלויה מאוד בהרכב הפעילים בה בכל רגע נתון. “יש פה הרבה עניין של איזון. יש גלים כאלה. ברגע שמצטרפים הרבה אנשים עם אג’נדה מסויימת שרוצים לקדם אותה ורוצים להשתמש בוויקיפדיה בתור מין כלי תעמולה, אתה רואה מין גל של נסיון להכניס כל מיני דעות ועמדות במסווה של כתיבה אנציקלופדית. זה בדרך כלל נרגע אחרי תקופה מסויימת – או שהם בעצמם מתייאשים ועוברים לכתוב בפרוייקט אחר, או שמצטרפים אנשים קצת יותר רציניים שממתנים את הנוסחים. פה מה שקרה זה שבאיזושהי נקודה, כותבים יותר רציניים התחילו למתן את הניסוחים ולבלום את הגל הזה”.
“באופן כללי יש שיפור בזמן האחרון”, אומר קמיר. “יש שם קבוצה של אנשים, בעיקר ממצרים, מסעודיה, אחד מכוויית, שלקחו על עצמם לשפר את המצב של וויקיפדיה בערבית, ורואים איזשהו שיפור. הבעיה העיקרית היא שאין מספיק כותבים. קודם כל, צריך לקחת בחשבון מראש שפוטנציאל הכותבים הוא לא כמו שהוא נראה. לא מספיק שיהיו דוברי ערבית, צריך שיהיו דוברי ערבית שמחוברים לאינטרנט באופן די קבוע, רמת השכלה מאוד גבוהה, יכולת כתיבה טובה – כשאתה לוקח בחשבון את כל הפרטים האלה, אתה מגלה שקהילת הכותבים הפוטנציאלית היא הרבה יותר קטנה, ומרוכזת בפחות מדינות ממה שזה נראה, בעיקר לבנון, מצרים, תוניסיה, קצת מדינות המפרץ – זה כבר לא כל העולם הערבי, אלא רק תחום מצומצם”.
“יש פה גם בעיה תרבותית”, טוען קמיר, כשהוא מתייחס למהומות שהתעוררו לאחרונה בעקבות פרסום ציורים מימי הביניים של הנביא מוחמד, בניגוד לאיסור המוסלמי ליצור ייצוג חזותי של הנביא. “שאלתי את אחד הכותבים מסעודיה מה דעתו על זה, והוא אמר שהוא לא רואה את זה כבעיה, כי נכון שבעקרון זה אסור באסלאם, אבל אסור לצייר, זה לא שאסור להסתכל על תמונה, ומדובר במשהו שנעשה לפני מאות שנים על ידי אנשים שלא חשבו שהם עוברים עבירה, ובגלל זה הוא לא מבין על מה המהומה. זו תגובה של מישהו שמבין מה זה וויקיפדיה ומאוד שותף לרעיון. אבל עובדה שיש מישהו שהיה לו אינטרס לעשות מזה מהומה. בהחלט סביר בעיניי שמספר האנשים שמבינים ושותפים לרעיון שמאחורי ויקיפדיה בארצות ערב קטן יותר מאשר במקומות אחרים. עצם העובדה שמישהו עושה מהומה מתמונות של מוחמד מימי הביניים כנראה מראה את זה”.
יכול להיות שרוח השיתופיות והאחווה הגלובלית הנושבת בוויקיפדיה קיבצו בגירסתה הערבית אנשים שאולי אינם חובבי ציון, אבל שגם מבינים שאפשר לתת ביטוי למורכבות הסכסוך בלי להשתמש בכינויי גנאי כמו “היישות הציונית הכובשת”. מצד שני, כל אחד יכול להיות וויקיפד, והיו כאלה שקראו לסלק את קמיר על רקע מלחמות עריכה בכמה ערכים רגישים שהוא היה מעורב בהם. “הם היו גלויים ואמרו לי שהם חושבים שוויקיפדיה הערבית צריכה לשקף את דעתם של הערבים והניסיונות שלי לשנות את הטרמינולוגיה ואת נקודת המבט מזיקים. היו גם משתמשים שטענו שאין דעה אחת שאפשר לקרוא לה דעתם של הערבים ולכן הטענה כאילו וויקיפדיה הערבית צריכה לשקף את דעתם של הערבים היא לא רצינית”.
ביולי הקרוב ישתתף קמיר בפעם השלישית בכנס וויקמניה השנתי, שיתקיים השנה באלכסנדריה שבמצרים. “להשתתף באירוע כזה באלכסנדריה זה באמת מאוד מלהיב אותי. אני מאוד סקרן לראות איך זה יילך, כי כמו שאמרתי, אין הרבה וויקיפדים ערבים, ואני כן מצפה לזה שזה יעורר תהודה בעולם הערבי”.
יכול להיות שיראיינו אותך שם, בתור הישראלי שבא לכנס הערבי, ואתה תדבר שם בערבית בטלוויזיה?
“זאת בדיוק השאלה: האם יגיעו לשם עיתונאים ויראיינו אנשים בערבית? כי יש גם סיכוי שזה יהפוך להיות מין אירוויזיון כזה, אירוע של אירופאים ואמריקאים שמתקיים באתר תיירות נחמד באלכסנדריה. בערבית יש 55,000 ערכים. בעברית 72,000. הערכים בעברית הם יותר ארוכים, יותר מושקעים. יש שם הרבה מה לשפר, אין בזה בכלל ספק. מה שמסקרן אותי לראות זה אם המצב ישתפר בעקבות הכנס באלכסנדריה. כישראלי, מה שמסקרן אותי לראות באלכסנדריה זה אם אני אצליח ליצור שם קשרים מעניינים”.
התפרסם בגירסאות שונות בכלכליסט ובוויינט, 18/3/2008
אחרי הקיפול הראיון המלא.
בלוגיסט קטנוניסט יכול להיות כלכליסט?
נדמה לי שהתחלתי להנפיק פיילוטים לחדר 404 בכלכליסט כשעוד קראו לו דה יואל. גם למדור לא ידענו איך נקרא: שמח לעידו? טופס 404? ואולי פשוט חדר 404?
העיצוב הסופי נקבע לפני מספר שבועות – המוטיב הגרפי החוזר הוא עיגול אדום שבתוכו איקס לבן, שמופיע גם בראש המדור בין שמו לבין הקרדיט, וגם בתחילת כל מקטע. מהעיצוב הזה, שלתוכו שפכנו כמה מאייטמי הפיילוטים, גזרתי את הקדימונים שפורסמו פה (1, 2, 3, אופס, ארז וולף עשה ספויילר).
בשבוע שעבר כבר עימדנו את המדור ואתמול סגרנו אותו סופית, כשברגע האחרון, אחרי דיון פנימי, הוא החליף את שמו מ”חדר 404″ ל”קטנוניסט” (שאני הצעתי, אבל עדיין לא שלם איתו). הבוקר הוא פורסם בעיתון.
קטנוניסט אמור להתפרסם על בסיס שבועי, עדיין לא ברור באיזה יום, וביום פרסומו הוא יתפרסם גם פה, עם הלינקים שכל כך חסרים בפרינט, ולפעמים בגירסה ארוכה יותר, שהמקום הקצוב בעיתון לא הספיק לה. בהמשך אפרסם גם את כל החומרים שהצטברו בפיילוטים ועד שנולד המדור כבר עבר זמנם.
קמתי התרחצתי התלבשתי טלטלתי מחבל הצלתי את מדינת ישראל
השב”כ, שכבר נמצא באינטרנט עם אתר תדמית, אתר גיוס עובדים והיסטוריה מצומצמת, פותח עכשיו בלוגים לארבעה מאנשי טכנולוגיית המידע שלו, תחת השם Shin Tech Blogs: י’, “המוח הטכנולוגי”, מומחה תשתיות אינטגרציה; ח’, “האישה הסודית”, מהנדסת QA; א’, “המומחה”, מהנדס תוכנה; ונ’, “על חייו הכפולים”, ראש צוות QA.
קדימון #3
בקרוב מאוד מאוד מאוד.
שלושה מיעוכים* של גרפילד
The Eagle_Fire Garfield Randomizer: רצועת גרפילד שמורכבת משלוש קוביות שנבחרו באקראי משלוש רצועות אקראיות. אפשר ללחוץ על הכפתור וליצור סטריפ חדש, כשכמו בסלוט משין, ניתן לנעול קוביה שמוצאת חן בעינינו.
רצועת גרפילד שהמחשבות של גרפילד נמחקו ממנה (במקור מהפורום של Something Awful; השרשור המקורי מוגבל לחברים רשומים בלבד).
garfield minus garfield: רצועת גרפילד שגרפילד נמחק ממנה. היוצר מסביר: “מי היה מנחש שכשמסירים את גרפילד מרצועת הקומיקס גרפילד, התוצאה היא קומיקס אפילו יותר טוב על סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית והייאוש הריקני של החיים המודרניים? חברים, הכירו את ג’ון ארבקל. בואו נצחק ונלמד איתו במסע עמוק אל תוך המוח המעונה של כל-איש צעיר ומבודד בעודו נלחם לשווא נגד הבדידות בפרבר אמריקאי שקט”.
(תודה גם לצביקה בשור)
* מיעוך הוא ניסיון שלי לתחדש את המונח mashups. אם יש לכם רעיונות טובים יותר, תגבבו או שלחו לת”ד 404.
איך פספסנו את יאהו ישראל
בשנת 1998 עלה תמיר אשל על מטוס לארה”ב ובחוצפה ישראלית נחת במטה יאהו בסאניוויל, קליפורניה. “דפקתי להם על הדלת, כמו ישראלי טוב”, הוא צוחק. תמיר הגיע ליאהו עם הצעה עסקית שלא הבשילה, אבל זכה בניהול הנציגות המקומית של יאהו בישראל, במסגרתו מכר עבור החברה פרסום עד שנת 2005, אז נסגרה הנציגות.
בשנת 2000 הכריז אשל על הקמת גירסה מקומית של הפורטל של יאהו. “בעבר כבר פורסם כי יאהו לא התכוונה להקים פורטל בעברית. ואולם הדברים השתנו”, אמר אשל בראיון ל-ynet ביולי 2000. “עברנו לכפיפות הנהלת יאהו באירופה, ואנו זוכים כיום לתשומת לב רבה יותר. מסתכלים עלינו יותר בציפייה, ועד סוף השנה יופעל אתר של יאהו בעברית”.
יאהו יוון
“היתה אפשרות או לפתוח פה או לפתוח שם”, נזכר תמיר, אותו פגשתי השבוע בהשקת מרכז המחקר והפיתוח של יאהו בחיפה. “זו חברה זהירה, היתה להם תוכנית התפתחות מסויימת, החליטו שיש עוד מדינה אחת. היתה הצעה ישראלית שגיבשנו פה, והיתה הצעה יוונית, ויוון חתמה קודם”.
עד כמה מתקדמות היו התוכניות?
“הגעתי ליאהו ב-1998, שבוע אחרי שהגעתי לשם כבר היו סקיצות”.
תמיר אשל במרכז יאהו בחיפה. צילום: עידו קינן, cc-by-sa
כשפורסם בדה מרקר שיאהו מקימה מרכז בישראל, הטלפון של תמיר התחיל לצלצל ולא הפסיק, אז הוא החליף מספר. להשקת המרכז הגיע כאורח החברה. “הם כבר לא צריכים איתי”, הוא אומר בלי נוסטלגיה, וכשאני שואל אם הוא מתחרט שיאהו ישראל לא יצאה לפועל, הוא עונה: “לאור מה שקרה אחר כך, לא. זה היה בשיא הבועה. אני הייתי צריך להקים חצי מהמרכז הזה בשביל לגבות את יאהו ישראל, וזה היה אמור להיות על חשבוני האישי”.
(גירסה מקוצרת של הסיפור פורסמה בכלכליסט ב-12/3/2008)
• מן הארכיב: גדי שמשון מספר על מעורבותו בתוכנית להקמת יאהו ישראל
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
