מה הייתי עושה עם מיליון שקל?
הייתי מבזבז אותם על קמפיין פייסבוק גרוע. והיי, אני רואה שפפסי השתמשו ברעיון שלי. מגניב.
סטודנטים יוצאים מהאדישות!
איזה כיף לראות סטודנטים שאכפת להם! אז מה אם אכפת להם מזה שיום הסטודנט עולה כסף ולא מדברים חשובים באמת! העיקר שהם יוצאים מהאדישות! עד כדי כך שהם מצטרפים לקבוצה בפייסבוק!
הכתבה הנעלמה
קורא אנונימי מדווח: “תקלה או מזימה? ככה הופיעה לרגע הידיעה היום באתר ynet“.
• עוד בנושא: הפעם ynet הוא זה שחותר תחת הצא”פ
הפעם ynet הוא זה שחותר תחת הצא”פ
אורן פרסיקו כתב היום ב”העין השביעית”:
“ארגונים ערביים: רודפים אותנו בישראל”, קוראת כותרת לידיעה קצרה [ג’קי חורי] ששובצה הבוקר בעמ’ 10 של גליון “הארץ”, לצד מודעות אבל. “הצעדים מזכירים משטרים אפלים”, קוראת שורה אחת מובלטת המצוטטת מהודעת הארגונים. בידיעה עצמה מדווח על “כינוס חירום” שהיה ביום חמישי בלילה, ובו “השתתפו עשרות ארגונים מכל קצות הקשת בחברה הערבית – למרות שהיוזמה לכינוס החלה באותו יום”.
מדוע כונסו נציגי העמותות בדחיפות כה רבה? מה איחד את “כל קצות הקשת בחברה הערבית”? ב”הארץ” לא נאמר על כך דבר באופן ישיר. כיוון שהפיקוח המדינתי על המידע המגיע לציבור עדיין אינו כולל את כל אתרי האינטרנט, אזרחים המעוניינים לקבל פרטים על פעולות שלטוניות הנעשות בשמם יכולים לגלוש אל אתרי אינטרנט שאינם כבולים בצווי איסור פרסום, בארץ ובחו”ל.
(תשע המילים האחרונות בפיסקה קישרו לאתרי אינטרנט שאינם כבולים בצווי איסור פרסום, בארץ ובחו”ל).
עוד כתב פרסיקו כי
לאחרונה, כשפרשה בטחונית הועלמה מהתקשורת הממוסדת באמצעות צו איסור פרסום, היה זה עיתון ‘ידיעות אחרונות’ שהרגיש די בטוח בעצמו ודי איתן במעמדו כדי להוביל את הדיווחים הרומזניים בסוגיה, ולהעצים את הלחץ הציבורי להתרת פרסום פרטיה. ‘ידיעות אחרונות’ הפנה את קוראיו למנוע חיפוש מקוון וצייד אותם בשרשרת המלים הנחוצה כדי ללמוד על מה שהסתירו מהם בתקשורת הממוסדת. ‘ידיעות אחרונות’ היה זה שעקב מקרוב אחר הפרסומים בחו”ל על הפרשה ואף תירגם לעברית ופירסם בהבלטה כתבה שפורסמה באתר אמריקאי, תוך שהוא משחיר באופן מתריס את מרביתה.
האם עשה זאת משום חרדה לזכות הציבור לדעת ומאיסה בצווי איסור הפרסום שמוציאה מערכת המשפט הישראלית בחסות דאגה מתמדת לבטחון המדינה? אולי. ואולי פעל העיתון הנפוץ במדינה ביתר מרץ משום שבאותה פרשה היה מעורב עד לגרונו עיתון ‘הארץ’ על עורכיו הבכירים. קריאת עמודי החדשות של ‘ידיעות אחרונות’ בימים הקרובים עשויה לספק תשובה.
כנראה שלידיעות אחרונות ולשאר העיתונים לא תהיה ברירה מחר, כי הידיעה הרומזנית הזאת מופיעה עכשיו בראש ynet:
• תזכורת: כוחות הבטחון לא חקרו אותי תחת צו איסור פרסום
ynet על שידור חי של ניתוח חזה (2004, 2010)
2004: ynet נגד שידור חי של ניתוח פלסטי באינטרנט:
2010: ynet משדר בשידור חי ניתוח פלסטי באינטרנט:
013 נטוויז’ן: 17 דקות המתנה לשירות הלקוחות
[עדכון] “עצומה: גם לי נמאס להתייבש על הקו!!!” [\עדכון]
התקשרתי הבוקר ל-013 נטוויז’ן לבדוק חיוב שהם ביצעו בחשבון שלי. מספר החיוג חינם הוא רק למוקד המכירות, למי שרוצה להצטרף כלקוח. מי שרוצה להתלונן צריך להתקשר למספר רגיל. התקשרתי. 18 שניות, שבהן 10 של פרסומת עצמית, לפני שהואילו לתת לי להגיע לניתוב השיחות (ממש כמו בסלקום). התנתבתי. הועברתי למוזיקת המתנה. 16 דקות ו-48 שניות עברו מאותו רגע ועד שענה לי נציג. האזינו בעצמכם, אם משעמם לכם (MP3):
[audio:http://room404.net/wp-content/uploads/2010/05/013-netvision_18_minute_wait.mp3]כדי להעביר את הזמן עד שיענו, שלחתי תלונה למשרד התקשורת וצייצתי על זה בטוויטר לחשבון של 013 נטוויז’ן. המפעיל האנונימי השיב לי: “תשאיר לי טלפון בדי אם ואדאג שיחזרו אליך”. מעניין שב-16:48 דקות ההמתנה לא מצאו זמן להציע לי לנתק ושיחזרו אלי כשיתפנו. “אז השיטה היא שהלקוחות מחכים 18 דקות אלא אם יש להם טוויטר? כשל רציני”, צייצתי, ו-013 נטוויז’ן השיב: “לא… השיטה היא שעונים לך כמה שיותר מהר בערוץ שבו אתה פונה. הטוויטר יותר זמין מטבעו ואני מזמין אותך לפנות אלי תמיד דרכו”.
דעו, לקוחות פוטנציאליים של 013 נטוויז’ן: 17 דקות המתנה הן “כמה שיותר מהר” כשאתם מתקשרים לשירות הלקוחות של 013 נטוויז’ן.
ניר שטרן, זה נראה לך הגיוני?
[עדכון 10.5.2010] תגובת 013 נטוויז’ן [\עדכון]
• מן הארכיון: מרכז ההטבות החשאי של סלקום • מסקנות משיחה עם שירות לקוחות • עוד פוסטים על צרכנות
מאיפה “הושראה” הפרסומת החדשה של בזק?
מהסרטון של PES, שנוצר ב-2008 וזכה ב-Honorable Mention בסאנדנס 2009 ובפרס הקהל בפסטיבל האנימציה אנסי באותה שנה:
מוֹדעוּת: הולילנד ועוד פרויקטי נדל”ן
(פורסם במקור במדור “התיקונים”)
• עוד מוֹדעוּת >>
כשל: דירות פאר למכירה
ניר ש’ צילם את השלט הזה בחניון ליד רחוב בן יהודה בתל אביב:
התיקונים 56: לואיס בסמ”ך רפויה
ג’וליה לואי-דרייפוס זכתה לכך שיטביעו את שמה בשדרת הכוכבים בהוליווד. דיוויד דניאל, מפיק בכיר במחלקת הבידור של CNN, גילה שגיאה באיות שמה כפי שהוטבע בכוכב – Luis במקום Louis. הפוסט שלו בנושא באתר CNN עשה כנפיים, ובין אינספור הפניות שקיבל היה גם טלפון מלואי-דרייפוס, שהודתה לו אבל הביעה צער על התיקון: “כל כך הייתי רוצה שהם ישאירו את זה ככה, שגוי, כי ככה זה יכול היה להיות סיפור מופלא, מופלא”. ויש גם זווית ישראלית: ב”עכבר העיר אונליין” (6.5.10) דיווחו על הפאדיחה ותרמו שגיאה משלהם, “ג’וליה לואיס-דרייפוס”.
עוד שגיאות וטעויות ב”התיקונים” >>
כאן אפשר להגיב על הטור.














