כמה סוכר לשים לך בנס הרפואי?
“נס רפואי בקפלן: “נולד במשקל 590 גרם ושרד”, קוראת כותרת בוואלה ומצליחה לגרום לי ללחוץ על הקישור ולראות על מה כל המהומה.
וכך נכתב: “פג שנולד בשבוע ה-26 להריון ובמשקל של 590 גרם בלבד, הצליח להשתקם בבית החולים ‘קפלן’, בניגוד להערכת הרופאים לפיה סיכוייו של הילד להתפתח באופן תקין עומדים על 10% בלבד.”
אני מעריך שהפסקה הראשונה נכתבה בצורה כל כך דרמטית בגלל ההתרגשות שפשטה במערכת וואלה. זה אולי יסביר את צמד אי הדיוקים שהם הצליחו להעמיס במשפט עמוס אחד בן 29 מילים.
א) התינוק לא שרד בניגוד להערכת הרופאים. הרופאים העריכו שבאחד מתוך עשרה מקרים כאלה התינוק שורד. וראו הפלא ופלא, בעקבות טיפול מסור של הרופאים והאחיות, הוא שרד.
ב) מה הוא נס? האם סיכוי של אחד לעשר הוא נס? יש לי חברים שקולעים כדור מקו השלוש לסל בעשרה אחוזים. עשרה אחוזים זה גם הסיכוי שלי להצליח להשיג מספר טלפון מבחורה בפאב. זה גם כמעט הסיכוי לפגוע באחד מארבעת הקלפים היחידים בחבילה שיעזרו לך לנצח יד במשחק פוקר, תופעה הידועה בתור Bad Beat.
בעקבות ההתפתחויות הרפואיות במאתיים השנים האחרונות, סיכויי ההשרדות של פגים עלו פלאים. יכול להיות שלפני מאה שנים, הסיכוי של תינוק כזה לשרוד היה אחד לאלף. ולפני חמש מאות שנה אולי אחד למיליון. השרדות של פג שנולד במשקל חצי קילו באותה תקופה היתה מפליאה בהרבה. אולי היו ממנים אותו להיות המשיח אפילו.
במילון התקשורת המתלהמת שלי, נס מוגדר בתור משהו שההסתברות שלו היא באמת קלושה. כל כך קלושה שהיא נראת בעינינו כבלתי אפשרית. דברים כאלה, למשל, שבאמת לא קורים כל יום.
___________________
היה זה פוסט של נמרוד צפנת
עוד על נסים בתקשורת:
• ניצלו בנס
• נס רפואי בוואלה: כבד הושתל בלב
• חדשות 2 מבקשים שתברכי על הנס
למה אני מפתח טלפון-מצלמה?
לידיעתך: מולטיספירה השבוע יעסוק הרבה בענייני משפחה.
ג’וני: “אני כבר יודע. קראתי בטקקראנץ’. זה היה רק שמועה, כמובן, אבל ידעתי מתי לסמוך על השמועה. כמו כן, יש שמועות שאתה מפתח טלפון מצלמה”.
שיט! עלו עלי!
“כמו שאני מכיר אותך, הטלפון יהיה מעוצב לעילא אבל המצלמה תצלם רק את הבפנים של הטלפון או משהו”.
לא הבנתי העקיצה. אבקש את כספי בחזרה.
“נו, פייסבוק. הכל נראה טוב ועושה בדיוק ההפך ממה שאתה רוצה ממנו”.
אבל אני לא פייסבוק!
“אז למה אתה מפתח טלפון מצלמה?”
כי לגוגל יש.
אתרים ישדרו תוכניות מערוץ 1, אתם תשלמו את האגרה
• הקטע הוא חלק מהטור "השרת", שיתפרסם מחר במוסף פירמה של גלובס
“השידור הציבורי שייך לציבור. אתם מוזמנים לנצל במה זו וליצור קשר ישיר לרשות השידור. אני פתוח לכל רעיון או הצעה עניניית ומעשית”, הודיע היו”ר החדש של רשות השידור, אמיר גילת. לא מכתבים, לא פקס ולא טלמסר – גילת פתח עמוד פייסבוק למטרה זו. הוא גם הכריז שוב ושוב מאז כניסתו לתפקיד כי “המדיה החדשה תהיה הפלטפורמה השלישית של רשות השידור, שתשלים את פעילותה בשני ערוצי הטלוויזיה ושמונה ערוצי הרדיו שהיא מפעילה”.
וזה לא שאומת האינטרנט חיכתה שרשות השידור תקנה מודם. תכנים טלוויזיוניים, ובפרט תוכניות הזמר הנוסטלגיות שמשודרות בשעות הלילה, נדגמים ומועלים ליוטיוב ודומיו. תכני הטלוויזיה והרדיו עולים גם בצורה רשמית לאתר רשות השידור, אולם זה מסורבל, קשה לחיפוש ונותן גישה רק לתוכניות הטריות יחסית.
באמצע ספטמבר התקיימה ישיבה של ועדת האינטרנט של מליאת הרשות, וגילת הודיע על תוכנית “להפוך את אתר הרשות לאתר תוכן פעיל ודינאמי שיפעל תוך שיתוף הצופים, המאזינים והגולשים”. בתחילת אוקטובר החליט גילת לאפשר את הפצת תכני הטלוויזיה והרדיו של הרשות באתרי האינטרנט. “המדיניות החדשה תאפשר לנו להביא את תכניות הרדיו והטלוויזיה שלנו לקהלים גדולים ומגוונים יותר, ולהתאים את פעילות רשות השידור לשינויים הטכנולוגיים והחברתיים שחלו מאז הקמתה”, מסר גילת בהודעה לעיתונות.
ההשראה לשדרוג האתר מבוססת ודאי על אתרי גופי תקשורת דומים, ובראשם ה-BBC. אלא שהיוזמה של גילת נכונה לאינטרנט של לפני עשור, ומשולה להתמודדות עם פקקי תנועה על ידי סלילת כבישים נוספים. באינטרנט של היום, שבו ההומפייג’ים נחלשים והצריכה המבוזרת ברשתות חברתיות מתחזקת, הרשות צריכה למקד את משאביה בנכסים וביכולות הקיימים – חדשות, הפקות מקור ותכני ארכיון נחשקים, ולפזרם על פני הפלטפורמות הקיימות: אתרי תוכן ורשתות חברתיות.
והיא צריכה להרוויח מזה: מכירת תכנים בסלולר, שיתוף ברווחים מהצגת התכנים בפורטלים הסלולריים, פרסומות על התכנים ביוטיוב ותשלום מהאתרים שיציגו את התכנים. זה רק צודק שאתרים שירוויחו מהתכנים של הרשות יחלקו עמה את ההכנסות; וזה רק צודק שההכנסות הללו יקוזזו מהאגרה שאנחנו משלמים כדי ליצור את אותם תכנים.
בשנה שעברה סיפק ערוץ 1 תכנים חדשותיים לפורטל וואלה, שנזקק לחיזוק בחדשות הווידאו מול המתחרים נענע10 (חדשות 10), מקו ורשת-ynet (חדשות 2). וואלה לא שילם שקל על התכנים. האם גם הפעם תתן הרשות את תכניה בחינם לאתרים מסחריים? “כל הסוגיות העסקיות ינוסחו ויגובשו בכללים ובתקנות”, מסרה דוברת הרשות, לינדה בר. לשאלה אם האגרה תרד בעקבות כך אמרה בר: “למהלך זה אין כל קשר לאגרת הטלוויזיה”. אולי כדאי להזכיר פה משפט שאמר אחד, אמיר גילת: “השידור הציבורי שייך לציבור”.
בזק בינלאומי מפקפקים באמינות: “לנו אין כל חיווי לבד מטענה זו שלך”
את הסיפור המלא על שירות החסימה שבזק בינלאומי הפילה על לקוחות שלא רצו בו תוכלו לקרוא ב-ynet מחשבים. אבל רציתי לחפור לכם רגע על נושא האמינות. שלושה לקוחות של בזק בינלאומי שאני דיברתי איתם קיבלו בחודש שעבר את הודעת חסימת האתרים של שירות סייפנט:
כששאלתי על כך את דוברת הספקית, אורטל זוהר, היא השיבה:
אזהרת האבטחה אותה צירפת אינה ההודעה המובנית המוצגת ללקוחות המנויים לשירות (ראה מצ”ב ההודעה הרלוונטית).
יתרה מכך, אין מדובר בשירות סינון תכנים (הימורים וכד’) כי אם בשירות הגנה למחשב בזמן הגלישה לאינטרנט מפני וירוסים, תולעים רוגלות וכד’.
אבל זו כן ההודעה המוצגת. חזי כהן ועומר ון קלוטן קיבלו אותה, ויש גם צילומסך. כשון קלוטן שאל את נציגת התמיכה על סייפנט, היא כתבה לו במפורש שמדובר ב”הגדרת אתרים הקשורים בסמים ובאלכוהול. מדובר בתכנים שהורים אינם רוצים שילדהם יחשפו אליהם, ולכן הם מוגדרים כאסורים. גולשים המנויים לשירות יחסמו בין השאר לאתרים בהם ישנו פורנו, סמים, אלכוהול וכו'”. הדוברת: “אזהרת האבטחה אכן אינה ההודעה המובנית המוצגת ללקוחות המנויים לשירות. ככל הנראה מדובר בהודעה שתוכנה שגוי שאותה קיבל מר ון קלוטן ועל כך אנו מצרים”.
הממ. אוקיי. ומה עם ט’, שקיבל גם הוא את ההודעה הזאת? “לגבי אזהרת האבטחה שקיבל- לנו אין כל חיווי לבד מטענה זו שלך, כי קיבל את אזהרת האבטחה שתוכנה שגוי וגם אם כן, אנו כמובן מצרים על כך בהחלט, אך חשוב להבין שכל המשגה הוא במלל של ההודעה הספציפית וכי השירות סופק כפי שהתחייבנו ובצורה מלאה”.
“לנו אין כל חיווי לבד מטענה זו שלך”? מי השקרן, הלקוח ט’ או אני? ואיך אפשר להגיד ש”לנו אין כל חיווי לבד מטענה זו שלך”, כשהודעה זהה מופיעה באתר הרשמי של בזק בינלאומי, בעמוד http://sherut.bezeqint.net/safenet/divur.html? אני אגיד לכם איך: מספר ימים אחרי הפנייה שלי לדוברת ביצעו שם נוהל 1984, הסירו את ההודעה והחליפו אותה בהודעה של שירות אחר, SafeWeb, שנראה שאולתרה בחופזה (שימו לב לקיטוע באמצע התוכי). רק כתובת העמוד נשארה כעדות מפלילה: היא עדיין מכילה את השם SafeNet.
הלקוח תמיד טועה
ון קלוטן הוא בחור בעייתי. זה מה שאמרה עליו הדוברת כשפניתי בעניינו:
עוד חשוב לציין כי עד לרגע זה, מר ון קלוטן לא פנה אלינו כלל בנושא ולא הביא לידיעתנו את טענתך לכאורה כאילו חובר ללא ידיעתו. יותר מכך, שלשום פנה אלינו מר ון קלוטן בבקשה להקפיא את המנוי שלו עד ה-15 לחודש עקב חופשה וגם בהזדמנות זו לא העלה נושא זה.
יש לה עוד מה ללמוד על שמירה על פרטיות הלקוחות, אבל לגופו של עניין ברור שמדובר בנודניק שלא מעוניין לפתור את הבעיה אלא להוציא שם רע לבזק בינלאומי, נכון? נכון, חוץ מהעובדה שהוא פנה לתמיכה הטכנית לא פעם אחת אלא פעמיים, בטלפון ובאימייל, שבועיים וחצי לפני תגובת הדוברת.
ועדיין, מדובר בלקוח בעייתי. הנה, כשפנה לתמיכה וביקש לברר מדוע הופעל אצלו השירות, אמרה לו הנציגה:
לאחר מספר בדיקות שלנו, אינך מנוי לשירות הסייפנט. האם יתכן ובטעות התחברת אל ראוטר אחר?
מאשים את בזק בינלאומי לשווא כדי לקבל בפיצוי, ממש הישראלי המכו…
לאחר בדיקה מקיפה שלנו התבררו הפרטים הבאים:
בתאריך ה1.9.10 חידשת את המנוי אצלנו וכהטבה קיבלת את השירות
safenet כחלק ממבצע הגנה משולשת לשנה וחצי.
אה. אופס.
במקום להטיל דופי בלקוחות ובעיתונאים, לא יותר פשוט להגיד, בלי סייגים וכוכביות, “סליחה, טעינו, נתקן”?
המספרים הזהים בלוטו: מה באמת קרה שם?
רעיון שלי, איור של אור רייכרט.
[עדכון 19.10.2010] היי, תראו, הקריקטורה שלנו היתה כל כך טובה שידיעות אחרונות לקחו אותה! [\עדכון]
מצאו את ההבדלים: קריקטורת צ’ילה-אחמדינג’אד של הארץ ושל מקור ראשון
פוסט של הלל גרשוניהאם ערן וולקובסקי הוא שם העט של שי צ’רקה?
ערן וולקובסקי, “הארץ”, 15.10.2010:
שי צ’רקה, מקור ראשון, 15.10.2010:
___________________
היה זה פוסט של הלל גרשוני. גרשוני כתב על אסתר זנדברג והזרם הנאו-סטיריקני של "הארץ" בגיליון יולי 2010
עוד על קומיקס וקריקטורות:
• בידרמן ממחזר
• זבנג פרסומי: פרסום סמוי בקומיקס
• ווף ווף, נבח רוני (פִּיץ’ למערכון תוכנית סאטירית פוליטית)
• שלושה מיעוכים של גרפילד
ובינתיים, במדינת תל אביב: הר החרא בידינו
פוסט של נמרוד צפנתהלכתי להביא חלב בצהריים וראיתי משהו מוזר על הרצפה.
כמה שאלות חייבות להישאל:
האם בשכונה שלי ישנו איש שמכין דגלי ישראל מיניאטורים במיוחד כדי לתקוע אותם בפיסות חרא, או שמדובר באדם שמסתובב ברחבי העיר ועושה את זה בתור תחביב?
האם לאיש הזה יש כלב והוא פשוט מקשט את המוקשים שלו, או שהוא בוחר ציוני דרך מרשימים במיוחד?
האם מדובר בביקורת כנגד הממשלה, או כנגד זה שהשאיר את המתנה על המדרכה ולא הרים?
___________________
היה זה פוסט של נמרוד צפנת
ליפסינק ישראלי מתחת למים: בת הים הקטנה באילת
סרטון שעלה אתמול ליוטיוב מציג את אריאל, בת הים הקטנה מגירסת דיסני המלוקקת לאגדה האפלה, שוחה ושרה. אבל זו לא אריאל המצוירת, אלא אישה אמיתית, לבושה בסנפיר ירוק וביקיני סגול, שעושה ליפסינק מתחת למים באילת. האישה היא שיר פרג, בת 26 מתל אביב, שיצרה את הסרטון עם אחיה, אור, בן 24. להפקה הביתית המרשימה לא יכלו הקור, התיירים, המים שהרסו סלולרי ורמקולים ופציעה מדממת מאלמוג. ראיון שערכתי עם היוצרים ב-ynet >>
ג’ורנליזם פוטו: שאול מופז בהריון
פוסט/סטטוס/ציוץ מעניינים? ספרו לי
![]()
אני כותב את המדור השבועי “מהנעשה במולטיספירה” ב-ynet מחשבים. רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס לעיל.
יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים.
























