בזק בינלאומי, צאי לי מהאינטרנט!
המאבק על נייטרליות הרשת – האמונה כי כל תכני האינטרנט נולדו שווים, וכי ספקי תקשורת צריכים להיות צינור טיפש ולהעבירם בלי כל אפליה מסיבות מסחריות או אידיאולוגיות – לא עשה רושם ניכר על אומת האינטרנט הישראלית. באווירה כזאת יכולה ספקית אינטרנט גדולה כמו בזק בינלאומי להרשות לעצמה התערבות מסחרית-שיווקית בפעילות האינטרנטית של לקוחותיה, בלי לחשוש מפגיעה תדמיתית, נטישת לקוחות או התערבות רגולטורית.
ב-2008 כפתה בזק בינ”ל על לקוחותיה את שירות הפניית הכתובות של נטקס, netex built-in. עד אז, הקלדת מילה (ולא כתובת עמוד) בשורת הכתובת שלחה את הגולש לעמוד שגיאה, או לחיפוש המילה במנוע החיפוש שהוגדר בדפדפן. השירות הכפוי של נטקס חטף את הגלישה והפנה אותה לאתר שהגולש התכוון אליו לפי הניתוח של נטקס, או לאינדקס אתרים קשורים. נטקס התפרנסה ממכירת מיקומים באינדקס הזה, כך שהתוצאה הראשונה לא היתה בהכרח האתר שהגולש צריך, אלא האתר ששילם כדי להיות שם. בבזק בינ”ל מסרו אז כי השירות ניתן “לכלל לקוחות בזק בינלאומי באופן אוטומטי, ללא כל תשלום או מאמץ מצידם וללא צורך בהורדת תוכנה למחשבם האישי”. במילים אחרות: בלי לשאול אותם. מי שלא רצה בשירות נדרש ללחוץ על בקשת הסרה בתחתית העמוד, מקום שלא כל הגולשים יודעים עליו או מגיעים אליו.
באפריל 2010 חשף אתר “ניוזגיק” כי גולשי בזק בינלאומי, שהשתמשו באקספלורר 8 והותירו את מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט כברירת המחדל, הופנו לתוצאות חיפוש בנטקס משורת הכתובת וכן מסרגל החיפוש. עמוד התוצאות של נטקס הורכב מחיפוש מותאם אישית בגוגל (שבו גוגל חולקת עם המפעיל את ההכנסות מהפרסומות בו), ולצדו פרסומות של רשת הפרסום של נטקס עצמה. בזק בינ”ל העבירה את האחריות הלאה ומסרה כי “מ-NETEX נמסר כי מדובר בתקלה נקודתית ולא מעבר”.
באוגוסט 2010 השיקה בזק בינ”ל עוד “שירות” כזה. כשלקוחות החברה גלשו לכתובת רשת שגויה או לא פעילה, הם לא קיבלו את הודעת השגיאה המקובלת. במקומה, הדפדפן שלהם נחטף לעמוד של בזק בינ”ל, שפרסם את שירות התמיכה BSupport והציע להם לחפש את האתר הרצוי בשורת חיפוש של גוגל. גם כאן מדובר בחיפוש מותאם אישית, שמכניס לבזק בינ”ל כסף מהפרסומות המוצגות בו. השיטה מכונה “חטיפת DNS” (ראשי תיבות של Domain Name System, מערכת שמות אתרי האינטרנט) ונחשבת בעייתית, משום שהיא פוגעת בתפקודים שונים שמתבססים על ה-DNS. “בזק בינלאומי תסייע לגולשים להגיע לכתובת הנכונה”, קוראים לזה בשפה המכובסת של בזק בינ”ל. “עמוד השגיאה המעוצב, הינו שירות ללא תשלום הניתן לכלל לקוחות בזק בינלאומי”, מודגשת הנדיבות שבהפיכת עמוד השגיאה לפרסומת עצמית. ושוב, לא שואלים אתכם אם אתם רוצים, אבל מאפשרים לכם ללחוץ על קישור “הסרה מהשירות”.
בספטמבר 2010 החליטה בזק בינ”ל להפוך את האימיילים היוצאים של לקוחותיה ללוח מודעות. במסגרת שדרוג הוובמייל, כל אימייל שלקוח ישלח דרכו יוכתם בבאנר פרסומי עם התוכי והטקסט “הודעה זו נשלחה באמצעות ממשק הדוא”ל החדש של בזק בינלאומי”. רוצים להוריד את הבאנר? הפעם אין לינק להסרה – תצטרכו להבין לבד שצריך להיכנס להגדרות ולמחוק את הבאנר מהחתימה.
ועוד ב-2010, בזק בינלאומי חסמה גישה של לקוחות לאתרים מסויימים, וקיבלו במקומם את ההודעה “למען הגנה על פרטיותך ועל בטחון מחשבך, האתר אליו ניסית לגשת נחסם על ידי שירות SafeNet. סיבת החסימה: האתר שנחסם מכיל מידע אסור (אלכוהול, הימורים וכדומה)”. כשהלקוחות התלוננו לחברה, הסתבר להם שהם קיבלו שירות סינון אתרים שאותו לא ביקשו.
“ככה זה כשיש לך רשת אינטרנט פרטית משלך”, אומר סלוגן של בזק בינלאומי. עכשיו הבנתי אותו: ככה זה כשאתה ספק אינטרנט שחושב שהאינטרנט שייך לאמאש’ך.
_____________________
התפרסם במקור בגירסה שונה מעט במדור השרת במוסף פירמה של גלובס, 19.10.2010
עוד בזק בינלאומי:
• בזק בינלאומי מפקפקים באמינות: “לנו אין כל חיווי לבד מטענה זו שלך”
• אם זמן ההמתנה תמיד ארוך מהרגיל, מה הרגיל?
מארק זאקרברג, מארק זאקרברג ומארק זאקרברג נפגשים בטלוויזיה
מכירים את הקטע שאתם הולכים לאולפן טלוויזיה ופוגשים את הבנאדם שמגלם אתכם בתוכנית בידור ואת הבנאדם שמגלם אתכם בסרט? אז כזה.
התיקונים 30.1.2011
תירבע. החבר יו”ד צילם בגרמניה.
אני אוהד של יהודוני יורק, ואתם? WLKY.
אין אפילו משתתף אחד בסקר שרוצה לגרש את כל ילדי העובדים הזרים? ישראל היום, 6.8.2010.
הושקה פייסובק, הגירסה הערבית של פייסבוק. וואלה, 25.1.2011.
מצרים, ישראל, הכל אותו מדבר. בלוג “Very Demotivational”, 25.1.2011.
הלשינו: עינת חורשי, הילל בן שחר, עופר לנדא, Elazar בטוויטפיק, ג’ניה קוזלוב.
תמונה שווה: באטמוביל, אבל אמיתית
החבר יו”ד צילם את הבאטמוביל הזאת בגרמניה.
אופרה מצרית
הלשינו: אור רייכרט, ליאור כהן.
ויקיליקס חושף: “ממשלת מצרים מפחדת מבלוגרים”
אתר ההדלפות וויקיליקס פרסם אמש (ו’) מברקים דיפלומטיים אמריקנים העוסקים בהתמודדות של ממשלת מובארק עם הבלוגרים שלה: כליאות, עינויים, הטרדות מיניות ומכות חשמל – יחד עם חופש דיבור מפתיע למי שלא מעליב את הנשיא, מפלגתו ואללה. כתבה שלי ב-ynet מחשבים >>
• עוד מצרים: #jan25 حكومة تخشى تويتر الصغير لا تستحق البقاء
• עוד וויקיליקס: וויקיליקס חושף: גם דיפלומטים הם בני אדם
• עוד התפרקויות: בפירוק: מפלגת העבודה ותוניסיה
רני “פרסם בפייסבוק עכשיו” דרייפר
לולתי במכנסיים מהסינרגיה בין שלוש מודעות הפייסבוק הללו:
ברק לא מתאים לעבודה (סטיקר)
תמונות מתכתבות בעיתונות
בועז הרפז מביט בחשש על יואב גלנט. ניוזלטר ישראל היום, 27.1.2011.
ברק אובמה מרכין ראש לזכרה של סוניה פרס. הארץ, 21.1.2010.
#jan25 حكومة تخشى تويتر الصغير لا تستحق البقاء
“ממשלה שמפחדת מטוויטר לא ראויה להישאר בשלטון”, כתב @abo_mazen, פיזיקאי וחובב טכנולוגיה, בחשבון הטוויטר שלו. וממשלת מצרים מפחדת מטוויטר. “אנחנו יכולים לאשר שטוויטר נחסם במצרים בסביבות 8 בבוקר שעון פסיפי. הדבר משפיע הן על טוויטר.קום והן על אפליקציות”, דווח בחשבון יחסי הציבור הבינלאומיים של טוויטר, @twitterglobalpr, שלשום (ג’) בצהריים. ומיד אחר כך: “לגבי החסימה במצרים: אנחנו מאמינים ששיח פתוח של החלפת מידע ודעות תורם לחברות ועוזר לממשלות לתקשר טוב יותר עם אנשיהן”. הממשל המצרי כנראה לא רוצה לתקשר טוב יותר עם אנשיו, אבל אומת האינטרנט המצרית, וידידיה בעולם, מצאו דרכים להמשיך לעדכן ולהתארגן ולמחות בסטטוסים, צילומים, סרטונים ושידורים חיים. אפילו חוסני מובארק מזוייף כבר יש להם, שמסביר: “חסמתי את טוויטר ופייסבוק כדי שתוכלו להתרכז בעבודה שלכם, ולא להתרוצץ ברחובות ולצעוק”.