טבעונים במתקפת שנמוך דירוג על ההמבורגריה הירושלמית “איוו”
איוו, המבורגריה ירושלמית לא כשרה שעובדת גם בסופשבועות, נמצאת בשעות האחרונות תחת מתקפת-שנמוך של טבעונים, שנותנים למסעדה דירוגים נמוכים בפייסבוק. לפי דברים שכותבים טבעונים במחאה הזאת, נראה שהמתקפה רוכבת על ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי להימנע מצריכת בשר מעובד, משום שהוא מעלה את הסיכוי לחלות בסרטן.
הטבעונים המוחים נותנים למסעדה דירוג של כוכב אחד, הנמוך ביותר האפשרי, ומצרפים תגובות אנטי-טבחוניות, כגון “מקום נוראי, מסריח ומלוכלך. ריח של פגרים שמוציא את התיאבון” (אמנון יונאס), “לא ניתן יד למקום שמסבסד את שואת בעלי החיים” (פייר ג’וזף פרודהון), “לחמניה עם סרטן” (מירית תבור) ופשוט “איכס” (ספיר לוסטיגמן). במועד הכתיבה (20:18) יש למסעדה 141 דירוגים של 5 כוכבים, 1 דירוג של 4 כוכבים, 0 דירוגים של 3 ו-2 כוכבים ו-71 דירוגים של 1 – מתוכם רק 10 שלא פורסמו ביממה האחרונה. הדירוג הכללי עומד על 3.7 מתוך 5 כוכבים.
באיוו מגיבים לחלק ממדרגי-כוכב-אחד באופן ילדותי בתמונה של בשר, כמו בדיון עם ליאור V סופר (ה-V כשם אמצעי הוא דרכם של טבעונים לסמן את עצמם ככאלו בפייסבוק), שדירג כוכב אחד וכתב “על הפנים. תחושה שהכינו את האוכל מהעכברים במטבח. מגעיל פשוט”, קיבל תמונה של המבורגר והגיב באימוג’י של הקאה.
.
באיוו הגיביו בתמונות בשר גם למדרגי-כוכב-אחד שלא הזדהו כטבעונים ולא כתבו דברי ביקורת או נאצה נגד המסעדה.
מפעילי הפייסבוק של איוו קראו לאוהדיהם להצטרף למאבק:
חלק מהאוהדים צייתו. “ללא ספק המבורגר על רמה / חבל שהטבעונים האלה מתערבים בחיים של כולם / #בשרזהטעיםרצח” (הדר ספן), “בהצלחה ואל תתנו לטבעוניסטים-טרוריסטים לבאס אתכם” (ארקדי פורטנוי), “ההמבורגר הכי טוב בירושלים, ללא כל צל של ספק. מי שסימן כוכב אחד ככל הנראה מונע מנסיבות זרות כדי לפגוע בעסק נהדר המוכר מוצרי בשר” (רעות יששכר).
טבעונים וטבחונים נכנסים גם לדיונים, אם כי מריבות יהיה תיאור יותר מדויק, בנושא אכילת בשר, המחקר הקובע שבשר מעובד מסרטן ועוד, למשל כאן.
נראה שהטבעונים שנלחמים באיוו אימצו את השיטה מהמאבק שנוהל נגד הקמפיין הסקסיסטי של רשת ההמבורגריות אגאדיר באוגוסט השנה. ליוי וינטר, מנהלת המדיה החברתית של אתר “המקום הכי חם בגיהנום”, קראה למתנגדים לקמפיין ההוא לתת דירוג של כוכב אחד בדף ההמבורגריה בפייסבוק. כ-2000 גולשים עשו זאת והורידו את הדירוג מ-3.9 ל-1.3, עד שאגאדיר נכנעה והסירה את יישום הדירוג מהדף שלה, ולא החזירה אותו מאז. בדף הפייסבוק הלא-רשמי של אגאדיר, שנוצר אוטומטית לפי תחומי עניין של חברים ברשת החברתית ושאגאדיר לא יכולה להסיר, הציון של ההמבורגריה הוא 1.6, עם כ-200 דירוגים של 2-5 כוכבים ו-1400 דירוגים של כוכב אחד. המוחים פגעו בדירוג של אגאדיר גם באתר הדירוג טריפאדבייזור, אולם שם זיהו את הפעילות החריגה סביב המסעדה, אולי אוטומטית ואולי בעקבות פנייה מאגאדיר, ומחקו את הביקורות השליליות.
(הלשין: עופר קיי)
7500€ קנס על ביקורת על מסעדה שטרם נפתחה: “הצלחת הכי נדיבה היתה זו שעליה הוגש החשבון” // האחראי על האינטרנט
גולש שכינה את עצמו “קלריפייר” (המבהיר) כתב ביקורת שלילית על מסעדת לואזו דה דיוק באתר “פאז’ה ז’ון”, דפי זהב הצרפתי. הביקורת זיכתה אותו בקנס בסכום של 7500 אירו (כ-32 אלף שקל).
קלריפייר פרסם את הביקורת על המסעדה של קבוצת ברנר לואזו, אשר פועלת בעיר דיז’ון, ביולי 2013. הוא כתב כי המסעדה “מוערכת יתר על המידה, הכל שואו ומעט מאוד על הצלחת. הצלחת הכי נדיבה היתה זו שעליה הוגש החשבון”.
ה-BBC מדווח שבית המשפט הגבוה של דיז’ון פסק שהביקורת הקטלנית לא יכולה היתה להתבסס על חוויה אמיתית, שכן היא פורסמה ימים ספורים לפני שהמסעדה נפתחה לקהל הסועדים. פסק הדין קבע שהמבקר ישלם 2500 אירו בנזקים למסעדה ו-5000 אירו על הוצאות החקירה של המסעדה לאיתורו. הביקורת לא פגעה בהצלחת המסעדה, מדווח הגרדיאן, ובפברואר 2014 קיבלה לואזו דה דוק כוכב מישלן אחד.
מוקדם יותר השנה, המסעדה “ריסטורנטה סקאלטה” הגיעה לראש הדירוג באתר המלצות התיירות טריפאדבייזור עבור העיירה האיטלקית מוניגה דל גרדה, אף שהמסעדה לא קיימת. המסעדה הומצאה על ידי מספר בעלי מסעדות איטלקים והעיתון האיטלקי “איטליה אה טאבולה”, במסגרת קמפיין בשם #NoTripAdvisor נגד ביקורות מזוייפות בטריפאדבייזור, במטרה שהאתר ידרוש ממי שמפרסם ביקורות באתר להציג קבלה שמוכיחה שאכל שם. לסיפור המלא >>
זוג ה-Test Pattern // תמונה שווה
תל אביב, אלנבי בואכה שוק הכרמל, 10.2015.
שערוריה: פסל ענק של שדיים חשופים בלב תל אביב
פסל של שדיים חשופים בכיכר הבימה מסעיר את תושבי תל אביב. הפסל מעורר המחלוקת, שלא ידוע מי הציב אותו, התגלה כאטרקציה תיירותית, כשמבקרים מצטלמים מרחוק על רקעו בשדרות רוטשילד כשהם מעמידים פנים שהם מחזיקים את השדיים בידיהם או מבצעים מוטורבואוטינג.
הפסל הוצב בכיכר כשהשדיים מכוסים במעין חזיה, אך הכיסוי הוסר לפני מספר ימים בשעת לילה על ידי אדם על מנוף. לאור ההשקעה הכספית הנדרשת, לא מן הנמנע שמדובר בקמפיין גרילה פרסומי שהגורמים שמאחוריו ייחשפו, סליחה על משחק המילים, בימים הקרובים. מאידך, יתכן ומדובר בוונדליזם אנטי-מערבי מבית מדרשו של ארגון דאע”ש.
הפסל מכוסה:
אלמוני מסיר את הכיסוי:
“לא ייתכן שבכיכרה של עיר תוצג תועבה כזאת”, זועם סגן ראש העירייה, הרב נתן אלנתן, הממונה על תחום פיתוח נכסי העירייה. “נדאג לפנות את הפסל ונשקול להסיר את המימון והתמיכה העירונית מהתאטרון”. משרת התרבות מירי רגב נמסר בתגובה: “לא תיתכן פגישה ברגשות בשם ‘חופש הביטוי והתרבות'”.
מאידך, חבר המועצה מיקי גיצין חושב שהשדיים צריכים להישאר חופשיים: “העירייה לא יכולה מצד אחד לשווק את העיר לתיירים בעולם כאי של חופש בים השמרנות הישראלי, ומצד שני להתפלץ מזוג ציצים חשופים משתזפים באור השמש הימתיכונית”.
(צילומים: אורי בן דב, צילומסך מהפייסבוק של ראובני פרידן, Talmoryair (cc-by-sa). הציטוטים בפוסט מומצאים).
כתב התביעה נגד פייסבוק על הסתה ועידוד לאלימות נגד ישראלים, שארגון שורת הדין יגיש הלילה בניו יורק
ארגון שורת הדין יגיש הלילה בניו יורק תביעה נגד פייסבוק בטענה להסתה ועידוד לאלימות נגד ישראלים. . כ-20 אלף ישראלים הצטרפו לתביעה.
לטענת הארגון, מתקפת הטרור של החודש האחרון מושפעת מפעילות ברשתות החברתיות, ובפרט מפרסומים של פלסטינים בפייסבוק. הארגון מבקש שבית המשפט יחייב את פייסבוק לפעול נגד משתמשים שמסיתים לטרור נגד ישראלים ולהפסיק את פעילותם ברשת החברתית. לפי התביעה, התובעים “חיים במוקד הכוונות של השתוללות טרור רצחנית, המשתמשת בסכינים, גרזנים, מברגים, מכוניות ובקבוקי תבערה, של רוצחים התוקפים את קרבנותיהם אך ורק על רקע היותם יהודים. אצל רבים מן הרוצחים הללו טופחה המוטיבציה לבצע את פשעיהם המתועבים באמצעות הסתה לרצח, אותה הם קוראים בפייסבוק מפיהם של מנהיגים דמגוגים ומסיתים המטיפים לחסידיהם ‘לשחוט את היהודים’, לצד הדרכות בדבר האופן ה’מוצלח’ ביותר לעשות זאת, כולל תרשימים אנטומיים המראים את המקומות ה’טובים’ ביותר לדקירה”.
עוד על התביעה בראיון עם יו”ר “שורת הדין”, ניצנה דרשן-לייטנר >>
כתב התביעה:
אמזון משיבה מלחמה נגד תחקיר הניו יורק טיימס // האחראי על האינטרנט
ב-15.8 פרסם הניו יורק טיימס כתבת תחקיר גדולה, שבה נטען שתנאי ההעסקה במטה אמזון כוללים עבודה תחרותית עד כדי עידוד הלשנה לבוסים על קולגות, בכי על בסיס קבוע ופגיעה בבריאות (עוד על כך בראיון עם יובל דרור ב”רבע לדיגיטל). אחת העדויות הבולטות בכתבה, מפי עובד לשעבר בשם בו אולסון, שעבד בחברה פחות משנתיים בתפקיד שיווק ספרים: “אתה יוצא מחדר ישיבות ורואה אדם בוגר מליט את פניו. כמעט כל אדם שעבדתי איתו, ראיתי אותו בוכה ליד השולחן שלו”.
הכתבה זכתה לפופולריות רבה והיכתה גלים. מנכ”ל אמזון, ג’ף בזוס, מיהר להגיב במכתב ששלח לעובדיו. בין השאר כתב שם: “אני לא מזהה את האמזון הזאת [שתוארה בכתבה] ואני מאוד מקווה שגם אתם לא”.
בחודשיים שעברו מאז פרסומה, הכתבה הפכה להיות זו עם מספר התגובות הגדול ביותר בתולדות אתר הניו יורק טיימס – למעלה מ-6600, רבות מהן של עובדים של אמזון, מהן כאלו שאישרו את הנאמר בתחקיר.
בשלב הזה שלפה אמזון נשק כבד נוסף: ג’יי קרני, סגן נשיא לעניינים תאגידיים גלובליים בחברה, למעשה דובר-העל שלה, ולשעבר דובר הבית הלבן וקודם לכן עיתונאי. קרני פרסם ב”מדיום”, פלטפורמת בלוגים פופולרית בקרב אנשי טכנולוגיה, מאמר – הראשון שלו שם – בכותרת “מה שהניו יורק טיימס לא סיפר לכם”, שבו האשים את הניו יורק טיימס בהסתרת מידע, אי בדיקת עובדות ואי בקשת תגובה על חלקים מהותיים בכתבה.
בין השאר קטל קרני את אולסון, המקור לציטוט החזק על העובדים הבוכים ליד שולחנותיהם, וטען כי “הנה מה שהסיפור לא סיפר לכם על מר אולסון: התקופה הקצרה שלו באמזון הסתיימה אחרי שחקירה חשפה שהוא ניסה לרמות ספקים והסתיר זאת על ידי זיוף רישומים עסקיים. כשעומת עם הראיות, הוא הודה בכך והתפטר מיידית” (אולסון הכחיש זאת בתגובה לניו יורק טיימס). באופן שאינו אופייני להתנהלות של תאגידים מול תחקירים עיתונאיים, קרני חשף מידע פרטי מתוך תיקים אישיים של עובדים נוספים, כדי לערער את טענותיהם נגד שיטת העבודה של החברה.
אחרי שעות ספורות, העורך הראשי של הניו יורק טיימס, דין בקט, הגיב לקרני במאמר שפורסם לא בניו יורק טיימס אלא גם כן ב”מדיום”. הוא טען שאולסון מכחיש שאי פעם הואשם במרמה כפי שקרני טען, הגן על הציטוטים שהובאו מפי עובדים אחרים בכתבה וציין שעובדי אמזון, עובדים-לשעבר ובני משפחותיהם כתבו בטוקבקים לניו יורק טיימס, ברשתות החברתיות ובכתבות בכלי תקשורת אחרים שהסיפור שסופר שם מאוד דומה לזה שהם מכירים, אם כי “היו כמה, כמובן, שלא הסכימו; הסיפור לא קובע שלכל עובד אמזון היה קשה שם”. קרני השיב במאמר נוסף.
בניתוח תקשורתי שפרסמה ווהיני וארה בניו יורקר, היא מסבירה איך קרני הביא את שיטת הדוברות המפוקפקת שלו מהבית הלבן לאמזון:
ב-2011, קרני הפך למזכיר העיתונות של אובמה, ובכהונתו בת שלוש השנים בתפקיד, הוא ועמיתיו השתמשו במדיה החברתי לבצע תכסיס מרשים: לתת לממשל אובמה מוניטין של פתיחות בקרב הציבור, ובו זמנית לתת לעיתונאים מעט מאוד גישה לבית הלבן.
[…]
המאמר של קרני מראה שהוא מביא לאמזון היבט נוסף של הנסיון שלו הן בבית הלבן והן כעיתונאי: הכשרון שלו להיתפס כשקוף ודואג לאמת, אפילו כאשר הוא עוקף את כלי העיתונות המסורתיים על ידי שימוש בפלטפורמות אינטרנטיות שמאפשרות לו לפרוש את הנראטיב שלו. נראה שהוא אפילו מאמץ חלק מהטריקים מספר-המהלכים שלו בבית הלבן – שימוש בסגנון שיחתי, כמו בציוצים של אובמה, ומידע פנימי, כמו בתמונות הבית הלבן שפורסמו באינסטגרם ובמקומות אחרים, ליצירת תוכן כתוב נוח לשיתוף שעובר כאותנטי ואמיתי.
עוד על יחסי ממשל אובמה, הניו מדיה והעיתונות אפשר לקרוא בכתבתי ב”העין השביעית”: הממשל האמריקאי מצהיר שהעיתונות חיונית, אבל מפעיל עיתונאים משל עצמו. ביוטיוב מצהירים שהם לא עוסקים בעיתונות, אבל מקבלים ראיונות בלעדיים מנשיא ארה”ב >>
Someone is DOG on the internet.
מיעוך קלאסיקות: Someone is WRONG on the internet (ידוע גם בשם 386) מ-XKCD של רנדל מונרו ו-On the Internet, nobody knows you’re a dog של פיטר סטיינר בניו יורקר.
איה כורם פוגשת את מרטי מקפליי • עידוד טרור בפייסבוק • השארת הגוף ונדידת הנפש // רבע לדיגיטל
לגדוע את היד שעושה לייק לטרור
“הסכין הפכה להיות סמל – הסמל של דאע”ש והסמל של דור הפייסבוק, שלוקח חלק בגל הטרור הנוכחי”, אמר ממלא מקום מפכ”ל המשטרה, ניצב בנצי סאו, בראיון לחדשות 10 . “אנחנו שוהים ברשתות החברתיות, מנטרים התבטאויות שיש בהן הסתה ועצרנו וחקרנו עשרות תושבים בחשד להסתה”.
ארגון “שורת הדין” מתכוון לתבוע את חברת פייסבוק כדי שזו “תסגור את דפי ההסתה ותעצור את הטרור”. יו”ר הארגון, עו”ד ניצנה דרשן לייטנר, אמרה בשיחה עם מפיקת רבע לדיגיטל, דרור שדות: “זו תביעה המונית שאנחנו מארגנים בה עשרות אלפי ישראלים שדורשים להפסיק את ההסתה הרצחנית נגד יהודים ישראלים. ההסתה ורמת לאנשים לקום ולרצוח, היא מלהיטה, היא מפארת את הטרור, וחייבת להיפסק. הצעירים שקמים ורוצחים מקבלים את העידוד בעיקר מהרשתות. מסבירים להם איך לסובב ולתקוע את הסכין, איך זה נראה בעולם הבא. מלהיטים אותם שזו מלחמת קודש. ואנחנו תובעים את פייסבוק כי בידם היכולת למגר את זה, לנטר את ההודעות האלה. אנחנו דורשים שפייסבוק, מעבר לזה שתיעתר לבקשות פרטניות, תהיה ממש פרואקטיבית, ותמצא את המילים האלו כמו שהיא מוצאת כל דבר אחר עלי. כמו שהיא יודעת מה אני אוהבת לאכול, ככה היא יכולה למצוא את קריאות הג’יהאד.”
איפה הגבול בין הסתה לחופש ביטוי?
“הגבול הוא משפטי. הוא נקבע בבית המשפט העליון בכל מדינה דמוקרטית והוא אומר שאם ההסתה מגיעה לקריאה מיידית להרג של בני אדם אז זו הסתה. אנחנו לא מדברים על קריקטורות של אף גדול או בדיחות. אנחנו מדברים על הודעות של מחבלים שדקרו. פעם השיח הזה היה ברחובות, במסגדים. היום זה על דפי האינטרנט. אנשים צריכים להגן על חיי אדם, זה לא רובוטים. וכמו שהם מתערבים בתכנים אחרים, כמו לחבר שני חברים ביחד או להקפיץ מודעות, ככה הם צריכים להתערב בזה. הם לא יכולים להפקיר את השטח. אני לא אומרת שייסגרו הכל, אני אומרת שיהיו פרואקטיביים.”
האם התבטאות מסיתה של פוליטקאי ישראלי גם צריכה להימחק?
“אם הדברים מגיעים לסכנה מוחשית וחשש להרג – כן. אבל עוד לא נתקלתי”.
האם אנחנו רוצים שחברה מסחרית, כמו פייסבוק, תקבע מה מותר ומה אסור להגיד?
“אנחנו ארגון זכויות אדם, אנחנו בעד חופש ביטוי ודמוקרטיה. אבל כשהגענו למצב שיהודי לא יכול להסתובב בלי להיות בסכנה של רצח, אז חייבים למנוע את זה. אי מניעת רצח זה פשע לכל דבר”.
בחזרה לעתיד 2023
איה כורם השתחררה מחוזה דרקוני עם חברת התקליטים שלה, ומוציאה אלבום בשם “2023” – השנה שבה אמור היה לפוג החוזה – שאותו היא מממנת במימון-קהל.
ניסינו לדבר עם כורם, אבל היא בדיוק עלתה על מונית דלוריאן בדרך להופעה:
מילוי חובת נוכחות
זווית אחרת על שימוש בסלולריים ומחשבים בכיתת הלימוד מביאה תמר לן מתוך הסילבוס של הקורס “סמינר שנתי למלגאי מנדל במדעי הרוח”:
קיימת חובת נוכחות בכל המפגשים! מוטל איסור מוחלט על הפרדה בין גוף לנפש במהלך הסמינר: השארת הגוף בחדר תוך נדידת הנפש באמצעות פייסבוק, גוגל, רשתות חברתיות אחרות, אי מייל, או גריינדר למחוזות אחרים אינה נחשבת כמילוי חובת נוכחות!!
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
פתיתי #גלטרור // פוסט מתגלגל
משטרת ישראל נותנת גב פטריוטי לאזרחי ישראל. צילום: דוד כהן.
הגשם והטרור הגיעו. צלמו את היורה שלכם, מבקשים במד”א. דובר מד”א, זכי הלר, הגיב: “אכן העלינו את הסטטוס הזה והסרנו אותו. בתקופת פיגועים לא נכון להעלות סטטוס כזה. הוא יוחזר כשיירגעו העניינים ויחזור הגשם. זה היה פוסט שביקש תמונות של אנשים עם הגשם הראשון, שנקרא ‘היורה'”.
למכירה: אופניים חשמליים. טובים להתחמקות מדקירה.
ועוד בנושא: “המחבל בן ה-13 יקבל אופניים חשמליים ויצטרף לבני גילו בציד הולכי רגל” (אביב מזרחי).
25K$ במימון-קהל לערכה למדעניות צעירות של המדענית הישראלית ד”ר יעל שוסטר
בסרטון מימון-הקהל של The Know It Alls, יעל שוסטר מציגה את עצמה כמדענית חוקרת בעלת תואר ד”ר, אישה ואמא לשניים. שני הילדים שלה הם בנים, אבל המוצר שלה פונה לבנות – ערכה ללימוד מדעים לילדות צעירות, שמשלבת קריאה, ניסויים מדעיים וחברות בקהילה של בנות שמתעניינות באותו תחום.
“גדלתי בוירג’יניה בארה”ב, במקום מאוד כפרי, עם עוד שתי אחיות. יצאנו החוצה וחיפשנו והיינו מאוד סקרניות, וחשבנו שכולם חיים ככה. היה לנו מיקרוסקופ, היינו בונות רקטות עם אבא שלי, וחשבנו שזה טבעי”, מספרת שוסטר, בעלת דוקטורט בכימיה מהטכניון שמסיימת בימים אלה את עבודתה כמנהלת מעבדה במכון ויצמן כדי להתמקד בפרויקט The Know It Alls. “כשהגעתי לאוניברסיטה בתארים מתקדמים, ככל שהתקדמתי יותר ראיתי שיש פחות נשים. בטכניון היתה אישה פרופסורית אחת כשהייתי שם, לכימיה, וניסיתי לחשוב למה. גם בפיזיקה ובהנדסת חשמל ופקולטות אחרות לא היו הרבה נשים”.
לפני כשנה החלה שוסטר לעבוד עם נשים פוסט דוקטורנטיות, שהיא מכנה “מעין קבוצת תמיכה”, ומספרת שרק שם, “בפעם הראשונה בחיי הבנתי שהחוויות שלי כאישה במדע היו משותפות לעוד נשים – התחלנו לקרוא ביחד מאמרים וספרים, לנסות להבין איך הגענו למדע ונשארנו שם, מה המסרים שאנחנו מעבירים לילדים, ואיך אנחנו נמצאים בעולם שיש בו הרבה פחות נשים. אנחנו לא רגילים לחשוב שנשים יכולות להצליח במדע”.
ד”ר יעל שוסטר. צילום: נאטלה מירזויאן
קבוצת התמיכה ניסתה להבין מה אפשר לעשות כדי לשנות זאת, והגיעה למסקנה שאף שאפשר לעשות שינוי בתיכון ובאקדמיה, הנקודה הקריטית היא באזור גיל 8-10, משום שלדברי שוסטר, מחקרים מראים שציוני הילדות בתחומי ה-STEM מתחילים לרדת בגילאים האלו: “זה לא שלבנות אין יכולת להצליח, אבל בגיל מסוים הבנות תופסות את עצמן כפחות חכמות. כשאתה רואה ירידה בציונים במתמטיקה, שהן פחות אומרות שמעניין אותן מדע מאשר כשהן היו יותר קטנות. זה הגיל שהחלטנו לנסות לגרום לשינוי”.
ערכת The Know It Alls מורכבת משלושה רכיבים. שניים מהם פיזיים: ספר בדיוני על הרפתקאותיהן של ה-Know It Alls (“חוכמולוגיות” בתרגום חופשי), ארבע ילדות צעירות שיוצאות להרפתקאות מדעיות, וערכה כימית לביצוע ניסויים מדעיים שמוזכרים בספר, ששיאם בבניית מכונית סילון שמונעת על ידי תגובה כימית. הרכיב השלישי וירטואלי – חברות בקהילה המקוונת של Know It Alls. “הרעיון הוא לתת לבנות קהילה”, מסבירה ד”ר שוסטר, “שיראו שהן לא לבד, שיש עוד הרבה בנות בדיוק כמוהן, שאוהבות מדע. כי המודל לחיקוי זה משהו מאוד חשוב כדי להצליח במשהו”.
הפרויקט גייס קצת יותר מיעד ה-25 אלף דולרים שלו מ-249 מממנים תוך חודש. בנובמבר יעבירו נשות The Know It Alls סדנה לילדות עובדי פייסבוק במטה החברה בפאלו אלטו, קליפורניה, התשורה למימון הגבוה ביותר של 5000 דולרים, בדצמבר יצאו ערכות למממנים של קיקסטארטר, “ואחרי זה אני מקווה שנתחיל למכור את הערכות באינטרנט ובערוצי המכירות הרגילים”.
התוכנית המקורית היתה ליצור ערכות באנגלית בלבד, מספרת שוסטר, ” אבל ראינו שיש לזה ביקוש גם כאן. יצרו איתנו קשר עיתונאים, ושמענו מהורים וילדים שרצו את זה גם בעברית. אז הוצאנו מענק קטן שיממן את התרגום לעברית, ואנחנו מקווים שבהמשך נצליח לתרגם את זה לשפות נוספות”. גם התחומים המדעיים יתרחבו, היא מספרת: “המוצר הראשון הוא בכימיה, אבל מה שאנחנו רואים זה עולם של בנות שמתחברות למדע. אנחנו רוצות להוציא בהמשך ערכות של פיזיקה, ביולוגיה מולקולרית ונושאים אחרים, עם אותה חבורה של בנות, יראו את אותן דמויות, והבנות ירגישו חלק מקהילה”.
יש לך שני בנים. הם מתעניינים במדע?
“הבנים היו בכל קבוצות המיקוד שעשינו עם בנות. כל היום הם שואלים: ‘מתי נראה את זה בחנויות?’ יש להם אמא שהיא דוקטורנטית בכימיה, הם חווים את זה כל הזמן, הולכים עם אמא לעבודה, מבקשים שאבוא איתם לפעילויות בבית הספר. הבן הקטן שלי חגג חמש, אז עשינו מסיבת יום הולדת עם קסמים בכימיה. זה חלק מהחיים שלהם ביומיום. זה יוצא קצת מצחיק שיש לי שני בנים אבל אני מנסה לעודד בנות. מה אני אגיד, ככה יצא. אני אשמח אם גם הם ילכו ללמוד כימיה – אין לי בעיה עם בנים, אני רק מנסה לגרום לשיוויון”.
התפרסם בבלוגיה של MindCET – מרכז חדשנות בחינוך מבית מטח
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
