צפרדע בחסה ואיש אוכל מזון כלבים • ערבדייטינג • יותר מדי אתרי תחב”ץ // רבע לדיגיטל
מאכל אדם
בעולם השיווק משתמשים בביטוי “Eat your own dog food” (אכול את מזון הכלבים של עצמך), שמשמעותו היא השתמש במוצר של עצמך, כדי להראות שהוא טוב ולהדגים את יכולותיו ללקוחות פוטנציאליים. עמיקם גולן, בעלי חברת מזון הכלבים ביו דוג, יישם את זה פשוטו כמשמעו:
משרד החקלאות קרא לאיחזור של מזון כלבים מתוצרת ביו דוג בעקבות זיהום שגילה בדגימות מזון של החברה. גולן טען שהזיהום היה רק בדגימות עצמן, שנשמרו בתנאים לא טובים. כדי להוכיח את נקיונו ואיכותו של מזון הכלבים מתוצרתו, הוא פרסם בפייסבוק את הסרטון שבו הוא אוכל ממנו, שאותו יצר בעצת חברו אסף וול, מבעלי משרד הפרסום “המתכנה”.
“משרד החקלאות פרסם הודעה, ופתאום הופעתי בכל מקום”, סיפר גולן למפיקת רבע לדיגיטל דרור שדות. “החשיפה היא כאילו אני תנובה, ואני חברה קטנטנה. אנשים שלא מכירים אותנו בכלל פשוט שמעו על המוצר ועל מה שקרה והתחילו להפיץ [את הידיעה על הזיהום]. יש מישהו שעבדתי איתו, הוא מתעסק בתקשורת והוא אמר שקיבלתי אזכורים שאם אני הייתי יוזם אותם הייתי משלם מיליונים… אין שום כלי תקשורת שלא התייחס לזה. זה היה פשוט משוגע.”
איך התמודדתם עם המשבר?
“המשכנו לעשות את מה שאנחנו עושים רגיל. ובסופו של דבר היו לי רק 16 ביטולים. שזה כלום. כי יודעים שאנחנו נותנים שירות טוב ומוצר מעולה. העם בחר בי מול משרד החקלאות. בעצם הייתי צריך לצאת ולהראות לאנשים שזה בטוח, שזה בסדר, שהמוצר תקין. עשינו כמה דברים ברשת – לפרסם הודעה רשמית, להודות באשמה במה שעשינו לא בסדר ולהבטיח שנתקן. אחרי זה הראינו שאפילו אני יכול לאכול את זה והאמת שזה היה מאוד טעים עם טעם של שווארמה. על הווידאו הזה היה כמעט 100,000 צפיות, שזה מדהים, אז אני חושב שזה עזר. זה נתן חומר גלם לאלה ששומרים עלינו, על הלקוחות שמכירים של ‘הנה תראו הוא אכל את זה.'”
עוד חברה שהסתבכה עם מזון וחיות היא כרמל יבולים, שמייצרת ומשווקת ירקות בגידול הידרופוני ללא הדברה. לקוחה של החברה קנתה חסה מתוצרתה וגילתה בה צפרדע אילנית חיה. היא התלוננה בפייסבוק של החברה בצירוף תמונה של החסה עם הצפרדע, ונענתה אחרי שלושה ימים.
“רוני קיסרי, שהיא מנהלת שירות לקוחות, ניסתה ליצור קשר עם הלקוחה, אבל זה היה קצת מורכב. בסופו של דבר היא יצרה קשר והלקוחה פוצתה ואנחנו שמענו את כל פרטים. בזה נגמר הסיפור מול הלקוחה והיא בכלל לא ניסתה לעשות מזה עניין לדבריה”, סיפרה סמנכ”לית פיתוח בכרמל יבולים, חגית כהן-פוקס, למפיקת רבע לדיגיטל.
כפי שדיווח הבלוג “המשבריסט”, התלונה זכתה לארבעה שיתופים בלבד, ולינצ’טרנט לא ניצת. אפשר היה לסגור את הסיפור כאן. “אבל אז, בדיון של הצוות, נעשתה חשיבה מחודשת מה לעשות עם העניין הזה”, אמרה כהן-פוקס. “זה לא תקין כמובן. מנהל בית הגידול אמר שזו סוג של צפרדע שנקראת אילנית ואז מישהי אחרת, שהיא מורה, נזכרה שהיא עשתה פעם מערך שיעור שבא להסביר מה זו אילנית, ושאחד הדברים שהיא לימדה זה שהיא חיה רק בסביבה שהיא סטרילית ונקייה. היא בעל חיים שמאוד רגיש בנושא של זיהום. אז אם זו אילנית והיא נמצאה חיה באריזה, והגיעה אל החסה שלנו, המשמעות שנקי אצלנו. אז הבנו שהשד לא נורא. וחשוב לשתף.”
כרמל יבולים הפכו סיפור שלילי ושולי על תקלה חמורה לסיפור חיובי ורב תפוצה על מוצר אקולוגי ששומר על הסביבה. הם פרסמו תמונה נוספת של הצפרדע בחסה, וטקסט שמסביר למה היא הגיעה לשם:
בטבע, להבדיל ממה שקורה בתעשייה, החיות רוצות לחיות ומנסות לעשות הכל כדי להגיע ליבולים שאנו מגדלים. אנו מגדלים את רוב הירקות שלנו ללא חומרי הדברה, ובכך מספקים ירקות נקיים מרעלים, טעימים ואיכותיים בעלי חיי מדף ארוכים. […] מי זו הצפרדע שהעזה לחדור לחממה שלנו? זוהי אילנית ירוקה […] כיום האילנית נמצאת בסכנת הכחדה והיא הוכרזה כבעל חיים מוגן. אז למה אנו מספרים לכם זאת? כיוון שאחת הסיבות העיקריות להיעלמות הדו-חיים הנ”ל ובכלל, היא זיהום סביבתי ושימוש בחומרי הדברה המזיקים לבעלי חיים. […] מכאן, שהימצאותה של האילנית בחממה שלנו מעידה על סביבת גידול סטרילית שאינה מכילה חומרי הדברה ומיני מזיקין. בשבילנו זה עוד חיזוק, שאנחנו בדרך הנכונה עם החזון שלנו לייצר ולקדם תזונה בריאה ומאוזנת לתושבי הארץ. דרך אגב,האילנית שרדה את האריזה, שוחררה וחזרה לטבע… :)
יכולתם גם להתעלם.
כהן-פוקס: “נכון, הפוסט של הלקוחה לא הגיע להרבה אנשים. אבל כן היה לנו חשש שזה יצא החוצה. יש לנו מערכת יחסים טובה עם הלקוחות. הדבר שהכי חשוב בהקשר של המוצרים שלנו זה איכות. על זה יצא המוניטין של החברה שלנו. והשיתוף הגיע ממקום של חוזק, מידיעה שאנחנו עושים טוב תמיד. הלקוחות מכירים ביכולת שלנו לגדל מוצרים איכותיים.”
ציפיתם שזה יהיה כל כך ויראלי?
“ממש לא ציפינו שזה מה שיקרה, הכוונה הראשונית היתה לפרסם בעמוד ללקוחות שלנו, לעוקבים, שבזמן הפרסום היו בערך 1000 עוקבים. היום זה יותר מפי 2. הפרסום הראשון היה באתר פטריה ומשם חשבנו שייעצר וברגע שעלו פרסומים נוספים בישראל היום ודה מרקר פתאום הבנו שזה הופך למשהו מאוד גדול.”
למדתם מזה?
“מאוד. אפילו הזמנו את [איש הפרסום] נעם מנלה ששמע עלינו, ויצרנו איתו קשר. חשבנו שנכון יהיה להתייעץ עם מישהו שמבין. היו המון פניות גם. פניות של ערוצי תקשורת. אז נעם ביקר במשק ועשה שיחת ייעוץ קצרה בהתנדבות והתייחס לאתר האינטרנט שלנו, ואחת התובנות שחשוב מאוד להכניס באתר את הסיפור של המשפחה. וגם להתחיל לעשות ישיבות מה מפרסמים ומה מעלים לאתר ולפייסבוק.”
טינדאר אל-איסלאם
אפליקציות ואתרי ההכרויות הכלליים לא תמיד מתאימים למשתמשים הערבים המוסלמים, משום שפתיחותם ומתירנותם של הראשונים מתנגשת עם שמרנותם של האחרונים. עבור משתמשים אלו נוצרו חלופות ייעודיות, שעליהן דיווחה ז’נאן בסול בכתבה במגזין דה-מרקר.
אפליקציית Er3arraf, למשל, מאפשרת לבחור סוג קשר רצוי – נישואים, ריבוי-נישואים (פוליגמיה), נישואי אל-מסיאר (المسيار) – נישואים לתקופה מוגבלת ובזכויות מוגבלות שמאפשרים לקיים יחסי מין שלא מחוץ למסגרת הנישואים, וחברוּת אינטרנטית. MyDiaspora מיועדת לשידוכי חלאל בין מוסלמים שחיים במדינות לא מוסלמיות, בדומה לתפקיד שג’יידייט ממלאת עבור יהודים ברחבי העולם.
בתוכנית מספרת בסול על השימוש הייחודי שעושים ערבים-ישראלים ביישומי ההכרויות, כדרך לגשר על הפערים והמחסומים הגיאוגרפיים שביניהם לבין העולם הערבי והמוסלמי מחוץ לארץ.
קווים מקבילים
ב-11/9/2011 פורסם בדף הפייסבוק של רב קו פוסט על עשור לפיגועי הטרור בארה”ב, כך גילה העיתונאי רועי לטקה. זה אינו הדף הרשמי של רב קו, אולם הוא השני בגוגל ישראל לחיפוש “רב קו” (אחרי עמוד הרב קו באתר אגד), אתרי חברות תחבורה ציבורית מפנים אליו, וגולשים פונים אליו בשאלות ותלונות.
גם דפים רשמיים לא חסרים. חוקר הערים תומר שלוש כתב בפייסבוק:
אם יש משהו שמשתמשי התחבורה הציבורית מקבלים הרבה ממנו זה אתרי אינטרנט… הנה שישה אתרים שעלו לרשת *רק* בחצי השנה האחרונה
שינויים בתעריפי הנסיעה http://trans-reform.org.il
הטענת רב-קו מהבית https://ravkavonline.co.il/he
הטענת רב-קו לא מהבית http://alhakav.mot.gov.il
שינויים בשל עבודות הרכבת הקלה http://busline.gov.il
נת”ע – נתיבי תחבורה עירוניים http://www.nta.co.il
קו רציף (קישוריות אוטובוס-רכבת) http://www.kav-ratzif.mot.gov.ilובונוס! הרשות הארצית לתחבורה ציבורית מבקשת עצות מהציבור בנוגע לאתר האינטרנט החדש שלה http://mot.consultationzone.com
בנוסף, מידע על קווי הנסיעות מפוזר בין אתרי חברות התחבורה הציבורית המפעילות אותם, כשמידע על קווי לילה – אותם קווים בדיוק אבל בשעות אחרות – נמצא באתר קווי לילה ולא באתרי החברות שהקווים ברשותם בשעות היום.
תחבורה ציבורית יעילה תלויה במידע נגיש ומסודר. משרד התחבורה צריך לרכז את כל המידע באתר אחד ובאפליקציה אחת, ולהנגישם בפורמט אחיד עבור אפליקציות חיצוניות, כדוגמת מוביט וגוגל מפות. השיטה הנוכחית של אינספור אתרים רשמיים, רשמיים למחצה ורשמיים למראה, שמכילים מידע שאי אפשר לדעת מה מקורו, מתי התעדכן לאחרוה , לא טובה לאף אחד, חוץ מאשר לחברות שמתפרנסות מבניית אתרים.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
תביעה נגד פייסבוק: “באים לבנקאים” דורשים השבת דף הפייסבוק שלהם לאוויר
ארגון האקטיביזם “באים לבנקאים”, שפועל ברשת ומחוצה לה נגד בנקים, בנקאים, מקורביהם וגופים שעובדים איתם, תובע את פייסבוק בדרישה להחזיר את דף הפייסבוק שלו, שמפעילת הרשת החברתית הסירה בספטמבר השנה. בין הנתבעים גם בעלת השליטה בבנק הפועלים, מנכ”לי הבנקים פועלים ולאומי ויחצן איגוד הבנקים ופייסבוק.
כתב התביעה:
עו”ד ברק כהן וערן ורד, מייסדי הארגון, הגישו היום את התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (56154-12-15) באמצעות עו”ד אסף דרעי מ”מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון”. הנתבעים הראשיים הם פייסבוק ארה”ב, פייסבוק אירלנד ופייסבוק ישראל. התובעים מבקשים מבית המשפט להוציא פס”ד הצהרתי שלפיו פייסבוק פעלה שלא כדין ואו מתוך הפרת הסכם כאשר הסירה את דף הפייסבוק של “באים לבנקאים”, ולחייב את החברה להחזירו ולאפשר את המשך הפעילות בו. הנימוק העיקרי הוא הטענה כי אף שפייסבוק היא חברה פרטית, כבמה פומבית פופולרית לדיון ציבורי היא גוף דו-מהותי, ועל כן לא יכול להחליט על צנזורה של דעות וחסימה של אנשים או ארגונים באופן חד-צדדי, בלתי מנומק וללא הגבלת זמן.
עוד בנתבעים שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים; ציון קינן, מנכ”ל בנק הפועלים; רקפת רוסק עמינח, מנכ”לית בנק לאומי; וזמיר דחב”ש, יחצן איגוד הבנקים ופייסבוק ישראל. הנתבעים הקשורים לבנקים הם “אנשים אשר, למיטב ידיעת המבקש, ראו עצמם נפגעים כתוצאה מן הפעילות שניהל המבקש בפייסבוק, ועקב כך התלוננו בפני פייסבוק על פעילות המבקשים ודרשו את מחיקתו והסרתו של דף-הפייסבוק של המבקש. למרבה הצער, נענתה פייסבוק לבקשותיהם ומכאן הצורך בתביעה זו”. בכתב התביעה מוסבר כי “בשל כך הם מצורפים לתביעה זו” וכי אם יודיעו “כי אין להם עניין בתובענה זו וכי אין להם התנגדות שיינתן הסעד המבוקש – יסכים המבקש למחיקתם לאלתר”. נראה שמדובר בתרגיל משפטי אשר נועד לחשוף מי מהנתבעים הללו פנה לפייסבוק להסיר את הדף של באים לבנקאים, ואו להוציא מהם הצהרה מחייבת משפטית שאין להם בעיה עם הפעילות של באים לבנקאים. קשה להאמין שמי מהנתבעים הללו יתן הצהרה כזאת – באים לבנקאים ממררים את חייהם, וחלקם אף הוציאו צווי הרחקה נגד פעילי הארגון.
לדברי עו”ד דרעי, עם סגירת הדף בספטמבר, הוא פנה לפייסבוק ישראל במכתב בבקשה לפתוח אותו מחדש, בנימוקים דומים לאלו שבכתב התביעה. לדבריו, “ב-28.10 הם שלחו תשובה באנגלית, הם כותבים בחמש-שש שורות שפייסבוק ישראל לא קשורה לתכנים, לא מתערבת בתכנים, והעסק שלך הוא עם פייסבוק אירלנד. שום דבר לגופו של עניין. שום תשובה עניינית”.
תגובת פייסבוק ישראל לתביעה תתפרסם כאן לכשתתקבל. פייסבוק ישראל נוהגת לסרב להתייחס באופן פרטני לחסימת תכנים, ולתת תגובה כללית שמדברת על כך שיש לה תקנון שימוש ושאסור להפר אותו.
גם גוגל נמצאת במאבק משפטי מול “באים לבנקאים” בגלל הסרת נכסי רשת של “באים לבנקאים”. בספטמבר השנה הסירה מפעילת מנוע החיפוש מהגירסה הישראלית של המנוע שלה, google.co.il, תוצאות חיפוש שהובילו לאתר הרשמי ולדף הפייסבוק של הארגון. גוגל ציינה בתחתית עמוד התוצאות כי הסירה תוצאות, והפנתה את הגולשים לאתר צ’ילינג אפקטס, המתעד בקשות הסרה, שם נכתב כי ב-26.8.2015 “גוגל קיבלה צו בית משפט שבהתאם לו הסרנו דפים מתוצאות החיפוש שלנו. אין באפשרותנו לפרסם את המסמך, מאחר שהוא נאסר לפרסום על ידי בית המשפט”, כשהגורם שלבקשתו הוצא הצו נותר חסוי.
עו”ד יהונתן קלינגר פנה לגוגל בשם ערן ורד, בעל אתר “באים לבנקאים”, וביקש לקבל פרטים על הצו כדי שיוכל לערער עליו. גוגל טענה כי לא תוכל להעביר לקלינגר את הצו, משום שהוצא בדלתיים סגורות. קלינגר השיב כי המסמך מופיע באתר בתי המשפט “נט המשפט” ומסומן כ”פתוח לציבור”, וציין כי ההליך המדובר הוא זה שבו מנכ”ל בנק הפועלים קינן הוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ברק כהן – הליך שלא הופנה נגד ורד, ושאין בו כל דרישה להסרת האתרים שהוסרו מתוצאות החיפוש. ורד הגיש באוקטובר תביעה נגד גוגל באמצעות עו”ד קלינגר בדרישה להחזיר את תוצאות החיפוש.
[עדכון 20:56] עו”ד ברק כהן מעדכן: “האתר חזר בחיפוש גוגל. […] לדעתי הבוקר”.
הגרינץ’ שחירבן לטרנטינו את כריסמס • הלו, אדל, התנתקת? // האחראי על האינטרנט
טורנטינו
קבוצת פיראטי-סרטים בשם Hive-CM8 השיגה עותקים של סרטים הוליוודיים והחלה להפיצם ברשתות שיתוף-הקבצים. בכל שנה בתקופה זו יש דליפה של סקרינרים, עותקים סרטים שנשלחים למבקרי קולנוע ולחברי האקדמיה לקולנוע לקראת ההצבעה על פרסי האוסקר. אולם הקבוצה טוענת שיש בידה כמות גדולה במיוחד – 40 סקרינרים של סרטים בולטים. בינתיים היא כבר הפיצה סקרינרים של מספר סרטים, ובהם קריד (סרט הספינאוף של “רוקי”), Concussion של וויל סמית’, ספקטר מסדרת ג’יימס בונד, סטיב ג’ובס של דני בויל והשמינייה הנתעבת של קוונטין טרנטינו. חיפוש “Hive CM8 2015” באתר פיירטביי מציג רשימה עדכנית של הסרטים.
המקרה של “השמינייה הנתעבת” מכאיב במיוחד: התסריט של הסרט דלף לרשת בינואר 2014, וטרנטינו, במאי ותסריטאי הסרט, כעס על הדליפה, איים בתביעה על אתר גוקר שפרסם את התסריט והודיע שלא יצלם את הסרט. בסופו של דבר הסרט צולם, וטרנטינו בחר בפורמט אולטרה פנוויז’ן 70 מ”מ, פורמט נדיר שנעשה בו שימוש בכעשרה סרטים, האחרון שבהם ב-1966, ושלשם הקרנתו באיכות המקורית, האולמות המשתתפים נדרשו לקנות ציוד הקרנה נדיר ולעתים להרחיב פיזית את המסכים. כעת הסרט דלף לטורנטים עוד לפני מועד הבכורה, שתוכננה לאתמול.
אדל נגד הטכנולוגיה
האלבום החדש של אדל, “25”, שרשם לשיאי מכירות, זכה לשבחים מהציבור ומסלבים ברשתות החברתיות. כדי ליצור אותו, אדל התרחקה מהן. 
“פרטיות היא המפתח ליכולת לכתוב אלבום אמיתי, בין אם אנשים אוהבים את זה או לא”, אמרה בראיון לטיים מגזין, שהקדיש לה שער. “החיים שלי השתנו כל כך, אבל יצרתי את האלבום הכי אמיתי שאני יכולה ליצור, וזה החלק האמיתי שלי. איך אני אמורה לכתוב אלבום אמיתי אם אני מחכה לחצי מיליון לייקים על תמונה מזויינת? זה לא אמיתי”.
אדל בחרה שלא לאפשר לשמוע את האלבום שלה בשירותי הסטרימינג השונים: “אני חושבת שמוזיקה צריכה להיות אירוע. עבורי, כל האלבומים שיוצאים, אני מתרגשת עד ליום היציאה. אני לא משתמשת בסטרימינג. אני קונה את המוזיקה שלי. אני מורידה אותה, ואני קונה [עותק] פיזי כדי לפצות על העובדה שמישהו אחר לא עושה זאת. זה קצת חד-פעמי, סטרימינג. אני יודעת שמוזיקה בסטרימינג זה העתיד, אבל זו לא הדרך היחידה לצרוך מוזיקה. אני לא צריכה להצדיע למשהו שאני עדיין לא יודעת מה אני מרגישה לגביו”.
פורצים למסעדה מקסיקנית הפכו בעל כורחם לכוכבי סרטון פרסומת ויראלי שלה
קבוצה של שלושה אנשים פרצה לאחד משני סניפי רשת המסעדות המקסיקניות “פריחולס אנד פרסקאז” בלאס וגאס, נוואדה. הפריצה תועדה במצלמות האבטחה שהמסעדה מרושתת בהן. הפורצים הגיעו ברכב למסעדה. אחד הפורצים ניסה לשבור את הזגוגית בכניסה לחנות באמצעות אבן, כשל, ואז שבר את הזגוגית בכניסה האחורית. הוא ופורץ נוסף נכנסו למסעדה, גנבו שתי קופות רושמות וברחו למכונית עם הנהג שחיכתה להם בחוץ.
בעלי המסעדה יצרו מצילומי האבטחה סרטון פרסומת למסעדה, כשהם מלווים אותה בכתוביות שלועגות לפורצים וטוענות שהם בסך הכל היו רעבים ורצו טאקו, אבל המסעדה היתה סגורה כי שלוש וחצי בבוקר. “בבקשה עיזרו לנו למצוא את החבר’ה האלה”, נכתב בכיתובית בפרסומת, “כדי שנוכל להביא להם את הטאקוז שמגיעים להם”. בסוף הפרסומות מופיעים שוב תמונות הפורצים ופרטי התקשרות של משטרת לאס וגאס.
השוד התרחש ב-16.12, בעלי המסעדה העלו את הפרסומת ליוטיוב למחרת, עד כה היא רשמה 1.13 מיליון צפיות, ובפייסבוק, לשם העלו אותה ב-18.12, יש לה 1208 לייקים וכ-3100 שיתופים.
רומן זדורוב זוכה/הורשע, ושמעתם על זה אצלנו לראשונה!
חדשות 2 מיהרו לדווח הבוקר את כל האפשרויות:
כמוהם גם מקו:
וכך נראו הפושים של נרג:
ומעריב:
מה שהזכיר לאבנר קלמר את הפאשלה של מנחה מיס יוניברס, סטיב הארווי, שהכתיר את המיס הלא נכונה.
ולעידו בן-יצחק את “רבין לא נפגע”:
הלשינו: נדבי נוקד, אריאל פלקסין, רחל שפירו, עמי פרידמן, יאיר קראוס.
עדכון אחרון: 13:04
בזק תשיק “ספריית קלאוד”, שירות השכרת ספרים דיגיטליים, כך עולה מ”כתבה” בוויינט ומ”סרטון ויראלי”
“לא מצליחים לקרוא ספר דיגיטלי? תקראו שוב”, מציעה כתבה בוויינט. כותרת המשנה:
נדמה לכם שאתם לא יודעים איך זה עובד, שזה הורס לכם את העיניים, שלא יהיו שם את הספרים שמעניינים אתכם ושצריך שיהיה בבית איזה “קינדל” מיוחד – כדי להצליח לקרוא ספרים דיגיטליים. אז תנו לנו לנפץ לכם כמה מיתוסים ולקדם את חוויית הקריאה שלכם למאה ה-21. וחכו ליתרונות
הכתבה מרבה בסעיפים ובהסברים כדי לשכנע את הגולשים שמי מהם שאוהב לקרוא ספרים על נייר יוכל ליהנות מהם גם בגירסתם הדיגיטלית, שלעתים יש לה יתרון על הגירסה האנלוגית: “גם אדם שחושב שיש לו שתי ידיים שמאליות בכל הנוגע לטכנולוגיה, יהיה מסוגל בקלות להוריד את האפליקציה הייעודית וליהנות מקריאת ספר תוך שתי דקות”; “כיום כל הספרים שנמצאים על מדפי חנויות הספרים, וכן גם ספרים ישנים ואהובים שכבר לא נמצאים בחנויות – זמינים בתוך אפליקציות הקריאה הדיגיטליות”; “כשמדובר על ספרות דיגיטלית, צריך להבין שעלויות ההדפסה נחסכות, כך שניתן להציע גרסאות דיגיטליות לספרים במחירים אטרקטיביים ובמבצעים משתלמים במיוחד”; “אחרי שתתנסו בקריאה של ספרים דיגיטליים, לא תרצו לחזור לספר מודפס”; ועוד.
הכתבה התפרסמה ב-10.12 בערוץ “ספרים” של וויינט, וחתום עליה כתב בעל שם ייחודי, “קריאה דיגיטלית”. הקלקה על שמו מובילה את הגולשים לעמוד התגית “קריאה דיגיטלית”, שבו מופיעה הכתבה הזו וכתבה נוספת, “ספרים בבית: נוסטלגיה או שמרנות?“, שפורסמה ב-14.12 וחתומה על ידי “ynet”.
גם הכתבה הנוספת מנסה לשכנע את קוראיה לעזוב את ספרי הנייר ולעבור לדיגיטל: “הכותרים האלה, האהובים האלה, תופסים, למען השם, כל כך הרבה מקום. אז מהי האלטרנטיבה לכל הספרים שצברנו? האפשרויות שמציעות אפליקציות הקריאה הדיגיטליות, מיישמות, הלכה למעשה, את המהפכות הדיגיטליות שבשנים האחרונות התרחשו סביבנו […] ספרים דיגיטליים זמינים כיום בטאבלטים, על מסך המחשב ובפלאפונים החכמים, וזמינים לקריאה ממש מתוך כף היד”.
הכתבה יוצאת מנקודת מוצא מרחיקת לכת, שהקוראים לא רק שיפסיקו לקנות ספרים, אלא גם ייפטרו מאלו שברשותם, ומוצאת להם שימוש: “מספרים ישנים ניתן לבנות רהיטים, ניתן להשתמש בפונטים השונים לציפוי חפצים שונים כמו מגשים, ספלים קערות ואהילים, ואפילו אפשר למחזר את הנייר שמהם הספרם עשויים לטובת פיסול בנייר”.
[עדכון 22.12.2015] ירין כץ מצא “כתבה” נוספת בסדרה, בחתימת “ynet”, שכותרתה “4 סיבות להפסיק לקפל אוזניים בספרים” וכותרת-משנתה “לא להצליח למצוא לכל הספרים מקום בספרייה, להמציא תירוצים לחברים רק כדי לא להשאיל להם את הספר שאתם מפחדים שלא יחזור מהחופשה שלהם בתאילנד, ולהתבייש בכרכים של ספרות אירוטית ברכבת – כמה הרגלים שהגיע הזמן להיפרד מהם לטובת קריאה בספרים דיגיטליים”. [\עדכון]
מדוע פרסם אתר החדשות והפרסום הסמוי שתי שלוש כתבות לא חתומות לקידום אגרסיבי של צריכת ספרים דיגיטליים בתוך ימים ספורים? רמז לכך אפשר למצוא בדף הפייסבוק של חברת בזק, שב-15.12 פרסמה פוסט על ספרים דיגיטליים.
“היה היה, לפני שנים לא רבות, אנשים שממש קראו סיפורים ואגדות”, מתעלג הפוסט של בזק. “הו אז הגיע האינטרנט האכזר והוחלט בממלכה שהסיפור נגמר…טוב לא בדיוק, הם פשוט החליטו לעבור לקריאה דיגיטלית”.
לפוסט העילג צורפה הפנייה לכתבה הראשונה מבין השתיים, שכותרתה בהפנייה “8 מיתוסים שגויים על קריאה דיגיטלית שהגיע הזמן לנפץ”.
ומה לבזק ולספרים דיגיטליים? רמז לכך אפשר למצוא בקמפיין הפרסום הסמוי ל”ספריית קלאוד”, מוצר חדש שבזק מתכוונת להשיק בקרוב, שנחשף כאן, ושהחל ביממה האחרונה. סרטון הקמפיין, שבזק ביקשה מפייסבוקאים פופולריים להפיץ תמורת תשלום בלי לחשוף שמדובר בפרסומת, הוא חיקוי של סרטון “טיסת השוקולד”. האיש המצולם בסרטון, ככל הנראה גיל חובב, נראה עומד במטוס וצועק על דייל/ת למכור לו ספר.
אם מחברים את כל הרמזים, אפשר להסיק ש”ספריית קלאוד” הוא שירות השכרה/מכירה של ספרים דיגיטליים (בדומה לאלו של הקורא”לים קינדל של אמזון ונוק של בארנז אנד נובל), אולי בשיתוף הוצאת ידיעות אחרונות או חנות הספרים הדיגיטליים e-vrit שהוקמה עבור הקורא”ל “עברית” של הקבוצה, אשר שיווקו הופסק בינתיים); הספרים יהיו זמינים לקריאה על גבי אפליקציה ייעודית מכל מכשיר המחובר לרשת, או במילים של כתבת-הפח בוויינט, “איפה שנוח לכם: על המחשב, על מסך הטאבלט או בטלפון הנייד”.
[עדכון 22.12.2015 22:45] מידע פנימי מאשר ש”ספריית קלאוד” אכן תפעל בשיתוף “עברית” של קבוצת ידיעות אחרונות. זה מסביר למה וויינט פרסמו את כתבות הפח לקידום קריאת ספרים דיגיטליים, למה בזק קידמה אחת מהכתבות הללו ולמה סמנכ”ל המחלקה המסחרית של וויינט ברק קלמנוביץ’ ועובדת המחלקה גל גורן שיתפו את “הסרטון הוויראלי”.
וזה הכי מסביר למה כתבת המדיה של וויינט יעל ולצר פרסמה ידיעה שבה מוצג הסרטון והבטחה:
סרטון שרץ ביממה האחרונה ברשת מציג את העיתונאי ומגיש הטלוויזיה צורח על דייל מסיבה לא ברורה: “תמכור לי ספר!”. עכשיו התגלתה גם הסיבה. יממה לאחר פרסום הסרטון המפליל של גיל חובב, אשר תועד צורח על דייל באמצע טיסה – זה הזמן לברר מה בדיוק גרם לאירוע המפליל.
האם ולצר גילתה לקוראיה מי עומד מאחורי הפרסומת הסמויה?
לא.
מסתבר שהסרטון שנדמה היה כהמשך ישיר לפרשיית השוקולד המפורסם מתחילת השנה ולשלל סרטוני “הישראלי המכוער” שהציפו את הרשת, הוא חלק מקמפיין חדש שיתגלה ממש בקרוב.
אני לא אומר שולצר חייבת לקרוא את חדר 404, שבו נחשף הסיפור יום לפני כן, או את מזבלה או את נקסטר שעשו פולו-אפ. אני רק אומר שאם זו היתה עיתונות, ואם הכתבת היתה מתעצלת ומגגלת רק <גיל חובב>, היא היתה מגלה שזה קמפיין לבזק. אבל היא לא טרחה אפילו להתעצל.
[עדכון 23.12.2015] הודעה לעיתונות של בזק, שהתפרסמה גם כ”כתבה” לא חתומה בוויינט, מאשרת את המידע שפורסם פה: בזק תציע ללקוחותיה ספרים דיגיטליים להורדה בחינם מספרי “עברית” של ידיעות אחרונות.
בהודעה לעיתונות נכתב כי “ממחקר [סקר; ע”ק] שערכה בזק עולה כי למרות המודעות הגבוהה לספרים דיגיטליים עדיין קיים פער בין מספר הקוראים של הספרים המודפסים לבין אלו הדיגיטלים. […] הרוב המכריע של הקוראים מעדיף קריאת ספרים מודפסים”. זה מסביר את ה”כתבות” בוויינט שהסבירו לקוראים שהם צריכים לעבור לספרים דיגיטליים ולכתת את ספריהם-מנייר לרהיטים וספלים מנייר.
בדה-מרקר פרסמו ידיעה על השירות החדש, וציינו כי “בזק חקרה את נושא הספרים הדיגטליים [הטעות במקור] בשנה האחרונה כחלק ממחקר הדיגיטל שיוצג במלואו בכנס הדיגיטל של TheMarker שיערך בשבוע הבא”. יתכן שהחברה תכננה לחשוף את השירות בכנס – חברות נוהגות לשמור הכרזות כאלו כצ’ופר לכנסים כאלו – אולם הקדימה את הפרסום אחרי שהשירות נחשף מבעוד מועד.
סינגלים לוהטים ב-FBI? • הגרביים שיקפיאו את הסדרה כשאתם נרדמים // האחראי על האינטרנט
סינגלים לוהטים
ביום חמישי צייצה הלשכה הניו יורקית של ה-FBI פוסט משונה בטוויטר: “לא היה צו תפיסה במעצר של מרטין שקרלי היום, מה שאומר שלא תפסנו את האלבום של הוו טאנג קלאן”.
מארז האלבום “ה-ווּ – היׂה היה בשאולין” של וו טאנג קלאן בעיצוב Yahya. צילומים מהאתר הרשמי scluzay.com
מרטין שקרלי נודע לשמצה כשחברת התרופות שלו, טיורינג פרמסוטקלז, רכשה זכויות לתרופה לטיפול בטוקסופלזמוסיס, בין השאר בחולי איידס, והעלתה את מחירה מ-13.50 ל-750 דולר לטבליה. שקרלי נעצר ביום חמישי בחשד להונאות בניירות ערך בחברה אחרת שהוא קשור אליה, רטרופין.
שקרלי הוא גם הבעלים של “ה-ווּ – היׂה היה בשאולין”, אלבום של להקת וו טאנג קלאן, שיצא בעותק אחד בלבד. “במשך שנים קידמנו את הרעיון שמוזיקה היא אמנות”, אמר בזמנו ריזה, אחד מחברי ההרכב, בראיון לפורבס, “ובכל זאת היא לא מקבלת את אותו היחס כמו אמנות במובן של הערך שלה, במיוחד בימינו כשהיא עברה פיחות והצטמצמה כמעט עד לנקודה שצריך לחלק אותה בחינם”. על הבעלות על האלבום אמר ריזה: “זה כמו שלמישהו יהיה השרביט של מלך מצרי”. האלבום הועמד למכירה פומבית, ושקרלי שילם על העותק הזה 2 מיליון דולר.
כששקרלי נעצר על ידי ה-FBI ביום חמישי, ברשת התרוצצו ספקולציות על כך שה-FBI תפס גם את האלבום. נכון לעכשיו, הבהירה הבולשת, זה לא המצב.
מי ישן עם גרביים?
נטפליקס המציאה גרביים ששמות את הסדרה על פאוז כשהצופה נרדם, באמצעות שיטת האקטיגרפיה. לצד הפנימי של הגרביים מוצמד מתקן שמכיל מד תאוצה, אשר מודד תנועות זעירות ברגליים. אם אין תנועות בכלל למשך זמן ממושך, המתקן שולח אות לטלוויזיה לעצור את הרצת הסדרה. נטפליקס מציעה באתרה מדריך עשו-זאת-בעצמכם להכנת המתקן וגם לסריגת גרביים לאוהדי סדרותיה השונות.
כדי לצמוח, הפלנטואידים צריכים שתשקו אותם בביטקוין // אמנות גיקית
חלמתם פעם להיות דבורה ולקחת חלק בתהליך הרבייה של צמח?
Plantoid הוא צמח אנדרואידי, פסל מתכת עם קוד מחשב, ובתיאורה של קבוצת האמנים הצרפתית O’Khaos שיצרה אותו, “מיצב ביוני מבוסס בלוקצ’יין”. בלוקצ’יין היא טכנולוגיית האמון המבוזר, שנמצאת, בין השאר, בבסיס הקריפטומטבע ביטקוין.
פלנטויד זקוק לביטקוין כדי לגדול, להתפתח ולהתרבות. אנשים שמתפעלים מיופיו ורוצים לעזור לו
. כשהארנק של הפלנטואיד מגיע לסכום הרצוי הצמח משדר שהוא מוכן להתרבות על ידי תנועה ותצוגה של אורות וצבעים – המקבילה האלקטרומכנית של פריחה.
בשלב הזה, הצמח ישלם באמצעות הביטקוין שבארנקו לאנשים אחרים – אידיאלית, אמנים – שיתכננו, יאספו חומרים, ירכיבו ויבנו פלנטואידים חדשים. הוראות הבנייה, הדנ”א של הפלנטויד, מבוססות על DAO, ר”ת של distributed autonomous organisation, ארגון אוטונומי מבוזר, שאנשי או’קייאוס מתארים באתרם כ”ישות קוואזי-משפטית שמתקיימת כקוד בר הרצה על גבי הבלוקצ’יין” – במקרה של פלנטויד, פלטפורמת הבלוקצ’יין את’ריום.
היוצרים (Primavera de Filippi, David Bovill, Vincent Roudaut, Sara Renaud) מסבירים באתר ש”בני האדם מתפקדים כמאביקים סימביוטיים, שמסייעים לפלנטואידים בתהליך הרבייה. השתתפות צד שלישי אנושי נחוץ כדי שהפלנטואיד יוכל להתרבות, כשם שצמחים אמיתיים זקוקים לזמן ולאנרגיה של חרקים בהאבקתם. הפלנטואידים אחראים למשיכת סוג האינטראקציה הזה – תהליך שבביולוגיה של צמחים מכונה בכלליות ‘אסטרטגיית משיכה'”.
התפרסם במדור “אמנות בשער” בגליון 12.2015 של מוסף פירמה של גלובס
ביטורנט שולט על התוכן המועלה לרשת בארה”ב, שירותי האינטרוויזיה בתשלום מנצחים אותו בצריכה, חוק הצנזורשת שוב חוזר מהמתים // האחראי על האינטרנט
נטפליקס נגד ביטורנט
הזרמה (סטרימינג) של תכני אודיו ו-וידאו מהווה כ-70% מצריכת התוכן בחיבור נייח של הגולשים בצפון אמריקה בשעות השיא בערב, רובם משירותים חוקיים (שחלקם בתשלום) ומיעוטם הורדות פיראטיות בביטורנט. עם זאת, רוב התוכן המועלה לרשת בשעות השיא עולה בביטורנט. הנתונים עולים ממחקר של חברת התקשורת Sandvine.
הדאונסטרים, כלומר הזרם של התכנים מהרשת אל הגולשים, נשלט בשעות השיא על ידי נטפליקס (37%), יוטיוב (17.85%) ופרוטוקול אתרי האינטרנט HTTP (עם 6.06%), אמזון וידאו (3.11%) ואייטיונז (2.79%), כשביטורנט נמצא במקום השישי עם 2.67%. האפסטרים, כלומר הזרם של התכנים שעולה ממכשירי הגולשים אל הרשת, נשלט בשעות השיא על ידי ביטורנט (28.56%), נטפליקס (6.78%), HTTP (עם 5.93%), גוגל קלאוד (5.3%) ויוטיוב (5.21%).
במחקר של סנדוויין מ-2008, ביטורנט היתה אחראית על 31% מהטראפיק הכולל במשך היום, ואילו במחקר הנוכחי היא אחראית על 5% בלבד.
צריך לשים לב שכמות הטראפיק גדלה גם היא לאורך השנים. חברת ביטורנט מסרה לאחר פרסום המחקר כי אף ששיעור השימוש בה ירד, כמות השימוש בה לא ירדה.
הדוח המלא:
צינזור אתרים חוזר בשתי הצעות חוק
ח”כ מיקי זוהר (ליכוד) העלה השבוע הצעת חוק, שלפיה ספקי אינטרנט יצנזרו אתרי הימורים ופורנוגרפיה מפני גולשיהם, למעט הגולשים שיבקשו במפורש שחיבור האינטרנט שלהם לא יסונן. על ההצעה יש מריבת קרדיטים, כשח”כ שולי מועלם (הבית היהודי) טוענת שזוהר שמע שהיא מגייסת ח”כים להצטרף להצעה דומה שלה, והחליט לחטוף אותה ולהגישה בעצמו.
אולם גם ההצעה של מועלם אינה מקורית. הצעות חוק דומות מסתובבות כבר מ-2007, אז עברה בקריאה טרומית הצעה כזו של ח”כ אמנון כהן (ש”ס).
בכל מקרה, כבר מ-2011 יש חוק שקובע שספקיות אינטרט מחוייבות לספק לכל לקוח המעוניין בכך שירות חסימה בחינם.
סופגניות רולדין מאחורי הקלעים // תמונה שווה
סופגניות בדוכן רולדין בקניון עזריאלי בתל אביב, חנוכה 2015.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
