הוט טוענים שאסור להם לתת VOD בכיפור בגלל מועצת הכבלים והלווין, שהיו”ר שלה אמרה שתרשה VOD בכיפור

אייטמי “חוצפה: סוגרים את ה-VOD ביום כיפור”, הממוחזרים מדי שנה, הפכו מעניינים השנה לאור מספר שינויים – נטפליקס וטריפל סי שמאפשרות לצפות בשידורים בכיפור, עתירה של הלא טי.וי שטוענת שאין בסיס חוקי לאיסור השידור בכיפור, ואמירתה של יו”ר מועצת הכבלים והלוויין, ד”ר יפעת בן חי שגב, שתאשר ליס/הוט להשאיר VOD פתוח בחג האופניים אם רק יבקשו.

הוט התעלמו משאלתי אם בכוונת החברה לפנות למועצה, אבל בראיון ל”הארץ” הודה יו”ר דירקטוריון קבוצת הוט, פטריס ג’יאמי: “אני לא חושב שמישהו ביקש שנסגור אותו [את ה-VOD], אבל אני לא יכול להרחיב, אני לא יודע את כל הפרמטרים”.

בניגוד להודאתו של היו”ר, שהסגירה היא כנראה יוזמה עצמית של הוט, נציג שירות של החברה אמר ללקוחה הדס אילון כרמי ש”בהתאם להנחיות המועצה לכבלים ולווין אנחנו מחויבים לסגור את השירות”. תגובת הוט תתפרסם כאן אם תתקבל.

כשהוט מחליטה מטעם עצמה על כפייה דתית נגד חילונים שבסך הכל רוצים לראות טלוויזיה בכיפור, ועוד מטעה לקוחות ששואלים על כך, חילונים שחילוניותם חשובה להם צריכים להחרים את החברה, ולעבור עם הכסף שלהם לחברות שלא מתערבות בעניינים שבין אדם לאין-אלוהים שלו: נטפליקס וטריפל סי.

[עדכון 17:43] אה, וגם אתר סדרות.טי.וי :)

(הלשינה: רפאלה גויכמן)

נקלעתם למיון בזמן התקיפה? איכילוב חשפו את הפנים שלכם בסרטון אבטחה

ב-3:30 לפנות בוקר הגיעו 5 אנשים ברכב לבית החולים איכילוב במרכז הרפואי ת”א ע”ש סורסקי, נכנסו למיון ויצאו ממנו בריצה כשהם תוקפים מאבטחים שניסו לעכבם, כך עולה מסרטון מצלמות מעקב שהפיץ איכילוב. הסרטון, שהופץ שעות ספורות לאחר האירוע, הוא באיכות גבוהה ובצבע וללא טשטוש פנים, כך שהוא מאפשר לראות בבירור את פניהם של חלק מהתוקפים – שזה נחוץ כדי לזהותם ולאתרם – אבל גם של מבקרים ומטופלים שנכחו במקום, שאין הצדקה לפגוע בפרטיותם הרפואית.

באיכילוב העלו את הסרטון ליוטיוב כדארקפוסט (תוכן שאינו מופיע בפרופיל ובחיפוש, וזמין רק למי שקיבל לינק ישיר), ושלחו לינק לכלי התקשורת, שחלקם העלו את הסרטון במלואו.

בנוסף, איכילוב פרסמו את הסרטון בפייסבוק שלהם, ולינקקו בטוויטר שלהם לעותק יוטיוב נוסף שלו, שמפרסמו הסיר אותו בינתיים (אולם הציוץ בטוויטר עדיין באוויר).

“השימוש במצלמות פנימיות כדי למנוע אלימות כלפי מאבטחים הוא שימוש נכון, אבל הפרסום של הצילומים בלי טשטוש, כאשר פרטיהם של מבקרים בבית החולים שלא היו מעורבים בתקרית נחשפים, הוא פגיעה בפרטיות”, אומר היועמ”ש של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו”ד יהונתן קלינגר. “עצם הזיהוי שלהם כמי שהיו בבית חולים מעיד לא מעט ומאפשר ללמוד על המצב שלהם. לפי הנחיות משרד המשפטים, כל שימוש במצלמה למעקב ואגירה של תמונות דורש כי המצולמים יקבלו מידע על השימושים שיעשו בשימוש. כרגע, השימוש בפניהם לצורך הצגתם באינטרנט וברשתות חברתיות אינו, ככל הנראה, הולם את המטרה”.

[עדכון 18:33] חוק הגנת הפרטיות אוסר “פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו” ו”פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות […]מצב בריאותו”. אבל “במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם […] הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי”. [\עדכון]

תגובת איכילוב תתפרסם כאן אם תתקבל.

נטפליקס האמריקאית, הלא טי.וי הערבי וטריפל סי היהודית מערערים על איסור השידור בכיפור

מדי שנה מחשיכות מפעילות הטלוויזיה הרבערוצית הוט ויס את שידוריהן (העצמיים והתרגום לעברית) ביום הכיפורים, כדי שגם החילונים שלא צמים יוכלו לסבול, ואליהן מצטרפת חברת האינטרוויזיה פרטנר טי.וי.

אלא שהשנה יש שלושה ארבעה שינויים משמעותיים: האחד, הרבערוצית החדשה בישראל, נטפליקס, מסרה בתגובה לפנייתי שהיא לא תפסיק את שידוריה בכיפור (השערה שלי: כי 2017); השני, יו”ר מועצת הכבלים והלוויין, ד”ר יפעת בן חי שגב, הודיעה שתאשר להשאיר ליסהוט להשאיר את ה-VOD פתוח, אם רק יבקשו, ובכפוף להצבעת שאר חברי המועצה; השלישי, המדינה אישרה לערוץ הערבי-ישראלי הלא טי.וי לשדר בכיפור, ותענה בהמשך לטענות הערוץ על אי חוקיות האיסור לשדר בכיפור; והרביעי, טריפל סי לא תכבה את ה-VOD של שירות smart.tv שלה בכיפור.

בן חי שגב מהמועצה הפתיעה עם הנכונות לאשר פתיחת VOD בראיון לניר גונטז’ ב”הארץ” (₪), לצד עוד כמה הצהרות מפתיעות:

השאלה שלי היא אם גם השנה תורו/ תבקשו/ תדרשו מהוט ויס לסגור את הווי־או־די שלהם בחג.

אני אגיד לך, אני לא… אני באמת לא חשבתי על זה. למיטב זיכרוני מהשנה שעברה — מדובר בתקנות כאלה. זאת אומרת… אני צריכה לתת איזושהי הוראה… אני לא זוכרת מה מצב החוק, ניר. אני צריכה לבדוק. עד כמה שאני זוכרת, זה החוק.

לא מצאתי חוק של הכנסת בעניין הזה.

לא לא חוק, לא, תקנות. תקנות עזר, מה שנקרא. תראה, הן גם כן משחקות טריקי בעניין הזה, אם יורשה לי לומר לך אוף רקורד.

לא, לא. בלי אוף רקורד.

לא, אז אם זה לא אוף רקורד, אז אני רוצה לבדוק את העניין. אני לא זוכרת. יש תקנות שמתייחסות לעניין הזה. אני גם יודעת שהיו פסיקות בעניין הזה.
[…]
אני כן יכולה לומר לך און רקורד, שלצערי הרב הרבה מאוד מהתקנות מנהלות את חיינו. הן לא הגיוניות, כן, ועדיין הן מחייבות. אבל אני רוצה לבדוק.
[…]
אני רוצה לומר לך, אני מגדירה את עצמי כאדם מאמין. עם זאת, אני יודעת לעשות את ההבחנה בין רשות הפרט לרשות הציבור. מה שמתרחש ברשות הפרט הוא עניינו של הפרט, לא ענייני.

נו, את הרגולטור כאן. בשנים קודמות יס והוט טענו שהן סגרו את הווי־או־די בהוראה שלכם.

הם משדרים את הווי־או־די שלהם על גבי האינטרנט. באינטרנט אין רגולציה [כפי שהבהיר בעבר דובר משרד התקשורת; ע”ק]. אני מתעקשת שזה יהיה אוף רקורד.
[…]
בתפיסת העולם שלי — אני עושה הפרדה בין רשות הפרט לציבורי. זה לא עניינו של הציבור.

והשורה התחתונה של בן חי שגב: “ברמה העקרונית אני מפרידה בין שידור לא־ליניארי, כמו וי־או־די — זו בעצם ספרייה שבה הצופה הוא אקטיבי, ומחפש את התוכן, והתוכן לא מוזרם — לבין שידורים ליניאריים, ואני אומרת לך שבמה שנוגע לשידורי ספרייה — ככל שהוט ויס יפנו אלי בבקשה לשדר — אני מוכנה לבחון את זה בחיוב עוד השבוע”.

האם הרבערוציות יפנו למועצה ויבקשו אישור רשמי לספק שידורי טלוויזיה, ולו חלקיים, באחד הימים שהם הכי נחוצים בהם? (יס ממילא השאירה חלק מה-VOD פתוח בכיפור בלי לצאת בהצהרות, והשמועות מפה-לרשת איפשרו לחילונים לצפות בטלוויזיה במקום לצפות בהן באינטרנט).

ובכן:

לא.

מדוברות יס נמסר לי כי “באשר להצעתה של יו”ר מועצת הכבלים והלוויין, לא נוכל להתייחס להצעה זו בלוח הזמנים הקצר. ככלל, העולם הטכנולוגי המשתנה של שידורים על גבי רשת האינטרנט מחייב חשיבה מחדש״

בחברת הוט התעלמו מפנייתי. בשיחה () עם איתי שטרן ב”הארץ” מסר יו”ר דירקטוריון קבוצת הוט, פטריס ג’יאמי, על סגירת ה-VOD: “אני לא חושב שמישהו ביקש שנסגור אותו, אבל אני לא יכול להרחיב, אני לא יודע את כל הפרמטרים”.

שר התקשורת איוב קרא הודיע שפעל נגד אישור השידורים בכיפור:

שוחחתי עם יו”ר מועצת הכבלים והלווין, יפעת חי שגב, בעקבות השמועות על כוונת חלק מכלי התקשורת הרוצים לשדר ביום כיפור ולהלן תגובתי :

” יום כיפור עבורנו במשרד התקשורת הוא בבחינת קודש הקודשים, וכמו שמדינת ישראל התנהגה תקשורתית 70 שנה נשמור גם השנה על הסטטוס-קוו בלי לפגוע באמונתו של איש, ונכבד אחד את השני כבעבר.

פניתי למועצת הכבלים והלווין בעקבות התסיסה שגרמה פרשה רגישה זו, ולשמחתי קיבלו במועצה את עמדתי ויפעלו בהתאם.

טריפל סי מספקת חופש מדת

חברות האינטרוויזיה אינן כפופות לרגולציה משום ששידוריהן מתבצעים על גבי האינטרנט, ואחרי כל כך הרבה שנים, משרד התקשורת טרם גיבש מדיניות בנושא.

מחברת פרטנר נמסר ל”הארץ”: “בפרטנר הסבירו כי בחברה התקבלה החלטה לגבי זמינות השירותים השונים בפרטנר TV, שגם מכבדת את החג וגם משאירה את הלקוח עם תוכן עשיר ומגוון שזמין לצפייה, במידה וירצה בכך, ללא צורך להקליט או להיערך מראש” (זו התגובה המלאה, ב”הארץ” פורסמה גירסה מקוצרת). שטרן דיווח כי פרטנר תאפשר לצפות בהקלטות שנעשו מראש, וגם לצפות בהקלטות של שידורים ליניאריים שבועיים לאחור.

טריפל סי היא היחידה מבין הספקיות הישראליות שתשאיר את ה-VOD פתוח רשמית בכיפור, והיא עושה זאת במופגן. מירב קריסטל דיווחה בוויינט כי מטריפל סי נמסר שהחברה

נערכת ליום כיפור הראשון שלה כספקית שירותי טלוויזיה באינטרנט. לראשונה בישראל, לקוחות Smart.tv צפויים ליהנות ביום כיפור הקרוב מזמינות של הערוצים הבינלאומיים ושירותי VOD הכוללים למעלה מ-4,000 שעת תוכן של סרטים וסדרות בינלאומיות חינמיות – בדומה לגישה המתאפשרת לשירותי תוכן באינטרנט דוגמת נטפליקס ואחרים.

בין הערוצים הזמינים:Travel XP, Duck TV, English Club, Fashion One, Motorvision HD, Nautical HD, Trace Urban HD. בין הסדרות: שובר שורות, המלכה הלבנה, גרייבס, הודיני ואייס. החברה מציעה מגוון סרטים ב-VOD בחינם וכן בהשכרה בתשלום, ביניהם וונדרוומן, היפה והחיה, שומרי הגלקסיה 2, דרדסים, בייבי בוס והמלך ארתור.

האם בכלל חוקי לאסור שידורים בכיפור?

ערוץ טלוויזיה אחד שקיבל אישור לשדר כרגיל בכיפור הוא הערוץ בערבית הלא טי.וי. הערוץ פנה לפני כיפור שעבר למועצת הכבלים והלוויין ולמשרד התקשורת בבקשה לשדר כרגיל בכיפור, לא נענה ועתר לבג”ץ נגד שר התקשורת, איוב קרא, והמועצה לשידורי כבלים ולוויין.

בעתירה [פדף] טענו עו”ד מוחמד בסאם ממרכז עדאלה והיועמ”ש של הערוץ, עו”ד נחשון אקסלרד, כי “הערוץ מעצם טבעו והגדרתו, הן על פי תנאי המכרז בו זכתה העותרת והן על פי תנאי הרישיון, הוא ערוץ ייעודי לאוכלוסייה הערבית – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, שעפ”י פקודת סדרי השלטון והמשפט ניתנת להם הזכות לקיים ימי מנוחה בחגיהם כפי שנקבעו ע”י החלטת הממשלה משנת 1954 ,ואין לכפות עליהם לקיים ימי מנוחה בחגים של האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל”.

טענה נוספת היא לפגיעה בחופש הביטוי: “הוראה המופנית אל אמצעי תקשורת המשדר באופן בלעדי לאוכלוסייה הערבית ובשפה הערבית, ואשר מורה לא לשדר במועד חג יהודי פוגעת בצורה קשה ביותר בחופש הביטוי של כלל האוכלוסייה הערבית וכן בחופש הביטוי וחופש העיתונות של העותרת ועובדיה”.

טיעון כללי יותר, שעשוי לשמש גם ערוצים שפונים לאוכלוסיה היהודית, היה שהאיסור על שידורים עצמיים ותרגום שידורים לעברית בכיפור כלל אינו מעוגן בחוק: “האיסור המוטל על העותרת לשדר ביום כיפור, ובכלל זה סעיף 5א(ד) לכללי התקשורת, אינו מעוגן בדבר חקיקה ראשי או מכוחו. סעיפי האיסור לא נקבעו בהוראה מפורשת בחוק – אין בנמצא שום הוראה בהסדר חקיקתי ראשי, אף לא בחוק התקשורת עצמו, הקובעת כי שידורים בשפה הערבית ביום כיפור הינם אסורים. יתרה מזאת, גם חוקים אחרים המסדירים את הרגולציה על אמצעי התקשורת, כדוגמת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש׳׳ן-1990 וכן חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע׳׳ד-2014 אינם כוללים שום הוראה האוסרת על שידור ביום כיפור. וזאת למרות שחוקים אלה כוללים הוראות רבות המטילות איסורים שונים ובמפורש על בעלי רישיון. בהקשר זה, אמנם סעיף 6ה(1)(א) לחוק התקשורת קובע כי המועצה מוסמכת לקבוע את המדיניות לגבי ‘סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו’, אולם אין בסעיף זה כל הוראה ספציפית המחייבת החשכת השידורים באופן מלא ביום כיפור או המסמיכה את המשיבה 2 לקבוע הוראה כאמור. סעיף זה צריך להתפרש באופן דווקני ומצמצם בכדי למנוע פגיעה או פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד חוקתיות”.

אתמול השיבה המדינה [פדף] והודיעה שלא תקנוס את הערוץ אם ישדר בכיפור הנוכחי. בנוסף הודיעה המדינה כי תבחן מחדש את איסור השידורים ביום כיפור, ומציעה לעדכן את בית המשפט בנושא בעוד חודש וחצי. כדאי לעקוב.

(עדכון אחרון: 17:39)

עוד בנושא:

יום הזכרון: כאן נסתיימו שידורינו

️ דף הפייסבוק המפוקפק שהמליץ לחיילים לא להאמין לפניות ממשתמשי פייסבוק מפוקפקים נעלם מהרשת

נסיונות של חמאס לגרום לחיילי צה”ל להדביק את סלולריהם ברוגלות הביא את צה”ל (כנראה שמדובר בצה”ל) לצאת בתחילת השנה בקמפיין סייבראבטחה שהתחזה למתקפת האקרים. הקמפיין כלל סמס מפוקפק מכתובת שולח פיקטיבית; ההודעה כללה לינק מקוצר מפוקפק, שחושף מידע על המקליקים עליו; הפניה מהלינק המקוצר לדף הפייסבוק המפוקפק “אגף המודיעין של צה”ל“ (facebook.com/idfintelligence), שאין לו וי כחול שיאשרר שהוא אכן מייצג את מי שהוא טוען שהוא מייצג, ואיש לא יודע מי באמת עומד מאחוריו; ועצה מפוקפקת, שגויה ומסוכנת שלפיה פירמוט הטלפון הסלולרי יסיר כל רוגלה. פירוט מלא של הבעיות בקמפיין הזה כאן.

כמה מפוקפק דף הפייסבוק “אגף המודיעין של צה”ל”? היום גיליתי שהוא הוסר מפייסבוק. האם צה”ל פנה לפייסבוק וביקש להסיר את הדף המפוקפק? אולי היו אלו תלונות גולשים שגרמו להורדתו?

תגובת דובר צה”ל תתפרסם כאן אם תתקבל. לפייסבוק לא פניתי כי ההתנהלות שלהם מול עיתונאים בכלל, ושל משרד היחץ שלהם שלום תל אביב מולי בפרט, מחפירה, כולל התעלמות מפניות, אבל אם הם רוצים הם יכולים לשלוח תגובה אל ido@room404.net

התקלה בגולן טלקום היא הזדמנות להתנתק מהטלפוניה ולעבור לאפליקציות מוצפנות

כל מי שצריך לדעת כבר יודע שחדשות בלי צנזורה ובלי צא”פים, סדרות וסרטים פיראטיים ומשהו לעשן משיגים בטלגרם (למרות שכמה שוטרים שחיים בעבר חירפו את נפשם והסתננו לטלגראס, תוך שהם מתעלמים מכך שאפילו באמריקה הטראמפית הסמים הקלים כבר לא מפחידים אף אחד). אבל למה את שיחות הטלפון שלנו אנחנו ממשיכים לנהל ברשתות הטלפוניה של חברות התקשורת הישראליות, כשהן חשופות לצווים, להאזנות סתר וליירוט?

תקלה ברשת הטלפוניה של גולן טלקום היום הביאה את החברה למסור בתגובה רשמית כי “התקלה […] אינה פוגעת […] בגלישה באינטרנט – כך שניתן לבצע שיחות באמצעות אפליקציות מסרים מידיים דוגמת וואטסאפ”. אנחנו לא צריכים את גולן שתמליץ לנו להשתמש בחלופות לשיחות הקוליות הטלפוניות, ובהן וואטסאפ, טלגרם, סיגנל, פייסטיים, גוגל הנגאאוטס וסקייפ. אבל זו בכל זאת הצהרה חתרנית, משום שוואטסאפ ודומותיה מהוות תחרות לחברות הסלולר – הן מאפשרות לנהל שיחות בחינם, בלי צורך בקו טלפון אלא בחיבור אינטרנט בלבד, באיכות קול טובה יותר (אם כי לעתים עם הפרעות והשהיות) ועם אופציה לשיחות וידאו.

יתרון חשוב נוסף של החלופות הוא שהן פחות חשופות לציתות מצד רשויות הריגול והאכיפה. זאת, משום שבניגוד לחברות התקשורת הישראליות, הוואטסאפיות של העולם אינן כפופות לרשיון משרד התקשורת על הנספחים הסודיים בו, שהציבור הרחב אינו מורשה אפילו לקרוא.

המשפט הקודם לא מדויק: אי-כפיפות לנספחים סודיים של כוחות הביון הישראליים אינה מספיקה, כמובן, משום שיצרנית אפליקציה יכולה להעביר את המידע בכפוף לצו בית משפט (או בלי צו, אם לא ממש אכפת לה מהמשתמשים שלה); האקרים עלולים לפרוץ למערכת ולצותת לשיחות; ורשויות הריגול יכולות ליירט אותן, ואכן עושות זאת. לכן צריך להצפין את שיחות הקול והווידאו – סקייפ מצפינה מראשית דרכה, סיגנל מאז הקמתה ב-2014, וואטסאפ מאז 2016 וטלגרם מהשנה – כמובן רק כאשר השיחות מתקיימות בין שני משתמשי אותה אפליקציה ולא כאשר מתקשרים מהאפליקציה לטלפון קווי/סלולרי.

צריך לסייג ולומר שרוב האפליקציות אינן בקוד פתוח, ועל כן מומחי סייבראבטחה לא יכולים לוודא באופן מוחלט שההצפנה הוטמעה, עובדת ומשתמשת בפרוטוקולים בטוחים שטרם נפרצו. יוצאת דופן היא סיגנל, שמשוחררת בקוד פתוח. היצרן שלה, המלכ”ר אופן וויספר סיסטמז, נאבק בצו שדרש ממנו לספק מידע על משתמשי התוכנה, וחסה תחת איסור פרסום שלא התיר אפילו ליידע אותם. וממילא, אופן וויספר סיסטמז מצהיר שאינו שומר מידע על המשתמשים למעט “התאריך והשעה שמשתמש נרשם בסיגנל והתאריך האחרון שבו הוא היה מחובר לשירות של סיגנל”.

התקלה בגולן טלקום היא הזדמנות לנטוש את השיחות הקוליות הבלתי מוצפנות של ספקיות התקשורת הישראליות ולעבור לאפליקציית שיחות אודיו ו-וידאו מוצפנת. שום תוכנה ושום הצפנה אינה חסינה לחלוטין מפני פירצות ופריצות, אבל המעט שאנחנו יכולים לעשות הוא להקשות כמה שיותר על כל מי שמנסה לעקוב אחרי השיחות שלנו ותוכנן.

הנכה הסקסי דני גרמייז נ’ מם עם תמונתו דוגמניות נגד פאטשיימינג סונטת טראמפ האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לתוכנית

נגן אודיו

שיר פתיחה: סונטת טראמפ

המלחין הישראלי אבנר חנני הלחין את “סונטת טראמפ”, בהשראת המוזיקליות שבדיבורו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ. בראיון לחגי חיטרון ב”הארץ” סיפר חנני (): “זו יצירה נייטרלית. ניסיון לתפוס את הדמות באמצעים מוזיקליים אמנותיים, התייחסתי אל טראמפ כאל דמות אופראית, גדולה מהחיים. כן, גם מנחם בגין היה אופראי. אז אפשר להגיד שבעצם החמאתי לטראמפ, מה גם שהמוזיקה שהצמדתי לו היא אטרקטבית. חוץ מזה ניסיתי להיות מגוון, לא לעקוב כל הזמן אחרי האינטונציות של הדיבור. לפעמים אני שומע את הדיבור שלו כזמרה, עם מרווחים ברורים, לפעמים כ’שפרכגזאנג’, מרווחים לא ברורים. יש מקומות שבהם השארתי לו פיסקה שלמה”.

“אני לא אוהבת אותך”

מתגלץ’ בשם לייטון מוקגרפי צייץ בטוויטר “בחורות שאני אוהב מול בחורות שאוהבות אותי”, כשבקטגוריה הראשונה הציב את דוגמנית בגדי הים ג’ואל קיימבה ובשנייה את דוגמנית המידות הגדולות לסגו “ליונסה” לגוביין.

ליונסה שיגרה תשובה קצרה וקטלנית: “אני לא אוהבת אותך”. קיימבה הרחיבה: “כאילו שהעולם נזקק לדוגמה נוספת לחמור דוחה ”.

נכה, לא מסכן, סקסי

דני גרמייז גילה את תמונתו, עירום בכסא גלגלים, במם של מאבק הנכים. “פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא מם”, תיאר זאת בבלוגו:

לפני שנה לערך השתתפתי בפרוייקט צילום של צלמת מוכשרת בשם דניאל שטרית, שתכליתו הייתה ניפוץ סטיגמות אודות אנשים עם מוגבלות. בהיותי אדם עם מוגבלות השש אליי ניפוץ של כל סטיגמה וסטיגמה הנקרית בדרכו עד שהיא מצטערת שנולדה, הסכמתי מייד, כשהסטיגמה שאותה רציתי לנפץ נגעה לענייני מוגבלות ומיניות. הדימוי הרווח של אנשים עם מוגבלות, למרבה הצער, היא שאנו הנכים איננו מיניים, איננו מסוגלים ו/או לא מעוניינים בסקס, שכן יש לנו דברים חשובים יותר להתעסק עמם: הפרשות גוף, איברים לא מתפקדים, רחמים עצמיים וקצבאות ביטוח לאומי . הדימוי הזה הוא, כמובן, משולל יסוד. אנשים עם מוגבלות עושים סקס, אוהבים סקס ובכלל מסוגלים להיות מאהבים ומאהבות נהדרים/ות. כך מספרים לי, בכל אופן. בין מפעלותיי ניתן למנות את קבוצת הדיון בפייסבוק “אני נכה וסקסי/ת” המוקדשת לעניין זה לצד הרצאות שאני מעניק מפעם לפעם.

בסופו של דבר, מה שיצא מסשן צילומים מרגש וחושפני הוא התמונה הזאת, שזכתה לכינוי “זאוס הולך לסטודיו C”, וכל מי שראה אותה, מלבד אימא שלי, גמר עליה את ההלל (ואולי, מי יודע, גמר עליו גם דברים אחרים. לא ביררתי). התמונה אף הוצגה בגאון בתערוכה הנחשבת “עדות מקומית” וזכתה במקום השלישי בקטגורייה “תרבות וחברה.” הכי הוט-קוטור.

לעיוורים וכבדי הראייה שבקרב הקוראים אסביר שבתמונה מופיע כותב שורות אלה כשהוא ערומכו לחלוטין בכיסא הגלגלים הממונע, כשהחוצץ היחיד בין עיני הצופה לבין הבן-יקיר-לי המפואר (לפי מקורות זרים) שבין רגליי מתמצה בג’ויסטיק זקור ורב-און. כאן אפשר לקרוא ביתר פירוט על התמונה ועל הפרוייקט.

אז הסתבר שמאן דהוא שחיפש בגוגל תמונות המתייחסות לנכות כדי ליצור כרזות ויראליות לטובת המאבק (המוצדק) להעלאת קצבת הנכות נתקל בזאת, שמר אותה למחשבו וחיש קל שילב אותה בכרזה המראה את נתניהו הנהנתן והשבע לעומת הרזון, העוני והנזקקות הניבטים ממראה גופי ועיניי. הפכתי למם.

התרגזתי. גם על הקלות שבה משתמשים בתמונות של אחרים בלי לבקש ובלי לחשוב על זכויות יוצרים, אך בעיקר על החוצפה שבשימוש בתמונה הספציפית במשמעות ההפוכה לגמרי ממה שהיא התכוונה לייצג. התמונה המקורית באה להראות את החוזק, את היופי שבגוף המוגבל, את הגאווה והמיניות שיש בכל אחד או לפחות במה שאני מרגיש שיש בי למרות הפגמים והחולשות. והנה הכרזה הזאת באה והופכת את המסר על פניו. במקום חוזק יש חולשה, במקום גאווה יש נזקקות. צרם לי והרגיז אותי, וגם את כל מי שמכיר אותי ונחשף לכרזה.

[…]

אני מתנחם בכך שהמטרה בסופו של דבר היא מטרה חשובה, ואומר לעצמי שאם מראה העצמות הגרומות שלי יתרום אפילו במעט להעלאה של קצבת הנכות אז אראה בכך את תרומתי הצנועה למאבק, ובבניין חשבון הבנק ננוחם.

---

---

אתר פורנו חדר לעשרת האתרים הפופולריים בישראל, כנראה באמצעות רוגלה

שני אתרי פורנוגרפיה חדרו לרשימת 50 האתרים הפופולריים בישראל) לחודש האחרון לפי אלקסה אינטרנט. המפורסם מביניהם, פורנהאב, אתר הפורנו הגדול בעולם, הגיע למקום 43, ואילו השני, Bongacams.com, הצליח להעפיל למקום 9, כנראה שלא באופן אורגני או באמצעות קמפיין – הוא מקודם על ידי רוגלות פרסום, ונמצא כרגע במקום 79 באתרים הפופולריים בעולם. [עדכון] לפי מדד סימילרווב, בחמישים האתרים הפופולריים בישראל נכון ל-1.8.2017 יש חמישה אתרי פורנו, עם פורנהאב במקום 26 ובונגהקאמז במקום 43. [\עדכון]

אלקסה אינטרנט היא חברה בבעלות אמזון, שבין השאר מודדת תעבורת רשת ומציגה את האתרים הפופולריים ביותר בחודש האחרון לפי שילוב של מספר מבקרים ועמודים נצפים ממוצע ביום, בעולם, בחלוקה למדינות ולפי קטגוריות. בראש רשימת האתרים הפופולריים בישראל נכון להיום נמצאים שלושה נכסים של גוגל – גוגל ישראל (Google.co.il), יוטיוב וגוגל ארה”ב/בינ”ל (Google.com), ואחריהם פייסבוק ו-וויינט. במקום השישי וויקיפדיה (wikipedia.org), בשביעי אתר הקניות עליאקספרס, בשמיני אתר התוכן וואלה, במקום התשיעי בונגהקאמז ובמקום 10 אתר הקניות איביי. 11 הוא אתר החדשות הישראלי בערבית פאנט, ו-12 הוא הרשת החברתית הרוסית ויקונטקטה בהמשך רשימת 50 האתרים הפופולריים מופיעים עוד מספר אתרים רוסיים וישראליים ברוסית. במקום ה-43 מופיע, כאמור, פורנהאב.

בונגהקאמז הוא אתר מצלמות לייב פורנו. מנתוני אלקסה, 7.3% מהכניסות אליו מגיעות ממנועי חיפוש (השיאן ב-50 הפופולריים הוא Stackoverflow.com עם 76%, והנמוך ביותר הוא גוגל.קו.יל עם 0.20%, שזה אפילו יותר מדי כי מי מחפש גוגל בגוגל, או חמור מכך, בבינג ודומיו?); יש כ-312 אלף אתרים שמפנים לבונגהקאמז (פחות מעשירית מההפניות לגוגל.קום, פי 100 מההפניות לגוגל.קו.יל; השיאן הוא טוויטר עם 5.5 מיליון הפניות – כל הטמעה של ציוץ באתר כלשהו מכילה הפנייה אליו; השפלן הוא Erate.co.il, חברה ש”מתמחה בפתרונות טכנולוגיים למדידה וניהול קמפיינים פרסומיים באינטרנט”, עם 47 הפניות בודדות). כל משתמש נכנס לבאנגקאמז בממוצע 2.39 פעמים ביום (שיא: יד2 עם 11.70; שפל: 1.20 לוואטסאפ קום, ככל הנראה לגישה לגירסת הווב של אפליקציית הצ’ט), ושוהה בו 4:37 דקות ביום, שזה לא אומר כלום (שיא: 15:52 לקהילת הדיונים רדיט; שפל: 0:45 ל-Erate.co.il).

אתר פורנהאב מקבל 24% מהכניסות שלו ממנועי חיפוש, ורק כ-15 אלף אתרים מפנים אליו. גולשים נכנסים בו ל-3.07 עמודים בממוצע ביום, ושוהים בו 8:15 דקות, כמעט כפול מבאנגקאמז.

המיקום של פורנהאב ברשימה לעומת בונגהקאמז, והעובדה שהוא פחות פופולרי מבונגהקאמז למרות שיש לו יותר דפים נצפים וזמן שהייה גדול יותר, נראים חשודים, בפרט לאור העובדה שפורנהאב הוא אתר הפורנו הגדול בעולם, ושייך לחברת MindGeek, אימפריית פורנו שמחזיקה באתרי פורנו פופולריים נוספים ובהם יופורן ורדטיוב.

החשד מוצדק: אתרי סייבראבטחה רבים מסבירים שבונגהקאמז מקודם על ידי רוגלת-פרסום (adware), שמעבירה את הדפדפן אליו, פותחת פרסומות בפופאפים ומזריקה פרסומות לדפדפן בזמן שהוא נמצא באתרים אחרים. הוראות להסרת הרוגלה אפשר למצוא, בין השאר, כאן.

[עדכון] הקורא ניצן וידנפלד העיר: “אני נוטה להאמין יותר לסימילארווב, ולו רק [מפני] שברשימה שלהם יש יותר אתרי [פ]ורנו”. ברשימת האתרים הפופולריים בישראל של סימילרווב, אתר הפורנו הראשון הוא xnxx.com במקום 6, xvideos.com במקום 17, פורנהאב במקום 26, xhamster.com במקום 34 ובונגהקאמז האחרון, במקום 43.

השוטר הלוהט שחרך את הרשת הושעה כשהגולשים גילו בדיחות אנטישמיות בפייסבוק שלו

---

---

פרשה שקרתה השבוע (פרשת השבוע?) בפלורידה: השוטר החתיך הזה? הוא וחבריו עומדים במרכז סערת רשת השבוע. הכל התחיל כשמשטרת גיינסוויל העלתה לעמוד הפייסבוק שלה את הסלפי של השלושה מתכוננים לצאת לעזור לנפגעי הוריקן אירמה בפלורידה. תוך רגע התמונה שטפה את הרשת עם תגובות מצחיקות מאוד ואוהדות מאוד (הכי אהבתי? את ההוא שהגיב “כאילו פלורידה לא הייתה רטובה מספיק…”). החבר’ה אפילו זכו להאשטג משלהם, #hotcops (זה לא יכול להיות יותר ישיר מזה, הא?). בעקבות התמונה שטף את המשטרה גם צונאמי של פניות בנוגע לשאלה האם השוטרים פנויים או תפוסים, עד שהמשטרה נאלצה לפרסם בקשה לציבור לא להטריד את מוקד 911 בשאלות על השוטרים. תחנות משטרה אחרות מיהרו להענות לקריאה ופרסמו תמונות של השוטרים החתיכים (והפנויים) שלהם.

זה היה יכול להיגמר כאן, אלא שכשאתה נמצא תחת עין הציבור יש מי שיבדוק טוב טוב מי אתה. וכך מגיבים ברשת מיהרו להכנס לפרופילים האישיים של השוטרים, ומצאו בפרופיל של השוטר החתיך מייקל המיל פוסטים בעלי גוון אנטישמי. בין השאר הוא כתב: “לקרוא בדיחות על יהודים עוזר לי לישון טוב יותר בלילה. למשל: מה ההבדל בין יהודי לילד בצופים? ילד בצופים חוזר הביתה מהמחנה”; וגם את הפנינה הבאה: “אנשים צריכים לעשות משהו עם החיים שלהם ולא להתלונן כל היום. אנשים מטומטמים צריך לשים אותם בתנור ולהתמודד איתם בדרך של היטלר. חהחה”.

את הפוסטים השוטר פרסם ב-2011, עוד לפני שהועסק במשטרה, ובתחנת המשטרה עדכנו כי ייערך בירור בעניינו וכי הושעה עם שכר.

אני לא בטוחה מה המסקנה: אל תפרסם דברים שאתה לא עומד מאחוריהם? אם אתה איש יח”צ של תחנת משטרה קטנה אל תפרסם תמונות של שוטרים לפני שבדקת את כל ההיסטוריה שלהם? או אולי: תהילה זה לא משהו בכלל?

אישית לי המקרה הזה מתחבר לתמונה יותר מורכבת, ברור שהאיש אנטישמי לבן קטן ומעפן, כן? אבל מה אנחנו רוצים ממנו, הוא בסך הכל שוטר בתחנה בפלורידה. ארגונים ענקיים לא יכולים להתמודד עם אמירות קטנות של עובדים שלהם, לכן מפטרים מוקדנית בסלקום שהביעה שמחה על מות חיילים, והורים בבתי ספר מרשים לעצמם לגרש מורות שנחשבות “שמאלניות מדי” (₪). זאת בעוד פוליטיקאים אומרים ביטויים חריפים הרבה יותר, ולפעמים גם מיישמים החלטות קיצוניות הרבה יותר. זאת אומרת: אתה יכול להיות גזען כמו טראמפ, רק כדאי שתהיה בכיר מאוד בשביל זה.

נכון, אני אמורה לתמוך בפיטורים של כל מי שכותב משהו שאני לא מסכימה איתו: כי בעיניי, בדיחות אנטישמיות או אמירת מוות לערבים הן קו אדום. אבל אז כשיבואו לפטר מורה כי היא שוחרת זכויות אדם, איך אני אוכל להתלונן?

לסיכום: למה החתיכים כל-כך טיפשים? שבת שקטה ולא-אנטישמית לכולם.

---

---

מוזיאונים רבֿים בטוויטר, כולם מרוויחים מרטין שקרלי הפסיד מיליון$ על וו טאנג קלאן האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לפינה

נגן אודיו

Vm

00:00

R

P

d

כשמוזיאונים רבים בטוויטר

ב-2010 נולד ההשתג #askacurator (שְׁאַל אוֹצֵר), שנועד לחבר בין אוצרים במוזיאונים לבין הציבור הרחב. השבוע השתמש בו הטוויטריסט @bednarz להצית מלחמה בין מוזיאון המדע לבין מוזיאון ההיסטוריה של הטבע, שניהם בלונדון: “מי היה מנצח קרב אנשי צוות בין @sciencemuseum ו-@NHM_London, אילו תערוכות/מוצגים היו עוזרים לכם להיות המנצחים? #askacurator”.

מוזיאון הטבע הכריז בפזיזות על נצחון: “לנו יש דינוזאורים. אין תחרות”. על כך השיב מוזיאון המדע בעקיצה: “מוזיאון הטבע מלא במאובנים ישנים, אבל לנו יש רובוטים, [מטוס] ספיטפייר ורעלים עתיקים. בום! #AskACurator”. מלחמת התגובות המשיכה על גבי אחדות ציוצים, כששני המוזיאונים מנצלים אותה לחשוף את התערוכות המוצגות והאוצרות השמורים אצלם.

בדנרז, מצית המלחמה, ביקש בשלב מסויים מהצדדים להניח את נשקם: “שנכריז על #museumwars [#מלחמתהמוזיאונים] ונכריז על תיקו? ליחצו ידיים, לכו הביתה ושתו כוס תה טובה”. הצדדים הסכימו, אחרי עוד כמה עשרות ציוצים.

הממ”חים של המוזיאונים ניצלו הזדמנות, ובמקום לענות להטרלה ביובש תאגידי השתתפו במשחק וזכו לחשיפות, שיתופים וכתבות בתקשורת.

אלבום של וו טאנג קלאן ב-50% הנחה

מרטין שקרלי, שאומת האינטרנט צלבה על שהעלה מחיר של תרופה באלפי אחוזים, רכש את האלבום הכפול של וו טאנג קלאן, Once Upon a Time in Shaolin, שיצא בעותק אחד בלבד, בשני מיליון דולר. בשבוע שעבר העמיד אותו למכירה פומבית באיביי. אחרי 343 הצעות ועשרה ימי מכירה, ההצעה הזוכה עומדת על $1,025,100, מחצית מהסכום ששקרלי שילם. שקרלי הבטיח לתרום מחצית מההצעה הזוכה למחקר רפואי.

עוד בנושא:

להקה של אלבום אחד // השרת

---

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

---

סלפי של קוף, ציוץ נגד טראמפ וחופש הביטוי ברשתות חברתיות ראיון ב”הבמה המרכזית”

הציוץ של ג’אמל היל נגד טראמפ שהביא לקריאה לפטרה והזכייה של הקופה נארוטו בכספי תמלוגים מסלפי – בשיחה שלי עם בר בלפר וענת שרון בלייס ב”הבמה המרכזית” ב”כאן תרבות”:

נגן אודיו

שדרנית ESPN ג’אמל היל כתבה בטוויטר שלה שנשיא ארה”ב דונלד טראמפ הוא “גזען עליונות לבנה שהקיף את עצמו במידה רבה בגזעני עליונות לבנה אחרים”. דוברת הבית הלבן, שרה האקבי סנדרז, אמרה שזו “עבירה שמהווה עילה לפיטורים”, אולם היל ממשיכה לשדר ב-ESPN. מקרה הקצה הזה מזכיר שהרשתות החברתיות אינן המקבילה המקוונת לשיחה ואינן מבטיחות למשתמשיהן חופש ביטוי, ואפילו מאפשרות לפגוע בו על ידי מישטור – בידי בני משפחה, חברים, דוברת הבית הלבן והציבור כולו.

Donald Trump is a white supremacist who has largely surrounded himself w/ other white supremacists.

— Jemele Hill (@jemelehill) September 11, 2017

ובכל זאת, אנחנו ממשיכים להעלות לשם תכנים, כמו קופים מאולפים. קופה לא מאולפת, נארוטו, שצילמה את עצמה בסלפי, זכתה להישג בתחום זכויות היוצרים. בפשרה בתביעה של ארגון זכויות בעלי החיים PETA נגד צלם הטבע דייויד סלייטר נקבע כי 25% מרווחי הסלפי של נארוטו יוקדשו לעמותות השומרות על קופי המקוק השחור, כמוה, מפני הכחדה.

התוכנית המלאה:

לדף הבא →

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•