ynet על שידור חי של ניתוח חזה (2004, 2010)
2004: ynet נגד שידור חי של ניתוח פלסטי באינטרנט:
2010: ynet משדר בשידור חי ניתוח פלסטי באינטרנט:
בג”צ ללע”מ: שנו תנאי הענקת תעודות עיתונאי לאתרים
“כללי משחק חדשים” // ניצחון לעיתונות העצמאית: בג”צ קבע כי על לשכת העיתונות הממשלתית לשנות את הכללים למתן תעודות עיתונאי ולהוריד את תנאי הסף, כך שלא יופלו לרעה העיתונות המקוונת והאתרים העצמאיים // ידיעה שלי ב”העין השביעית” >>
מן הארכיב: יש לי סקופ בשבילכם: לתוכן חינם יש מחיר • עורך scoop.co.il, שי גולדן, תוהה אם יש לו זכות קיום
משמעת בג’פניקה: אפילו במקדונלדס הסניפים לא אחידים כל כך
בג’פניקה מבינים את חשיבות האחידות לשמירה על איכות המותג, ורבים מהסניפים שלהם מעוצבים בדיוק, אבל בדיוק, אותו דבר.
שימושיות דפוקה: אתר הניו יורקר
רציתי לקרוא כתבה בניו יורקר. היא היתה מאחורי חומת תשלום, אז נרשמתי לאתר ושילמתי ששה דולרים כדי לקרוא אותה (ואת כל הגיליון שהיא מופיעה בו). מאחר ששילמתי, ציפיתי שיותר לי לקרוא את העיתון כפי שנוח לי, כלומר בפורמט הטמלי-טקסטואלי בו אני יכול לבחור את גודל וסגנון הפונט. ובכן, מאחר שאני לא פיראט אלא לקוח משלם, אני בהחלט יכול ללכת להזדיין אם רצוני בכך. הכתבה זמינה בפורמט אחד בלבד: עיתון אלקטרוני. אפשר גם להדפיס אותה. ההדפסה יצאה קטנה מדי, ואותיותיה מטושטשות. האם אפשר להדפיס את הטקסט נטו בלי העיצוב, כמו שמדפיסים כתבות באתרי חדשות? לא. האם אפשר לשמור אותה למחשב בפורמט טקסט דיגיטלי חפיש? לא. האם אפשר לשמור אותה למחשב? לא, משקר ה-FAQ של האתר. כן, מספר לכם כותב שורות אלה, עם כפתור ימני ושמירת העמוד, שיורד למחשב בקובץ PNG, ומשם כבר קל מאוד להפוך את זה ל-PDF לשם הדפסה או הפצה (כן! שילמתי ששה דולר כדי לדפוק את תאגיד קונדה נסט! אני הולך להעלות את הכתבה הזאת לנאפסטר!) לא אפסיק להתפלא על גופי מדיה שדופקים את המשתמשים המשלמים, ודוחפים אותם לזרועות הפיראטיות הנוחה.
ביקשתי לברר עניין מסוים עם מחלקת שירות הלקוחות. מילאתי טופס מקוון וקיבלתי הודעת שגיאה אדומה: “you can’t have a zip code for this country”. ובכן, ניו יורקר, יכול גם יכול. גם בישראל יש מיקוד. אפילו בירושלים. ואם הטופס התקול שלכם לא לוקח מיקוד לכתובות בישראל, חסמו את האפשרות למלא מיקוד מרגע שבחרתי בישראל, או שתקבלו את הטופס שלי עם המיקוד ופשוט תתעלמו ממנו. למה הבעיה שלכם הופכת להיות הטירחה שלי?
• עוד בעיות שימושיות: נוקיה • בנק הפועלים • אתרי חדשות • לוגין
אי שביעות רצון
מודעה שמופיעה על עמוד שלם לפני הכניסה ל-nrgמעריב מזהה במדויק את תחושותי כלפיה.
כדי להתחמק מהמודעה הזאת, צריך להוסיף אחרי הלינק של נרג את זה:
גולשים בכל הגילאים
כבר כתבתי פה על שקופית “שיפור חוויית הצפיה” של סרטוני הווידאו ב-ynet, אבל עכשיו הבחנתי בעוד משהו: הגולש יכול לבחור שם בטווח הגילאים 0-17.
• כמה גולשים בני 0 יש לוויינט?
• אילו פרסומות מכוונות לקהל היעד הרך הזה?
על הקקי של נגב קרמיקה
מדי פעם אני מוצאת על הפרווה של החתולים שלי פירורים שחורים. זה תמיד מוציא ממני אנחה גדולה, כי אלה לא פחות מאשר גללים של פרעושים (איכס), ובעוד שמהגללים אפשר להיפטר בקלות, המלחמה בפרעושים היא ארוכה ומסובכת ודורשת אמפולות, מסרקים, שואבי אבק, ספריי K2000, פצצות חכמות והתערבות של הילרי קלינטון. אבל מה תעשה – תשאיר את הפרעושים למצוץ לחתולים את הדם? לא ולא.
מה שיותר גרוע הוא שלפעמים יש לי פרעושים גם בבלוג. אני יודעת את זה לפי הגללים שהם משאירים:
עזבו, רגע את ג’ורג’! ראיתם את העיצוב המדהים באח הגדול??? אין דברים כאלה פשוט!! במיוחד הריצופים..פשוט מגרה לעשות דבר כזה בדיוק:) אין ספק שנגב קרמיקה עשתה עבודה מדהימה!
תגובה זו הושארה בפוסט שעסק בשימוש-יתר ברפרנסים לג’ורג’ אורוול בחדשות. קחו רגע כדי לעכל את הטראגיות שבדבר. איזה לכלכן-אינטרנט רפה שכל, שמפריך במו מקלדתו את הפתגם “כל עבודה מכבדת את בעליה”, אשכרה חיפש “האח הגדול” בגוגל כדי להשאיר בכל מקום פרסומת “סמויה” פתטית על נגב קרמיקה — וכשהוא הגיע לדיון שבו הביטוי “האח הגדול” כלל לא התייחס לתוכנית, הוא עדיין השאיר את התגובה.
יתר על כן: הנהלת נגב קרמיקה, נואשת להוציא את המירב מהעובדה שהאריחים שלה הופיעו בתוכנית פופולרית, שילמה על התגובות האלה. ככל הנראה בכסף אמיתי, שעמו היתה יכולה לעשות מגוון של דברים מועילים יותר, כמו לגלגל את השטרות ולדחוף אותם לאוזן כשחיוך של אושר מטומטם שפוך על פניה השמנות.
“זהו? מזה את מתלהבת? אף פעם לא שמעת על טוקבקיסטים ממומנים? כל חברה עושה את זה”. ובכן: נכון. נגב קרמיקה (שלנצח תחרת בזכרוני כחברה עם ליקויי למידה קשים) רחוקה מלהיות היחידה שמטנפת את הרשת בהפרשות שיווקיות. אבל – וקחו את זה כעקרון לחיים – זה שיש גם קרדיות לא אומר שהפרעושים בסדר. מבחינתי, כל חברה וחברה שהופכת את עצמה למפגע תברואתי ראויה לקבל מנה בריאה של K2000 לפרצוף בדמות לעג וקלס פומבי.
גם אם היא ממש גרועה בזה.
מן הארכיון:
• תגובה מהממת!!!!!
• מלחמת האותנטים
• מקבלוג: פוסט מורטם
• אריה ניר והטוקבקים
• די ללכלך לי את האינטרנט
ההתאחדות לכדורגל העתיקה קונספט ולוגו מבלוג של הבית הלבן
ייגר מאיסטר חושף ב”העין השביעית”:
ביום ראשון התווספה פינה חדשה באתר ההתאחדות [לכדורגל] – בלוג “מבחן המציאות”, שהבליט את ייעודו – לתת את נקודת המבט של ההתאחדות, “ללא פילטרים של עיתונאים ועורכים”. בהקדמה לבלוג ניכר שלהתאחדות נמאס לשמש שק חבטות של התקשורת, והיא עוברת למתקפה: “בעיתון, רק התאריך נכון, היא אימרה שמעלה חיוך, אבל בחמישי שעבר קיבלנו דוגמה לעובדה שלא כל מה שכתוב בעיתון תמיד נכון”. בהמשך הפוסט יש מאמץ ניכר (ולא משכנע) להסביר מדוע הסעיף החדש והמקומם תואם את רוח ההתאחדות האירופית (אופ”א) והבינלאומית (פיפ”א) לצמצום האלימות המילולית באיצטדיונים.
את הרעיון לבלוג שאבו בהתאחדות מבלוג “מבחן המציאות“, שפתח הבית הלבן מאותן סיבות בדיוק. לא רק הרעיון, גם הלוגו של בלוג ההתאחדות הועתק אחד לאחד מהאמריקאים: אותו שם, אותם צבעים, אותו גודל, רק שהבלורית של הישראלים מתנפנפת יותר – הם הוסיפו גם את סמל המוסד שלהם.
• מן הארכיב: האתר של בנימין נתניהו הועתק מהאתר של ברק אובמה
הצצה למגזין של רון מיברג
ידיעה שלי ב”העין השביעית”: פרטים על מגזין הרשת שמקים העיתונאי רון מיברג >>
מקו נגד וואלה, מקו בעד וואלה
28.10.2009: יובל נתן, מנכ”ל ועורך אתר Mako של קשת, אומר לאתר www.140.co.il:
“אין לנו שום כוונה להוציא את כל התוכן מחוץ ל-mako. עשינו ניסיונות נקודתיים, בין היתר עם וואלה, להפצת התוכן באופן מוגבל מאד”.
– ואיך עלה הניסוי?
“עובדה שלא חזרנו עליו מאז”.
5.11.2009, דה-מרקר חושף:
אתרי האינטרנט וואלה ו-Mako במשא ומתן לגיבוש שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום התוכן – וואלה יספק ל-Mako תוכן כתוב ממערכת החדשות שלה, ו-Mako יספק לוואלה תכני וידאו מבית היוצר של זכיינית ערוץ 2, קשת. במקביל נשקלת האפשרות כי קשת, בעלת השליטה ב-Mako, תרכוש נתח בבעלות וואלה.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
