מילה: לשדח”ר
לשדח”ר: לשדר בשידור חוזר.
מקור: ולווט אנדרגראונד.
שימוש: “‘זהו זה’ כנראה חוזרת , וכבר בסו”ש תשודח”ר סאגת מ. המפרץ”
($)
כשמלנקקים למשהו בעייתי נהוג להזהיר את הגולשים מראש, למשל:
לפסק הדין המלא (PDF)
או
בסרטון הבא (זהירות, תמונות קשות לצפייה)
במאמר בסלייט גיליתי פורמט חביב להזהיר את הקוראים מפני לינק לתוכן בתשלום:
In addition to having been e-mailed a gazillion times, the piece has been mined by the Times’ own Maureen Dowd for a column ($).
איך זה ייראה בעברית? אולי ככה:
כתבה בארכיון גלובס (₪)
אבל מה שבאמת חסר זה פורמט להזהיר אנשים מלינקים לאתר דה מרקר, שכמעט אף פעם לא עובדים. נניח:
גיא רולניק כתב על זה בטורו בדה מרקר (Ø)
סלקום: להורדת תפילה
אולי בהשראת נינט שמסמספמת חברים בבקשה לקרוא תהילים, ושמא כי ניהול הפרסום שלהם בגוגל גרוע, סלקום מציגים למי שמגגל <תפילה> את המודעה הבאה:
(הלשין: אריאל שנבל)
סמנטיקה: הפטריה שלך חזרה כמו פטריות אחרי הגשם
הערה לעיתונאית דפנה מאור מדה מרקר: כשאת כותבת על כפכפים, רצוי להימנע משימוש, אפילו תמים, במילה “פטריה”:
בעוד רחובות ישראל מתמלאים כפטריות אחרי הגשם בציפורני הרגליים בכפכפי גומי צבעוניים, שהפכו לאופנתיים למרות מחירם ומראה “היום עושים ספונג’ה” התועלתי שלהם, בארה”ב ממשיכה להכות גלים אופנת הפליפ-פלופס.
לא שמתי לב, והמגיב מנץ’ הפנה את תשומת לבי לכך שהשימוש במילה “פטריה” היה מכוון, כמשחק מילים דו-משמעי. ראו פוסט זה כמבוטל.
מילים מילים: ואת משמעותן
פעם סיפרתי איך תקלה ביישום מיקרוסופטי הובילה אותי לחפש את שם היישום בגוגל, ולקבל בתוצאה הראשונה עמוד שמסביר מה גורם לתקלה ואיך מתקנים אותה, מה שאומר שהפייג’ראנק של מיקרוסופט לא משהו ו/או שהתקלה הזאת ממש ממש נפוצה.
עכשיו גיגלתי את המילה oeuvre כדי להקליק שם על definition ולקבל את הערך במילון Answers.com. אלא שגוגל הקדים אותי והביא בתוצאה הראשונה את ההגדרה המילונית של מרים-וובסטר, מה שכנראה אומר שזו מילה שהרבה אנשים נתקלים בה ולא יודעים את משמעותה.
מכירים עוד מילים, ביטויים וערכים, באנגלית או בעברית, שהתוצאה הראשונה שלהם במנוע חיפוש היא ההגדרה שלהם במילון/אנציקלופדיה/וויקיפדיה? טקבקו.
במטותא, פראוליין רוצה לדעת אם יש לאדוני פין
טום אדוארדז, ראש קבוצת האסטרטגיה הגיאופוליטית של מיקרוסופט, נתן הרצאה על פאשלות רב-תרבותיות של החברה שגרמו לה למבוכה והפסדים כספיים. אחת הדוגמאות היתה שגיאת תרגום מביכה בגירסה הספרדית של חלונות XP, שם התבקשו המשתמשים לבחור בין המגדרים “לא מוגדר”, “זכר” ו”bitch”.
מה שהזכיר לי משהו מצחיק מוויקימאניה 2005, כנס הוויקיפדיה העולמי השנתי הראשון, שנערך בפרנקפורט בשנה שעברה. באי הכנס התארחו בחדרים משותפים באכסניית Haus der Jugend, ואחת השאלות בעמוד הרישום לכנס עסקה גם היא במגדר:
There’s no way to phrase this delicately, so we’ll come right out and say it: the Haus der Jugend wants to know if you have a penis that will scare women in the shower. Do you?
Yes
No
שאלה לגולשים: מילה עברית ל-monument
monument הוא מבנה שמציין או מנציח אישיות, אירוע או אידאה. בעברית, כנראה בגלל המורשת המלחמתית של ישראל, כל המילים המקבילות מתייחסות רק להנצחה של מוות – כמו יד, אנדרטה, מצבת זכרון, גל-עד.
מכירים מילה עברית שיכולה לשמש למונומנט שלא מנציח מוות?
שיעור לשון: תחת
ולווט כותבת:
מעריב וידיעות מתייחסים בשער לצמרת המשטרה הנחקרת. ידיעות החליט למען היופי לצמצם לשתי מילים את הכותרת הראשית, וכך קיבלנו “משטרה באזהרה” עילג למשעי. לעומת זאת, מעריב הולך על הסביר, “משטרה תחת אזהרה”
אולי זה נשמע עילג, אבל כך נכון לומר זאת: חקירה באזהרה, ולא חקירה תחת אזהרה.
איירוניקלי, ולווט פספסה את מיכאל הנדלזלץ, שהתייחס לאחרונה במדורו הלשוני “המלה האחרונה” בדיוק לנושא הזה, ואפילו לדוגמה הספציפית הזאת, תחת הכותרת “תפס תחת ולא יעזוב“:
ואני רוצה להיות מילולי עוד יותר ולעסוק ב”תחת” שתפסו המשתמשים בעברית מדוברת, גם באמצעי התקשורת הכתובים, כתרגום למלת היחס האנגלית under. באנגלית יש לזה כיסוי, תרתי משמע, כשמושגים מופשטים המסמלים היררכיה מכסים, כמין שמיכה, את מה שמתחת, ואז הכל הוא under control.
אלא שבעברית אפשר, אם צריך – ולמרבה הצער צריך, לדבר על “חקירה באזהרה” (ולא “תחת” אזהרה) ועל “עדות בשבועה” (ולא “תחת” שבועה). אך מה לעשות, שהלשון המדוברת מסרבת להיות בשליטה, וכמו כל העולם אנחנו חיים תחת השפעת האנגלית.
מילון עברי-ירושלמי-עברי
רוב הירושלמים מאומנים להשיל אוטומטית את שפת הי-ם כשהם יורדים מההר, ולעולם לא ייתפסו אומרים “מציצה”, “אבו יו-יו” או “אשתנור” באוויר הלח של גוש דן. “מאא-תיים” הם לא יגידו גם בירושלים, אלא אם הם מעל גיל 50 וירושלמים שבעה דורות אחורה לפחות. אהוד איש-קריות פיתח מבחן לשוני שמזהה אם אדם הוא ירושלמי: שואלים אותו מה ההבדל בין טוש ולורד. אם הוא אומר שהטוש עבה יותר – הוא ירושלמי.
אבל כשהירושלמית אומרת לי “יפה לך קוקו-שֶקֶר”, אני מבין שלקסיקון אנשי הי-ם שאני מכיר הוא רק קצה הקרחון, ומתפתה להרים פה בעזרתכם מילון ירושלמי-עברי. שננסה?
_____
אבו יו-יו: “שק-קמח”, סחיבת אדם על הגב כשרגליו נתמכות על זרועות הסוחב.
אשתנור: לאפה.
מציצה: סוכריה על מקל.
קולולו/קולולוש: “אוריה”/”אמריקה”, השלכת פריטים באוויר ומי שתופס לוקח.
קוקו שקר: קוקו בלוף.
רב-רב-רבו
דווקא בכתבה על דלות לשונם של אנשי התקשורת, כתבת פנאי פלוס הדס בשן משתמשת בצירוף מופרך – “נכדו-רבו של אליעזר בן יהודה, גיל חובב”.
אליעזר בן-יהודה הוא סבו-רבו, כלומר “סבא-גדול”, של גיל חובב. אבל חובב הוא לא “נכד-רב” או “נכד-גדול” של בן-יהודה, אלא נינו.
(הלשין: נער גבעות)
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
