מחכים למשיח (גירסה עדכנית)
הבורסה עלתה
אנשים יורדים מהגג
גם משיח מגיע
ואומרים שיש לו נהג
גוגל: פוליקר סטרייט
לא מזמן כתבתי פה שכשמחפשים [פוליקר] ב-Google Suggest, אחת משתי ההצעות של גוגל היא [פוליקר הומו].
חרמון מעדכן אותי שפוליקר הומו הוסר, ועכשיו יש שם גם את “פוליקר סחרוף” בעקבות ההופעה המשותפת המדוברת, וגם את פוליקריל שנוסף לפוליקרבונט.
Google Suggest מבוסס, ככל הידוע, על חיפושים פופולריים שגולשים ביצעו. ברגיל הוא נותן עשר הצעות לחיפוש, אלא אם במאגריו יש פחות מזה.
למילה פוליקר היו רק שתי הצעות, ועכשיו יש שלוש אחרי ההיעלמות של “פוליקר ההומו”. מכיוון שסביר להניח שלאורך זמן, יותר אנשים חיפשו “פוליקר הומו” מאשר “פוליקר סחרוף” (ההופעה התקיימה לא מזמן, הדיונים על נטיותיו של פוליקר מסתובבים שנים), אני חושד שיד אדם, כנראה דובר עברית, ואולי אפילו קורא חדר 404, היתה בהעלמת “פוליקר הומו”.
רציתי לפרסם פה תגובה של גוגל ישראל לסיפור, אבל שבוע שלם לא הספיק להם כדי לגבש אחת. אולי עדיף ככה.
Don’t be careless
“יש חברות גדולות יותר, יש רווחיות יותר, יש עשירות יותר – אבל אין אף אחת ששמה הפך לפועל במילון אוקספורד האנגלי”, כותב גיא רולניק במאמרו ב-TheMarkerWeek אתמול. כנראה שהוא ואני קוראים גירסאות שונות של מילון אוקספורד, כי בזה שאני מכיר יש, ואלה רק שתי הדוגמאות הראשונות שקפצו לראשי, גם את To xerox, שמגיע משמה של חברת זירוקס ומשמעותו “לצלם במכונת צילום”, וגם את To Hoover, שמגיע משמה של חברת הובר ומשמעותו “להשתמש בשואב אבק”.
ואם אני כבר עושה לרולניק בדיקת עובדות בהתנדבות – הוא כותב שם על “החזון שלה – Do No Evil”, ויש פה שתי טעויות: לא מדובר בחזון של גוגל אלא במוטו שלהם; והמוטו אינו Do No Evil, אלא Don’t be evil.
לגבי השגיאה “דו”ח של חברת קומסקו” – שם החברה הוא קומסקור – אני אהיה נדיב ואייחס אותה לפליטת מקלדת ולפונקציית ההגהה הכושלת עד לא קיימת של “הארץ”, שמפספסת כל כך הרבה שכבר לא מפתיע לגלות שבגלריה של אותו יום כשלה באיתור הזוועה (יוצאת הדופן אפילו בסטנדרטים הנמוכים האמורים) “מסובבים את הקצבות”, ולא תיקנה אותה ל”מסובבים את הקצוות”.
• מן הארכיב: גלובס בשבע שגיאות
המלצה לעיתונים שמפרסמים לינקים
עיתוני נייר שמפרסמים לינקים צריכים להימנע משלוש השיטות המקובלות:
1. פרסום לינק משובש. מדהים איך שעיתונים מצליחים לדפוק לינקים מכל הכיוונים, לשנות את רצף האותיות בהם ולהוסיף נקודה-קום אפילו למיילים. דומה כי העיתונים הגדולים משתמשים לעתים ב”מחולל לינקים אקראי”, שפשוט בוחר כמה אותיות על המקלדת ומפזר ביניהם נקודות, שייראה אמין.
2. פרסום לינק באמצעות tinyurl. זה שירות שנותן רצף חסר הגיון של אותיות שאף אחד לא יזכור כשהוא מגיע למחשב. ותראו לי אדם אחד שבאמת לוקח איתו את העיתון עד המקלדת.
3. פרסום לינקים עמוקים, שאי אפשר לזכור. קישור כמו emusic.com זה בסדר, אבל http://www.emusic.com/dlm/3.0/windows/eMusicDownloadManager.exe זה ממש לא לעניין.
והפתרון:
notlong הוא שירות דומה ל-tinyurl. הוא מקצר כתובת אבל מאפשר לכם להחליט על הכתובת המקוצרת. הלינק הארוך שנתתי מקודם למנהל ההורדות של אימיוזיק ייראה כך: emusic-dl.notlong.com. כך יש יותר סיכוי שהמשתמש יזכור את הלינק וייכנס לאתר שכתבתם עליו. יש עוד שירותים כאלו, אבל זה החביב עליי.
שיטת הגמל העיתונאי בפעולה
גילינו שטרי בוזיו (המתופף האגדי של פרנק זאפה) צופה בהרבה יותר פורנו מאשר חשבנו שאפשרי בכלל, ושדייב לומברדו (המתופף של Slayer) לא עושה דבר חוץ מלקשקש עם אשתו בסלולרי כל היום, מה שנראה לנו מוזר בשביל אדם שמכר את נשמתו לשטן, ג’לו ביאפרה (Dead Kennedys) לא קורא ספרים, מיינארד ג’יימס קינן מ- Tool נמצא כל כך עמוק בתוך הארון עד שהוא כבר מוצא שם מתנות לחג המולד, ומייק פאטון מכור למשחקי וידאו ושליחת הודעות טקסט בבלקבארי שלו. טרבור דאן (באס, Mr. Bungle) אוהב לדמיין שהוא נורבגי, ליף גארט בזבז את חייו על סמים, ודייב גרוהל (נירוונה, Foo Fighters) מנגן מוזיקת פופ מבחילה וכבר לא מתקשר אליי כמו פעם.
אילאיל גינות הנהדרת מוציאה פנינים מפיו של קינג באזו מהמלווינס, שבוודאי חושב לעצמו “ממילא מיינארד ג’יימס קינן (אין קשר משפחתי לבעל הבית) לא קורא עברית”.
מן הארכיב: עוד על שיטת הגמל.
דרוש צופר
מישהו יודע איפה קונים צופר שעובד על לחץ אוויר? אני מתכוון לאלה שמחוברים למיכל תרסיס, ונמכרים ביום העצמאות ובמשחקי כדורגל. ואני לא מתכוון ללכת למגרש כדורגל בשביל זה.
אני תוכן שיווקי?
הבלוגר TaxiMedia כתב בבלוגו “מאפיית פרסום” פוסט תגובה לסיפור דוחות החנייה של פאב פני ליין. לא הצלחתי לטקבק אצלו (המערכת של תפוז הודיעה לי על טעות בשליחת הנתונים ואיימה ש”נתוניך וכתובת מחשבך […] נשמרו במערכת”), אז אני מביא את התשובות כאן:
אין מצב שעידו לא יודע שהוא בעצם מקדם אותם לעבר האופק המואר של מנועי החיפוש
– אני לא מקדם אותם לשום מקום, זה לא שהם יופיעו בהומפייג’ של גוגל. הם יופיעו כשמישהו יגגל אותם — והוא לא יקבל את האתר הרשמי שלהם, הוא יקבל את הפוסט שלי, אם זה יצליח. פרטי ההתקשרות שלהם מופיעים בפוסט כדי שקוראים קצת יותר אקטיביסטיים ממני יוכלו להתקשר/לשלוח אימייל לבעלי הפאב ולהגיד להם את דעתם על הגימיק הפרסומי המרגיז שלהם.
הפוסט שלו כפי שהוא נקרא, יותר משהוא כועס הוא לא מלכלך בעצם על כלום, וז[ה] חשוד?
– מה אני אמור לעשות – פיגוע התאבדות במרכז הפאב? אני כותב באינטרנט, זה מה שאני יודע לעשות.
הוא בעצם מוכיח שיש לנו כאן עסק עם הפאב הכי מאאאגניב שיש בשכונה!
– אתה באמת חושב שמישהו ייחס לפאב הזה מגניבות בגלל הגימיק הפרסומי המשומש הזה, או שהמגניבות הזאת תשכנע אותו ללכת לשתות שם? הרשה לי לפחפח ולהפנות אותך למה שמרגוליס כותב: “כולנו שונאים דו”חות חניה, אתה באמת רוצה את כל העצבים האלה מופנים אליך? כך אתה רוצה להכנס לתודעה שלנו? אם הפרסומת מעידה על הפאב, לא תתפסו אותי שם בחיים”.
כותב שורות אלו היה שמח לגלות שחברה מסחרית דחפה לחשבון הבנק שלו איזה סטיפה
– אם בכלל צריך להגיד את זה: לא שילמו לי שקל, הנבלות. הכל הלך על הקנסות המזוייפים שלהם. ואם זה לא ברור מאליו, אני לא מתכוון להכניס תוכן שיווקי לאתר. בשביל זה המציאו את ערוץ 2 ואת הרגולטורים חסרי השיניים שלו. אצלי אין אפילו גוגל אדז.
ומשהו לאנשים שהתפעלו מהקריאייטיב: זה אפילו לא מקורי, זה אחד הרעיונות המשומשים בתחום. בבלוג שלי בישרא (שהחיפוש בו לא עובד, אחרת הייתי מביא לינק) כתבתי פעם על פיצרייה איפשהו בארה”ב שעשתה את זה, ובבלוג מזבלה מספרים על תלמידה בבצפר לפרסום שעשתה את זה בתערוכת הגמר שלה.
עזרו בפצצת גוגל: אם שוטים לא נוהגים
לפנות בוקר בדרך הביתה, ממש לפני כמה דקות, ראיתי שכל הפאקינג מכוניות מקינג ג’ורג’, דרך העבודה ועד מרכז בעלי מלאכה מצופות בדוחות של קנסות חנייה. ממתי נותנים קנסות בלילה, אני תוהה, ומסובב את אחד הרפורטים רק כדי לגלות שאיזה חרא חשב שיהיה נורא מגניב לפרסם ככה את הפאב שלו, פאב Penny Lane, שממוקם ברחוב בן יהודה 57 ת”א, לפרטים והזמנות 054-7733718, כתובת אימייל 7.penny.lane@gmail.com.
למרות שמדובר פה לכל הפחות בהטעיה – המודעה עשויה מקנס עירייה מקורי שנסרק, כולל ציון פרטיו של אגף הגבייה במחלקת החנייה של עיריית ת”א – במוקד העירוני 106 אמרו לי שאין להם מה לעשות, והמליצו להתלונן למשטרה (יה רייט).
אם האמרה “לא חשוב איך כתבו את השם שלך, העיקר שאייתו אותו נכון” נכונה או לא אני לא יודע – זה בדיוק מסוג הגימיקים הפרסומיים שמכניסים אנשים לעמוד האחורי של העיתון, או לבלוגים. פרסמתי את הפרטים בכל זאת, כדי שאם אתם הולכים לשם, תדעו שאתם מממנים את הקקות הקטנים שחושבים שזה לגיטימי לחרבן את הבוקר של עשרות בעלי מכוניות, ולו לרגע, בשם הגימיק הפרסומי. וגם כדי לעשות להם פצצת גוגל: צטטו את הסיפור הזה בבלוגים שלכם, ולנקקו אליו על המילים [פאב Penny Lane] או [פאב פני ליין]. אקטיביזם כסא המחשב מעולם לא היה קל יותר.
השפעותיו המסוכנות של דום 3
“הוא גורם לי לרצות לכוון אליו BFG9000 ולירות” – רן יניב הרטשטיין על העורכדין המעצבן ג’ק תומפסון, שמאשים את תרבות הגיימינג בטבח בווירג’יניה ובקולומביין.
זה טוב ללב
אתר דייטבר מציע כושר ואהבה בכרטיס אחד:
(יעל הראל הלשינה)