חדש באינטרנט: אתר

רשת המשביר לצרכן החליטה לפנק אותי בקומוניקט מהסוג האהוב עלי:

לראשונה, רשת המשביר לצרכן משיקה: אתר אינטרנט רשמי.

ומה יש בו, באותו אתר רשמי? עולמות תוכן!

האתר מציג עולם תוכן שלם הפונה לקהלי היעד של קבוצת המשביר לצרכן

לדברי שירלי פאר, סמנכלית השיווק של הרשת: “האתר מציג תפיסה חדשנית בתחום השיווק באינטרנט,
לפיה אתר האינטרנט אינו רק במה למכירת מוצרים אלה מרכז תוכן המעניק מענה לגולשים בתחומי העניין שלהם”

ומה עוד באתר? לינקים!

באתר לינקיםהמקשרים לאתרי חברות בת ,שהמשביר בהסכמים איתם או שנכללות בקבוצת המשביר לצרכן , כך שלגולש תתאפשר גישה רחבה לאתרים מקבוצת המשביר ויינתן מענה רחב לצרכיו.

למה מקימים אותו?

שירלי פאר, סמנכל”ית השיווק של רשת המשביר לצרכן מסרה כי: ” הקמת האתר היא חלק מאסטרטגיית הצמיחה העסקית של חברת המשביר לצרכן. אתר האינטרנט אינו רק מראה להצגת המוצרים, אלא מרכז תוכן כולל, הנותן מענה ללקוחות בתחומי העניין שלהם. “

טוב, נראה לי שאנחנו קצת חוזרים על עצמנו. משהו חדש אולי? בוודאי: מציאת עבודה באימייל!

בנוסף, הגולשים יוכלו למצוא באתר את כתובת הסניף הקרוב לביתם, שעות הפעילות, מידע חשוב נוסף אודות הסניף , וגם משרות פנויות ברשת המשביר לצרכן והמועמדים יוכלו להגיש את מועמדותם באמצעות המייל.

וגם: טלקינזיס!

לדברי פאר:” האתר ידידותי וקל לשימוש ומאפשר גישה נוחה לכל האפשרויות שמציעה הרשת, כך שגם מי שרוצה לשבת בבית או במשרד ולבדוק מבצעים או לעין במודעות הדרושים של הרשת, יכול לעשות זאת בלי לזוז ממקומו.”

ואם הטלקינזיס הימם אתכם, מה תגידו על חיזוי העתיד?

עוד הוסיפה פאר ואמרה: “אתר הרשת יעלה לאוויר בתחילת נובמבר. וכבר בשבוע הראשון לעלייתו, הרשת צופה לעשרות אלפי כניסות ביום.”

עד כאן.

OKCupid העברי יושק בשבועות הקרובים; מחפש מנהלים מקומיים

לפני שלושה חודשים כתבתי ב-nrg שאתר ההכרויות הגיקי אוקיי קיופיד עובד על גירסה עברית. היום שלח סם יגן, מייסד שותף ומנכ”ל האתר, למשתמשים ישראליים של האתר הודעה לפיה הוא מחפש עובדים לניהול האתר העברי, שיושק בעוד מספר שבועות.

מדובר בעבודה של 5-10 שעות בשבוע, שכוללת מודרציה של תכני גולשים, העברת משובים חשובים להנהלה, תיקון שגיאות כתיב, תרגום של תכנים של האתר, תרגום ויצירה של מבחני הכרויות והעלאת רעיונות לשיפורים באתר.

!OMG, Dora

דורה קישינבסקי, שבדרך כלל מכונה כאן “דורה X”, עורכת nrg הרשת החדשה, פתחה לציבור את הבלוג שלה, OMG, “בלוג שמתרגש מאינטרנט, תרבות, מילים ואנשים”.

בקיצור, עוד חנונית הצטרפה לבלוגיה. קבלו אותה בקליקים ימניים סוערים.

הטלפון שלך בהאזנה. אה, לא, זה רק המחשב שלך

וירוס הנדסה חברתית יעיל מאוד שקיבלתי באימייל:

I work in a detective agency. I can’t say my name. I’m warning you that i’m going to overhear your phone line. Do you want to know who is the payer? Wait for my next letter.

P.S. Probably, you don’t believe me. But i think that the attached tape of your phone conversation will assure you that everything is real. The record is in archive. The password is 123qwe

בזוקה ג’קו

אני מתחיל לפקפק בקביעה הנחרצת שלי שבזוקה הוא לא מסטיק ישראלי, אחרי ש-gyuval גילה ב”היתוך קר למפגרים” שגומי הלעיסה הוורדרד והמתקתק סייע למשתמטים מצה”ל שנים רבות לפני כוכב נולד:

עד שלא ייצא עשן לבן

יונית מוזס כותבת ב”כוסית עם אובססיית שואה” על ויכוחי חוק העישון:

ואין דבר יותר בלתי נסבל מאנשים שלא רק שאינם מעשנים, גם אינם שותים אלכוהול, אינם שותים קפה, ואינם יוצאים למועדונים, ועדיין מרגישים צורך להגן על זכותם להעיף מעשנים ממקומות שאין להם עצמם שום עניין להיות בהם, באמצעות הפעולה החברתית האפקטיבית של הצטרפות לקבוצות בפייסבוק.

ואחרי שעשינו בנרג את הסקר

עיתונאים ובלוגרים, די כבר עם ה-
• עישון במקומות ציבוריים
• פייסבוק

דורה X פתחה בפייסבוק את קבוצת “נייטרליים לגבי החוק נגד עישון“:

חובבי פאבים שהתרגלו שיש עשן בפנים אבל לא ימחו אם הוא ייעלם?

לא-מעשנים שלא עקרוני להם שגם אחרים לא יעשנו?

מעשנים שלא אכפת להם לצאת החוצה?

סתם מעדיפים לדבר על דברים אחרים?

זוהי הקבוצה בשבילכם. קבוצה של אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית שעומדים יחד וקוראים בקול גדול ובלב שלם: לא אכפת לנו מהחוק הזה לכאן או לכאן, אז תמצאו נושא אחר לכתבות/שיחות/קבוצות בפייסבוק, במטותא

בקרוב: תמיכה

כשנכנסים לאתר eMap עם פיירפוקס, מקבלים את הודעת המערכת הזאת:

אף שקיבלתי את אותה הודעה כבר ביולי, מעודד לקבל הבטחה לעתיד טוב יותר במקום הודעת נזיפה.

בזוקה יואל משה סלומון

בבילון סבור שבזוקה הוא “סוג מסטיק ישראלי פופולרי”. אז הוא לא.

(הלשין: רובי גורדון)

בוטים, אל תקראו את זה!

אחלה קפצ’ה יש באתר icellcom של סלקום. אם הייתי בוט, מיליון אחוז שלא הייתי יודע לפענח את המספר.

עיתונאים סמויים

שני מקרים מצערים של שימוש לרעה של כוחות הבטחון בעיתונאים ישראליים התגלו בימים האחרונים.

במקרה אחד, המשטרה השתמשה בשמו של כתב המשטרה של ערוץ 2, ארז רותם, כדי לפתות חשוד להגיע לפגישה ולעצור אותו, כך דיווח אסף כרמל ב”הארץ”. מנכ”ל חברת החדשות, אבי וייס, כתב למפכ”ל המשטרה דודי כהן:

דומה שאין צורך להכביר מלים על החומרה הרבה שבה יש לראות את המקרה המתואר. התחזות שוטרים לעיתונאים של כלי תקשורת מרכזי ופעיל כאמצעי חקירתי טומנת בחובה סכנות אמיתיות לחופש הביטוי והעיתונות בישראל. ההתחזות עלולה ליצור את הרושם השגוי שחברת החדשות שותפה באופן כלשהו לחקירה או לפעולות משטרתיות אחרות, ובכך לפגוע במעמדה האובייקטיווי והבלתי תלוי ככלי תקשורת.

[…]

ההתחזות עלולה לפגוע ביכולתה של חברת החדשות להמשיך ולמלא כראוי את תפקידה העיתונאי, במיוחד בתחום כתבי הפלילים, לנוכח חשש אפשרי של גורמים עבריניים להתראיין או לספק מידע לעיתונאים בדרך אחרת, מחשש שייעצרו אגב הראיון או מסירת המידע. תוצאה כזאת תפגע בזרימת המידע לציבור, כמו ביכולת העיתונאים לחשוף תופעות עברייניות.

המשטרה הסבירה:

במסגרת פעילות מבצעית של כלל גורמי הביטחון, בשל חשש כבד ומיידי לחיי אדם, ננקטו פעולות אופרטיוויות למעצרו של החשוד. עם ביצוע המעצר ולמען הגילוי הנאות, עודכן הכתב הרלוונטי (כתב הפלילים ארז רותם, א”כ) על ידי דובר מחוז תל אביב בדבר פעילות זו.

(בין השורות: רותם, במקום להגיד תודה, הלך והשטנקר למנכ”ל שלו. בפעם הבאה אולי בכלל לא נספר לו).

וזה, עצוב לגלות, עוד המקרה הטוב. המקרה הרע נחשף בלוויה של העיתונאי ישעיהו בן פורת. גל”צ מדווח:

“העיתונאים ישעיהו (שייקה) בן פורת ואורי דן, היו סוכני מוסד בעברם” – כך גילה היום השר רפי איתן, איש המוסד לשעבר. […] אחרי כל-כך הרבה שנים, לאחר לוויית בן-פורת ולאחר מותו של אורי דן, הרשה לעצמו איתן לומר את הדברים. […] איתן לא מוכן היה לפרט מה עשו השניים במסגרת תפקידם, אבל רמז כי הם תרמו לא מעט לבטחון המדינה. “עיתונאי הוא אדם שידו בכל. הוא נכנס למקורות אינפורמציה ויכול לעזור למקורות מודיעין”, הסביר איתן.

יואב יצחק כותב ב-NFC שלא רק שהשניים היו סוכני מוסד – זו היתה מטרתם שם, והעיתונות היתה רשת הסוואה:

מעמדם כעיתונאים שימש כיסוי לעיסוקם העיקרי והחיוני בפריז.

אבל אז, בניגוד להיום, היתה הסתייגות, גם אם קלה ולא פרקטית, מהשימוש בעיתונאים לריגול. יצחק כותב:

איתן גילה עוד, כי כאשר דיווח בשעתו לראש המוסד דאז, מאיר עמית, על דבר גיוסם של שני העיתונאים, מבלי שקיבל קודם לכן את אישורו המוקדם של עמית, הוא קיבל מעמית מכתב נזיפה. בהלוויה ציטט איתן מאותו מכתב.

לדף הבא →