איך באים מספרים לעולם? (מקומוניקטים)
חברת הפרסום arc הגתה מיזם יחצון-עצמי על גבו של שבוי המלחמה גלעד שליט – הגולשים יחליפו את תמונותיהם באפליקציות האינטרנט השונות (רשתות חברתיות, מסרימידיים, אתרי הכרויות) ואז לבם של הפלסטינים יישבר והם ישחררו אותו.
המיזם היחצני זכה לפרסום רב – מי לבו ערל ולא יסכים לכתוב על זה אייטם בכלי התקשורת שלו? – אבל ארק הצליחו גם לתמרן את העיתונאים לפרסם פריט מידע שלא עבר בדיקה עיתונאית רצינית. או בכלל.
בהודעה ששלח אתמול (24/6) היחצן רונן הלל נכתב:
הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט המובילים התגייסו למען החזרתו של גלעד שליט הביתה!!!
מעל 100,000 גולשים כבר החליפו את תמונתם האישית בתמונתו של גלעד שליט עם הכיתוב “גם אני מחכה לגלעד”
מעל מאה אלף? מאיפה אתה יודע? אבל מה זה בכלל משנה, אם אתר הקומוניקטים חדשות המדיה אייס,
ביזפורטל ודה מרקר יקפסטו בדיוק מה שתגיד להם:
[אייס:] חברת arc אינטראקטיב מדווחת כי למעלה מ-100 אלף גולשים באתרי הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט המובילים החליפו את תמונתם האישית בתמונתו של החייל החטוף גלעד שליט, עם הכיתוב ’גם אני מחכה לגלעד’.
___[דה מרקר:] כ-100 אלף גולשים ברשתות חברתיות שונות ברשת החליפו בימים האחרונים את תמונתם האישית בתמונתו של החייל החטוף גלעד שליט בצירוף הכיתוב: “גם אני מחכה לגלעד”.
___[ביזפורטל:] מעל 100,000 גולשים כבר החליפו את תמונתם האישית בתמונתו של גלעד שליט עם הכיתוב “גם אני מחכה לגלעד”.
(אגב, בקומוניקט נכתב כי “בין הרשתות החברתיות שהתגייסו למהלך: קבוצת ‘פייסבוק אפקט'”. וואט ד’ה פאק איז קבוצת פייסבוק אפקט, והאם מישהו מנסה לומר שפייסבוק התגייסה למהלך שחרורו של גלעד שליט?)
בגלובס המספר התנפח. באייטם, ששעת הפרסום המצויינת בו היא 15:56 וכתוב שהוא התעדכן אחרי הפרסום הראשוני, נכתב:
מעל 150,000 גולשים יחליפו עד הערב את תמונתם האישית בתמונתו של גלעד שליט
[…]
היום דווח כי מעל 150,000 גולשים יחליפו עד שעות הערב את תמונתם האישית בתמונתו של גלעד שליט עם הכיתוב “גם אני מחכה לגלעד”.
איזו לוליינות עובדתית:
• “היום דווח”. מי דיווח? לא יודעים. אנחנו בסך הכל עיתון. אנחנו לא רוצים להתערב במציאות ולא לשפוט אותה: אנחנו צינור טיפש שדרכו גורמים שונים מדווחים; ולפעמים דברים פשוט מתדווחים מעצמם.
• “מעל 150,000 גולשים”. מאיפה המספר הזה? שוב השאלות הקשות האלה? דווח, אומרים לכם, דווח.
• “יחליפו עד שעות הערב את תמונתם האישית בתמונתו של גלעד שליט”. אנחנו לא סתם צינור טיפש של מידע מתדווח – יש לנו מכונת זמן שבעזרתה אנחנו מביאים מידע מן העתיד: אנחנו יכולים להגיד לכם, כבר עכשיו, שעד שעות הערב, 150 אלף גולשים יחליפו וגו’.
ואכן, כחצי שעה לאחר מכן המציאות ממהרת להתיישר לפי הנבואה, וב-16:28 עולה באתר גלובס אייטם נוסף, כמעט זהה בתכניו, שמדווח בלשון עבר:
מעל 150,000 גולשים החליפו את תמונתם האישית בתמונתו של גלעד שליט
[…]
היום דווח כי מעל ל-150,000 גולשים כבר החליפו את תמונתם האישית בתמונתו של שליט.
מן הארכיב:
• איך באים מספרים לעולם? מעתיקים אותם מעיתון אחר
• איך באים מספרים לעולם? מייחסים אותם למישהו לא קשור
• כמה פעמים יש פעם ראשונה?
• בפעם הראשונה בפעם השנייה
אל תפתחו להם יוזר בפייסבוק
לפני חודשיים, כשמישהו התחיל לפתוח יוזרים ל”הבנים” בפייסבוק, הכנתי בתגובה את הבאנרים האלה, במסגרת משהו שהתכוונתי לכתוב על התופעה. בסוף לא כתבתי, והבאנרים נשכחו באיזו תיקיה. נזכרתי בהם בגלל קמפיין ה”אם רק נשים בפרופיל שלנו בפייסבוק תמונה של גלעד שליט, אולמרט ירוץ להתחבק ולהתנשק עם נסראללה והאנייה וכולם יהיו חברים וילטפו חתלתולים וכל יום תהיה קשת בענן ואומייגאד פוניז!!!1″.
!Thank
אכלתי במקדונלדס ברמת החי”ל, טעות גסטרואנתרולוגית חמורה, אבל זה לא העניין. העניין הוא פח האשפה, שבמקום להגיד Thank You רשמי או Thanks סלנגי, אומר מה שאני יכול רק לנחש שהוא תחביר לגיטימי באינגריש, “THANK”:
[עדכון 24/6/2008]
רועי והאיש ללא פנים מסבירים לי שהדבר מעל THANK זו האות M, והדבר מתחת זו האות U, ולכן מה שכתוב שם זה “M(cDonalds) Thank U”.
שזה אפילו יותר גרוע.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים משקרת
אנחנו כל כך רגילים לעבור בשתיקה על השקרים שבפרסומות (ברור שפיצוחים זה בריא: הנה, לדוגמה, שקית אחת של גרעינים שחורים מספקת את תצרוכת המלח המומלצת היומית של אדם בוגר – לכל ימי חייו). אבל אנחנו בטח לא צריכים לממן את השקרים בכספי המיסים שלנו.
בתשדיר הקמפיין החדש של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אומר הקריין שלא כדאי לנו לעבור עבירות תנועה כשאנחנו חושבים שאף אחד לא רואה, כי “רוב הסיכויים שברכב שלידך יש שוטר סמוי”. כשהקריין ממשיך ומפרט שהמשטרה מפעילה בימים אלה עשרות ניידות סמויות עם מאות שוטרים שיאכפו את חוקי התעבורה, אני מבין שאו שבכל רגע נתון יש בכבישי ישראל עשרות מכוניות בלבד, או שהאמירה “רוב הסיכויים שברכב שלידך יש שוטר סמוי” היא שקר גס.
זאפאטיסט
וזה אביהוא קדוש: ביום – כתב כלכליסט בניו יורק; בלילה – פרנק זאפה:
כ. ל. פינסקר?
בשלט של רחוב פינסקר 57 בתל אביב כתוב ששמו של ראש חובבי ציון ומחבר “אבטואמנסיפציה” הוא “ד”ר כ.ל. פינסקר”. אני זוכר דווקא ששמו יהודה לייב פינסקר. מי צודק, עיריית תל אביב או אני? (זו שאלה רטורית, אגב).
• מן הארכיב: רחוב מרמוק/מרמורק
חפש דפי זהב ב-144
על הדמיון בין אתר בזק 144 החדש ואתר דפי זהב כתבתי פה, ובמזבלה רומזים לדמיון גם בקמפיינים.
קטנוניסט: מוטיבציה במשרד • אינטרנט אלחוטי מותר • מבקר המדינה מחפש
• בית? עבודה? שהגולשים ימצאו
• פיטורים בסן חוזה
• הרב שרלו בעד שאילת אלחוט
• אף אחד לא אוהב אתכם
• מבקר המדינה מחפש צרות
עזבו את אסי במנוחה! הוא בסך הכל בנאדם!
מה עושה עיתונאי שמוזמן לביתו של אמן מפורסם ומגלה אותו במצב תודעתי-פיזי-נפשי-תברואתי עגום? קטי דור מערוץ 1 של 1994 צילמה את דוד אבידן חולה, מסכן, מתגולל באשפה, ושידרה. חיים אתגר מערוץ 10 של 2008 צילם את אסי דיין מעורער, מסומם, מתגולל באשפה, ושידר. הכתבה מדוברת, הסקרנות אוכלת, וערוץ 10 בכלל לא היה צריך להתלבט אם לשדר בשידור נוסף או לא: הכתבה הועלתה לאתר נענע10.
אבידן מת שנה לאחר מכן, עני ומוזנח. האם חיים אתגר ניסה בכתבתו להציל את דיין? האם דמותו של אבידן האומלל בערוץ 1 עלתה במוחו כשצילם את דיין במבט מלמטה, להבליט את האבקה הלבנה על נחיריו, ומהצד, כשדיין מתגלגל על בטנו ומציג צלקת קשה מניתוח גב? האם בעוד 15 שנה נזכור את דיין המנוח כצבר הבלוריתי אור ב”הוא הלך בשדות”, כפסיכולוג האסרטיבי של “בטיפול” או את דיין עצמו, גבר מזדקן, עירום חלקית, חולה וממלמל, בכתבתו של אתגר? האם אתגר שלם עם עצמו על שהחליט לשדר, או שלא נלחם למנוע את השידור אחרי שהביא את החומרים? האם נסלח לאתגר על הפורנוגרפיה של הסבל? האם אתגר יסלח לעצמו?
את התשובה לחלק מהשאלות קיבלנו בבלוג של אתגר: “מצקצקי לשון ומבקרים מוסריים במיוחד לא מפסיקים לטעון שלא היה ראוי לשדר את הכתבה, כשהכינויים מפיהם נעים בין ‘סנאף’ ל’ביזוי כבודו של האיש’. […] דיין רצה שאנשים יראו ויעזרו. הוא הסביר שהוא לא מצליח לצאת לבד מהתסבוכות הנפשית והפיזית שנקלע אליה, ואם יצפו בו, אולי יקרה משהו שיוציא אותו ממצב הביש. […] אולי בעיני אותם מבקרים עדיף היה לצאת אליטיסט נקי כפיים ולא לעשות דבר בזמן שהאיש סובל. אולי זו דרככם. אני הייתי מרגיש עם זה חרא”. אסי דיין הוא קודם כל בן אנוש, אבל יכול להיות שאתגר, כתב תרבות במשקל נוצה, לא עמד בפיתוי להשתמש בו בו זמנית כדוגמה וכמטאפורה לדרך שעשתה מדינת ישראל מהחזון של הרצל ועד המעטפות של אולמרט.
ודיין עוד יצא בזול: לו היינו אמריקה, אומת האינטרנט כבר היתה דורכת עליו, הופכת אותו לעוד קורבן/חומר גלם של תרבות הקופי-פייסט, כמו בריטני ספירז המאבדת את דעתה ודיוויד האסלהוף המתועד בווידיאו עירום למחצה ומסטול מהתחת, שהפכו לכוכבי פארודיות וסרטוני יוטיוב לעגניים. אבל אחרי מותו של “הצינור“, בארץ אין אפילו בלוג רכילות אחד מרושע באמת.
ואולי אני אופטימי מדי, ומישהו עובד ברגעים אלה על מצגת פלאש לעגנית עם חקיין גרוע של דיין או עיבוד מחשב פרז-הילטוני של שלו עם שובל לבן מצויר בגסות ליד אפו, ואיזה פקאץ-פרברים מתכנן את הפריצה הגדולה שלו על גבו הפצוע באמצעות סרטון שבו הוא מבקש בזעקות שבר קורעות לב: “עזבו את אסי במנוחה! הוא בסך הכל בן אדם!!”
(כתבתי את הטקסט במקור ב-13/6 עבור הבלוג, ואז חשבתי שהוא עשוי להתאים לכלכליסט. הוא פורסם שם היום, בגירסה ערוכה ומקוצרת)
Shvizoot (n.) literally: broken penis
התגלגל לידי מסמך משעשע. מדובר במין פנקס רשימות מאולתר, “משלחות לוחמים לחו”ל / קיץ 2008 / מילון מונחים וסלנג צבאיים” בשמו המלא, שהונפק בימים אלה על ידי מחלקת סדיר והאגף הבטחוני חברתי במשרד הבטחון, ומיועד, כמשתמע משמו, למשלחות לוחמים לחו”ל.
עמודיו הראשונים של הפנקס מכילים מילון עברי-אנגלי של מונחים צבאיים. שני עמודים, הסרוקים בהמשך, מוקדשים לסלנג צבאי (ולא סתם סלנג צבאי, אלא הסלנג הצבאי הרשמי, ובמקור “The Official IDF Slang Glossary”). המונחים מתועתקים לאנגלית ומלווים בפירוש מילוני, ולעתים גם בהסבר לגבי משמעותם המילולית, כמו בדוגמה בכותרת פוסט זה.
אין לי זמן לתמלל את כל המילון לטובת מנועי החיפוש, אבל מה אתם אומרים, אולי כל קורא יתמלל ערך אחד (כולל הצורה העברית) בטוקבקים? (פטנט שקיים בקומיקס xkcd ובאחרים – כל סטריפ מתומלל ומתואר על ידי היוצר והגולשים). הנה, אני תורם את הראשון. [עדכון 22/6 13:13] תומלל. תודה לכולם. [\עדכון]