גם ערוץ 1 קופץ על הפודיום האולימפי
באולימפיאדה בייג’ין התקיים טקס חלוקת המדליות לאלופי השייט.
בערוץ 1 התקיים טקס חלוקת מדליית ארד לשחר צוברי.
(צילמה והלשינה: דנה תות בר)
ובהארץ וב-ynet וב-ynet לפני כמה ימים, בטרם זכה צוברי, היו מאוד לא מרוצים:
(הלשין: גילעד נס; ynet פורסם בהיתוך קר למפגרים)
שיחה דחופה לשי ודרור
אהוד ברק וציפי לבני מתווכחים מי מהם האיש הראוי לענות לטלפון בבית ראש הממשלה ב-3 בבוקר.
שי ודרור, אתם מתבקשים לעשות לשניים שיחת טלפון מפתיעה בשלוש בבוקר, לשדר ולתת לציבור לשפוט.
(אגב, לו אני ראש ממשלה, מי שמתקשר אלי בשלוש בבוקר אני מורה לחיל האוויר להפציץ את הבית שלו).
ג’יפקלדת
[עדכון: ג’יפקלדת נוספת אחרי הקיפול]
רועי כתב לי:
אני רוצה לפנות לעולם עם בקשה: לקחת סרגל ולהסיר את מקש הרווח במקלדת. מצלמים את הג’יפה מתחת, ומחזירים ת’מקש. אפשר כמה מקשי אותיות במקום הרווח, כי ברווח יש איזה מנגנון קפיץ שעלול להקשות בהחזרת המקש. האם תעביר את הבקשה שלי אל תושבי העולם?
למה, שאלתי, וגם דרשתי: קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. הוא שלח תמונה של המקלדת שלו והסבר:
אתה יכול לשאול למה, אני לצערי לא יכול לתת לך תשובה. זה יותר לראות אם יש יותר מלוכלך ממני. אני למשל אוהב לפצח גרעינים מול סרטים שאני רואה במחשב, ולפעמים קורה שהסרט משעמם אז אני מתחיל סתם להחדיר קליפות בין מקשי המקלדת. אני כבר מזהיר אותך, מדובר בתמונה סופר NSFW. המקלדת בת 5 בערך. נוקתה באופן יסודי פעם אחת.
המקלדת המגעולה אחרי הקיפול.
להמשך קריאה
שירות הרדיו אינטרנט של פנדורה עלול להיסגר
לדברי מייסד פנדורה, השירות מתקשה לשלם את התמלוגים הגבוהים שדורשות חברות המוזיקה. בשנה האחרונה נסגר השירות בפני גולשים מחוץ לארה”ב
שירות רדיו האינטרנט של פנדורה עלול להיסגר בשל הדרישות הגבוהות של תעשיית המוזיקה לגביית תעריפים ממפעילי האתר. פנדורה משרת כמיליון מאזינים מדי יום ופועל כחוק אך מתקשה לשלם את התמלוגים הגבוהים שאותם דורשות חברות המוזיקה. “אנחנו מתקרבים להחלטה של הורדת שאלטר”, אמר מייסד פנדורה טים ווסטרגרן לוושינגטון פוסט. “זהו משלט אחרון לשידורי-הרשת (וובקאסטינג)”.
תעשיית המוזיקה מתעקשת על גביית תעריפים גבוהים שעלולים לגרום לקריסתם של פנדורה ודומיו. את החלל הזה עשויים למלא שירותי שיתוף הקבצים. שירותים אלה אולי לא חוקיים, אבל מאוד פופולריים, חינמיים לגמרי, והכי חשוב – לא משלמים תמלוגים לתעשיית המוזיקה.
בשנה שעברה הגדילה מועצת תמלוגי זכויות היוצרים הפדרלית בארה”ב את תמלוגי השמעת המוזיקה באינטרנט: ב-2006 הסכום עמד על 0.08 סנט להשמעת שיר למאזין בודד, ב-2010 הוא יעמוד על 0.19 סנט. זאת, בזמן שהרדיו הלווייני משלם הרבה פחות, 6-7% מההכנסות, ותחנות קרקעיות (AM ו-FM) לא משלמות כלל תמלוגים על השמעת שירים.
לפי חישוב שערך הוושינגטון פוסט, ב-2010 תשלם חברת הרדיו הלווייני XM סאטלייט רדיו כ-1.6 סנט לשעה למאזין, לעומת 2.91 סנט שישלמו שירותי רדיו באינטרנט. בסאונדאקסצ’יינג’, הגוף שמייצג את היוצרים וחברות המוזיקה, אומרים שהם תומכים בתמלוגים גבוהים באינטרנט כי מודלים עסקיים שונים מצדיקים תעריפים שונים, וכי למוזיקאים מגיע נתח גדול יותר מרווחי הרדיו האינטרנטי. לגבי הפטור של הרדיו הרגיל מתמלוגים אומרים בסאונדאקסצ’יינג’ שהם פועלים לשנות זאת. תחנות הרדיו-אינטרנט מסבירות מאידך שהן משדרות מגוון רחב הרבה יותר של מוזיקה, ומעניקות חשיפה למוזיקאים עצמאיים שלא תמיד מושמעים בתחנות המסורתיות.
מייקל ארינגטון כתב בטור דעה בטקקראנץ’ כי פנדורה ודומיה משמשים היום כאמצעי שיווק וקידום מכירות של יוצרים וחברות תקליטים, והם אלו שצריכים לשלם לתחנות הרדיו כדי שישמיעו את שיריהם. אבל נכון לעכשיו, תחנות הרדיו אינטרנט משלמות, ומשלמות הרבה.
במאי 2007 גילו ישראלים, כמו גולשים במקומות רבים נוספים בעולם, כי פנדורה סגרה בפניהם את השירות. בינואר השנה נסגר השירות בפני גולשים מבריטניה, וכעת הוא פתוח רק לגולשים אמריקאיים. החברה החליטה שהיא לא יכולה לשלם תמלוגים עבור השמעת המוזיקה במדינות אחרות, במיוחד לאור העובדה שהפרסום באתר יועד לאמריקאים. השנה, אומר ווסטרגרן, יגיעו התמלוגים שעליו לשלם ל-17 מיליון דולר, 70% מההכנסות הצפויות של פנדורה.
נציג בית הנבחרים הווארד ברמן (דמוקרטי, קליפורניה) פועל כדי למנוע את סגירת השירות, ומקדם מגעים להסכם חדש בין תחנות הרדיו-אינטרנט לבין סאונדאקסצ’יינג’, אבל הוא לא אופטימי: “רוב סוגיות התעריפים לא נפתרו”, אמר לפוסט, ואיים להפסיק את המגעים אם לא תהיה התקדמות דרמטית בזמן הקרוב.
היזם הסדרתי מייקל רוברטסון, שהקים את MP3.com ומעורב גם היום במיזמי מוזיקה מקוונים, פסימי גם הוא: “פנדורה הולכים לטבוע עם התמלוגים שהם צריכים לשלם לחברות המוזיקה, אלא אם הם יצליחו לשנות את החוק (לצערי אני לא חושב שיש להם את הכוח הפוליטי לעשות כן)”, כתב ברשימת התפוצה שלו. “זה לא רק פנדורה, כל גופי שידור-הרשת האמריקאיים נמצאים באותה סירה. הם חייבים לשלם על כל שיר שהם משדרים, ופשוט אין מצב שהן יכסו את התשלום הזה – ובטח שלא את כל ההוצאות האחרות שלהם – באמצעות פרסום. בסופו של דבר, חברות כמו imeem ופנדורה יגמרו את כל המימון מהמשקיעים והשירותים ישתתקו”.
“פנדורה, השעיר לעזאזל שלנו”, כינה זאת ארינגטון בטורו בטקקראנץ’. “אולי צריך להקריב את פנדורה לפני שיוצרים וחברות מוזיקה יקלטו כמה העמדה שלהם אבסורדית. (…) כרגע חברות המוזיקה רוצות לסחוט עוד רווחים מפנדורה ואחרים. אבל כשהחברות הללו יתחילו לפשוט רגל והציפור האחת ביד תיעלם, הן עשויות להתחרט על עמדת המו”מ האגרסיבית יתר על המידה שלהן. (…) אני מוכן בצער להקריב את פנדורה אם זה יזרז את ההפיכה הבלתי נמנעת של מוזיקה מוקלטת לחינמית. בואו רק נקווה שזה לא יגיע לידי כך”.
התפרסם בכלכליסט, 17.08.2008
חידה נושאת פרס*
מי כתב את המשפט הבא:
אני מנצל את ההזדמנות, קופץ מה’ריו’ והולך לחרבן בשדה. מה אתה יכול למצוא בשדה קוצים ברמת הגולן? אני מצאתי שם גיליון ישן ומצהיב של ‘מעריב’. צהוב, אבל נהדר בשביל לנגב ובשביל לקרוא קצת.
אם אף אחד לא יגלה, יהיה רמז, והפרס* יגדל.
* אין לי באמת פרס. רעיונות?
[עדכון 23:36]
הופתעתי לטובה. העלמה עפרונית ואלון פתרו את החידה (העלמה דיברה איתי באימייל וביקשתי ממנה לא לחשוף; אלון פרסם בטוקבק).
הפתרון אחרי הקיפול.
ט”ו באבי אביכם
אני יודעת שאצלנו היהודים לא נהוג לחגוג את טו באב בגלל שבימי הביניים טו היה צורר אוליגרך משמיד יהודים, אבל את האהבה ראוי לחגוג בכל יום.
נראה את בעלי מגדל האופרה תובעים את גוגל
מגדל האופרה זכה למודל תלת-ממדי בגוגל ארץ, אותו בנתה חברת מטרוסקייפ (ויה אדר שלו, וויינט).
זוכרים את פרשת “אסור לצלם את מגדל האופרה כי הוא מוגן בזכויות יוצרים“? מעניין אם קבוצת אלרוב, בעלת המגדל, תאיים על גוגל או על מטרוסקייפ בתביעת זכויות יוצרים. אני אשמח לארגן עוד הפגנה נגדם. אני מקווה שגוגל ידפיסו לנו חולצות.
ואפרופו, הזדמנות לסגור חשבון ישן עם ערוץ 2: בשיחות שלי עם המפיקה/תחקירנית של תוכנית הבוקר, בה עשו אייטם על ההפגנה נגד מגדל האופרה, היא ביקשה שאשלח לה תמונות של המגדל ואישור כתוב באימייל שהזכויות שייכות לי ואני מתיר לה להשתמש בהן. אני מכיר את נוהל הכסת”ח הזה, זה התחיל לפני כמה שנים אחרי כמה תביעות של אנשים על תמונות שהם צילמו ששימשו בתקשורת בלי רשות.
אבל אני מה’כפת לי, הכל בקריאייטיב קומנז. אז שלחתי לה אימייל וכתבתי שאני מתיר שימוש בתמונות עם הקרדיט “עידו קינן, cc-by-sa”. אז הם השתמשו בתמונות, עם הקרדיט “עידו קינן”. כי על הזין שלהם – הם קיבלו תמונות בחינם, והעיקר שיש להם אישור כתוב, לא משנה מה כתוב בו.
אקסלנס כסאמאמק
אקסלנס קסם תעודות סל רוצים שתהיו לקוחות שלהם, כל כך רוצים שבקמפיין שלהם הם מבטיחים להפוך את עובדיהם לביצ’ז שלכם.
“כדי שתקבלו שירות מצוין, אני לא מוכן לתת לאף לקוח להמתין”, מצוטט באחת המודעות בני כהן, מנהל מחלקת קשרי יועצים בקסם, שכנראה מעולם לא ראה באשנב שירות את השלט “אנא התאזר בסבלנות, הלקוח שלפניך מקבל את אותה תשומת הלב שאתה תרצה לקבל כשיגיע תורך”. כהן מצולם במודעה מחזיק שפופרת טלפון ביד, סלולרי בשנייה, אוזניה נוספת באוזן ויד זרה מניפה מולו סלולרי נוסף. אין ספק, האיש הזה הולך להיות בשיאו, חד ומרוכז, ולתת שירות מצויין לכל אחד מארבעת הלקוחות איתם הוא מדבר בו זמנית (זה מזכיר לי פרסומת של חברת הליסינג אופרייט ליס, שסיסמתה היא שאצלה “כל לקוח מועדף”. המשמעות של כל לקוח מועדף היא שכל הלקוחות מקבלים אותו יחס, כלומר אף לקוח לא מועדף).
עוד איש שנותן עבודה הוא אשר קוזקרו, סוחר בכיר בקסם. “כדי לתת את המחירים הטובים ביותר, אני לא זז מהמסך”, הוא אומר תוך שהוא בוהה במבט חושש, שפופרת תלויה בחוסר מעש בידו. עמיתתו אלה קלבנוג, מנהלת מסחר ניירות ערך זרים, נראית גם היא טרוטת עיניים מול המסך, ידה האחת מונחת (כנראה על המקלדת) והשנייה אוחזת במקלות אכילה איתם היא אוכלת מקופסת טייק אוויי אסייאתית שמונחת על השולחן המשרדי, כי “כדי שתקבלו את העסקה הטובה ביותר, אני לא מרשה לעצמי לקום מהכסא”.
שלושת אלה הם אנשים שלא הייתי קונה מהם אג”ח זבל משומש. ולא כי אני מזלזל ביכולותיהם המקצועיות, אלא כי אני חושב שהמעסיק שלהם, אקסלנס קסם, פוגע ביכולתם לתפקד בצורה מקצועית בכך שהוא מעודד אותם לעבוד בתנאי עבדות מודרנית – ארבע שיחות במקביל, בלי הפסקות להתרעננות ובלי הפסקת צהריים (המחוייבת על פי חוק). ולמעסיק כזה, שעוד מתגאה בכך בפומבי בקמפיין פרסומי, לא בא לי לתת אפילו שקל.
דב מאוד
ח”כ דב חנין (חד”ש) הכריז על מועמדותו לראשות עיריית תל אביב יפו מטעם רשימת עיר לכולנו. צביקה בשור (חבר שלי) פתח בלוג תמיכה בדב חנין, צעד ראשון בשורה של פעילויות אינטרנטיות במסגרת קמפיין עממי מקוון.
בשור אומר:
בגדול, המשחק הפוליטי עכשיו הוא כאילו עניין של כסף ויחסי ציבור. אתה יותר גדול, יש לך יותר תורמים שרוצים לגזור קופון, התקשורת רוצה לשמור איתך על קשרים טובים, אז אתה בולט יותר ומגדיל את הסיכוי שלך לנצח. מה שאנחנו באים להגיד זה שיש עוד דרך לשחק את המשחק, דרך אזרחית-עממית-אינטרנטית, שבה תומכים של מועמד או מטרה יכולים לעשות רעש משלהם, עם עדיפות לרעש של שמחת חיים, עם או בלי קשר לקמפיין הרשמי של המועמד. ונראה לנו שקמפיין תל-אביבי, שחורת על הדגל שלו דברים שמחים כמו שבילי אופניים, תחבורה ציבורית, תכנון אורבני הגיוני והשארת הצעירים בעיר, הוא מרחב המחייה הטבעי של המשחק הפוליטי החדש ואוהב החיים הזה.
[13:15 עדכון]
בטייק אוף על הקלאסיקה “I Love NY”, טומי קירשנצווייג ואיתי נאור יצרו קונספט קריאייטיבי-ויזואלי לקמפיין, “I Dov TLV“.
סיי צ’יז!
המגיב אלון מגלה שהחיפושים הפופולריים ביותר ב-msn ישראל ביום שלישי בצהריים היו “ולדימיר פוטין” (המלחמה בין רוסיה לגאורגיה), “מייקל פלפס” (שחיין באולימפיאדה) ו”גבינה צהובה” (אוטוטו ארוחת צהריים?).
ביום שלישי בערב: “ט”ו באב”, “שחר צוברי”, “טוב טוב הגמד” (??!)
מה שמיד מעלה שתי משימות אפשריות:
1) לעקוב אחרי החיפושים הפופולריים ולדווח לי, עם צילומסכים, על חיפושים משונים נוספים.
2) לנסות להריץ מחרוזת החיפוש מצחיקה לראשות הרשימה בכל אמצעי חוקי אפשרי. יש לכם רעיון?
מן הארכיב:
• מחאה בחיפוש: אולמרט הביתה
• מחאה בחיפוש: שרון מפקיר את פולארד
• מחאה בחיפוש: העם נגד תום אבני
• מחאה בחיפוש: מי מתנכל לארז פילוסוף?
• מחאה בחיפוש: דפי זהב קמצנים