מהנעשה באיראן: של מי השהיד הזה?
פוסט של תמר עילם גינדין
לפני שבוע הובא למנוחות בטהראן צאנע ז’אלה (Saane’ Jale), הסטודנט בן ה-27 שנורה בראשו ונהרג ביום הראשון של ההפגנות נגד הרפובליקה האסלאמית. סביב הגופה ניטשו קרבות עזים.
לפי הודעת האוניברסיטה לאמנויות, ז’אלה היה סטודנט בחוג לתאטרון, שהחל את לימודיו בשנת 1387 לספירה האיראנית (עכשיו 1389, ב-21.3.2011 תתחיל שנת 1390). באתר האוניברסיטה התפרסם הספד פואטי וקורע לב, עם עיניים דומעות ולב מדמם, ובו תואר ז’אלה כאחד הבנים המאמינים של האוניברסיטה. ההספד דידקטי מאוד, קורא למפגינים “אויבי המשטר מחרחרי הריב”, ומכנה את מות הקדושים של ז’אלה “הוצאה אחת מתוך אלפים, מהמחיר שאומת איראן הבוגרת שילמה ומשלמת למען רדיפת-האמת שלה לאורך תקופת המהפכה האסלאמית”.
“אין ספק”, נכתב בהמשך ההספד, “שאווירת ההתפרעויות גורמת למערבולת קשה של ספקות ומכשירה ביצה רחבה של שימוש-לרעה (במקרה) על ידי חורשי הרע. עלינו להיות ערים לכך לחלוטין, להיות רציניים, לסמוך על אלוהים ולבטוח בסמכותו, להכיר בחובתנו הדתית והמהפכנית ולפעול על פיה”.
ההספד גם מנכס את ז’אלה לכוחות הבסיג’, מיליציה שכפופה למשמרות המהפכה האסלאמית. ז’אלה מתואר בהספד “מהתלמידים יודעי הקראן ומִפְּעִילֵי הבסיג’ של העיר פָּאוֶה – עיר הולדתו”.
לעומת זאת, בשרשור לזכרו בעמוד הפייסבוק של “25 בבהמן”, היו קריאות רבות להמשך ההפגנות – הפצרות אפילו: אם נמשיך לשבת בבית, נכתב שם, ימשיכו לרמוס את זכויותינו. חייבים להמשיך בדרך שהתחלנו בה. בשרשור הועלו גם הצעות אופרטיביות להפגנות יומיות בשעה קבועה.
אחד המגיבים, המכנה את עצמו Rozhiste Mehatto, שתמונת הפרופיל שלו היא גבר בן 50+ (מה שלא אומר שום דבר), כתב:
“ממש עכשיו נודע לי, שלמרות שמאוד מאוחר, שותי הסאנדיס [כינוי לתומכי הרפובליקה האסלאמית; תע”ג] שולחים בשעה זו סמסים שאומרים: “המתפרעים רוצים לבוא מחר מוקדם בבוקר לאוניברסיטה לאמנויות כדי לגרום נזקים בלוויית השהיד הבסיג’י (!)
חברים, אני חושב שהמשטר באופן עקרוני לא יערוך את לווייתו של צאנע עם כוחות דיכוי-המרי (שאם לא כן, יהיו הרבה שלטים),
בבקשה, כל מי שיכול שיילך ללוויה כדי שגנבי-הגופות לא יצליחו לשכנע בשקר שצאנע הוא חלל בסיג’. רוחו של צאנע בוודאי עצובה מכל השקרנות הזאת.
בל נשכח שכדי להשתתף בטקסים מחר לא צריך רישיון, וההשתתפות חופשית לכולם. לדעתי חובה “לבנות” את מחר כ-27 בבהמן [16/2/2011], שיישאר לנצח.
ז’אלה נקבר לבסוף בלוויה בסיג’ית, למרות שאחיו הצהיר קבל עם ויוטיוב שהשהיד היה בין המפגינים. אתר הדרך הירוקה ציטט דיווח מדאנשג’ו-ניוז (“חדשות הסטודנטים”) שלפיו יש עדויות שז’אלה היה חבר במועצה העממית של הארגון האסלאמי בפקולטה לאמנויות, אולם הוא השתתף בהפגנות כמתנגד משטר.
בעקבות המקרה החליטו המפגינים, שלוקחים בחשבון שכל אחד מהם עלול להיות השהיד הבא, למנוע מראש את המחלוקת סביב גופותיהם על ידי פרסום בפרופיל – במילים או בתמונות כמו זאת:
ה-27 בבהמן נקבע כ”יום צאנע ז’אלה”. בעמודי הירוקים הועלה רעיון לקרוא רחוב על שמו אחרי שחרור איראן.
ינוח בשלום על משכבו.
________________________
ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית איראנית, מעבירה הרצאות העשרה על השפעות איראניות על לשוננו ותרבותנו, "מגילת אסתר - היה או לא היה" ועוד במסגרת "מר צים וחבורתו"
גלעד שליט ומשחק הדמעות
פוסט של שוקי טאוסיג, העין השביעית
“הדמעות של הדס שליט”, נכתב בכותרת על שער “ידיעות אחרונות”. “אחותו של גלעד יצאה בוכה מהרצאה של אלוף (מיל’) שטרן: אמר לחיילים שהוא נגד החזרת החטוף בכל מחיר, ולא ידע שהיא באולם”.
הנה כל מה שפגום בסיקור העיתונאי של פרשת שליט: החייל השבוי הוא “גלעד”, מי שמעז להביע עמדה אחרת מזו שמכתיב העיתון הוא נבל בעל כורחו (ידע שהיא באולם? נבל. לא ידע שהיא באולם? גם כן נבל), והעמדה שהעיתון מכתיב היא זו של הדמעות, לא של המלים.
________________________
שוקי טאוסיג הוא עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור כחלק מסקירת העיתונות היומית
עידוק ברשת: אייפון שבור שווה כסף ומשרד התקשורת מוצף בניירת
מה עושים אם האייפון שלך נדרס, נרטב, התרסק ונפח את נשמתו? מקבלים תמורתו מאות שקלים. וגם – עם מי מתקשרים בעשרות ארגזים של ניירות? ספוילר: עם משרד התקשורת. עידוק ברשת >>
איך אומרים “המהפכה במצרים” בעברית?
התשובה: “ישראל היום”.
מהנעשה באיראן: דיווח מהפגנות אתמול
פוסט של תמר עילם גינדין
אתמול (א’), 1 באספנד 1389, 20 בפברואר 2011, שוב יצאו ההמונים לרחובות – והפעם עם טקטיקה חדשה.
תרגמתי לכם דיווח ישירות מתוך פייסבוק, מרשימה של עמוד בשם “אם בטהראן ואם בקהיר, דיקטטורים חייבים ללכת” (בפרסית זה נשמע יותר טוב, כמו הסלוגנים האחרים שאני מצטטת פה). זהו תרגום חפוז ועמכם הסליחה, אבל עדיין אפשר ללמוד ממנו הרבה על האווירה. הסגנון הוא מאוד קצר ולעניין, מאוד לא אופייני לפרסית רגילה:
ההפגנות ברחובות המרכזיים של טהראן נמשכות, והאנשים נמצאים ברחובות ובכיכרות בצורה מפוזרת.
ביום ראשון 1 באספנד (20.2) בסביבות השעה 20:00, עם רדת החשיכה, הייתה נוכחות של אנשים וצעירים בנקודות מרכזיות שונות. האנשים מתכנסים בגושים רבים, ומתחילים לשיר ולצעוק סיסמאות. השירים הם בעיקר נגד ח’אמנהאי. כשמשגרים את כוחות הדיכוי לאותה נקודה, הם מתפזרים. באותו זמן, גוש אחר של צעירים מתחיל להפגין בנקודה אחרת וגם מתחיל לשיר ולצעוק סיסמאות.
שיטה זו של הפגנות ממשיכה עם רדת החשיכה בנקודות שונות. בין הנקודות שמפגינים בהן כך – ציר אנקלאב (המהפכה) עד צומת ולי-עצר וכיכר ולי-עצר, כיכר אנקלאב ליד אזאדי, כיכר הפת-תיר והרחובות הסמוכים לה, כיכר ונכ ומקומות אחרים בטהראן.
הדפוס החדש של ההפגנות גורם לבלבול ולהסתבכות כוחות הדיכוי, ולהתפרקות הארגון שלהם. כוחות הדיכוי אינם מצליחים להגיב למפגינים, לדכא ולעצור אותם.
עם רדת החשיכה, נוכחות נרחבת אבל לא מרוכזת של אנשים בכל הנקודות בטהראן, גורמת לבלבול כוחות הצבא, הביטחון והמשטרה.
המפגינים צועקים סיסמאות קשות נגד ח’אמנהאי. נשמעות סיסמאות כמו “לא הקרבנו הרוגים כדי שנסכים להלל את המנהיג הרוצח”, ו”סיד עלי (ח’אמנהאי, תע”ג), מות וראה את בן עלי”.
נצפים רוכבי אופנועים בודדים שיורים ברחוב וליעצר, בין צומת אנקלאב וכיכר וליעצר. משעה 3 אחה”צ, גושים של 20-30 רוכבי אופנועים, חלקם מרכיבים 3 אנשים, עברו ברחוב וליעצר, בין צומת אנקלאב וכיכר וליעצר. ראיתי לפחות שלושה אנשים שהרכיבו אותם נושאים נשק ליריות בודדות. בסביבות השעה 5 אחה”צ, כמה מאותם רוכבי אופנוע התחילו לזוז, כדי לגרש את המון האדם שהיה שם. היו באותו שטח הרבה אנשים שבאו והלכו.
מצב העיר אצפהאן היום היה “דומה למשטר צבאי” ובנוסף לעצירת קליטת גלי הלוויין, היו הפרעות קשות גם בגישה לאינטרנט ובאפשרות יצירת קשר טלפוני באמצעות הסלולרי.
עדי ראייה מטהראן מדווחים שראו “כלי רכב נושאי אנשים”, שקודם לא נראו בשטח העיר.
________________________
ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית איראנית, מעבירה הרצאות העשרה על השפעות איראניות על לשוננו ותרבותנו, "מגילת אסתר - היה או לא היה" ועוד במסגרת "מר צים וחבורתו"
התיקונים: גלעד שלמור עדיין חי, הפוליטיקאית שכבר לא נזקקת לוויברטור והשדרנית שלא זוכרת את שמה
גלעד שליט פאסה. החזירו את כתב ערוץ 2 גלעד שלמור! חדשות ערוץ 2, 20.2.2011.
בוקר טוב, אתם צופים ב-ABC News 24, אני מייקל רולינד ואני סומכת על הטלפרומפטר ב-100% למרות שאני בכלל וירג’יניה טריולי. ABC News, אוסטרליה.
מישהו לא צפה בפרק “למעלה-למטה” ברחוב סומסום? אתר דה-מרקר, 17.2.2011.
בעיות בתרגום מבוסס המתנדבים של ממשק פייסבוק.
שירו של ערן צור נקרא Rush Time, לא Rush 2 (ישראל היום, 8.2.11).
המפגינים בצרפת מוחים על העלאת גיל הפנסיה, לא הורדתו. אתר “הארץ”, 9.2.11.
חברת בית הנבחרים גבריאל גיפורדס נושמת בכוחות עצמה וכבר לא נזקקת לוויברטור. Nova Sydney News.
מפגינים באיראן: פרשת רשות המסים 2? וואלה.
דיל היום באתר “ביג דיל“: עובדת ynet ב-100% הנחה! כמו כן, 100% הנחה מ-200 שקלים חוסכים לכם 199 שקלים!
1+1 אולי שווה 11, אבל בטח לא 100. גם אם מדובר בקולקציאת חורף. חנות בגדים ברחוב קינג ג’ורג’ בתל אביב.
הלכת פירות העץ המורעל קובעת שראיות (הפירות) שהושגו שלא כחוק (עץ מורעל) אינן קבילות (הפירות רעילים). “פרי העץ האסור” זה משהו אחר לגמרי, מסיפור גן עדן. אתר כלכליסט, 5.1.2011.
למישהו יש מפה של תאילנד? אריזת רוטב צ’ילי מתוק לעופות.
ממילא אף אחד לא יראה את זה. אתר פיקוד העורף.
ממילא אף אחד לא יראה את זה. אתר FedBizOpps.gov.
לא מתחייבים על התוצאה. nrg מעריב, 14.2.2011.
אחלה! חרא! נענע10, 12.1.2011.
נסיון לתחיית המתים. “גילוי דעת“.
חלומות מטוקים!
הלשינו
קש וזפת, יובל נוב, MajorTom, ספנסר אקרמן בדיינג’ר רום, בעז נכטשטרן, שירות גלובס, דפנה טלמון, דן ניוז (1, 2), הלל גרשוני בפייסבוק, דבורית שרגל בולווט אנדרגראונד (1, 2)
מהנעשה באיראן: מוות לכרובי ולח’אתמי?
פוסט של תמר עילם גינדין
המשטר האיראני קיים היום תהלוכות זעם נגד “המסיתים”. “שותי הסאנדיס” (“סאנדיס” הוא שם מותג שהפך שם גנרי למשקאות קלים בשקית, כמו “טרופית” בישראל; “שותי הסאנדיס” הוא הכינוי של תומכי הרפובליקה האסלאמית) שצעדו שם צעקו “מוות למוֹסַוִי”, “מוות לכַּרוּבִּי” ו”מוות לח’אתמי”. בתחילת השבוע פורסם ב-CNN סרטון שבו רואים את חברי המג’לס, בית הנבחרים של הרפובליקה האסלאמית, צועקים להוציא להורג את כרובי ואת מוסוי.
כאשר ביקשתי השבוע דיווחים מתוך איראן קיבלתי תגובות בסגנון “אם אתם (הישראלים) רוצים לעזור לירוקים, תביעו תמיכה פומבית באחמדינז’אד ובח’אמנהאי”. אמנם רוב העם האיראני אינו שונא אותנו וחלקם אפילו חושבים שאנחנו ממש בסדר, אבל שלטונות הרפובליקה האסלאמית מנסים (כצפוי) להציג את ההפגנות כמזימה של המערב, בעיקר של ישראל ושל ארה”ב, ואפילו דיווחים לעיתונות פה עשויים להוות “הוכחה ניצחת” לכך שאנחנו עומדים מאחורי המעשים. לא, חלילה, המצב הכלכלי והחברתי הירוד, ההוצאות להורג הרבות – לפעמים בתירוצים קלושים – והפרות אחרות של זכויות אדם.
מוסוי, כנראה תחת לחץ, פרסם הודעה לתומכיו שבה הוא אומר שהתנועה הירוקה מאוימת משני צדדים: מצד בעלי השררה, תאבי הכוח והכסף (בפרסית זה נשמע יותר פואטי: “זַר וֹ זוּר”, זהב וכוח), ומצד שני מצד המערב, שמבקש לגרור את איראן לצד הציונים, האמריקאים והחטאים שלהם. מוסוי מבקש להזכיר להם שהירוקים תמיד שמרו מרחק מהמערביים ומחטאיהם, ושמטרת התנועה היא שימור ערכי הרפובליקה האסלאמית.
בכך הוא בטוח ירה לעצמו ברגל, אבל אולי הציל את ראשו ואת ישבנו.
האם המג’לס מתכוון להוציא להורג את כרובי ואת מוסוי?
אם הם חכמים, אז ממש לא כדאי להם, משתי סיבות מנוגדות לכאורה.
דבר ראשון, זה לא משנה. אמנם באופן רשמי אנשי הדת האלה עומדים בראש התנועה הירוקה, אבל למעשה המחאה הפעם היא לא “איפה הקול שלי” כמו ביוני 2009, אז היו ההפגנות ממוקדות בבחירת אחמדינז’אד במקום מוסוי. המחאה הפעם היא למען דמוקרטיה חילונית באיראן. מוסוי וכרובי עדיין פועלים מתוך הממסד. הם אלטרנטיבה לשליט אבל לא לשלטון. גם אם ייבחר אחד מהם, זו עדיין תהיה רפובליקה אסלאמית. בעמודים של הירוקים ניכרת הדאגה מכך שאין להם בעצם מנהיג שמייצג אותם. גם הקריאות הפעם אינן מכוונות כלל נגד אחמדינז’אד אלא נגד ח’אתמי ונגד מוסד ה”וֶלָאיַת-פַקִיהְ”, מנהיג הדת העליון. לכן הוצאתם להורג של כרובי ושל מוסוי לא תשנה את מטרות התנועה ובעצם גם לא תעצור אותה. רבים מהירוקים אינם רואים בהם את מנהיגיהם בכל מקרה.
מצד שני, אם תיפול שערה משערות ראשם, זה יצית מהומות גדולות עוד יותר נגד הרפובליקה האסלאמית, כי הם בכל זאת מייצגים את האופוזיציה. ההפגנות הפעם היו בהיקף קטן יותר מאשר ביוני 2009, כי אנשים פוחדים יותר אחרי מה שהיה בפעם הקודמת. אם גם יוציאו להורג את מוסוי ואת כרובי – זה יגדיל את היקף ההפגנות, והפעם לא כדי להעלות לשלטון נשיא אחר לרפובליקה האסלאמית, אלא כדי להפוך את איראן למדינה חילונית של כל תושביה.
אחמדינז’אד – נקודה למחשבה: אם תוציא אותם להורג, אתה עושה טובה גדולה לישראל. מתאים לך?
גילוי נאות
השבוע הציגו אותי בתקשורת כ”חוקרת איראן מהאוניברסיטה העברית”. זה נכון, אבל זה רק חלק מהאמת: אני בלשנית ומומחית ללשונות איראן הקדומה. דרך הטקסטים לומדים גם על התרבות. תקציבי המחקר שלי עוברים דרך האוניברסיטה העברית, אבל אני לא מלמדת שם. את דעותיי בקשר לאיראן אני מבססת על קריאה בפייסבוק ועל קשרים אישיים. לא על מחקר. אני לא רואה בעצמי מומחית לרפובליקה האסלאמית, אבל דרך קריאת טקסטים בפרסית חדשה לומדים גם על הלכי הרוח שם.
________________________
ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית איראנית, מעבירה הרצאות העשרה על השפעות איראניות על לשוננו ותרבותנו, "מגילת אסתר - היה או לא היה" ועוד במסגרת "מר צים וחבורתו"
האח הגדול לא יוכל לקדם את מקו
מועצת הכבלים והלוויין החליטה לאסור על קשת להפנות את צופי ערוץ 20 (“ערוץ האח הגדול”) לאתר מקו, כל עוד זה לא עומד בכללי הרגולציה. הסיבה עקומה אבל התוצאה היא תקדים מבורך. טור שלי ב”העין השביעית” >>
המדריך הסודי לפייסבוק: כך תשיגו סטטיסטיקות ומידע על משתמשים
פוסט של מורד שטרן, Usability Talking
לפי מדד TIM, פייסבוק מבסס את עצמו כאתר הנצפה ביותר בישראל אחרי גוגל. זו לא הפתעה, נראה שיותר ויותר אנשים (ישראלים ובכלל) מגלים את הרשתות החברתיות, כשבראשן, כמובן, פייסבוק.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם “מתי זה יגמר?”, אתם בוודאי מעוניינים להפנות את השאלה הזו לגורם מוסמך, אמין ומקצועי. בקיצור – לא אליי. אבל בכל זאת, הרשו לי לענות לכם: אני לא יודע.
אני מקווה שבאיזה שהוא שלב אנשים יתחילו קצת להרגע מהפייסבוק הזה ולחזור לשימוש ה”רגיל” באינטרנט, אבל אני לא יודע מתי זה ייקרה. שאלות כאלו, רק שתדעו לפעם הבאה, אתם צריכים להפנות לגורם מוסמך.
בכל מקרה, הנה מדריך קצר שיעזור לכם במידה ואתם רוצים לקבל סטטיסטיקות ומידע על המשתמשים ברשת החברתית פייסבוק. אז נתחיל:
מצרכים:
1. חיבור לרשת (אלא אם כן אתם טוענים בתוקף שאתם מסוגלים להיכנס לאינטרנט ממחשב ללא חיבור לרשת. במידה וכן, אני מכיר כמה פסיכולוגים טובים).
2. חשבון פעיל בפייסבוק.
3. חוצפה (בכל זאת, אתם הולכים להשתמש חינם בכלי שאמור לגרום, בסופו של דבר, שתשלמו עבורו. אם אתם יכולים לחיות עם עצמם – בסדר, אני לא יכול להיות אחראי לאיכות של הקוראים שלי).
4. קובץ תמונה.
שלבים:
1. התחברו לחשבון הפייסבוק שלכם.
2. חפשו את הדף “בלוג השימושיות של מורד שטרן” ותלחצו על לייק. הערה: לא מדובר בשלב שהוא חובה, אבל בהחלט גורם לתהליך להיות מועיל הרבה יותר. עבורי.
3. לחצו על הקישור המוביל ליצירת מודעה בפייסבוק, הוא נמצא בשורת הקישורים בצד המסך בפייסבוק (Facebook Ad):
4. הוסיפו לקישור היעד (השדה העליון) איזה קישור שבא לכם, תמציאו כותרת, כמה מילים ותמונה (התמונה חובה, אז תמצאו איזה קשקוש):
5. זהו זה! הגענו למגרש המשחקים הגדול!
עכשיו אתם יכולים לשחק עם פרמטרים כמו: מדינה, עיר, גיל, תחביבים והתעניינויות (על סמך קבוצות ולייקים על דפים בפיסבוק), ימי הולדת השכלה ועוד תחומים שההצלבה בינהם יכולה להיות מאד מעניינת. בצד הטופס בו אתם משחקים תוכלו לראות כמה אנשים שעומדים בתנאים שקבעתם רשומים בפייסבוק. הנה דוגמה לפילטור זריז שהכנתי:
אפשר לראות שיש 620 אנשים שחיים בישראל, בגילאים 15-30, שאוהבים את סופר נני (נשמע יותר מידי, לא?).
6. בכל מקרה, לחיצה נוספת על “המשך” תוביל אותנו לקביעת מועדי הופעת המודעה ש”יצרנו” והזנת אמצעי התשלום (“לא תודה, תרמתי במשרד”).
___________________________
מורד שטרן כותב את בלוג השימושיות Usability Talking, שם התפרסם הפוסט במקור
המולטיספירה: סיפור אהבה במדים
הסאבלימינל של מצרים עושה ראפ ביוטיוב, ולנטיינ’ז דיי לבודדים, מובארק מואשם בעסקי פירמידה, ליידי גאגא כמתכון לארוחת בוקר, וציפור המכנסיים של יורם זק מהאח הגדול – עכשיו במולטיספירה >>
המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, המולטיספירה בחדר 404.
רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס. יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים.