יס מטנפת, ננזפת ואוספת, יואב מאור כותב להילה בצלאלי ז”ל, טום החתול המדבר נוטש את יאיר לפיד לטובת ביבי | שישבת

סיפורים מהפינה “האחראי על האינטרנט” בשישבת עם אסף ליברמן בגל”צ:

• חברת yes השאירה אחריה אשפה בפארק הקופים. גולש צילם את הפסולת והעלה לפייסבוק. בתוך 24 שעות החברה ניקתה את השטח ושלחה תמונה להוכיח את זה.

• קיר הפייסבוק של הילה בצלאלי, החיילת שנהרגה בתאונת התאורה בהר הרצל, הוצף בחברים וזרים שנפרדו ממנה. הקריפי מכולם היה יואב מאור, פרסומאי ניצול “האח הגדול”, שכתב לה מכתב אהבה מטריד, שזכה לכ-4500 לייקים, 270 שיתופים ו-221 תגובות. טעימה:

אני לא בטוח מה יותר מוזר לי; עצם העובדה שאני קורא לך “יקרה” כשבעצם… מעולם לא החלפנו מילה, או עצם העובדה שאני בכלל כותב לך מכתב מלכתחילה, כשאין באמת סיכוי שתקראי אותו אי-פעם. ובכל זאת, כבר כמה ימים יש בי תחושות שמכבידות עליי מעט ואני מוכרח לשתף אותך בהן. מי יודע, אולי יש חיבור לפייסבוק שם בשמיים?

[…]

מתוך אקט נורמלי שכל בן גילי היה עושה (ואת יודעת את זה), נכנסתי זריז-זריז לפייסבוק כדי לראות מי את, מאיפה את, וכמובן שאלת המיליון: האם יש לנו חברים משותפים?

[…]

כשאני קורא את הדברים שאת כותבת, רואה את התמונות שאת מעלה מהאייפון תוך כדי החזרות בהר הרצל (בליווי תיאורים נרגשים שמראים כמה הטקס הזה היה חשוב לך, דבר שהופך את זה אפילו ליותר כואב), ורואה שאת אפילו… עושה פילטרים של אינסטגרם (!!!) לתמונות האלה, אני מבין בפעם הראשונה כמה את אמיתית. כמה את מזכירה לי את החברים שלי, כמה את מזכירה לי אפילו את עצמי. את אפילו עברת לטיימליין! מיוזמתך!

• בנימין נתניהו שילב בברכת יום העצמאות ההזויה שלו את טום החתול המדבר. הלל גרשוני הבחין בעריקה הדרמטית של החתול, שאמור היה להיות ברשימה של יאיר לפיד לכנסת.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=CP1_JU3fNjU[/youtube]

28 באפריל, 2012 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב 

שאפו ל-yes: צילום ויראלי של אשפה שהשאירו ביער הוביל לניקוי תוך 24 שעות

חברת yes ערכה את “פסטיבל קופיקו” בפארק הקופים בחול המועד פסח (8-11.4), והשאירה מאחוריה אשפה שכללה שלטים עם שם החברה. אור נוימן מצא אותה, תיעד והעלה אתמול לפייסבוק של יס:

חברת יס היקרה
אני בטוח שלא התכוונם להשליך את כל התפאורה אל שטחי יער בן שמן שמאחורי פארק הקופים לאחר הפסטיבל קופיקו שערכתם שם.
ואני בטוח שברגע שתראו את הפנייה הזו תלכו ותנקו את השטח.
כי אתם חברה אמינה ורצינית ואיכפת לכם מהסביבה.
תודה

גולשים נוספים הגיבו ופרסמו סטטוסים משלהם נגד יס. הגולש דן סיבוני גם שלח לחברה הודעה פרטית:

הגבתי לכם ובגלל החשיבות אני לא רוצה שתפספסו את זה. אז אני שולח פה שוב את התגובה. כרגע התמונה הזאת מופצת בפייסבוק כמו אש בשדה קוצים, ככל שהתגובה שלכם תהיה מהירה יותר, ותעלו תמונה של השטח נקי, אולי גם תשתלו כמה עצים על הדרך כפיצוי לציבור זה יעלה את המודעות לשמירה על הניקיון ביערות ובטבע. אני מבטיח להפיץ את התמונה אם תהיה כזאת

למה לא היום, זה בסדר שקרתה תקלה אצלכם, זה קורה. אבל חברה כל כך גדולה כמו שלכם צריכה לתת דוגמה לחברות אחרות ולציבור כולו. אל תתנו לזבל הזה להישאר ביער עד יום ראשון, שלחו רכב עם שני אנשים ותאספו את זה. תאמינו לי שכולנו נעריך את זה מאד! היערות שלנו יקרים לנו מדי בשביל שנלכלך אותם ככה. הנושא הזה אינו סובל דחייה. תודה!

ביס הבינו את הפוטנציאל הדליק של התמונה. סיפור דומה התרחש בינואר, כשזוג שהתארס השאיר ביער הנשיא אשפה שכללה תמונה משותפת שלהם. מבקר ביער צילם את האשפה, העלה לפייסבוק ועורר סערה שהגיעה עד לאתרי החדשות.

יס מיהרו לשלוח אנשים לאסוף את האשפה, צילמו את האתר כשהוא נקי והשיבו לסיבוני:

שלום דן,
כפי שכתבנו לך גם על הוואל בשעות האחרונות עבדנו בפינוי הפסולת וכל מה שנשאר במקום.
מצורפת תמונה מאותה הנקודה.
שתהיה שבת שלום.

יס גם השיבו לגולשים שפרסמו את התמונה בדף הפייסבוק של החברה. סיבוני מצדו עמד במילתו ופרסם את תמונות הלפני ואחרי.

יס ניהלו את המשבר הפייסבוקי בחוכמה: הם לא התנערו מהאשמה (למרות שייתכן שחברה חיצונית נשכרה לנהל את האירוע והיתה אמורה לטפל בפסולת), הם טיפלו בבעיה במהירות שיא, הם השיבו למתלוננים והם שלחו תמונה כחומר בערה ויראלי נגדי לתמונה המקורית. שאפו, ככה עובדים.

27 באפריל, 2012 | בנושאים: 404 | 4 תגובות 

האחים גוטפריד רוצים להפתיע את אבא ליומולדת עם שיחזור של תמונת ילדות שלהם, לא תעזרו?

בהשראת פרויקט Young me now me, דנית גוטפריד כותבת:

לכבוד יום הולדתו של אבי, אדם גוטפריד ואני רוצים לעשות לאבא הפתעה באמצעות שיחזור התמונה הזו. אי לכך, אנו מחפשים לשאול ליום אחד טייפ ישן בסגנון זה שבתמונה, וגם רעיונות לאיפה להשיג מוצצים ענתיקות כאלה ופיג’מות אבל בגודל של מבוגרים. מישהו ראה? מישהו מכיר? נשמח לעזרה.

27 באפריל, 2012 | בנושאים: 404 | תגובה אחת 

זבולון אורלב רוצה צוּמי ושתדעו שהוא גיבור מלחמה אז אל תהיו כבדים ותעשו לייק כבר נו

What the actual fuck…?

27 באפריל, 2012 | בנושאים: 404, כשלי מודעות פייסבוק, פוליטיקה, פייסבוק, פרסום ושיווק | להגיב זה מגניב 

בניכוי הערבים, עם ישראל חי ואופטימי

פוסט של ניר גונטז’


גזענות, העמדת פנים, והשקר הקבוע של העיתונות הישראלית. במוסף “ישראל 64‎” של “ישראל היום” (25.4.2012) פורסמו נתוני סקר מעוררי גאווה וחיוך. על פי הסקר, “תשעים ושלושה אחוזים מהישראלים גאים להיות ישראלים”. וואו, איזה יופי. אשכרה תשעים ושלושה אחוזים. רגע.. משהו כאן לא מסתדר…

יציאה לחיפוש אחר האותיות הקטנות והנידחות מגלה את האמת: אזרחי ישראל הערבים, אלו שעורכי העיתונים מצפים מהם להיות ולהרגיש חלק מהמדינה, לא נכללים בין הנסקרים. באתר “ישראל היום” לאייפון בכלל לא מצאו לנכון לפרסם את האותיות הקטנות.

למה? ברור, כי בעיניי עורכי הסקרים והעיתונים, הערבים לא באמת חלק ממה שקורה כאן, וכשאלו פני הדברים, זה בכלל לא חשוב לדעת מה דעתם על מה שקורה כאן. זאת ועוד: הכללתם בוודאי “תקלקל” את תוצאותיו היפות והישראליות כל-כך של הסקר.

השמטת הערבים מהסקרים יוצרת מצג שווא. “אחמד” ו”מוסא” אינם פחות ישראלים מ״לודמילה״ או “רונית”. זה שהעיתונות המרכזית מתעלמת מהערבים הישראליים, כמעט לא מסקרת אותם, ולא פונה אליהם כקהל יעד – זו זכותה המסחרית-כלכלית גם אם יש בה טעם לפגם. ברם, לעיתונות אין זכות למחוק את הערבים מהמציאות, ולהתעלם מהם בסקרים. התעלמות כזו כמוה כצעקת הקריאה “ערבים החוצה!”

כמעט תמיד, ולא משנה מי הוא עורך הסקר ובאיזה כלי תקשורת הוא יפורסם, הערבים נעדרים מהסקרים הישראלים. לא ראיתי את יתר עיתוני וסקרי החג. אני מניח שהמצב זהה. לאור המצב העגום נדרש חוק שיאסור לפרסם תוצאות סקר ארצי-כללי, תוך התעלמות מפלח אוכלוסיה רק בשל דתו או מוצאו.

ניר גונטז’ הוא עיתונאי, לשעבר כתב הפלילים של ידיעות אחרונות

27 באפריל, 2012 | בנושאים: 404, עיתונות ותקשורת | 2 תגובות 

משחק הפורנו הלא מכוון: מה החיפוש הכי תמים שמביא תמונות עירום בגוגל תמונות?

מכוונים את המנוע למצב ללא סינון. נכנסים לחיפוש תמונות. מחפשים. שולחים את החיפושים התמימים שהביאו פורנו/עירום. אני אתחיל.

חיפשתי “רובין”.

גיא חיפש “צנועה וחסודה”.

27 באפריל, 2012 | בנושאים: 404 | 16 תגובות 

בישראל מסתובב אוטובוס שבאופן רשמי מגיע לשום מקום (תמונה)

אוטובוס בהר בנטל בצפון הארץ. צילום: ליאור כהן

27 באפריל, 2012 | בנושאים: 404 | 3 תגובות 

אנשי הצק-צק-צק נגד ילדים בני 14 שלא זוכרים בדיוק את המילים של ההמנון

פוסט של רחלי רוטנר


נכון, לעשות את הווידיאו הדי-צפוי הזה, שבו בני נוער מתבקשים לשיר את ההמנון, היה רעיון שלי, והכוונה היתה לצחוק על ועם המשתתפים וכן, גם לגרד קצת כניסות של צדקנים מצקצקים שמאוהבים באייטמים מהסוג הזה ונכנסים אליהם בהמוניהם כדי להזדעזע.

אבל עדיין מעצבן אותי לראות את התגובות האוטומטיות לכתבות מהסוג הזה: “בושה”, “זבל של נוער”, “מפגרים”. אלה פאקינג ילדים בני 14, מוצפי הורמונים שעולמם מורכב מהאסונות הקטנים והמרגשים של עצמם והעניינים ה”חשובים” יותר עדיין לא מקועקעים להם למוח על אוטומט. אז מה? זו באמת כזו טרגדיה שילד לא זוכר אם מדינת ישראל בת 64 או 65? באמת כזה קריטי שטינאייג’ר יידע את המספר המדויק?

בני הנוער שהצטלמו לווידיאו היו חמודים, מקסימים ומצחיקים. אז הם פספסו מילה או שתיים בהמנון ושכחו אם זה “צופיה” או “הומיה” – זה מה שקובע אם הנוער “מחונך” או לא? זה מה שהופך אותם לחרא נוער? אלה הערכים המקודשים של המדינה שלנו, לזכור שיר בעל פה? יאללה יאללה, בגיל 14 לא כולנו ידענו הכול, והתעסקנו בעיקר בעצמנו. ביג דיל. היום אנחנו לא באמת יודעים הרבה יותר.

המשיכו לטעות ולהתפדח, ילדים מטורללים שלי! אני אוהבת אתכם ואמשיך לייצר לכם זבל כיפי ושמח ככל האפשר, כדי להעביר לכם את התקופה המגעילה הזאת שנקראת התבגרות בכמה שיותר סבבה גם אם אין לכם מושג מי זה נפתלי הרץ אימבר.

רחלי רוטנר היא עורכת ערוץ הצעירים וואלה Zone. למצולמת בתצלום בראש הפוסט אין קשר לנאמר בו

26 באפריל, 2012 | בנושאים: 404 | 3 תגובות 

משטרה, עצרי! את לא יכולה לסגור אתרי אינטרנט סתם ככה גם אם נורא נורא מתחשק לך

ביולי 2010 שלחו מפקד מחוז מרכז במשטרה, ניצב בנצי סאו, ומפקד מחוז תל אביב, ניצב שחר איילון, מכתבים לספקי האינטרנט הישראליים ובו הורו להם לחסום את הגישה למספר אתרי הימורים של ויקטור צ’נדלר, סטן ג’יימס, אתר thespinroom.co.il ואתר Keshcard למכירת כרטיסי חיוב לתשלום באינטרנט. המשטרה והספקים עשו ככל שביכולתם לסגור את העניין מאחורי גבו של הציבור – המשטרה סירבה להעביר לתקשורת את המכתבים ולנמק באיזו סמכות נשלחו; הספקים (למעט 012 סמייל) צייתו בלי לערער על המהלך התקדימי, ולא יידעו את לקוחותיהם על החסימה.

כמעט שנתיים לאחר מכן פסקה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב, השופטת מיכל רובינשטיין, בשבתה כשופטת ביהמ”ש לעניינים מנהליים, כי למשטרה לא היתה סמכות לתת הוראה כזו, וקבעה מספר קביעות חשובות נוספות:

ייצוג הגולשים. האתרים הנחסמים וספקי האינטרנט לא עתרו נגד ההוראה. איגוד האינטרנט הישראלי הגיש את העתירה המנהלית, ובית המשפט קבע כי יש לה זכות עמידה “כמי שמייצגת את עניינו של הגולש הישראלי כבעל עניין ישיר בצווים לאור הפגיעה לכאורה בזכות הגישה למידע”.

אסור להמר, מותר לגלוש. המשיבים, כלומר המדינה, “אינם עושים את ההפרדה בין מניעת ההגעה לתוכן, לבין פעולה המונעת או מקשה על ביצוע פעולת ההימור” – למשל, איסור על חברות אשראי לאפשר חיובים באתרים אלו.

מה זה אתר? המשטרה הורתה על חסימת האתרים לפי חוק העונשין, המתיר למפקד מחוז להורות על סגירת מקום פיזי שמשמש להימורים. המטאפורה של “אתר” שנכנסים ויוצאים ממנו מטעה, משום שאתר אינטרנט איננו מקום פיזי או מקום בכלל. בנוסף נקבע כי החוק מתיר סגירה של מקום הימורים, לא חסימה של הגישה אליו.

חופש הביטוי. אף שמטרת האתרים היא הימורים לא חוקיים, השופטת מגינה על חופש הביטוי “של הגולשים – שמעוניינים להיכנס לאתרים ולעיין במידע – ושל בעלי האתרים שהעלו את התוכן”. לדבריה, “הגבלות על גלישה חופשית ברשת הננקטות באופן ריכוזי על ידי הרשות המבצעת, פוגעות בזכות הגישה למידע. גם אם המידע המופיע באתר הוא בעל ערך שלילי בלבד”.

הסמכות לצנזר. “לרשות השופטת אין סמכות להוציא צו הפוגע בחופש הביטוי באינטרנט בלא הסמכה מפורשת בחוק. לא סביר בעיניי כי למשטרה יהיה סמכות להוציא את הצווים האמורים, בלא לעבור קודם לכן את המסננת של הביקורת השיפוטית”. קובעת רובינשטיין, ואומרת כי המחוקק “לא התכוון להעניק למפקד המחוז סמכות ‘צנזוריאלית’ […] בסוגיות העוסקות בהצרתו של חופש הביטוי באינטרנט, יש להמתין להסדרה מפורשת בחקיקה הראשית”.

פסק הדין המלא:

להורדה (PDF, 1.35MB)

התפרסם במקור בטור “השרת” במדור fi בגליון אפריל 2012 של מוסף פירמה של גלובס

26 באפריל, 2012 | בנושאים: חוק ורשת, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, פירמה | 3 תגובות 

פלאפון, לא יצא לנו שום דבר מתאוות המערב

קמפיין האוטובוסים הנוכחי של פלאפון מאוד לאומי: מלבד הכחול-לבן של המותג, הוא גם פונה לחיילים ומציע להם הנחות ייחודיות על מכשירי אייפון. אבל בצילומי האייפונים במודעה, הכל מצביע לעבר ארה”ב: מזג האוויר המקומי הוא זה שבקופרטינו (אם כי בצלזיוס ולא בפרנהייט), המניות המוצגות הן דאו ג’ונס ונאסדק, למתקשרים ולמסמסים שמות לא ישראליים ואפילו שמה של רשת פלאפון לא מופיע לצד עוצמת האות. “נשאלת השאלה, מה כל כך טוב וידידותי בטלפון שהמשווק שלו לא הצליח לשנות את הלוקיישן של מזג האוויר?”, תוהה עידו אמין, מוותיקי האינטרנט הישראלי, שדיווח לנו על המודעה.

פלאפון שותפה אמנם לקידום האגרסיבי של החלום הישראלי-אמריקאי – אייפון לכל פועל – אבל לא אשמה במודעה הפרובינציאלית, שמשותפת לספקיות סלולר נוספות בעולם. “על פי התקנות של אפל אנו חייבים לעשות שימוש בויז’ואלים שלהם, שאותם אנו מקבלים מהם, ואין אפשרות לבצע התאמות בעברית”, מסבירה דוברת החברה, נוי קדם. “לכן גם אין לוגו חברה על מכשירי האייפון”.

התפרסם במקור במדור fi בגליון אפריל 2012 של מוסף פירמה של גלובס

26 באפריל, 2012 | בנושאים: חיי רשת ותרבות דיגיטלית, סלולר, פרסום ושיווק | להגיב זה מגניב 

← לדף הקודם — לדף הבא →