ארז טל כתב על שי חי ו”האח הגדול” אבל מזהיר שאם תפיצו את זה אתם מפירים זכויות יוצרים
כמו להרבה ישראלים, גם לארז טל, מנחה-משותף של שעשועון הטלוויזיה “האח הגדול”, יש דעה נחרצת לגבי אחד המתמודדים בתוכנית, שי חי. יש לו גם משהו שאין להרבה ישראלים – נקודת מבט של מישהו שהוא חלק מהתוכנית, ותגובה של אדם מבפנים לביקורת הציבורית על הבמה שהתוכנית נתנה לחי, שהתנהל באלימות לפני שעזב את השעשועון. אבל בעולם הדמיוני ש”קשת” יצרו בכשרון לא מבוטל סביב “האח הגדול”, המנחה צריך להישאר בעמדה של משקיף נייטרלי על המתמודדים בתחרות האותנטית לגמרי.
אז איך מיישבים את הדברים? טל פרסם פוסט בפייסבוק על חי, הגדיר שהוא יוצג רק לחברבוקים שלו (האירוניה של ציפייה לפרטיות לגבי התבטאות עם ערך ציבורי על תוכנית שמאיינת את פרטיות משתתפיה היא כל כך סמיכה שאפשר לפסל בה) – וחתם אותו באיום משפטי עקיף אך חד-משמעי כלפי חברבוקיו ועיתונאים שהטקסט עלול לדלוף לידיהם: “נ.ב. הפוסט הזה סגור לחברים בלבד וכל ציטוט ממנו, מלא או חלקי, בכל כלי תקשורת הוא הפרת זכויות יוצרים”.
בקצרה, לא.
בפירוט: “בטקסט יש זכויות יוצרים כי הוא יצירה מקורית ויצירתית”, אומר עו”ד יהונתן קלינגר מהעמותה לזכויות דיגיטליות. “בפועל, המשפט ‘כל ציטוט ממנו, מלא או חלקי, בכל כלי תקשורת הוא הפרת זכויות יוצרים’ אינו נכון. ציטוט קצר לא יהיה הפרת זכויות יוצרים, וגם לא ציטוט ארוך, במיוחד אם יש חשיבות לאותו הציטוט. בהתחשב באורך הפוסט, בצורך הציבורי ובכך שמדובר בדיווח עיתונאי על הפוסט הזה, ציטוטו במלואו נכנס כנראה לחריג של סעיף 19 לחוק (‘שימוש הוגן’), כך שלא בהכרח יש הפרה”.
אדם רשאי לבקש מחבריו לא להפיץ מידע שחשף רק בפניהם. טל עשה זאת באמצעות אזהרה משפטית. המעשית, הנסיון של טל לנהל את השימוש בציטוטיו באופן שבו בחר לעשות זאת הוא מגוחך. לטל יש הרבה חברבוקים (המספר מוסתר מהציבור, אבל בבדיקה מהירה ובלתי מקיפה מצאתי חברבוק שלו שחולק איתו כ-250 חברים משותפים). אחד מהם עלול להפיץ את הטקסט בוואטסאפ, להעלות אותו לאתר שמאפשר העלאת טקסטים/תמונות בלי זיהוי המשתמש כמו פייסטבין, לשלוח אותו לאתר הדלפות דמוי-וויקיליקס או להדליף לעיתונאי. ואולי הוא יפיץ רק את הדברים שטל אמר על התוכנית, וישמיט את אזהרת זכויות היוצרים שבסופם.
ואז מה? תביעת זכויות יוצרים נגד מדליף שזהותו לא ידועה, או נגד מפרסם, אולי עיתונאי, שציטט את הדברים בלי שידע שטל טוען להגנת זכויות יוצרים עליהם, או ידע אבל חלק על כך משפטית, וכל זה אחרי שהמידע כבר פורסם? מה אתה, שידורי קשת?
שוטרים פרצו מאגר ביומטרי בבריטניה • מהנדסי אפל מאיימים בסרבנות אזרחית
סרבנות אזרחית באפל
מאמציו המשפטיים המתמשכים של FBI, לאלץ את חברת אפל לסייע לו בפריצת טלפון סלולרי שהיה ברשות אחד המחבלים במתקפה בסן ברנדינו בדצמבר 2015, עלולים להיתקל במכשול נוסף: סרבנות אזרחית.
שני הצדדים מתכתשים בבית המשפט, כש-FBI טוען שחוק מ-1789, ששמו All Writs Act, מחייב את אפל לשתף פעולה ולסייע לו לפרוץ לטלפון – באמצעות כתיבת גירסה של מערכת ההפעלה שתאפשר עקיפה של אמצעי הגנה שהמשתמש אולי הפעיל. אפל מסרבת, בטענה שהתוכנה עלולה לסייע ל-FBI בפריצת טלפונים נוספים, שאינם מעורבים בחקירה הזאת, ועל כן מסכנת את כל משתמשי אייפון.
כדי לפרוץ את הטלפון, אפל נדרשת לכתוב גירסה פגומה של מערכת ההפעלה שלה, שתנטרל את אמצעי ההגנה, ולחתום עליה בחתימה אלקטרונית – חתימה שמעידה שאפל אכן עומדת מאחורי מערכת ההפעלה הזאת. לטענת אפל, מדובר בפגיעה בחופש הביטוי שלה, משום שהדבר יאלץ אותה לאשר בחתימתה מערכת הפעלה שהיא יודעת שיש בה פירצת אבטחה.
עובדים באפל נוקבים בנימוק דומה, ואומרים שאם בית המשפט יקבל את בקשת FBI ויאלץ את אפל לסייע בפריצה – הם יסרבו לעשות זאת, ואפילו יתפטרו מהחברה אם יהיה צורך, כך מדווח הניו יורק טיימס, ששוחח עם יותר מחצי תריסר עובדים, בהם מהנדסים שמעורבים בפיתוח מוצרים ואמצעי סייבראבטחה לטלפונים הסלולריים, ועובדים לשעבר, בהם מהנדסי סייבראבטחה ובכירים בחברה. אפל סירבה להגיב על הדיווח.
“בהיררכיה של אי-ציות אזרחי, למדען מחשב שמתבקש לסכן משתמשים יש את הטיעון החזק ביותר שמחוייבותו המקצועית מונעת ממנו לציית”, אמר לטיימס מארק רוטנברג, מזכ”ל ארגון זכויות האזרח הדיגיטלי EPIC. “זה כמו לבקש מרופא לתת תרופה קטלנית”. לעומת זאת, ג’וסף דהמרקו, תובע פדרלי לשעבר שכתב תדריך ידיד בית המשפט בתמיכה בדרישת משרד המשפטים לקבל מאפל את הקוד, אומר שאם העובדים לא יתפטרו אלא רק יסרבו לכתוב את הקוד, ביהמ”ש עשוי להאשים את אפל בביזיון בית המשפט. אפשרות נוספת, שהעלתה ריאנה פפרקורן, עמיתת קריפטוגרפיה במרכז סטנפורד לאינטרנט וחברה, היא שבית המשפט יטיל קנס יומי על אפל עד שזו תציית לצו.
עוד בנושא: היום שבו הגדולות סירבו פקודה // סיפור
זו המשטרה, תרים ידיים ותראה לנו את טביעות האצבע שלך!
שוטרים חדרו למאגר הביומטרי המשטרתי ושיבשו אותו, כך שישמור נתונים ביומטריים על חשודים שאמורים היו להימחק על פי חוק, כך עולה מהדוח השנתי ל-2015 של המפקח הביומטרי של בריטניה (פדף), שהתפרסם החודש.
כאשר המשטרה משחררת עצור ללא ערבות, היא מעדכנת זאת במאגר המעצרים הממוחשב שלה על ידי סגירה או ביטול של רישום השחרור בערבות. בעקבות זאת, מאגר המעצרים הממוחשב מעדכן רישום “לא נדרשת פעולה נוספת” (No Further Action – NFA) במחשב המשטרה הלאומי (PNC), גם אם החקירה עצמה נמשכת. ברגע שנרשם רישום כזה, ה-PNC מתוכנת למחוק אוטומטית ובמהירות את הרשומות הביומטריות של העצור מהמאגרים הלאומיים הרלוונטיים.
המבקר גילה מספר מקרים של שוטרים שיבשו את פעולת המאגר כדי למנוע את המחיקה האוטומטית. לדבריו בדוח,
בעוד חלק מהכוחות כמעט בוודאות לא מודעים להשלכות ה’ביומטריות’ שעלולות לנבוע מתהליך שחרור העצירים שלא באמצעות ערבות משטרתית, כוחות אחרים נקטו בצעדים אקטיביים למנוע אותן. כך, בקרב הכוחות שאני יודע שמשחררים עצירים שלא באמצעות ערבות, בעוד החקירה נמשכת:
1. חלק ביצעו מניפולציה על הממשק בין מערכת המעצרים לבין ה-PNC כדי לוודא שסגירת תיקי המעצר לא תעדכן אוטומטית את רשומת ה-PNC הרלוונטית כ-‘NFA’;
2. חלק מאפשרים למערכת המעצרים לעדכן אוטומטית את ה-PNC עם בקשת סילוק NFA, אבל מיד לשנות אותה ידנית כדי להסיר את בקשת סילוק ה-PNC כדי להסיר את סילוק ה-NFA ולהציג את התיק ככזה שעדיין תלוי ועומד;
3. חלק מאפשרים למערכת המעצרים לעדכן אוטומטית את ה-PNC עם בקשת סילוק NFA, אבל מיד מוסיפים ‘סמן’ של ‘מפקח ביומטריה’ או סמן אחר לרשומת ה-PNC כדי להבטיח שהביומטריה תישמר.
משמעות סמן ‘מפקח הביומטריה’, שידוע גם כ”סמן UZ”, היא שהמחשב המשטרתי צריך להימנע ממחיקת המידע הביומטרי, משום שיתכן שהמידע הועבר לטיפול המפקח, שיכול לאשר הארכה של התקופה שבה המידע נשמר. אולם המפקח אומר שהיה מספר רב של שימושים לא-ראויים בסמן UZ, מיעוטן בגלל חוסר הבנה בקרב השוטרים של ייעודו של הסימון, ורובן שימוש שגוי מכוון. המפקח ציין שהוא מודיע לכוחות המשטרה על השימוש הלא-נכון, ואלו מוחקים אותו.
אולם באחד מכוחות המשטרה נעשה שימוש לא חוקי בסמן UZ בשלושה מקרים. המשטרה לא הודיעה למפקח על הסמן ולא שלחה לו שום בקשה לטיפול, והתעלמה מהנחיות חוזרות ונשנות של המפקח למחוק את הסמן. “אף שהסמנים הללו הוסרו כעת אחרי מספר הנחיות לכוח המשטרה האמור, נראה שזה כמעט ודאי שהביומטריה הרלוונטית נשמרה באופן לא חוקי במשך רוב התקופה הזאת”.
עוד טען המפקח שהמשטרה מחזיקה מידע ביומטרי בניגוד לחוק, ודיווחים למשרד הפנים בנושא לא הועילו.
הדוח המלא של המפקח הביומטרי:
רשות המיסים תחפש העלמות מס בפייסבוק; לא בחברת פייסבוק, טפשונים!
כלכליסט מדווח ש:
באמת הגיע הזמן שמישהו יבדוק למה החברה הזאת לא משלמת מיסים ביש–
אה. זאת אומרת שבעוד העורכדין של משפחת השפע עופר מסדר לה חוק שלימים יפטור אותה משומה של מיליארד שקל, כולנו נהיה נתונים לבילוש מתמיד, ספק-חוקי, מצד רשות המסים, שתבדוק כל מה שאנחנו מוכרים, קונים, עושים ואומרים באתרי מכירות ובפייסבוק, חברה שבעצמה מגלגלת מאות מיליונים בשנה בישראל אבל לא משלמת מס כי היא לא גרה כאן כי לרשות המיסים אין כוח להתעסק איתה, בניגוד לרשות המיסים של בריטניה, למשל.
כותרת-משנה מדוייקת יותר לכתבה של כלכליסט היא “חברת כריית המידע ‘אתנה’ של ראש המוסד לשעבר שבתי שביט, שבעבר מצאה בהצלחה את המטבע מתחת לפנס עשוי זהב ויהלומים, נשכרה לצוד בפייסבוק דגי רקק עבור רשות המיסים”. או כפי שתמצת הקורא קובי גנט: “מעלימי מס? בפייסבוק!”
תגובות מוצלחות של קוראים לסיפור הזה:
רועי עידן: “מעניין איפה החברה הזאת רשומה”.
מוטי פוגל: “מה יש לעידן עופר לחפש ביד2?”
אני: “אולי יש שם איזה מוזיאון בקשיים שאפשר לקרוא על שמו. או משאבי טבע בזול”.
יוסף כהן: “הוא מוכר שם את מה שנשאר מים המלח”.
ארז כהן: “איך מורידים את התמונה של הפרארי מהקיר?”
עופר סמוראי: “שיהיה לו בהצלחה עם בוגרי האוניברסיטה של החיים שלא עובדים אלא עובדים בשבילם”.
רמי יולזרי: “אני מעלים מיסים בגוגל +”
פיני שרגיל בן סירה: “אני מעלים מס בפינטרסט”
אהרן פוירשטיין: “מוכר 6 דירות בגאולה הייטס!!!!!!!! בתנאים מיידיים. ההודעה תמחק מיד כשתשלח! הצעות מחיר בפרטי!!!!! אפשר בתשלומים דרך פרוייקט הדסטארט!
שכחתי לרציניים בלבד :(”
נראה לי שצריך לעשות משהו.
קו צדק מאפשר לציבור לסייע לרשות המסים בהתמודדות עם עברייני המס ולמסור באמצעות דואר אלקטרוני, טלפון או פקס, מידע שיסייע בגילוי העבריינים, ובמניעת עבירות מס (מס הכנסה, מע”מ, מכס). באפשרותך למסור פרטים הידועים לך על עסקים שונים, אשר אינם מדווחים כחוק לרשויות המס, מעלימים הכנסות ו”עובדים בשחור”. המידע שיתקבל יטופל וייבדק במלוא תשומת הלב.
גוגל פיתחה בוט שמנצח אנשים ב”גו”, פייסבוק עדיין לא פיתחה אדם שיודע לבנות טופס דיווח נורמלי
פייסבוק, אם בדיווח על מודעה בעייתית נתתם לי לבחור מבין מספר סיבות ובחרתי בסיבה “משהו אחר”, הכוונה היא שאף אחת מהאפשרויות למעלה לא מתאימה, אז תודה שנתתם לי לבצע את תת-הבחירה “אף אחת מהאפשרויות למעלה”. עכשיו בבקשה תמצאו את העובד שאיפיין את טופס הדיווח הזה ותסבירו לו שהוא ירד בתחנה הלא נכונה, קריית הממשלה זה ברחוב קפלן מול מחנה הקריה.
הושלם מהלך קיצור תשקיפי תעודות הסל (צילום אילוסטרציה: רשות ניירות ערך)
(ההודעה לעיתונות מסתיימת בציטוט של יו”ר רשות ניירות ערך, פרופ’ שמואל האוזר: “קיצור התשקיף מאלפי עמודים לכמאה עמודים הוא מהלך חשוב שמשמש גם דוגמא לדרכה של הרשות הפועלת במרץ מחד להקל בנטל הרגולציה במקום בו הדבר מתאפשר ומאידך שומרת על עניינם של המשקיעים ומקפידה על גילוי נאות ואפקטיבי לציבור הרחב. אני מאמין כי צמצום היקף הדיווחים, ומיקוד המידע יקלו על הנגישות של המידע לציבור המשקיעים”. ברוח קיצור התשקיפים, הנה גירסה מקוצרת שלהם: “קיצור התשקיף יקל על נגישות המידע”).
הנה, “הארץ”, תיקנתי לכם את הכותרת על “האח הגדול”
הצנזורית הראשית מנסה להתאים את עצמה לטכנולוגיית המסע בזמן
הצנזורית הצבאית הראשית, אל”ם אריאלה בן אברהם, החליטה להראות לאינטרנט מי הבוסית. היא פנתה לכמה עשרות בלוגרים ומנהלי דפי פייסבוק בדרישה שיעבירו לה טקסטים לאישור לפני הפרסום. במקביל הציגה בן אברהם דרישה שחורגת מתפקיד הצנזורה, להציב נציג מטעם הצנזורה בקבוצות וואטסאפ שמשמשות להעברת מידע בין דוברים ועיתונאים. ינון מילס הכין כתבה בנושא לתוכנית “המגזין עם אושרת קוטלר” בערוץ 10.
הכתבה עלולה להיראות חד-צדדית – כל המרואיינים בה, ואני ביניהם, מותחים ביקורת על הצנזורה ומערערים על הצורך בקיומה, בפרט בצורת ההתנהלות הנוכחית שלה. מדוע הצנזורית עצמה, או נציג מטעמה, או תגובה שלה, לא מופיעים בכתבה? כי היא סירבה להגיב.
לפני תחילת צילומי הכתבה, סיפר לי מילס, הוא פנה לצנזורה, ושיחת ועידה נערכה בין סגן הצנזורית (הצנזורית שהתה באותו זמן בחו”ל) לבין מילס ועורכו. מילס ביקש ללוות את אנשי הצנזורה בעבודתם, לתעד אותה ולשמוע את הצד שלהם, ואו לראיין את הצנזורית ואו לקבל תגובה. בצנזורה סירבו לכל הבקשות, והודיעו שיצפו בכתבה ואחר כך יחליטו אם להשתתף בה.
בהתנהלות עיתונאית רגילה, גוף עיתונאי לא מעביר לגופים מסוקרים את הכתבות עליהם במלואן לפני שהם מחליטים אם ואיך להגיב. הגוף המסוקר מקבל בקשה לתגובה, או יושב מול כתב ועונה על שאלות, ואת הכתבה המלאה הוא יראה כשהיא תתפרסם. הצנזורה זוכה לראות מראש כתבות עליה לפני פרסומן משום שהעיתונאים נדרשים להגיש לבדיקת הצנזורה כתבות שעוסקות בעבודת הצנזורה. כך זוכה הצנזורה לפריבילגיה נדירה ובעייתית, שבה היא לוקחת חלק בעריכת כתבות על עצמה.
(“מהקטעים שהם צינזרו עולה שהם ממש לא מבינים מה קורה באינטרנט”, מעיד מילס. למקרה שזה לא היה מובן, למשל, אחרי שפרשת בן זיגייר פורסמה בתקשורת בחו”ל ואחריה באתרי חדשות בישראל, ואז הצנזורה דרשה מהם להסיר את הפרסומים).
גם אחרי הצפייה בכתבה של מילס סירבו בצנזורה להגיב על העובדות והדעות שהושמעו בה. זה לא היה מפתיע – בצנזורה תחת בן אברהם לא חזקים בשקיפות. כשהצנזורה פנתה לכשלושים הבלוגרים והפייסבוקאים בדרישה שיעבירו לה כתבות לפני הפרסום, היא סירבה למסור את שמותיהם, למרות שעליהם עצמם לא אסרה (ככל הידוע) לפרסם שפנתה אליהם; כלומר, סירובה לחשוף את שמותיהם לא נובע מסיבות בטחוניות אלא מסיבות אחרות, אולי מרצון להימנע מדיון ציבורי וביקורת.
הצנזורה מסרה תגובה לכמה כלי תקשורת שדיווחו על צעדיה (“העין השביעית” לא היה אחד מהם; בן אברהם מתייחסת לבלוגים ולדפי ופייסבוק ככלי תקשורת לצורך החלת הסמכות שלה עליהם, אבל מגזין ביקורת תקשורת שפועל יותר מעשרים שנה לא ראוי לתגובתה), אבל הראיון היחיד שהצלחתי למצוא בנושא התפרסם בטיים אאוט תל אביב, ובו אמרה בן אברהם לכתב עמית יולזרי: “כבר כמה שנים שאנחנו עובדים עם דפי פייסבוק שמגדירים את עצמם כאתרי חדשות והם דפים ציבוריים. כבר ביצענו פניות כאלה בעבר, ומה שחדש עכשיו הוא רק האנשים שפנינו אליהם. […] הצנזורה נמצאת גם ברשת, במקרים שבהם היא צריכה להיות, אבל לא בעמודים פרטיים או בקבוצות נטולות רלוונטיות. […] חופש הביטוי עומד לנגד עינינו, אנחנו מצמצמים למינימום את מעורבותנו ובודקים היכן יש שיח ביטחוני שגולש לרשת. אני לא נכנסת לדפים פרטיים ולבלוגים בנושאי אופנה ומזון אלא למקומות שמועדים לעיסוק בענייני ביטחון, פתוחים לציבור ומוגדרים כעוסקים בחדשות”.
ההתנהלות הבלתי שקופה של הצנזורית בן אברהם בולטת לרעה מול זו של הצנזורית הצבאית הראשית הקודמת, סימה ואקנין-גיל, שהתראיינה לא אחת והסבירה את עמדתה לגבי פעילותה בכלל, ובנושא הצנזורה מול בלוגרים וכותבים ברשתות חברתיות בפרט, וגם פרסמה לקראת סיום תפקידה מאמר שבו קראה לבצע רפורמה במוסד שבראשו עמדה כדי להתאימו להתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות. נראה שבן אברהם מנסה להתאים את הצנזורה הצבאית לטכנולוגיה של מסע בזמן לשנות החמישים.
אמזון מקרינה סרטונים על גניבות ממחסניה • הידיים הקטנות של עורך הכתבה על טראמפ » האחראי על האינטרנט
והיום בסינמה אמזון: “גנבתי ונתפסתי”
אמזון דואגת לעובדי המחסנים שלה – כדי שלא ישתעממו בזמן שהם ממתינים לבדיקות האבטחה ולהחתמת הכרטיס בכניסה לעבודה, הם מוזמנים לצפות בסרטוני שיימינג לעמיתים-לשעבר.
לפי הדיווח של בלומברג, בחלק מהמחסנים מוצבים מסכים שטוחים, שעליהם מוקרנים סרטונים שמתארים גניבות-בעבודה שביצעו עובדי מחסנים. הסרטונים לא חושפים את זהותם של העובדים שפוטרו, אלא מציגה צלליות גנריות עם פירוט המוצרים שנגנבו, ובהם מצית, אייפד, איפור, מיקרוגל, משחקי וידאו וארוחת צהריים של עמית לעבודה; מחיר הפריטים שנגנבו; שיטת הגניבה, מהכנסת מוצרים לגרב ועד להחלפת כתובת המשלוח על החבילה; והעונש שקיבל העובד הגונב, מפיטורים ועד מעצר בידי המשטרה. אמזון לא הגיבה לפרסום בבלומברג.
מלבד סרטוני התעמולה, עובדי המחסנים נדרשים לעבור בדיקת אבטחה בסיום יום העבודה, כדי שהחברה תוכל לוודא שלא גנבו דבר. עובדי מחסנים תבעו בעבר את החברה שדרכה הועסקו באמזון, משום שהבדיקות עיכבו אותם בעבודה עד 25 דקות, והם דרשו לקבל שכר עבור הזמן הזה.
בדצמבר 2014 הפך בית המשפט העליון האמריקאי החלטה של ערכאה נמוכה יותר ופסק פה אחד כי אמזון לא צריכה לשלם לעובדים על זמן הבדיקות.
היד הקטנה והנעלמה של טראמפ
במגזין הטכנולוגיה וויירד התפרסמה כתבה על דמותו מוכת היגון של כריס כריסטי, המתמודד על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות ארה”ב, כשפרש והודיע על תמיכה בדונלד טראמפ. אולם במקור הכתבה לא נקבה בשמו של טראמפ, אלא בכינוי “מישהו בעל ידיים קטנטנות”, רפרור לדיון המטומטם שבו המתמודד הרפובליקני מרקו רוביו דיבר על ידיו הקטנות של טראמפ, כנראה ברמיזה לכך שגם הזין של טראמפ קטן, וטראמפ טרח להגיב ולהגיד שהכל בסדר אצלו.
אף שהתייחסות לעגנית לטראמפ אינה חריגה בסיקור הבחירות בארה”ב, וויירד לא עשו זאת בכוונה, כפי שהודיעו בהתנצלות שצירפו לכתבה שעתיים אחר כך:
בשל חוסר תשומת לב שכללה התקנה של אפליקציית כרום במהלך תהליך העריכה, השם דונלד טארמפ הוחלף בטעות בצירוף “מישהו בעל ידיים קטנטנות” כשהסיפור הזה פורסם לראשונה
הכתב, ג’ייסון טאנז, פרסם באותו ערב טור מאלף שבו, לצד ניתוח המשיכה שיש בתוספים כאלו והפסיכולוגיה שמאחוריהם, פירט איך התקלה התגלגלה – תוסף קומי שמחליף כל מופע של שמו של טראמפ במונח ההוא היה מותקן במחשבו של איש צוות הארט שעבד על הכתבה של טאנז, ואף הודה בכנות כי “צוות ההפקה שלנו חשב שהצירוף הוא בדיחת-מטא, ונתן לה לעבור”.
טאנז דיבר עם יוצר התוסף, דן סינקר, שאמר לו שהכוח של התוספים הללו הוא בכך שהם כל כך מעודנים, שאנשים שמתקינים אותם נוטים לשכוח מהם לגמרי, ואז מופתעים לרגע כשהם מופעלים בהקשרים משונים: “אם אתה חושב על דפדפן כעל חלון, זה איך שאנחנו רואים את העולם – ולפתע העולם לגמרי משתנה. זה כאילו שהייתי מסתכל על השמיים והם היו סגולים. זה אותו אפקט”.
אשתו של סינקר שימשה דוגמה חיה לכך. סינקר שלח לה לינק לכתבה מהשיקגו טריביון על הפאשלה של וויירד, והיא השיבה לו, “או מיי גאד, הם פישלו! גם הם אמרו ‘מישהו עם ידיים קטנטנות’!”. מסתבר שהם לא, אלא שהתוסף של סינקר היה מופעל גם על המחשב של אשתו.
השנה היא 2016 ופרטנר עדיין לא התייאשו מתוכן גולשים
גיא פינס: “המהפכה לא תטולווז”
“אפילו אנחנו הופתענו לראות אנשים בוגרים שנכנסים כל כך עמוק לתככי הריאלטי, משקיעים כסף וזמן והרבה רגש”, תמה גיא פינס על אייטם שסיפר על קבוצת מעריצים של שי חי, משתתף בתוכנית הבידור “האח הגדול”. המעריצים יצאו להפגנה מול אולפני נווה אילן, מה שהוציא מפינס נזיפה כלפיהם: “האנרגיה הזאת היתה יכולה להיות מתועלת למאבק חברתי צודק, ממתווה הגז ועד דיור בר השגה”. הדברים נאמרו הערב בתוכנית “אפוסטרוף עם גיא פינס”.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
