שינויים בפייסבוק: שני שירים
לאחרונה השתנתה ההתנהגות של כתיבת תגובות בפייסבוק: פעם אנטר היה מעביר את הסמן לשורה הבאה של התגובה. עכשי, אנטר שולח את התגובה. הלל גרשוני כתב על זה שיר:
כתבתי שיר
אנטר
אנטר
אנטר
אבל הוא היה בקומנט ולא בסטטוס
אנטר
אז הכול
אנטר
התחרבשהו צוקרברג
אנטר
האנטיכריסט של השירה הצעירה
גם יעל אכמון כתבה שיר:
היי, שיפט+אנטר
שיפט+אנטר
שיפט+אנטר
בתגובות
לאחרונה גם הוחל בהעלמת לשוניות ה-FBML, שפת ה-markup הייעודית והמיותרת של פייסבוק. יניר כהן כתב את “קינה ל-FBML בהייקו“:
איקס אדום
במקום
תמונה
לגלול ימינה
לגלול למעלה
שגיאה
מתוך הטור “מהנעשה במולטיספירה”. המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: ארכיון “מהנעשה במולטיספירה” ב-ynet מחשבים, המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, המולטיספירה בחדר 404.
רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס. יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים.
אתר המוסד (ל”ת)
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים עבר בשנים האחרונות מהפך תדמיתי לא קל, מגוף חשאי אפוף הילת מצליחנות לגוף שההצלחות שלו סודיות ברובן, אבל הפאשלות שלו מתפרסמות בתקשורת העולמית. גם מבקר המדינה הפעלתן מיכה לינדנשטראוס נכנס לתמונה, ופרסם לראשונה דוח גלוי על המוסד, שבו הצביע על “סדרי מינהל בלתי תקין, עד כדי תרבות ארגונית לקויה ויש חשש, כי עשויים לפתוח פתח לפגיעה בטוהר המידות”. פעם לא היתה למוסד במה לתקשר עם הציבור באופן בלתי מתווך. היום יש לו.
אתר האינטרנט הראשון של המוסד נפתח ב-2002, אבל הוא נועד רק לגיוס עובדים, והיה יעד להאקר ישראלי שחיפש כשלי אבטחה באתר, הועמד על כך לדין וזוכה. ב-2004 השיק המוסד אתר חדש, שכלל מידע על המוסד, ההיסטוריה שלו, תפקידיו וגם את דבר ראש המוסד דאז, מאיר דגן.
אחרי פרסום דוח המבקר נכנסתי לאתר המוסד, לקרוא את תגובתו הרשמית של הראיס החדש, תמיר פרדו. לא מצאתי. דף פייסבוק רשמי אין למוסד (גם באתר ובדף הפייסבוק של משרד ראש הממשלה, שהמוסד כפוף לו, לא הופיעה שום התייחסות לדוח). איזו משמעות יש לאתר אינטרנט של גוף ציבורי שמספק פחות מידע מהערך עליו בוויקיפדיה? ולשם מה השקיעו במוסד זמן וכסף ברכישת דומיין ממשלתי ובהקמת אתר – לסמן וי ולהגיד שגם להם יש?
פה זה חנות מתנות לגבר, אתה גבר, אתה צריך גלובוס
בסוף מרץ קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון על תפקודו של המטה לבטחון לאומי, שסיפק הצצה ליחסים המורכבים בין הגופים הבטחוניים החשאיים לבין האינטרנט. יו”ר הוועדה, ח”כ יואל חסון ממפלגת קדימה, סיפר בדיון שאתר המטה לבטחון לאומי עודכן לאחרונה לפני שנתיים. הראש היוצא של המטה, עוזי ארד, השיב לו: “אכן, האתר מוזנח, אך אני לא רציתי בכלל אתר. המטה הוא גוף חשאי, לא חשוף לתקשורת, והלקוחות שלו הם קומץ אנשים. אבל אם יש כבר אתר הוא צריך להיות מתוחזק כהלכה”.
אנקדוטה: במאי 2008 דיווחתי על שגיאה מביכה באתר המטה. כשבנו את עמוד הכניסה שלו באנגלית, לקחו את התמונות מהאתר העברי והפכו אותן בהיפוך ראי. גם הגלובוס ומפת כדור הארץ שהופיעו בשער התהפכו, והציגו סדר עולמי חדש. מאחר שמדובר באתר באנגלית, אלו הפנים שהצגנו לעולם: חבורה של טמבלים שלא יודעים אפילו את מיקום היבשות. במטה סירבו אז להגיב לפנייתי, ולא תיקנו את השגיאה. באוגוסט 2010 נדרשתי לאתר פעם נוספת, וגיליתי שהשגיאה בעינה עומדת.
נכנסתי עכשיו שוב לאתר. אולי הוא לא התעדכן במשך שנתיים, אבל לפחות את המפה הם תיקנו.
____________________
מתוך הטור "עידוק ברשת" ב-ynet מחשבים. עוד בטור: למשרד התקשורת לוקח שנה להגיב לתלונה על המתנה של 17 דקות, ואיך נרפא את עצמנו בזמן שביתת הרופאים?>>
הפוליטיקה בישראל לפי פייסבוק
דניאל רוזנברג מצא שיחת פייסבוק – סטטוס ושלוש תגובות – שמכסה את כל הקשת הפוליטית הישראלית.
מתוך הטור מהנעשה במולטיספירה >>
המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: ארכיון “מהנעשה במולטיספירה” ב-ynet מחשבים, המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, המולטיספירה בחדר 404.
רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס. יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים.
לייקטיביזם, מהפכן טוויטר ועוד
פוסט של אסף שגיא, "בית אבי חי"
פתאום כולם פה נהיו אקטיביסטים. איך נדע מי פעיל אמיתי ומי סתם עלקטיביסט? דורבנות מציע סדר יום חדש
אקטיביסט כורסא: אקטיביסט שפעילותו החברתית מסתכמת באהדה אלחוטית – הצטרפות לקבוצות מחאה/תמיכה בפייסבוק, חתימה על עצומות וירטואליות, העברת מיילים טורדנית וכו’.
“התנתקתי מפייסבוק כי כל החברים שלי אקטיביסטי כורסא ונמאס לי למחוק מיילים.”
נתרם על ידי שיר ראובן.
לייקטיביסט: אקטיביסט פייסבוק. אדם אשר פעיל פוליטית, אבל רק במסגרת הרשתות החברתיות. הלייקטיביסט פועל ע”י פרסום לינקים לכתבות פוליטיות בפרופיל שלו, או לחיצה על “לייק” על פוסטים שכאלה אצל חבריו.
“תומר, אתה כזה לייקטיביסט. ראיתי שקישרת לכתבה בוויינט על הצעת החוק המטופשת ההיא.”
נתרם על ידי ירון.
מהפכן פייסבוק: אדם שאש המהפכה והמחאה בוערת בעורקיו, אבל עצל מכדי לעשות משהו בנושא. מהפכן הפייסבוק מצטרף להמון קבוצות מחאה ברשת, אם לא יוצר אותן בעצמו.
“וויי, רק השבוע קיבלתי הזמנות לשלוש קבוצות נגד המאגר הביומטרי, חמש להחזרת גלעד שליט, שתיים לעצירת תאונות הדרכים, אחת נגד גדר ההפרדה ואחת בעד. נמאס ממהפכני הפייסבוק האלה! אני הולכת להקים קבוצת מחאה נגד אנשים שמקימים קבוצות מחאה בפייסבוק!”
– “הצטרפתי כבר לשלוש קבוצות בעד הלגליזציה. מתי נראה תוצאות?”
– “עזוב, אם למהפכני פייסבוק כמוך באמת היה איזשהו כוח, כבר מזמן הייתה פה רפובליקת בטטות”.
נתרם על ידי Boojie.
מקור: אינטרנט.
הושטת אגודל: לבקש טובה מחבר להצביע לייק בפייסבוק. נפוץ לאחרונה לאור תחרויות פרסומיות השולחות מתמודדות לאסוף הצבעות לייק.
“הושטת אגודל לכל חבריי: אני משתתף בתחרות כוכב נולד בסלון, הצביעו עבורי.”
“הבא שמושיט אגודל בפייסבוק שלי נמחק בלי לחשוב פעמיים!”
נתרם על ידי דביהרר.
עָלֵקְטִיבִיסְט: פעיל למען מטרה ברורה מאליה, שאף אחד לא באמת מתנגד לה, כמו “מאבק בתאונות הדרכים”.
– “חתמת כבר על העצומה נגד ירי בכלבלבים?”
– “אוהו, עכשיו גם אתה נהיית עלקטיביסט?”
“אחותי נהייתה עלקטיביסטית בתנועה נגד ניסויים בבעלי חיים.”
נתרם על ידי dorzach.
מהפכן טוויטר: מהפכן בפוטנציה שמתמחה בעיקר בציוצי מילים ופחות במעשים, מהפכני הכורסא שמקטרים על הכל בטוויטר, אך לא עושים באמת דבר. נטבע גם לתיאור מהפכת הווב 2.0 הכושלת (מהפכת הטוויטר והפייסבוק) שניסו להנהיג הסטודנטים באיראן.
– “אני אתבע אותם! אני אכניס להם באמאמא! לא יכול להיות שככה הם עשו לשוקי!”
– “יאללה יאללה, אתה מהפכן טוויטר אתה, צייץ פחות ועשה יותר”.
– “להחרים חברות שמוכרות פרווה!”
– איזה מהפכן פייסבוק אתה.”
– “אין לי פייסבוק. אני מהפכן טוויטר.”
– “אותו דבר, רק ב-140 תווים.”
נתרם על ידי אריאל.
מקור: אריאל.
רוצים לדבר על זה? לתרום מילים חדשות?
מוזמנים להשתתף בדיון בדף הפייסבוק של בית אבי חי.
מהנעשה באיראן: דבר הנסיך
פוסט של תמר עילם גינדין
מי שמגיע מחר (א’) לוועידת האינטרנט של דה-מרקר מוזמן לפאנל בהשתתפותי, “השטח בוער: מהפיכות לאומיות ומדיה חברתית“.
וכעת לנעשה באיראן. מהפוסט שעבר נשארנו במתח: מי יזכה בתארים הטוב, הרע והמכוער של תוכנית הסאטירה “פרזיט” לשנת 1389 (2569), שהסתיימה לאחרונה (אם אתם רוצים תאריך ושעה מדויקת – 2011/03/21-01:20:45). בכל שבוע בוחרים יוצרי התוכנית את הטוב, הרע והמכוער של השבוע, והפעם הם נתנו למעריצים בפייסבוק לבחור.
תואר הטוב, באופן בלתי מפתיע, ניתן לעם האיראני. מה שכן מפתיע הוא שאחמדינז’אד זכה בתואר הרע וח’אמנהא’י בתואר המכוער. זה מפתיע כי לפי כל אמת מידה אסתטית, אחמדינז’אד הרבה יותר מכוער מח’אמנהא’י. זה מפתיע גם כי בהפגנות בכלל לא שמים על אחמדינז’אד וכל הסיסמות והשלטים מכוונים נגד ח’אמנהא’י. אז אולי בכל זאת מכירים גם בכוחו של הנשיא המכהן ושונאים גם אותו ולא רק את מוסד ההנהגה האסלאמית.
לפני כשלוש שנים אמר לי איש איראני נחמד אחד (אין לי מושג איך קוראים לו. אני תופסת אותם בחניות ביניים בין טיסות בינלאומיות ומתרגלת עליהם את הפרסית שבפי) שלאחמדינז’אד אין שום שליטה, והוא בובה של ח’אמנהא’י ושל רפסנג’אני. זה הסביר נהדר את העובדה שבהפגנות לא צעקו שום סיסמאות נגד אחמדינז’אד.
אז מה קורה פה?
שאלתי חבר שמעורה בהלכי הרוח בעם. הוא אומר שאחמדינז’אד מודע לכך שהעם שונא את ח’אמנהא’י, והוא משתמש בכך עכשיו כדי להתחזק על חשבון ח’אמנהא’י. הוא משתמש באידיאולוגיה לאומנית כדי לצבור כוח – זה עובד על איראנים הרבה יותר טוב מאשר אידיאולוגיה אסלאמית – ורוכש כך את תמיכתם של בני המעמד הבינוני. לכן מעריצי פרזיט בכל זאת החליטו לבחור בו כרע. רובם מודעים למאבקי הכוחות והם לא רוצים רפובליקה אסלאמית בכלל.
בתוכנית סיום העונה של פרזיט היה גם ראיון עם יורש העצר, הנסיך רצ’א פהלוי (לקרוא: רֶזָא פַּהְלַוִי). האמת היא שלא היו שם הרבה אמיתות חדשות, אבל אפשר ללמוד מהראיון הרבה על הלכי הרוח הרווחים היום בקרב העם, לפחות בקרב מתנגדי המשטר הנוכחי. וכרגיל, מהתגובות אפשר ללמוד הרבה יותר. הנסיך לא אמר דברים שלא שמענו קודם: הפרדת דת ממדינה, אבל בניגוד לאביו שהייתה אצלו כפייה חילונית, הוא יכבד את אמונתו ואת דרך חייו של כל אדם, דתי כחילוני. דבר נוסף שאמר הנסיך ומייצג דעה רווחת בעם: הבעיה העיקרית של מתנגדי המשטר שוחרי איראן החופשית היא שהם אינם מאוחדים. התנועה הירוקה היא התנועה הגדולה והפעילה ביותר המתנגדת לשלטון, אבל גם שם הבעיה – כלומר הבעיה של שוחרי הדמוקרטיה החילונית, לא של הנהגת התנועה – היא שאין בעצם הנהגה. כפי שציינתי באחד הפוסטים הראשונים, כרובי ומוסוי לא מייצגים את העם. מחוץ לאיראן יש הרבה מנהיגים, אבל כדי לנצח צריך מנהיג אחד שכולם מאוחדים מאחוריו.
האם יורש העצר הוא האדם המתאים להיות המנהיג הזה?
לא.
הנסיך עצמו אמר שאם יהיה מלך, הוא רואה עצמו כמלך ייצוגי בלבד, כמו בשוודיה, בהולנד, בבריטניה וכו’, ולא כשליט. הממשלה תיבחר בבחירות דמוקרטיות ותתחלף, כמובן, כל מספר שנים.
אבל לפי התגובות לראיון (שהתפרסם במלואו בדף הפייסבוק של פרזיט), גם זה לא יקרה. אנשים הגיבו ממש רע לראיון. אמנם המראיין כאמביז חסיני (לקרוא: Kāmbiz Hosseini) שאל אותו שאלות מביכות, למשל כמה כסף הוציאה משפחת השאה מאיראן (ולא קיבל תשובה), ונכון שחלק ממעריצי התוכנית מלוכנים או שלא אכפת להם מי יחליף את השלטון האסלאמי, העיקר שיתחלף. אבל חלק גדול מהם ממש לא אהב את עצם העובדה שמראיינים את יורש העצר, ועוד בתור אופציה שלטונית. כמה תגובות קיצוניות לדוגמה (מתוך 1875 תגובות במועד פרסום הפוסט):
• “זה שהוא אומר ‘אני לא צמא כוח, אני רק רוצה לשרת, ורק במקום של מלך’ – המילים האלה בדיוק מזכירות לי את אחמדינז’אד”.
• “עלינו לדעת שמלוכה והנהגה מביאים דיקטטורה. באלוהים, בזקֵן, בנביא – אנחנו לא רוצים שליט, אנחנו רוצים מנהל”.
• “אם מלך זה טוב, שאני אהיה מלך. למה אתה?”
ולמי שלא זוכר, משפחת פהלוי לא תמיד הייתה משפחת מלוכה, כפי שמסבירה תגובה אחת בת 898 מילים, שאני מסכמת בעבורכם:
“בשנת 1304 (1925), רצ’א ח’אן, מפקד הצבא, לאחר כמעט 5 שנים של מאבק בעקבות המהפכה האנגלית בשלושה באספנד 1299 (22/2/1921), הפיל את אחמד שאה קאג’אר והמליך את עצמו”.
אחר כך באים כמה סעיפים של החוקה לגבי יורש העצר ואיך בית המלוכה עצמו שינה את החוקה כדי שיוכל להמשיך להתקיים (אם ממש מעניין אתכם – יורש העצר היה חייב להיות בן לאם איראנית, אבל מה לעשות שמחמד רצ’א שאה (לקרוא: Mohammad Reza Shah) נשא לאישה את נסיכת מצרים, והיה צריך לשנות את ההגדרה של “איראנית”), ואז מספר בעיות שיש לכותב עם משפחת המלוכה, שאפשר לסכם אותן כך:
1. רצ’א שאה לא נבחר על ידי העם. האנגלים הביאו אותו לשלטון כדי להפיל את השושלת הקאג’ארית (ששלטה באיראן משנת 1794).
2. כשם שהחזית העממית של איראן לא מקבלת את ח’מיני ואת ח’אמנהא’י כנציגיו ועושי דברו של האל, כך היא לא תקבל את המלוכה כ”ברכה אלוהית שהופקדה ביד המלך” (הגדרה של אחד הסעיפים בחוקה המלוכנית). חוצמזה, אף שושלת לא כיבדה את “הברכה האלוהית” של קודמתה, או את חוק ה”דור לדור” של השושלת הקודמת. וכל השושלות עלו לשלטון בכוח החרב. גם המלך הקאג’ארי ויורש העצר שלו, שמתו בגולה אחרי עליית שושלת פהלוי, החשיבו את עצמם כמלכים החוקיים של איראן.
3. אי אפשר להשוות את איראן מוכת הדיקטטורות לספרד ולאנגליה המתועשות.
4. בקיצור, אין שום הצדקה לרצון להשיב את המלוכה על כנה. התמיכה במלוכה מזיקה לעתיד ומקדמת את שימור המצב הקיים. במקום להגן על הדיקטטורה הקודמת ולנסות להשיב את המצב לקדמותו, צריך להתקדם הלאה, לעבר דמוקרטיה חופשית שנשלטת על ידי העם ובשביל העם.
ועוד תגובה קיצונית:
“האישיות הרעה של השבוע – כאמביז חסיני, שלא העז להזכיר לרצ’א פהלוי שאביו היה דיקטטור, עינה את כל המשכילים של אותה תקופה באמצעות הסאואק (ארגון המקביל לשב”כ), כלל לא האמין בדמוקרטיה, וראה את המלוכה כפיקדון אלוהי”.
ולשם איזון – תגובה שקיבלה תשעה לייקים (זה המון לשרשור המוני כזה):
“כאמביז היקר, אני מצרה על כך שהתוכנית שלכם מתייחסת בכזה שוויון ובחוסר כבוד לאישיות מדינית כזו. אני צופה בתוכנית פרזיט כל שבוע בפייסבוק, וכל שבוע אני נבוכה מהאופן שבו אתה מדבר עם אורחי התוכנית, אבל מעולם לא ציפיתי שאפילו ‘אתה’ [תוֹ – “אתה” בחוסר כבוד. לאישיות מכובדת מתייחסים ב-שׁוֹמָא; תע”ג] תתייחס כך לבן מלך. באמת מצטערת. האישיות המכוערת של השבוע זה אתה עצמך, למרבה הצער. עם כל המילים היפות ומלאות התקווה שדיבר הנסיך רצ’א פהלוי, למה העלית את סוגיית הכסף והתיק בתא המטען? אני גאה מאוד בנסיך, שהוא כל כך כן ומשכיל, ומקווה שתמיד יצליח בכל תחום בחייו”.
________________________
ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית איראנית, מעבירה הרצאות העשרה על השפעות איראניות על לשוננו ותרבותנו, "מגילת אסתר - היה או לא היה" ועוד במסגרת "מר צים וחבורתו"
ביזארשת: אל תהיי כלבה
פוסט של רון ג'רבי
באתר הזה אפשר לראות סרטונים שמתעדים את אליסון ווינר והאנה מנדלבאום אוכלות מזון לכלבים במשך חודש שלם. לכו, תראו, תחזרו.
ווינר ומנדלבאום לא הידרדרו לאכילת אוכל לכלבים בעקבות משבר כלכלי, הן לא כוכבות פורנו שמשרתות נישה מאוד ביזארית, הן לא אמניות מיצג וגם לא כלבות.
אז מה הסיפור? “כל יום נאכל קערה של מזון הכלבים שלנו כדי להוכיח שבניגוד לכמה יצרני מזון כלבים מהודרים, אנחנו יודעים וסומכים על המוצר שלנו”, הסבירה מנדלבאום. השתיים פשוט רוצות לפרסם את את מותג המזון לכלבים שלהן, אברמור.
בתאבון.
עוד בביזארשת: חיבוק דב, רובוג’וקים וראש לשועלים >>
________________________
רון ג'רבי אוהב דברים מוזרים ושונא רובוטים. הוא כותב טור שבועי על ביזאר ברשת ב-ynet מחשבים. אפשר למצוא אותו גם בביזארפייסבוק, בביזארטוויטר ובביזאראימייל
פייסבוק וטוויטר מצאו את שוקו, הכלב האבוד
רשות הדיבור לקרןאור גרין: “בשעה אחת בלילה, בלילה שבין שני לשלישי, צלצול נייד הפריע לדממה. בנזוגי לשעבר היה על הקו. ‘שוקו הלך לאיבוד’. שוקו, כלב מסוג מלטז, לבן, קטן ומתוק, בן שבע וטיפה (יומהולדת ב-15 בפברואר), אותו גידלתי מאז היה גור וכעת מתגורר אצל החבר לשעבר, חמק לו מהדלת והחל להסתובב ברחובות תל אביב. שלא כמו כלבים אחרים, ידענו ששוקו לא ימצא את דרכו חזרה לביתו של החבר מאחר שהוא מתגורר שם רק בשבועיים האחרונים. ומאחר שאני אם חד הורית לילדונת בת שנתיים וחצי, ואין לי אפשרות למצוא בייביסיטר בשעה כזו, עשיתי את הדבר היחידי שיכולתי, פניתי לאינטרנט”.
00:49. גרין מצייצת בטוויטר: “עזרתכם הדחופה: האם ראיתם בשעתיים האחרונות את שוקו? כלב מלטזי קטן, לבן ומתוק שאבד באיזור דיזנגוף סנטר. הוא שלי. נשבר לי הלב. רטווטו ודאמו”. ומיד אחר כך, ציוץ נוסף עם תמונה של הבחור.
“55 ריטווטים בזמן קצר מאוד. חשיפה מדהימה. לא עבר זמן רב ומספר אנשים התארגנו ויצאו לחפש את הכלב הסורר ברחבי דיזינגוף סנטר שם נראה לאחרונה. חמושים בתמונתו, הסתובבו ארבעה גיבורים (אודינקה_ג’ה, גל_ג, דהרילדוצי והקאבוק) וצעקו ‘שוקו! שוקו!’ אל תוך הלילה. זה היה מדהים. אנשים שהכרתי דרך הטוויטר. אנשים שלא הכרתי כלל. כולם נרתמו למצוא את שוקו”.
1:08. דניאל קדם מעלה לפייסבוק תמונה של כלב וכותבת: “מצאתי כלב באזור דיזינגוף סנטר. כנראה טרייר מעורב, בן 4 או 5, לבן עם קולר בצבע כחול. ממש אשמח למצוא את בעליו המקוריים. תעזרו לו (ולי…) ותעשו לייק!!”.
2:20. ליאור וקנין מצייץ: “@Keren_Orr מה הטלפון שלך? נראה לי שידידה שלי מצאה את הכלב שלך”.
“בשעה 2:40 התקבל מינשון מבחור שאינו עוקב אחרי אך ראה את אחד הריטוויטים, בו הוא משאיר לי מספר נייד כי לדעתו נמצאה האבדה. בירור קצר העלה שהבחור המסתורי ראה בפייסבוק של אחת מחברותיו, יעל ג’ולס הרטמן, שיתוף שאותו עשתה העלמה לבחורה נוספת שאספה לביתה כלבלב קטן, בגוון לבן מג’וייף, שלא מפסיק לכשכש בזנב, שבו נתקלה בסנטר. טלפון למישהי שאיני מכירה בשלוש בלילה, ועוד ללאמין, הצעת חברות בפייסבוק והופ, היא העלתה תמונה של הכלב שאותו מצאה. וזה שוקו! אמנם שיחת טלפון לבחורה בשלוש בבוקר שהסתיימה ללאמין אבל בווין (;”
3:08. גרין מצייצת: “כאילו, 55 ריטוויטים בשעתיים! שעתיים מהאובדן הכלב למציאתו! אתם אלופים! אני לגמרי רוצה ויקטורי מין עם כל אחד ואחת ממכם! מלאנתלפים תודה ותתפשטו”.
“כל הרשת החברתית הזו עבדה במיטבה. שרשרת של אנשים שפעלו לאיתור הכלב הביאה מרגע הידיעה ועד למציאתו – שעתיים! זה פאקינג מדהים! חברי המשלחת הטוויטריסטית שיצאו בשתיים בלילה לרחובות לחפשו, הפרסום המהיר, העובדה שאנשים קישרו בין המודעות בפלטפורמות השונות ועשו את הקישור – זה אחד מהדברים המגניבים שקרו לי בווב אם לא ה! המשלחת הטוויטריסטית אומנם חזרה הביתה בידיים ריקות אבל עם מקום שמור בגן עדן והבטחה ממני לאלכוהול, סמים ומין (:. יש עוד רבים וטובים שלקחו חלק פעיל… קשת שהיתה איתי בבית שלי ועזרה לתפעל את החמל, אנשים שהתקשרו, דאגו, ריגשו, כאבו ולבסוף התלהבו כשהממזר נמצא. D:”.
3:10. גרין כותבת בפייסבוק: “מצאו את שוקו!!! ♥”.
וגם: המלחמה במתייגים המציקים בפייסבוק, איך נפטרים מהסקרים, ראפ יהורם גאון ולייק הזהב. מהנעשה במולטיספירה >>
המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: ארכיון “מהנעשה במולטיספירה” ב-ynet מחשבים, המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, המולטיספירה בחדר 404.
רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי כאן.
השרת: פייסבוק נגד עירום אמנותי
“העליתם תמונה שמפירה את תנאי השימוש שלנו, והתמונה הזאת הוסרה”.
שולחת ההודעה היא פייסבוק, ההפרה היא פרסום תמונת עירום, הנמען הוא האקדמיה לאמנויות בניו יורק, והתמונה היא “סימון”, דיוקן של אישה עירומה מאת הצייר הפיגורטיבי האמריקאי סטיבן אסאל. התמונה נמחקה, והאקדמיה נענשה בשבוע של חסימת העלאת תמונות לדף הפייסבוק שלה.
“פייסבוק, אוצרת של תרבות”, קראה-לעגה כותרת של פוסט על התקרית בבלוג האקדמיה, שם נכתב: “כמוסד של השכלה גבוהה עם מסורת ארוכה של שימור ‘הערכים והכישורים המסורתיים’ של עולם האמנות, אנחנו, בית ספר לתואר שני של אמנות פיגורטיבית, מתקשים להרשות לפייסבוק להיות הפוסק הסופי – והאוצר המקוון – של האמנות שאנחנו חולקים עם העולם”.
בפייסבוק אמרו לניו יורק טיימס שהרשת החברתית אוסרת פרסום צילומי עירום, אולם יש לה מדיניות בלתי כתובה שמתירה פרסום ציורים ופסלים שמציגים עירום. דוברת של פייסבוק מסרה כי “אנו מברכים את האמן על התיאור המציאותי, שאם להיות כנים, הטעה את המבקרים שלנו” – לא מדובר במבקרי אמנות אלא במסנני תוכן של פייסבוק, שמבקרים ומסירים תמונות שמשתמשי פייסבוק סימנו כבעייתיות. אם הם ראו את הדיוקן הזה, דיו על נייר, וחשבו שמדובר בצילום עירום, כנראה שהם עובדים קשה מדי, או שבפייסבוק לא מספרים לנו שהמחיקה בוצעה למעשה על ידי אלגוריתם זיהוי עירום. זו לא היתה התמונה היחידה שנמחקה, והאקדמיה פצחה בקמפיין – היא העלתה מחדש תמונות שנמחקו, כשאת העירום מכסים טקסטים עיתונאיים שסיקרו את הפרשה.
אם עירום אמנותי מותר בציור ומותר בפיסול, מדוע הוא אסור בצילום? האם בפייסבוק חוששים שאישור עירום אמנותי הוא מזרון חלקלק שבתחתיתו מחכה העירום הלא-אמנותי והפורנוגרפיה? כשנגמור להפיל את כל המשטרים הדיקטטוריים הדכאניים, נצטרך לארגן דרך פייסבוק מחאה להפלת המשטר הדיקטטורי דכאני של פייסבוק.
_________________________
הפוסט התפרסם במקור כחלק ממדור "השרת" בגליון 3.2011 של מגזין פירמה של גלובס
דוגמנית איטלקיה מזהמת לכם את הפייסבוק
בימים האחרונים מסתובבת בפייסבוק המלצה על סרטון שבו הדוגמנית מריקה פרושיו (Marika Fruscio) חושפת שדיים בטלוויזיה האיטלקית. מדובר בהונאת-לייקים, שמפיצה את עצמה על פרופילי פייסבוק של גולשים שמנסים לצפות בסרטון.
כך זה עובד: הגולש נתקל בהפניה לסרטון אצל חבר-פייסבוק. הוא מקליק עליה ומגיע לעמוד חיצוני, שמציג חלון וידאו עם כפתור פליי. למעשה מדובר בכפתור לייק, שהוסווה באמצעות סקריפט. הקלקה עליו תפרסם את הלינק על הוול של הגולש. הוא לא יידע מזה, אלא אם ייכנס לוול של עצמו. חלק מחברי הפייסבוק שלו עלולים לנסות לצפות בסרטון בעצמם, וכך להפיץ אותו אותו הלאה בלי ידיעתם. ההונאה מביאה טראפיק (תנועת גולשים) לעמוד המקודם, והמניע יכול להיות הגדלת מספר החשיפות לפרסומות המוצגות בו או הדבקת הגולשים בווירוס.
אם נכנסתם ללינק הזה, או ללינקים חשודים דומים, בדקו את עמוד הפרופיל שלכם ומחקו את ההפניות. אם אתם נתקלים בו אצל חברים, סמנו אותו כספאם (לחיצה על -X ליד הסטטוס). אתם רוצים להימנע מליפול בהונאות כאלו בעתיד, אתם יכולים להתקין תוסף שחושף נסיונות הסתרה של סקריפטים. לפיירפוקס יש תוסף בשם NoScript, ולכרום NotScripts.
____________________
מתוך הטור "עידוק ברשת" ב-ynet מחשבים. עוד בטור: מעריצי סלבים כנשאי פרסום והמו"ל שמסרב להילחם בפיראטיות ספרים דיגיטליים >>
השרת: פייסבוק לפי בזק וצבא מצרים
המועצה הצבאית של הצבא והכוחות המזויינים במצרים הודיעה בתחילת החודש כי היא מקבלת את התפטרותו של ראש הממשלה אחמד שפיק וממנה תחתיו את עסאם שרף. שפיק מונה בסוף ינואר על ידי הנשיא דאז חוסני מובארק, כתגובה לפעולות המחאה נגד השלטון.
כשמובארק רצה לכבות את אש המהפכה הוא הורה לחסום את הגישה לאינטרנט, בנסיון לשתק את התקשורת הפייסבוקית. המועצה הצבאית דווקא אימצה את פייסבוק, אם מרצון ואם מכורח, ומתקשרת שם עם הציבור בדף פייסבוק רשמי שצבר למעלה מ-700 אלף חברים מאז נפתח בסוף פברואר. דיווח באל ג’זירה מדגים את הרצינות שבה מתייחסת המועצה לנוכחות הרשת שלה: “ההודעה [על החלפת ראש הממשלה; ע”ק] פורסמה בדף הפייסבוק של הצבא ביום חמישי, ולאחר מכן אישר אותה דובר של הצבא”. קודם כל דיבור ישיר עם הציבור, רק אחר כך קומוניקטים.
ובמעבר חד-למחצה: לאחרונה פרסמתי טור ובו ביקורת על בזק, שלא מפרסמת באתרה מחירון לתשתית אינטרנט. העליתי את טרונייתי בדף הפייסבוק של החברה, ובטור ציטטתי את התשובה שקיבלתי שם.
אחרי הפרסום, דוברת של בזק התלוננה שלא פניתי לקבל תגובה רשמית. אני חשבתי שהתלונה מגוחכת. בזק נשאלה שאלה בדף הפייסבוק הרשמי שלה, והשיבה עליה לעיני כל. מה זה אם לא תגובה רשמית? האם בזק לא עומדת מאחורי הדברים שנכתבים בשמה בדף הפייסבוק שלה? האם כשעיתונאי יפנה לדוברות עם אותה שאלה, היא תתכחש לתשובה בפייסבוק ותתן תשובה שסותרת אותה?
דף פייסבוק של ארגון הוא רשמי לא פחות מאתר האינטרנט שלו ומהודעותיו לעיתונות. מה שנכתב שם הוא פומבי, רשמי ומחייב, והארגון חייב לקחת אותו ברצינות. מסתבר שלחברת התקשורת יש מה ללמוד מהצבא המצרי.
_________________________
הפוסט התפרסם במקור כחלק ממדור "השרת" בגליון 3.2011 של מגזין פירמה של גלובס
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
