איך יודעים שפוליטיקאי עומד לעבור ל”קדימה”?
הוא מכחיש שהוא עומד לעבור ל”קדימה”.
(או שהוא חשוד בפלילים).
מי מסמס ממש ממש מהר?
סטיבן הוקינג.
לקום מחר בבוקר, עם שיר חדש ברשתית
אני קורא עכשיו ספר מעניין, “על האינטליגנציה”, בו הכותב, ג’ף הוקינס, ממציא הפאלם והטראו, מנסה להבין מה זו אינטליגנציה, כי לדעתו חוסר ההבנה והיעדר ההגדרה הם הסיבות לכך שטרם נבנתה אינטליגנציה מלאכותית מוצלחת. הוקינס חושב שהאינטליגנציה האנושית היא כושר הניבוי: היכולת לדעת מה יקרה לפי ידע קודם, הסקת מסקנות והשלמת פערים.
כדי להגיע לזה, הוא מסביר איך בכלל עובד המוח, ושם יש לו את הציטוט המופלא הבא:
בחיים האמיתיים, אנשים מניעים את ראשם ואת גופם כל הזמן והולכים דרך סביבות שזזות ללא הרף. הרושם המודע הוא של עולם יציב ומלא עצמים ושל אנשים שקל לעקוב אחריהם. אולם רושם זה מתאפשר רק בשל יכולתו של המוח לטפל בשטף תמונות על הרשתית שלעולם אינן חוזרות בדיוק על אותה תבנית. ראייה טבעית, שנחווית כתבניות שנכנסות אל המוח, זורמת כמו נהר. ראייה דומה יותר לשיר מאשר לתמונה.
אפשר לקרוא ברשת את ההקדמה של הספר וחלק מהפרק הראשון.
עוד זכוכיות שמורות
הקורא דן איתר עוד מופע של הביטוי “כל הזכוכיות שמורות“, הפעם באתר האח-הגדול “מצלמות נתיבי איילון:
ההסבר המתבקש הוא השלמת ההקלדה הפבלובית, עליה דיברנו כבר — מתחילים להקליד “זכויות”, ומתוך הרגל מקלידים את המילה שנוטים להשתמש בה יותר, “זכוכיות” — אבל למה ללכת על הסבר הגיוני כשאפשר למצוא קונספירציה, ולהדביק לה אפילו כת, נניח “בוני האתרים החופשיים”? חדר 404 ימשיך לחקור עד שיוציא לאור את האמת מאחורי “כל הזכוכיות שמורות”, גם אם זה יעלה לו בשעות שינה.
בשביל לזהות כשלון צריך ניסיון בתחום הכשלונות?
חידה: מה האירוניה המסתתרת בציטוט הבא?
אברשה בורשטיין, מנכ”ל מירס*: “כשלון הדור השלישי בולט במיוחד על רקע הגידול במספר מינויי ה-GPS במירס*”
פתרון: הדובר הוא מנכ”ל מירס*, חברה שיש לה פחות מנויים מאשר יש כניסות יומיות לחדר 404.
* מירס היא ספקית סלולר
ספרקאסט
מדורי התרבות של אתרי החדשות אוהבים לפרסם פרקים ראשונים מספרים חדשים — שילוב נדיר של תוכן איכותי (סופרים, נו) וחינמי (המו”לים מאוד מרוצים מקידום המכירות החינמי ונטול הביקורת שפרסום הפרק נותן להם). גם הבלוג של הוצאת כנרת זמורה וכו’ מפרסם פרקים ראשונים של ספרי ההוצאה. עוד קידום מכירות ספרותי, שאריאנה מלמד כתבה עליו טובות לאחרונה, הוא סופרים שמפרסמים את הספר ברדיו בקולם, במקום בקולו של קריין. סופרים גם עושים לפעמים הקראות של הספרים שלהם (הייתי באחת כזאת של אתגר קרת, אבל אני לא יודע עד כמה זה נפוץ בארץ).
המהלך המתבקש: פודקאסטים של סופרים מקריאים פרק מהספר שלהם. מקליטים את הסופר, מעלים לאתר ההוצאה לאור וגם לאתרו האישי, אם יש כזה, שולחים למדורי התרבות באינטרנט ולפורומים/בלוגים רלוונטיים. אחלה קידום מכירות, ואולי זה גם יקדם את הספרות — מי שמתקשה להתחיל לקרוא ספרים, עשוי להישאב לתוכם בקולו של הסופר ואולי אפילו להתפתות לרכוש את הספר ולנסות את גירסת העצים המתים.
שעת המוות: 10
זה אולי ההספד הכי עצוב של ערוץ 10 – במקום לנסות להצילו, או לחילופין להודות בכישלון ולסגור את השאלטר, ראשיו החליטו לקבור אותו חי ולחכות שייחנק מהעפר.
ערוץ 10 חולה מיום השקתו, אבל המחלה מעולם לא ניכרה על פניו כמו עם “שישי החדש” שהושק היום. מה מציע לנו הערוץ ביום השידורים הממותג הראשון? “נשק קטלני 3”, סרט כל כך ישן שכשהוא יצא עוד לא היו טלפונים סלולריים; “באבאגנוש” – ניסיון אמיץ להיות תשובה ממזרית ל”ארץ נהדרת”, רק בלי הכשרון של מקור ההשראה הפרה-פרה-פרה-פרה פריימי “פלטפוס” (תוכנית כל כך ישנה, שכשהיא התחילה עוד לא היו טלוויזיות בארץ); ו”מת להיות” עם דידי הררי, שהיה היריקה של טלעד בפרצופה של מועצת הרשות השניה: אתם שללתם לנו את הרישיון, אנחנו נשדר מה בזין שלנו.
לחמין הזה אתם יכולים להוסיף את פרישתו של אברי גלעד מ”תוכנית הבוקר” (כן, לינוי בר-גפן נשארת, אבל יחסיה עם קובי מידן, או מי שזה לא יהיה שיחליף את גלעד, לא יוכלו להשתוות למתח בין גלעד לקו-הוסט החדשה והאקסית הוותיקה שלו, עינב גלילי). אפשר גם לערבב פנימה גם את שתי הרכישות המצערות: “שומר מסך” (בקרוב: תחקיר מרעיש על עוד מקומות שאפשר להבריח לתוכם מצלמה נסתרת ולצאת בלי שום דבר מעניין או ראוי לשידור); ורפי רשף, האיש שממחיש מדי שמונה בבוקר את התזה הידועה “שמח באולפן, עצוב בבית”, וד”ש למנחם הורביץ ושרון וקסלר (כן, אפשר למסור ד”ש בשידור. למעשה, נקדיש רבע מהתוכנית להחלפת ד”שים ושיחה מרתקת על הפשטידות של הגב’ הורביץ והילדים לבית וקסלר).
אפשר לנסות לאבחן בדיוק מתי הערוץ קפץ את הכריש. בדיעבד אני חושב שהיה זה הפרק הראשון של “פיק אפ” שהיה צריך להדליק אצלו נורת אזהרה ולשלוח אותו לבדיקה רפואית מקיפה, אבל כל עוד לא נגעו לי בציפורי הנפש — מחלקת החדשות, ורק על הכוונה לגעת בה בכפפות רתכים גסות היה צריך ברזילי ללכת הביתה — צפיתי בשכיב מרע הזה תוך שאני מאמין, אבל בעיקר משכנע את עצמי, שהכל יהיה בסדר. עכשיו, כמו חב”דניק מסטול מאמונה, אני אמשיך לבהות בגוויה המרצדת (ערוץ 2 לא נכנס אלי הביתה) ולהאמין שאף על פי שיתמהמה, בוא יבוא.
!!!!!!!!!!!!!!!!!! (2)
זוכרים את NiXi, החנות החדשנית-פורצת-דרך-רב-חושית-אולטימטיבית-מהפכנית-מובילה-מקצוענית-המילה-האחרונה-וכו’?
אז מסתבר שההתלהבות-התלהמות דבקה בכל מי שעובד איתם, כפי שאפשר לראות בדיווח של ICE על הפקדת תקציב הפרסום של NiXi אצל חברת עפר&הרץ. ושוב, ההדגשות שלי:
מחברת NiXi נמסר כי משרד הפרסום עפר&הרץ נבחר בשל היותו קריאטיבי, מוביל, חדשני ובעל מעוף, ערכים בהם דוגלת NiXi, ולפיהם היא פועלת. במקביל לעבודת משרד הפרסום, חברת המיתוג עדלי אנד פרטנרס, בראשות עדלי סטוק ומיכל ברנט, הובילה את תהליך בניית המותג של NiXi ובניית השפה הויזואלית, המבוססת בעיקרה על שילוב מיוחד במינו של טבע וטכנולוגיה.
פחד אלוהים לדמיין את חוויית הקניה בחנות הזאת. אתם נכנסים, ומיד קופץ עליכם איש מכירות ושואל: “איך אפשר לעזור לכם למקסם את חווית הקניה הייחודית שלכם בחנות החדשנית שלנו ולהפוך את השהות הבלעדית שלכם בחלל המעוצב שלנו למהנה ואיכותית ככל האפשר?”
מים גנובים ירתחו
הצעת חוק חדשה תאסור להרתיח מים. זה אם אתם מאמינים לכותרת המשנה של כתבה שפורסמה היום במעריב, לפיה “הצעת חוק חדשה תגביל את טמפרטורת המים בברזים ובקומקומים ל-50 מעלות בלבד”. כלומר, אם מים רוצים לרתוח ב-100 מעלות, שיעשו את זה בחו”ל.
בכתבה עצמה סותר זאת הכותב: “הצעת החוק אוסרת בין השאר על ייצור ועל שיווק של מיחמי מים רותחים וקומקומים , שלא יכילו מכסה בטיחות מיוחד, וכן על ייצור על יבוא או על התקנה של ברזי מים חמים בלי מתקן שיגביל את טמפרטורת המים (תרמוסטט) ל-50 מעלות או פחות”. הקומקומים יכולים לרתוח בשקט, הם רק צריכים מכסה – הגבלת החום נוגעת לברזי מים (למשל, במקלחות).
ולמרות זאת, לכתבה צורפה בוקסה בה רואיינו “מומחים לקפה” (כמה מומחים מופיעים בבוקסה? אחד), שנפתחת במילים “אם תתקבל הצעת החוק שתגביל את רתיחת המים עד ל-50 מעלות, אפשר יהיה לשתות רק קפה נמס”. עיתונות אינסטנט.
עדכון 11/12/2005
מעריב פרסם ביום שישי תיקון למידע השגוי.
החיים שלכם — מיד אחרי הפרסומות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
