אנחנו גם מציקים!

מנכ”ל MSN ישראל, אורי אדוני, בראיון ל”הארץ”:

“גוגל עושה מוצר מצוין והיא בהחלט מתחרה ראוי”, אומר אדוני. “אבל היא נותנת מענה בתחום החיפוש, שהוא רק אחד מהדברים שאנחנו נותנים. הפרסום בגוגל הוא מסוג מסוים מאוד – כזה שמביא טראפיק לאתרי אינטרנט על בסיס חיפוש. אנחנו, לעומת זאת, נותנים גם סוגים אחרים של פרסום – פרסום ויזואלי, תוכן שיווקי, יכולת למתג מוצר אינטרנטי וגם פרסום בווידאו”.

במילים אחרות: בזמן שגוגל מתעקשת לתת פרסום נוח לגולשים, אנחנו מטרידים אותם עם פרסום מרעיש (חזותית וקולית) ובעייתי אתית (תוכן שיווקי). אחלה sales pitch. מזל של-MSN ישראל נכנסים בעיקר אנשים שמשתמשים באקספלורר ותקועים עם ההומפייג’ הדיפולטי.

דומיין דה ניטפוק

עידן רבי פרסם בבלוגו אייטם על מכירת הדומיין sex.com במחיר שיא של 12-14 מיליון דולר. האייטם מורכב משאלות ותשובות עם יואב קרן, מנכ”ל חברת רישום הדומיינים הישראלית דומיין דה-נט.

אני זוכר את קרן מניסיון לא מוצלח של דומיין דה נט להשיק דומיינים בעברית בסוף שנת 2000. בזכות קשריו של קרן, לשעבר עוזרו של השר חיים רמון, הוא הצליח להביא לטקס ההשקה של הדומיין העברי את שר התקשורת דאז, בנימין פואד בן אליעזר, אף שהצעד של דומיין דה נט היה מסחרי לחלוטין, לא ייחודי (ההשקה התקיימה זמן קצר אחרי הודעה של KonoshIN על השקת שירות דומה) ולא זכה להכרה של איגוד האינטרנט או כל גוף אינטרנטי רשמי אחר.

עוד אני זוכר אותו מאירוע שהוא ערך לפני כמה חודשים לכבוד תחילת רישום דומיינים בסיומת של אירופה (EU) בדומיין דה נט, אליו הצליח להביא את ראש משלחת הנציבות האירופית בישראל, השגריר רמירו סיבריאן-אוזל, מה שעורר את זעמו של עמיתי דרור גלוברמן, שתהה ב”מעריב” אם לשגריר משעמם בחיים שהוא מגיע לאירוע מסחרי כזה, ואחר כך נאלץ לפרסם התנצלות על פגיעה בכבודו של האיש המשועמם הזה.

כל זה לא בא לומר דברים רעים על קרן — הוא ממנכ”ל חברה ואחד מתפקידיו הוא לשווק אותה, ואם הצליח לגרור לאירועים שלה את פואד והשגריר האירופי, סחתיין עליו. אלא שכשעידן רבי שואל אותו למה אי אפשר לרכוש דומיין לנצח, וקרן משיב: “אין דבר כזה. דומיין נשמר לתקופה מסוימת, לפי הנהלים של הסיומת, il, com וכו'”, אני שואל את עצמי אם מרוב התעסקות בדומיינים חו”ליים, קרן שכח מישראל.

כי בישראל יש דבר כזה: כל דומיין שנרשם בסיומת הלאומית של ישראל (il) לפני שינוי כללי הרישום, שהתרחש ב-1/1/1999, רשום לנצח ולא צריך אפילו לשלם על חידושו.

זו פיסת מידע אקלקטית, אבל ממי שמוכר דומיינים בארץ ומחזיק מעצמו מומחה בנושא דומיינים אני מצפה להכיר אותה, או לחילופין להורות ליחצניו להפסיק לשלוח לי את חוות דעתו המלומדת על כל נפיחה בעולם הדומיינים, משבירת רף מיליון הדומיינים בסיומת הלאומית הסינית, דרך פעילותם של מתנחלי רשת לקראת הבחירות בישראל ועד תביעה שהגישה הכנסייה הסיינטולוגית נגד אתר שלעג לה ולחברה המפורסם ביותר, טום קרוז.

תחדיש: סיגריות בועז וכטל

Velvet Underground (כן, דנה ספקטור ואני כותבים את זה במשותף) תיחדשה את “סיגריות בועז וכטל” לגראס. למען ההיסטוריה, וכטל הוא ראש מפלגת הלגליזציה של הסמים הקלים “עלה ירוק”.

מסבנת

הסדרה “בחזרה לתחתית” מלווה מנכ”לים של חברות גדולות כשהם עוזבים את תפקידם ולמשך מספר ימים מתפקדים בתור עובדים מן המניין.

הערב בתוכנית: סבינה בירן, מנכ”לית ישראייר, תיכנס לתפקיד טייסת ותלמד איך מטיסים מטוס ומתקנים דוחות אירוע.

* סאטירה, כן? כמו ארץ נהדרת, רק בלי חיקויים ובלי לטחון את אותה דאחקה במשך עונה שלמה.

עשה זאת בעצמך – 2 גיגהבייט

נפח של 2 ג’יגה בחודש, הכלול בחבילת הבסיס, הוא נפח מספק מאד ללמעלה מ- 40% מהלקוחות העושים שימוש בסיסי באינטרנט. נפח זה מספיק ל:

· 9.5 שעות גלישה יומיות באתרי אינטרנט כמו YNET או וואלה.

· קבלה של 133 מיילים בנפח של ½ מגה בכל יום.

· הורדה של 666 שירים בחודש, מאתרים חוקיים בתשלום.

· כשעה וחצי של משחקי אונליין מידי יום.

· צפייה חודשית בלמעלה מ- 16 שעות של שידורי וידאו באינטרנט.

ניתן כמובן ליצור קומבינציות שונות של שימוש מכל המרכיבים שצויינו.

(מתוך הודעה לעיתונות של 013 ברק על המעבר לחיוב חבילות באינטרנט לפי נפח הגלישה)

שגיאות כתיב בגולה

הסוכנת א’ במברק חפוז:

חסר E בכתובת של פליקר!

הסוכנת ג’ מכחישה כל קשר לעניין אבל מעירה שבכתובת של דלישס יש שתי נקודות.

אל תתנו להם ה”א הידיעה!

פתאום, בבת אחת, נשמטה בגל”צ ה”א הידיעה משמה של מפלגת השלטון החדשה של פלסטין, כאילו אבי בניהו הוציא מזכר בהול:

1. שלום.

2. מעתה אין להגיד “החמאס”.

3. אלא “חמאס”.

4. העתק: אבשלום קור.

5. בפקודה ובברכה.

חדשות מיקרוסופט

כשסוגרים את המודעה של מיקרוסופט באתר הארץ:

זה יותר מדי נראה כאילו מיקרוסופט קיבלה קטגוריית חדשות משלה:

עוד אתר מיליון דולר ישראלי

אייל בכבוד, סטודנט למדעי המחשב בן 24, הקים אתר מיליון דולר ישראלי בשם “מסך הכסף” בכתובת www.250.co.il. הוא שונה מאתרי המיליון האחרים בכך שהפרסום בו מוגבל בזמן, ולכן מתחלף. באתר אלף קוביות, והפרסום עולה 250 שקל לקוביה ל-250 יום.

“אחרי הבאז התקשורתי שהיה סביב האתר MillionDollarHomepage.com, החלטתי שאני רוצה גם!”, מספר בכבוד. “עזבתי את עבודתי כמתכנת והתחלתי לעבוד יומם וליה על הגרסה שלי לאתר שכזה. אבל היה די ברור שבפורמט הנוכחי אין סיכוי שאתר שכזה יצליח בארץ , זה שוק שונה, קהל שונה, הקוביות קטנות מדי, מספר המפרסמים והגולשים קטן באופן משמעותי וכו’. וחוץ מזה, התוצאה הסופית תהיה גם די מכוערת. אז עשיתי סוג של ‘ישראליזציה’ לפורמט הזה, למשל: הגדלתי את הקוביות, הורדתי עלויות. קניתי דומיין קליט ביותר (250) , פתחתי מדור של שאלות ותשובות כדי שהגולש או המפרסם יבין מהר מאוד במה מדובר. עבדתי המון על העיצוב של האתר. בקיצור, עשיתי הכל כדי שגם לנו (הישראלים) יהיה אתר מליון דולר מכובד ברפרטואר שלנו!”

אם כל הקוביות יירכשו בבת אחת, וכל קוביה שתשתחרר תירכש שוב ושוב, הוא יעשה מיליון דולר בעוד 12 וחצי שנה (בהנחה שהדולר ישמור על ערכו נכון להיום), אבל בכבוד לא מודאג: “מליון דולר זאת לא המטרה , ואפילו לא השאיפה. השאיפה היא להצליח ככל שניתן. בעוד 12 שנים האינטרנט בכלל לא יראה כפי שהוא נראה כיום , אז ככה שזה לא ממש רלוונטי”.

מילה של ברק רום

בידיעות אחרונות יש פינת המלצה יומית בשיתוף 88FM. ב-23/01/2006 פורסמה שם ההמלצה הבאה:

ברק רום הוא אכן שדר ספורט, בין השאר, אבל אולי בהקשר הזה כדאי היה דווקא לציין את הג’וב השני שלו: יחצן חברת ההפקות “360”, שאחד מערוצי הטלוויזיה שהיא מפעילה הוא “קמפוס”, אותו שיבח בחום שדר הספורט ברק רום.

← לדף הקודםלדף הבא →