זה הכל רק משחק של דמעות

אני לא חושב שאי פעם בכיתי מול משחק מחשב (אפילו לא שם)

עד Passage.

פריים מ-Passage של ג’ייסון רורר

קודם לשחק (כל מה שצריך לדעת זה שזזים עם החצים, אפשר גם למעלה ולמטה, וגם אם אתם חושבים שאתם לא מבינים – המשיכו, זה בסך הכל חמש דקות). אחר כך לקרוא את המניפסט של היוצר, ג’ייסון רורר. אם כי המשחק די מסביר את עצמו.

ומסתבר שאני לא היחיד, ושזה היה מכוון. רורר אמר בראיון ל-WSJ:

“היו מספר אנשים שכתבו דברים על זה שזה משחק הווידאו הראשון שגרם להם לבכות”, אומר מר רורר. “זה בהחלט מה שניסיתי לעורר”.

(דרך מארק הרסט, Good Experience)

מן הארכיב:
• תערוכת משחקי הווידאו Game On: טור אישי, גלריית תמונות
• נוסטלגיקיה: דונקי קונג (דפדפו עד הסוף)

31 בינואר, 2008 | בנושאים: 404, אמנות גיקית, משחקי וידאו, משחקי מחשב, תרבות דיגיטלית | 4 תגובות

מסרונים מידיים לייב

אנחנו מצויים בשלבים של מהפכה: גם בתחום התקשורת וגם בתחום האינטרנט. תוכנות המסרונים המיידיים הן חלק משמעותי מהמהפכה הזו.

– שרגא מור, מנכ”ל msn ישראל החדש, עדיין מנסה להסתגל לטרמינולוגיה. והבלבול הזה ברור – מור היה קודם לכן מנהל חטיבת תוכן ושירותים בפלאפון.

אנחנו פה בשביל לעזור:
מסרון הוא SMS (ר”ת של short message service), הודעת טקסט קצרה הנשלחת באמצעות הטלפון הסלולרי. זה מה ששולחים בפלאפון. התוכנה שאתה מדבר עליה היא IM (ר”ת של instant messenger), ובעברית תוכנת מסרים מידיים. מסרים מידיים זה מה ששולחים ב-msn מסנג’ר.

לסיכום:
פלאפון: מסרון, או SMS
msn ישראל: מסרים מידיים, או IM

30 בינואר, 2008 | בנושאים: 404 | 4 תגובות

באמת צריך את חוק ניידות האימיילים?

השימוש באימייל בעולם הולך ודועך, בעיקר בקרב צעירים, שמעדיפים תוכנות מסרים מיידיים והתכתבויות פרטיות ופומביות ברשתות חברתיות. על אף זאת, האימייל הוא עדיין יישום פופולרי מאוד, גם בישראל – לפי סקר שערכה TNS טלסקר ערכה בדצמבר 2006 בקרב מדגם מייצג של גולשים ישראלים בני 18 ומעלה (בהזמנת גוגל, לקראת פתיחת שירות ג’ימייל לכלל הגולשים), כל הישראלים משתמשים באימייל, ול-65% מהם יש יותר מתיבה אחת.

שני חסמים מציבה תיבת אימייל בפני גולש שרוצה לעזוב את ספק האינטרנט שלו: תוכן התיבה וכתובת האימייל.

החסם הראשון, תוכן התיבה, הוא התכתובות שנשמרו בה וכרטיסי קשר עם כתובות אימייל ושאר פרטי התקשרות של האנשים איתם התכתב בעל התיבה. מי שמנהל את התיבה שלו באמצעות תוכנות כמו אאוטלוק או ת’אנדרברד יכול לגבות את האימיילים ואת כרטיסי הקשר לקבצים על המחשב, ולהעבירם בחזרה לתוכה אחרי חיבורה לספק האימייל החדש.

החסם השני, כתובת האימייל, משול למספר טלפון, שהחלפתו כרוכה בטרחה של הודעה לכל המכותבים על החלפת כתובת. אם בעל התיבה ישכח כמה מהם, והוא ישכח, הם ימשיכו להתכתב עם תיבה סגורה ולקבל הודעות שגיאה. אף שטכנית, מדובר בבעיה פעוטה יחסית לזו של תוכן התיבה, החלפת הכתובת היא החסם המשמעותי יותר במעבר בין ספקי אימייל, ועם החסם הזה מנסה להתמודד הצעת חוק ניידות האימיילים של ח”כ גלעד ארדן (ליכוד) ורונית תירוש (קדימה), שתחייב ספקיות אינטרנט להמשיך ולהפעיל את כתובת האימייל של הלקוח, גם אם הוא כבר לא לקוח, ובחינם.

מבחינת הלקוח, מדובר באפשרות לנטוש את ספק האינטרנט שלו ברגע שהוא מקבל הצעת מחיר טובה יותר, בלי לדאוג לגורל האימייל שלו. מבחינת הספקיות, מדובר בהוצאה זעומה שכוללת העברה חד-פעמית של תוכן התיבה לספק האימייל החדש שהלקוח בחר, והפעלת מאגר מידע עם כל כתובות האימייל והספקים הנוכחיים שלהן. עם זאת מדובר בהפסד הכנסות, שכן כיום הספקיות מציעות ללקוחות שעזבו להמשיך ולהחזיק בכתובת האימייל תמורת תשלום חודשי של שקלים בודדים.

צילום: ifranz, רשיון cc-by-nc

***

מהסקר של TNS טלסקר עולה ש-48.8% רואים באימייל מבוסס רשת (כמו ג’ימייל, וואלה מייל, יאהו מייל, נענע מייל והוטמייל) את תיבת האימייל העיקרית שלהם, לעומת 32.9% שמתייחסים כך לתיבה של ספק האינטרנט. שתי מסקנות אפשריות עולות מהנתונים: האחת היא שספקי האינטרנט נותנים תיבות פחות טובות מספקי תיבות הרשת – למשל מבחינת הממשק, המחיר, נפח האחסון והשירותים הנלווים כמו אנטיווירוס ואנטיספאם; השנייה היא שיותר ויותר גולשים מבינים שסביר יותר שהם יעזבו את ספק האינטרנט מאשר את ספק האימייל.

קל לראות את הדמיון בין חוק ניידות המספרים להצעת חוק ניידות האימיילים, אבל יש הבדל משמעותי בין הניידויות הללו. בעוד מספר טלפון אפשר לקבל רק מספקי הטלפוניה הנייחת והסלולרית, כתובת אימייל אפשר להשיג ממגוון מקורות: ספק האינטרנט, המעסיק, ספק אימייל מבוסס רשת (חינמי כמו הוטמייל או בתשלום כמו mail2we), או על ידי רכישת דומיין משלכם ויצירת כתובות אימייל עליו (למשל me@idokenan.com).

הצעת החוק של ארדן ותירוש מגיעה באיחור, יותר מעשור אחרי שמשרד התקשורת אישר לחבר את ישראל לאינטרנט וכשהשוק החופשי כבר מספק מגוון חלופות לתיבה של הספקית. הוא פחות רלוונטי לשוק העתידי, אבל חשוב מאוד למי שמסיבות כאלה ואחרות עדיין צמוד לתיבה של הספקית שלו, ואם יתקבל החוק יוכל לצאת לחופשי.

אבל אם הצעת החוק הזאת תוביל את כל הספקיות להתחייב לספק שירות שימור כתובת אימייל במחיר סביר או בחינם תמורת הזכות לשלוח פרסומות לכתובת, יכול להיות שהיא השיגה את מטרתה בלי שתצטרך להיכנס לספר החוקים.

29 בינואר, 2008 | בנושאים: 404, אימייל, וובמייל, מייל | 4 תגובות

הצעת חוק: ניידות אימיילים

כתב הכנסת של כלכליסט שאול אמסטרדמסקי ואני פרסמנו ידיעה ב-ynet על הצעת חוק ניידות אימיילים של ח”כ גלעד ארדן (ליכוד) [עדכון 19:41] ומסתבר שגם רונית תירוש (קדימה) [/עדכון], שתחייב ספקיות אינטרנט לאפשר ללקוחות להמשיך ולהשתמש בכתובת האימייל שלהם גם אחרי שהתנתקו מהספקית, ובחינם.

29 בינואר, 2008 | בנושאים: אימייל, אינטרנט, גלעד ארדן, חקיקה | 5 תגובות

גוגל דודל לגו

גוגל העלו גוגל דודל לציון 50 שנה להולדת לבנת הלגו, צעצוע גיקים אהוב. לארי פייג’, מייסד-שותף של גוגל, הרכיב פעם מדפסת הזרקת דיו מלגו. כשטיים מגזין ראיין את שלושת בכירי גוגל, פייג’, סרגיי ברין והמנכ”ל אריק שמידט, הוא הושיב אותם מול שולחן מכוסה בלגו. שמידט עסק בראיון; פייג’ וברין שיחקו בלגו.

28 בינואר, 2008 | בנושאים: 404 | 3 תגובות

סמוך על [הכנס כאן איש שאפשר לסמוך עליו]

לקראת כנס 3GSM, חברת המחקר גרטנר שולחת לסוכנויות שלה ברחבי העולם רשימת פרטי התקשרות של אנליסטים שישתתפו בכנס ויעמדו לרשות העיתונאים. הסוכנויות מעבירות את הטקסט ליחצנים, שמוסיפים את פרטי ההתקשרות שלהם ומפיצים את המסמך לעיתונאים.

אלא אם הם היחצנים הישראלים של גרטנר, חברת MS תקשורת עסקית, שאז הם משאירים את המסמך כמו שהוא, כולל ההערות (הממודגשות!) “הכנס את פרטי ההתקשרות שלך” ו”האיש ששולח את האימייל”:

28 בינואר, 2008 | בנושאים: 404, Press, Release, יחצנות | 4 תגובות

הייתי עורך, אבל חסמתם

עו”ד אמיר שמש שלח בשבוע שעבר מכתב [PDF] בשם לקוחו, הרב אמנון יצחק, בו הוא דורש להסיר מוויקיפדיה העברית את הערך על יצחק, או לשנותו כך שלא יכלול לשון הרע (“ייערך בצורה שלא תפגע ברב”).

ציפיתי למכתב עורכדינים סטנדרטי, אבל מצאתי שם משהו מעניין:

הגנה מאפשרות עריכה תוך ההגדרות הפוגעניות נגד הרב מבלי פרסום העורכים (על מנת להגיש תביעה נגדם) מהוה איסור לשון הרע וגם חוסר הגינות מוסרי/ מקצועי מצדכם.

“הגנה מאפשרות עריכה”, כלומר הערך היה חסום לעריכה מזדמנת. זה אכן היה המצב עם הערך על יצחק, סטטוס נדיר בוויקיפדיה ששמור, בין השאר, לערכים שיש ויכוח על העובדות או הדעות בהם, או שהם נתונים להשחתה מתמדת.

אם אני מבין נכון, עו”ד שמש אומר שהוא, ואולי גם לקוחו, היו מודעים לאפשרות לתקן את הערך בעצמם, אולם הם לא יכלו לעשות זאת בגלל החסימה. בהקשר הזה צריך להגיד שאף שהדבר אפשרי טכנית, וויקיפדיה לא מעודדת השתתפות של אנשים בכתיבה ובעריכה של ערך שנוגע להם.

27 בינואר, 2008 | בנושאים: וויקיפדיה, ויקיפדיה | תגובה אחת

דימו מלך הסינדיקציה

אחרי שולווט חשפה שמוסף הארץ פרסם כתבה של נמרוד קמר שפורסמה כבר בגלובס, אנשי האתר, אולי כדי לטשטש את הפאדיחה ואולי מסיבות של זכויות יוצרים, הסירו את הכתבה מגירסת האונליין של המהדורה המודפסת של העיתון, שמחזירה עכשיו 404.

אבל כשהתוכן שלך בסינדיקציה, קשה מאוד להעלים אותו לגמרי. הנה כמה עותקים שהארץ לא הספיקו למחוק: הארץ, קפטן אינטרנט, קפטן אינטרנט תחת דה מרקר, עכבר העיר, דה מרקר, וואלה וכלל פיננסים.

27 בינואר, 2008 | בנושאים: אינטרנט, כללי, עיתונות ותקשורת | 4 תגובות

You Were Punched by Sharon Holzman

שרון הולצמן, כנראה קורא אדוק של חדר 404, הציע לי חברות בפייסבוק.

מה שיותר מדאיג מלקבל כאפת-פייסבוק מהאיש הזה זה שיש לנו חברים משותפים.

26 בינואר, 2008 | בנושאים: 404, פייסבוק | 2 תגובות

מהשרת של דור אלון נמסר: “אין תגובה”

המשרד לאיכות הסביבה עוד לא טרח להתייחס לתלונתי על הפרת חוק הפקדון ברשת AM:PM, אז החלטתי לפנות למקור. נכנסתי לאתר של בעלת הרשת, דור אלון, הלכתי לעמוד “צור קשר” וכתבתי להם שאשמח לשמוע למה הם מפירים את חוק הפקדון. הקלקתי שליחה והאתר ירק עלי עמוד עם הפרמטרים האלה והודעת שגיאת SQL מכוערת: