האינטרנט מביא סרטן
מיכאל זילברמן צילם את הפשקווילים הנהדרים האלה שלשום בבני ברק:
החסומים של רוטר.נט
בימים הקדומים של האינטרנט העברי, רוטר.נט היה הנגטיב של ערוץ 8: ה-מקום להיות בו, אבל להגיד שאתה לא. פרוע, חתרני, בועט ונושך, בוחן את גבולות המיינסטרים והקונצנזוס וחופש הביטוי, רוטר.נט היה קריאת חובה לעיתונאים, אנשי ממסד וחובבי חדשות, שמועות וקונספירציות. התקשורת נבהלה מהאתר, מהסקופים שלו, מכוחו המתעצם, מהחוצפה שלו לפרסם דברים שהיא לא מעיזה ומהביקורת שחבריו מתחו עליה, ותייגה אותו כאתר שבו אנשי ימין סהרורי משתוללים באין מפריע. “הם לא מנומסים”, דימיתי לעצמי את התקשורת אומרת במבטא גולדאי כבד.
באחרונה נרשמתי לרוטר.נט במסגרת תפקידי כמנהל נוכחות הרשת של העין השביעית. מאחר שהפורום הורכב ברובו מציטוטים של סיפורים מכלי התקשורת הממוסדים, ובין השאר סריקה יומית של כל עמודי “ישראל היום”, סברתי שהעלאת לינקים לכתבות של העין היא במסגרת כללי המשחק, ותהיה מקובלת על מפעיל האתר, ישעיהו רוטר. טעיתי: אחרי ארבעה ימים קיבלתי הודעה שחשבוני נחסם.
כשניסיתי להיכנס לאתר הופניתי לעמוד שבו נומקה חסימתי בכך שאני “מנצל את הפורום להרצת אתר פרטי”. והיה שם גם אוצר: רשימת החסומים המלאה, חסום חסום והנימוק לחסימתו, שאינה נגישה לקורא מן השורה אבל כן למשתמשים שנחסמו שזמינה לכל כאן. מתוך הרשימה, כמה פנינים: “סגנון דיבור מכוער ורדוד כלפי המשתתפים בפורום ובכלל”; “לא מתאים לפורומים חברתיים”; “הפך למטרד”; “נירשם לכאן כדי לקטר”; “פיו ולשונו זקוקים למנוחה מהפורום, אפילו שזה נעשה בעזרת המקלדת”; “שלא תעיז להתקרב לכאן, כאן חיים בני אדם!”; “הבחור מרשה לעצמו יותר מידי, לא מתאים לפורום”; “לא תורם דבר לפורום זה מעבר לפרובוקציות. ובכלל מה הוא עושה כאן? הוא חסר בחברון…?”; “פרובקטור. לא מתאים לדו שיח ציבורי”; “קרציה”; “הזוי”; “מיצית”.
מה אתם יודעים: הם כן מנומסים.
למרבה הצער, המטרה העיקרית של הגולשים בנהלם אינטראקציות עם גולשים אחרים ברשת אינה לשוחח על מותגים
מקאן אריקסון הוציאו ספר בשם “What The Fuck – מדריך פרסום לעולם החדש” על פרסום באינטרנט.
למשל, בבלוגים:
ניתן לשתף בלוגרים בקמפיין במספר דרכים, אך האפקטיבית מכולם היא שיתוף שקוף, כלומר הבלוגרים משתמשים במותג להשגת מטרה תועלתנית – ללא שורות מסר כתובות מראש וללא ביטויים שיווקיים בולטים, כאשר הפרסום אינו “חבוי” בבלוג אלא מוצהר בגלוי כלפי הקוראים.
במקרה כזה נשמרת במלואה התחושה המחוספסת והאותנטית של “השטח” שיש בבלוגים, ובנוסף גם נמנע משוב שלילי מצד גולשים שמגיבים בעוינות למפרסמים שמנסים להתחזות לגולשים “כמותם”. אל תתפתו לטעות – באינטרנט, מספיק שגולש אחד יגלה תעלול שיווקי של הסתרה כדי שבתוך יממה כולם ידעו עליו (ולא יפסיקו לדבר עליו, כמובן).
הממ.
פרסום לא חבוי, אתם אומרים. כמו זה?
פרסום BTL – השתלבות באזורי השיחה והפצת מסרים באמצעות באזרים (מפרסמים סמויים שלוקחים חלק פעיל השיחה).
אז רגע, לשקר לצרכנים זה רע? בטוח? לא, פשוט כי זה נראה לי כמו לשקר לצרכנים (וגם לעיתונאים. לשקר לעיתונאים זה טוב?):
הפצנו מסמך שכביכול “דלף” מהנהלת המשביר לצרכן, ובו כותב סמנכ”ל הסחר למנכ”ל כי יש לבטל את מבצע “2+1 מתנה” מאחר שהוא אינו כדאי למשביר לצרכן.
את המכתב הפצנו בדואר אלקטרוני, ברשתות חברתיות ולעיתונאים. התוצאה: עשרות שיחות למנכ”ל שניחמו אותו על דליפת המידע, אייטם בעמוד ראשי “ממון” ועמוד ראשי בדה־מארקר – וכל זאת ללא רכש מדיה בכלל!
וגם זה:
1. פיילוט פריקשן – קמפיין דו־שלבי לעט המחיק פיילוט פריקשן. בשלב הראשון הופצו סרטונים שהציגו, ללא אזכור שם המותג, חבורת נערים שמרמה מורים באמצעות העט המחיק של פיילוט: שינוי ציון במבחן, הארכת פתק מחלה וכו’.
בשלב השני של הקמפיין נפתח אתר ויראלי שקרא להחרמת העט המחיק תחת הסיסמה: “תלמידים מרמים מורים ומשרד החינוך שותק!” מתוך האתר הוויראלי ניתנו הפניות לסרטונים ה”אותנטיים” – והבאזז החל להתפשט ברשת.
התוצאה: למעלה מ־500 אלף צפיות יוניק בסרטונים, באזז תקשורתי מחוץ לרשת והשקה מוצלחת במיוחד במכירות העט המחיק.
אבל כל זה במיקרו. במאקרו יש בעיה גדולה יותר:
למרבה הצער, המטרה העיקרית של הגולשים בנהלם אינטראקציות עם גולשים אחרים ברשת אינה לשוחח על מותגים.
החופש המבורך שהאינטרנט מספקת לנו מלווה, למרבה הצער, בחופש לאנרכיה. גולשים מנצלים את מעטה האנונימיות והזירה החדשה, שהאתיקה והחוקים שלה טרם התפתחו, ומרשים לעצמם לעשות דברים שלא היו מעלים על דעתם לעשות בעולם האמיתי, כמו לא לשוחח על מותגים. הורים, אתם יודעים מה הילדים שלכם עושים באינטרנט ממש ברגע זה? הם לא משוחחים על מותגים!
(תודה לאיתן כספי על הלינק)
פוסטים על פרסום ושיווק באינטרנט שפורסמו פה לאחרונה:
• למה חברות מעדיפות לטקבק אנונימית?
• מבצע: תנו 150 שקל, קבלו פוסט שיווקי סמוי
• פרסומות ויראליות אינן קורות – הן נגרמות
• “[הסרטון של ניר צוק] יצר שיחות ותגובות גולשים רבות באתרים שונים ברשת”
הודעה לקוראי “הארץ”
לקוראינו,
אמש נשא נשיא ארה”ב ברק אובמה נאום היסטורי. לאור חשיבות האירוע, החלטנו להפיץ הבוקר, לצד הגליון היומי הרגיל של “הארץ”, גם מהדורה מיוחדת בפורמט המותאם במיוחד לכבדי ראיה. בקשו אותה ממוכר העיתונים שלכם.
בברכה
(-) קבוצת הארץ
תגובה מהממת!!!!!
דברים מצחיקים קורים לך כשאתה מסנן טוקבקים. במיוחד אם אתה מסנן טוקבקים, כי הרי התחום הצר במנעד התגובות שאינו בנאלי, משעמם ומיותר יושב בדיוק משני צידי השנתות המראות מה על גבול הפסילה ומה יש לפסול מיד. אם לנסח את העניין באופן מתמטי, הרי שאם אתה זה שמסנן טוקבקים אתה מקבל פי שניים יותר הומור.
למשל, כשאנחנו מפרסמים אייטם על בחורה נאה מאוד, מורן אטיאס, ומפרסמים תמונות שלה בחזיה, לא כל הטוקבקיסטים הם שוביניסטים פרועים כמותנו, המעירים שהיא “כוסית”, או “סקסיתתתתת” – הנה, למשל, יש גולש אחד שמתעניין מאוד מה היא לובשת. “מהממות!!!!” הוא כותב לנו, מכתובת IP השייכת ל-AOL בארה”ב, “מישהו יודע של איזו חברה החזיות האלו?” ותוך קצת פחות משלוש דקות מפרסום הטוקבק יש מישהו שיענה לו, מכתובת אייפי אחרת השייכת לספקית נטוויז’ן, “תשובה: בוניטה דה מאס”. אני חלילה לא רומז שהחליפין האלו של שאלה ותשובה נשתלו על ידי בעלי אינטרס, הרי מסתובבים הרבה מומחי חזיות בערוץ הגברים של mako. אני רק אומר שזה זה מאוד יהודי לשאול וגם לענות.
ובכן, שמחתי לשוחח ביום ג’ עם מ’, המשמשת כיועצת תקשורת ל-yes. באותו יום כתב לנו חגי אלקיים על בארני סטינסון, הדמות שהופכת את “איך פגשתי את אימא שלך” לשווה צפיה (כי חמוקיה של רובין שרבטסקי פשוט לא מחזיקים ארבע עונות). התלבטנו אם לפרסם שהסדרה משודרת אצל יס מדי שבת, אבל החלטנו, כיוון שהאינטרנט היא מה שהיא, דבר הנכון במיוחד באתרי תוכן ישראליים, שאם נוסיף את המשפט הזה לכתבה המהללת סדרת טלוויזיה באופן כן, היא תיתפס כאיזה מין שיתוף פעולה על רקע מסחרי בינינו ובין מי שיש להם אינטרס. זה אולי שיקול פרנואידי נורא, אבל הוא נראה לי נכון, וכך גם הסברתי למ’, ששלחה לי מייל וגם התקשרה להציע לי שאציין שהסדרה משודרת ב-yes Stars Comedy בימי שבת.
מ’ לא אהבה את התשובה שלי, אבל הייתה מנומסת ונעימה, כך שבאותה הזדמנות ציינתי בפניה שדקות קודם פסלתי שני טוקבקים לכתבה הזאת, שניהם מאותה כתובת האייפי, 79.178.10.165, השייכת לספקית בזק בינלאומי. הראשונה, מאת “לילי אלדרין”, הייתה לאמור “הסדרה משודרת ביס כל יום, ורקים חדשים בשבת” (הטעות במקור); השניה, מאת “רובין שרבטצקי”, הייתה “תודה ליס על הסדרה הנפלאה הזאת!!!!!”. מ’ ציינה שהיא לא יודעת מי השאיר את התגובה ואם היה זה מי מאנשי יס. אני אמרתי לה שאני לא מאשים אף אחד, אבל אני מעוניין להציע לה הצעה: בואי וכתבי בטוקבק מתי ואיפה משודרת הסדרה, אמרתי, אבל חתמי בשם החברה שאת מייצגת. לא רק שנאשר טוקבק כזה, אלא גם נשמח מאוד לקבל כמותו: הוא מוסיף לגולש ידע שמסיבה משונה כלשהי נמנענו מלספק אותו. מ’ הודתה לי, ונדמה לי לפחות שהיא אמרה שתעשה כעצתי.
ובכן, אני באמת לא יודע אם שיחת הטלפון שלנו היא שמנעה ממני טוקבקי-המשך מטד מוסבי וממרשל אריקסן; מה שבטוח הוא שהיא לא זיכתה אותי בטוקבק משל yes. וזה חבל, ויותר מאשר זה חבל, זה מראה משהו, נדמה לי, על הדרך שבה חברות מסחריות, שלפי כל מיני פרסומים בזמן האחרון מפעילות טוקבקיסטים מטעם, חושבות על זירת הטוקבק. לפי ההגיון הזה, לפרסם תגובה בעילום שם זאת פעילות ששווה נתח בתקציב יחסי הציבור של החברה, אבל תגובה מטעם היא טיפשות: לזירה המלוכלכת של הטוקבקים לא כדאי להיכנס כשאתה לבוש במדים הרשמיים של החברה שלך. מי יודע, אולי אורבים שם טוקבקיסטים של המתחרים, שלא יהססו לזרוק בך בוץ כל עוד אתה עומד שם.
==========================
שתי הבהרות קטנות. ראשית, בחרתי במקרה שתי דוגמאות הנוגעות לשתי חברות – המקריות כאן היא שאלו היו פשוט שני המקרים האחרונים שנתקלתי בהם – אבל גם אני לא מכיר חברה גדולה שאין לה טוקבקיסטים מטעם, ויח”צנים כבר הודו בפני שהם סופרי הצללים מאחורי כל מיני תגובות המהללות את מוצריהם.
שנית, אני משוכנע שבעיית הטוקבקים השתולים היא בעיה זמנית. ככל שהמחוקק והשופט יעמיקו את אחיזתם בענייני התגובות – ועם המיאוס שגם בעלי האתרים הגדולים ודאי חשים למראה הסחי שהם נותנים לו ביב לעמוד בו – כל כיכר השוק תנדוד לה לעבר עולם התגובות המזוהות, אלו שעומד מאחוריהן פרופיל.
בעולם הזה – שבו כבר יהיה פחות כדאי להמציא לעצמך אישיות ופרופיל בפייסבוק רק כדי להגיד שהמתחרה שלך הוא קקה בלבן – אני בטוח שדווקא נראה “זהויות קורפורטיביות”, שינהלו דיון אודות עצמן ברשת בערך באותו אופן שהיום יח”צנים שולחים תגובות לכתבות והודעות לעיתונות. חלק מזה קורה כבר עכשיו – למשל, עידוק מנהל בשם העין השביעית טוויטר שיש לו תחומי עניין, דיעות ואישיות (עידוקית במפגיע, למרבה הצער); למשל, מאמצי קידום התוכן של mako באים לידי ביטוי גם בפרופיל פייסבוק, שיש לו אופי ודעות גם על הכתבות שהוא מפרסם לגולשים, והוא גם מגיב לתגובות, כותב על קירות המשתמשים (או זהויות-פייסבוק) החברים שלו, וכולי. כשזה לא יהיה השוליים, אלא הרוב של פעילות היח”צ בעולם החדש, אני משוכנע שאנחנו נהיה עדים למשחק מעניין הרבה יותר של זהות ושל אזרחות-רשת – וגם שלבעלי חברות מסויימות תהיה סיבה שלמה אחת פחות להימנע מלהביט במראה בבוקר.
יהונתן זילבר כותב מדי פעם את הבלוג ציטוטסגורציטוט ועורך את makoגברים ואת makoדיגיטל. תקליטו החדש, “פליקס, הזחל האחורי”, ייצא בקרוב בהוצאת טף-לטף. זילבר כתב כאן בעבר על טוקבקים שתולים, וקיבל על זה הרבה טוקבקים
פרסומות ויראליות אינן קורות – הן נגרמות
פוסט של שחר גולןחייו של הבלוגר המצוי מתקיימים במחשכים וכוללים בדרך-כלל לא יותר ממקלדת, מסך מרצד ופיג’מת פלאנל. אל החושך הזה מבליחה פתאום פנייה מאוד מחמיאה עם הצעה לשיתוף פעולה מגורם מסחרי שבעצם אומרת ‘אנחנו פונים אליך כי אתה מספיק חשוב’. מדובר בתחושה משכרת, צומת שמחייב בחירה: האם לשמור על טוהר הבלוג, האותנטיות שלו, היושרה והיופי הגלומים בכתיבה לשם הכתיבה – או להקריב את כל אלו בעבור נזיד עדשים אינסטנט מתוצרת קנור.
לפני מספר חודשים יזמה חברת הסלולר הבריטית T-Mobile פעולת שיווק בה ‘כנופיית בזק’ (flash mob) כבשה למשך מספר דקות את תחנת הרכבת ליברפול שבלונדון, ועשרות משתתפים רקדו בתיאום מופלא לעיניהם המשתאות של ציבור הנוסעים. על אף רף החמידות הגבוה של הפעולה, הבעתי ביקורת לגבי צמצום המרחב הציבורי וצפיתי עליית מדרגה נוספת בקרב על תודעת הצרכן (mind share).
בעקבות הביקורת קיבלתי פנייה מחברת ששכרה טי-מובייל אשר ביקשה לרתום ‘בלוגרים בעלי השפעה וכותבי טורים ברשת’ לטובת סיקור הקמפיין הויראלי הבא שלהם. כפי שחששתי, הפעילות השיווקית הבאה סימנה החמרה, לשיטתי, בה נכבשה כיכר טרפלגר כולה לטובת שירה בציבור. על מנת להגביר את הוויראליות של הפעילות, ניסתה החברה לרתום בלוגרים כמוני לכתוב עליה ואף הציעה תשלום עבור הטמעת הוידאו.
לרתום (harness) היא מילה נפלאה, ביחוד אם מקפידים לא לשכוח מי שם על מי את הרתמה. להלן האימייל המלא באנגלית. כל ההדגשות שלי.
From: Sal Azar <[redacted]@unrulymedia.com>
To: Shahar Golan
Subject: Early Warning: T-Mobile Flash Mob Assets Available to FRGDR Tonight
Date: Thursday, April 30, 2009 5:57 pm
Hi Shahar,
The next T-Mobile flash mob is happening tonight from 6-7pm in Trafalgar Square, London. It’s the follow up to the hugely successful T-Mobile Dance in Liverpool Street and we’re hoping to have live footage from the event edited and available within 2 to 3 hours of this evening’s event.
We want to make sure that the video is with influential bloggers and online commentators as soon as is humanly possible and we will send you a link to the content (and additional campaign information) the moment it’s edited and uploaded.
If you’d like me to send across the video source file or if you have any other questions about the campaign, please feel free to drop me a line.
We’re also looking for partners to run the clip (and the official TV ad when it launches next week) on a commercial basis. I don’t know whether you’d feel this was appropriate for FRGDR, but if you’re interested, we can give you a video player to embed, pay you an initial fee for posting the video and a small additional amount for each UK view of the clip. If this is something you’re interested in doing, please drop me a line and I can send you details of how to sign up for the campaign on the Unruly Network.
If you want to check us out, please take a look at http://www.unrulymedia.com. We adhere to a strict code of ethics, which you can read here: http://www.unrulymedia.com/ethics-code
Feel free to drop me a line if you have any questions, and if you’re anywhere near Trafalgar Square between 6 and 7pm, come along and join in the fun.
Kind regards,
Sal
About Unruly Media
Unruly Media is a video-seeding specialist that works with global brands and agencies to harness and engage the social web. Its international viral seeding network encompasses thousands of blogs, media sharing sites and entertainment hubs, enabling brands to connect with influential, niche, and mainstream audiences on their own turf.
Unruly Media provides clients with a comprehensive viral seeding service, encompassing the planning, execution and evaluation of both paid and organic seeding. It has evolved branding metrics to provide qualitative and quantitative data around rich media formats. Clients include MTV, MySpace, Pot Noodle, Nokia and the BBC.
—
Salwa Azar
Campaign Manager, Unruly Media
Unruly Media
www.unrulymedia.com
91 Brick Lane, London E1 6QL, UK
+44 [redacted]
+44 [redacted]
FILMS WE’VE MADE FAMOUS:
T-MOBILE: http://www.youtube.com/watch?v=VQ3d3KigPQM
SPECSAVERS: http://www.youtube.com/watch?v=Th79ZfXR4qs
LITTLE GORDON: http://www.telegraph.co.uk/news/newstopics/celebritynews/2982074/Gordon-Ramsay-spoof-is-YouTube-hit.html
BURGER KING: http://www.break.com/index/bootyful-soccer-video.html
NOKIA: http://www.contagiousmagazine.com/News%20Article.aspx?REF=891
POT NOODLE: http://awards.akqa.com/awards2008/BIMA/Tipping_Pot/viral.html
___________________
היה זה פוסט של שחר גולן, אמן דיגיטלי ומנהל בלוג באנגלית על תרבות מודרנית, frgdr.com, שם פורסם הפוסט במקור
התיקונים חוגג 10
העין השביעית // התיקונים // כולנו דודו טופז // סמי שמעון מתהפך בקברו באתר one, רוני בר-און מתהפך ב”דה מרקר”, ynet הופך את מנוע החיפוש של מיקרוסופט ועוד מהפכות ומהפכים מהפח אל הפחת // כאן אפשר להגיב על המדור.
נתקלתם בטעויות עיתונות שוות? הלשינו לי בכתובת tikunim@kenans.net
חדש! קבוצת הדיון של התיקונים
• ארכיון התיקונים • התיקונים ברסס (RSS)
• התיקונים הקודמים:
שיהיה לך יום קצפת • דג של אחד למיליון • זו לא אנג’לינה ג’ולי
סין מכבה את האינטרנט, המצרים שונאים אותנו, היפנים ממציאים שטויות (המדור שלי במקו)
“ועיקרן תחילה”: האם באמת שווה לעבוד בגוגל? ועוד חדשות רשת: סין מכבה את האינטרנט, המצרים שונאים אותנו, היפנים ממציאים שטויות. סוף שבוע רב לאומי בחדשות הרשת. למדור המלא >>
“[הסרטון של ניר צוק] יצר שיחות ותגובות גולשים רבות באתרים שונים ברשת”
אחרי הכתבה לפנות בוקר, הנה קומוניקט שהגיע עכשיו:
לאחר למעלה מ-100,00 צפיות ניתן להגיד שהסרטון בו נראה ניר צוק משתמש בצנצנת של קנור הוא סרטון ויראלי מוצלח מאוד שעורר באזז אינטרנטי
מצ”ב הלינק:
www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=3218644
אודה להתייחסותכם,
רוני
_____
למעלה מ-100,000 צפיות לסרטון הוויראלי של ניר צוק ורטבי קנור!
השף שיתף פעולה כחלק מקמפיין השקת רטבי עוף חדשיםהצלחה יוצאת דופן נרשמה לסרטון הויראלי בו נצפה השף הידוע ניר צוק משתמש ברוטב מוכן של קנור. לאחר למעלה מ-100,000 צפיות ובאזז בתקשורת נחשף כי הסרטון הוא סרטון ויראלי של מותג “קנור”.
בימים אלה משיק המותג קמפיין רחב היקף, לתמיכה בסדרת הרטבים תחת הסיסמא “פשוט להוסיף עוף”. כמהלך מקדים, הפיצה החברה קמפיין ויראלי בלתי ממותג, שנועד להמחיש את איכותם של המוצרים ואת קלות השימוש בהם.
בסרטון, המדמה תכנית בישול, נראה השף ניר צוק מכין רוטב לעוף ובזמן “הפסקת פרסומות” מחליף את הרוטב שהכין, ברוטב מצנצנת של “קנור”. בתוך פחות משבוע מזמן שעלה לרשת, זכה הסרטון ללמעלה מ- 100 אלף ציפיות – המספר הגבוה ביותר של צפיות באתר FLIX לחודש מאי (!) ואף יצר שיחות ותגובות גולשים רבות באתרים שונים ברשת.לצפייה בסרטון: www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=3218644
סדרת הרטבים של קנור כוללת רוטב לבישול שום ודבש, רוטב לבישול גריל פיקנטי, רוטב לבישול שום ועשבי תיבול, רוטב שזיפים לעוף, רוטב לבישול צלי יין, רוטב לבישול פירות יבשים, רוטב לבישול סיני לעוף, רוטב לבישול טריאקי יפני, רוטב לבישול חמוץ מתוק והרוטב החדש – רוטב ברביקיו סויה ודבש. השימוש בהם פשוט וקל : פשוט ליצוק ישירות על העוף ולצלות בתנור.
לפרטים נוספים: רוני הרש, יפה אפרתי תקשורת
מבצע: תנו 150 שקל, קבלו פוסט שיווקי סמוי
קראתם בבלוג האהוב עליכם פוסט משתפך על הסדרה True Blood? ביקורת חיובית על קרם הצערת הפנים ג’ניפיק? דיווח רכילות וסלבים ממתחם “yes in the city” של yes? מחמאות לאתר “יהיה בסדר” של בנק לאומי? הגיג על סרטון שבו נתפס השף ניר צוק מרמה עם רוטב עגבניות של קנור? כנראה שנחשפתם לפרסום סמוי, תוכן שיווקי שמקאן אריקסון הזמינה מהבלוגרים ושילמה עליו. ואפילו לא הרבה: 150 שקל ויש לכם פוסט שיווקי, 1000 לכמה פוסטים עם צילומים. ביקורת שלילית – אסורה. לכתבה שלי ב”העין השביעית” >>
כאן אפשר להגיב על הכתבה.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
