קומוניקטים על פייסבוק: לא נגענו

אירוע אקטואלי יכול לשמש קולב לתלות עליו הודעה לעיתונות. למשל: השריפה באיקאה ודאי הולידה קומוניקטים העוסקים בביטוח נגד שריפות, בטיחות אש במקומות עבודה ומערכות גילוי אש מתקדמות.

מאידך, יש מקרים שבהם הלקוח נורא רוצה להוציא הודעה לעיתונות, אבל האקטואליה מסרבת לשתף פעולה. כך נולדות הודעות כמו זו, שמשתמשת במהומות במצרים כדי לדבר על משהו שלא קשור בשום דרך למהומות במצרים:

ההתקוממות העממית במצרים והביצה המקומית כמשל:
לאינטרנט ולרשתות החברתיות יש כוח אדיר, אך הן גם מסוכנות ועלולות להסתיים בתביעה חמורה נגדך

על טרולים, פייסבוקים, ציוצים וטוקבקים: מלכודות הדבש הדיגיטאליות. על רקע אירועי החודש האחרון בארץ ובמצרים – כל מה שחשוב לדעת על הסכנות והסיכונים בתגובות ובפרסומים ברשת האינטרנטית וברשתות החברתיות, בטרם תתפתו למעשים בלתי הפיכים

המהומות במצרים, שפרצו בסיוע הרשתות החברתיות ברשת האינטרנט, הוכיחו פעם נוספת את עוצמתן של הרשתות החברתיות דוגמת פייסבוק וטוויטר ואת העובדה שהן עלולות להיות גם חרב פיפיות. אך די בביצה המקומית שלנו, כדי להתרשם מעוצמתה של רשת חברתית וממידת הסכנה שהיא מגלמת. בשבועות האחרונים עקבנו כולנו אחר המעצר המתוקשר של אורי ברעם. ברעם נעצר בעקבות הפצת סרטון שקורא לרצח שר הביטחון, אהוד ברק ושל המשנה לפרקליט המדינה.

לכאורה, זה היה עוד אחד מאלפים ורבבות סרטונים שמופצים ברשת כלאחר יד, אך השתלשלות העניינים במקרה זה מחדדת את הסכנות האורבות לפתחם של העושים שימוש ברשת האינטרנט. ניסיונו הכושל של ברעם לחמוק מעונש, על ידי הסרת הסרט מרשת האינטרנט, מחדד את העובדה שהעלאת מידע לרשת האינטרנט היא מעשה בלתי הפיך. נציג המשטרה אמר בדיון על הארכת מעצרו: “בוודאי הוא הבין לאיזה בור עמוק הוא נכנס, הוא פחד להיתפס, לכן הוריד את הסרט.”

וזה סתם מצחיק:

חברת קרסו מוטורס יבואנית רנו ממשיכה בנקיטת צעדים אמיצים ותציע לראשונה בתחום הרכב שירות דרך עמוד הפייסבוק ללקוחותיה

7 בפברואר, 2011 | בנושאים: Press, Release | להגיב זה מגניב

ענת קם: עונש כבד?

פוסט של שוקי טאוסיג, העין השביעית

“הפרקליטות: נדרוש עונש כבד לענת קם”, נכתב בכותרת על שער “ישראל היום”. זו דרך מוזרה לדווח על החדשות, שהן לא דרישת הפרקליטות להחמיר בעונשה של ענת קם, שהדליפה יותר מ-2,000 מסמכים צבאיים מסווגים לעיתונאי “הארץ” אורי בלאו, אלא עסקת הטיעון שחתמו איתה הרשויות ובמסגרתה נסוגו מהאישום בריגול. העיתונים האחרים לא מוצאים לנכון לדווח בשעריהם על החדשה הזו, אפילו לא בדרך המוזרה שעושה זאת “ישראל היום”.

מה מקורה של ההתעלמות מההתפתחות המרעישה בפרשה, שעת הותר פרסומה בשנה שעברה כבשה את הכותרות הראשיות בסערה? ובכן, נראה שהסיבה נעוצה באותן כותרות ראשיות ממש: אלו התעלמו אז מהאופי האמיתי של העבירה (העברת מסמכים לעיתונאי ישראלי, לא לארגון טרור או מדינת אויב) והודיעו על תפיסתה של מרגלת מסוכנת הנאשמת בריגול חמור. עסקת הטיעון שנחתמה כעת מציגה את העורכים, הכתבים והפרשנים של הטבלואידים באור מביך, כמי שהתנהלו בהתלהמות ובטיפשות. כעת כמה מהם מעדיפים לשתוק. גם זה משהו.

“המדינה, כך נראה, עלתה על עץ גבוה במיוחד בפרשת האישומים הפליליים נגד ענת קם. בהגשת כתב האישום נגדה, בהליכי המעצר ובאיפול הגורף שהוטל על השלבים הראשונים בהליך המשפטי נגדה היו גלומים זעם ותסכול עצומים מצד רשויות הביטחון והחוק במדינה. קם שימשה כליא-ברקים של כל הזעם הזה, מצד צה”ל, השב”כ והפרקליטות, ולכן שובצה מיד במשבצת אויבת העם”, כותב יובל יועז ב”גלובס”.

“הסדר הטיעון עימה, שהמו”מ לחתימתו נמשך חודשים ארוכים, מסמל ירידה מסוימת מהעץ. קם כבר איננה אויבת העם, היא כבר לא פעלה במטרה לפגוע בבטחון ישראל או לסייע לאויבי המדינה. […] קם אכן הפרה את החוק בכך שהוציאה מרשות הצבא, ובהמשך הדליפה לעיתונות, מסמכים צבאיים סודיים. אך נראה שבפרשה הזו החליטו המערכות הבטחונית והמשפטית לבוא חשבון לא רק עם קם, אלא עם העיתונות החוקרת כולה. העיתונות הרי חיה מהדלפות, ועיתונאים ופרשנים לענייני צבא חיים מהדלפות מהמערכת הבטחונית. היכן מסתיימת העבודה העיתונאית הלגיטימית והיכן מתחילה הפרת החוק?

“[…] הסדר הטיעון שנחתם עימה הוא אפוא השלב הראשון בדרך להחזרת הפרשה לפרופורציות הראויות. השלב הבא אמור לבוא בדמות התגמשות של התביעה גם בשאלת עונשה. אחרי הכל, לא מבצע להפלת המשטר הישראלי היה כאן, אלא חיילת אחת, חדורה ברעיונות הלקוחים מתחום חשיפת השחיתויות, שהדליפה חומרים רגישים לעיתונות. אם היו מעמידים לדין את כל המדליפים באשר הם, או אפילו רק את מי שמדליפים חומרים רגישים, שולחן הממשלה היה נותר מיותם”.

________________________
שוקי טאוסיג הוא עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור כחלק מסקירת העיתונות היומית

עוד ענת קם: • ענת קם וג'וליאן אסאנג': הרשת בלתי ניתנת לעצירה • עם זין כביר מגיעה אחריות אדירה • פרשת ענת קם | סימביוזה

7 בפברואר, 2011 | בנושאים: עיתונות ותקשורת, צנזורשת | 7 תגובות

אצבע משולשת לבזק

בזק מסתירה את מחירי האינטרנט, הצעת חוק תחייב חברות סלולר לתת לנו מסלול טוב ולמה מגיש החדשות הזה מניף אצבע משולשת בשידור? עידוק ברשת >>

6 בפברואר, 2011 | בנושאים: חיי רשת ותרבות דיגיטלית, פראייר.נט | 2 תגובות

שווה לעקוב

פוסט של שוקי טאוסיג, העין השביעית

“תיקים באפלה” היא כותרת פרויקט חדש ומסקרן של מוסף “סופשבוע” של “מעריב”, אודות “פרשיות גדולות שנעלמו מהרדאר”. הכתבה המתפרסמת היום במוסף במסגרת הפרויקט, בחתימתה של שרה ליבוביץ-דר המצוינת, עוסקת בפרשת פנאן, מנהל קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב: “מיד אחרי התאבדותו של מוני פנאן הבטיחו ברשות המיסים לחשוף את כל האמת על בנק ההשקעות שניהל ודיברו על רעידת אדמה. ואכן, החוקרים פשטו על משרדים, ארגנו מצעד ארוך של נחקרים ונראו עסוקים במיוחד. 15 חודשים אחרי, הסיפורים על מזוודה מלאת דולרים, מחברת מסתורית וחשבונות בנק סודיים נותרו בגדר שמועות בלבד. אז מה קרה עם כל המהומה?”, נכתב בכותרת המשנה.

חוסר היכולת והרצון לטפל באופן מתמשך בנושאים הוא מהרעות החולות החמורות ביותר של העיתונות. התחרות העזה, הפתיל הקצר של צרכני המידע, הפתיל הקצר עוד יותר של צרכני המידע כפי שהוא בדמיונם של העורכים, השפע העצום של המידע והתחלופה המהירה המתחייבת ממנו, האופי התזזיתי של התקשורת הדיגיטלית – כל אלה ועוד מאפיינים את עידן הפרעת הקשב שבו פועלת העיתונות ומרדדים את יכולתה להשיג אפקט ציבורי נקודתי.

לאחרונה חוו ב”מעריב”, בעוצמה גדולה במיוחד, את כוחו של מעקב מתמשך אחר נושא עיתונאי. האופן בו טיפלו שם בפרשת הקרקעות של גלנט, גם אם היה אגרסיבי בצורה מוגזמת ולוקה בהתהדרות עצמית בעייתית, לימד כיצד כלבים שממשיכים לנבוח ולנבוח מסוגלים בסופו של דבר לעצור את השיירה (אגב, אחרי איפוק המנצחים שהפגינו שם אתמול, מדפיסים היום ב”מעריב” במקום המוסף היומי הרגיל “גיליון מיוחד” ובו “פרסום חוזר של שני תחקירי מעריב שהובילו להחלטה הדרמטית”).

אבל כיבוש היעד ממילא אינו המטרה כאן, רק בונוס. טיפול עיתונאי מתמשך הוא ערובה לקביעת נורמות והרתעה ציבורית שהן התרופה הטובה ביותר לליקויים ועבירות: הן מונעות אותם מראש. לכן, גם אם אף אחת מהכתבות שיתפרסמו בפרויקט המבורך של “סופשבוע” לא יוסיפו אף בדל מידע חדש לגבי הפרשיות בהן הן יעסקו, עדיין יהיה כאן שירות חשוב לציבוריות הישראלית.

3 בפברואר, 2011 | בנושאים: עיתונות ותקשורת | להגיב זה מגניב

רבנים חרדים וכוכבות פורנו נגד פייסבוק

פייסבוק, ברירת המחדל בזכות גודלה וארגז הכלים המגוון שלה, התגלתה כבלתי ידידותית לפועלות הפורנו, שמדווחות על מחיקות חוזרות ונשנות של הפרופילים שלהן. “אפילו אם מעריץ מעלה תמונת עירום שלך הם מוחקים לך את החשבון”, אמרה שחקנית הפורנו אנדי סן דימאס. הסיבה: פייסבוק שואפת להיות אימפריית פרסום, ומפרסמים גדולים מעדיפים סביבה ידידותית לכל המשפחה. לכן, אף שתעשיית הפורנו היא ויזואלית בעיקרה, דווקא הרשת החברתית הטקסטואלית טוויטר הפכה לבית החם והדביק שלה.

מגזר נוסף שמתקשה להתמודד עם הרשת החברתית הוא הרבנים החרדים. אחרי שכשלו באיסור על טלפונים סלולריים ואינטרנט, הם מבקשים להיכשל ולהכשיל גם באיסור על שימוש בפייסבוק.

וגם: שבוע הדופלגנגרים, מיס פטיש 2011, המהפכה במצרים וקומיקס יאיר לפיד. עכשיו במולטיספירה >>

המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, המולטיספירה בחדר 404.

רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס. יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים.

3 בפברואר, 2011 | בנושאים: 404, כתבות מ-ynet, מולטיספירה | 2 תגובות

מהדק הנייר שהפך לבית: גירסת המצגת

קייל מקדונלד הפך מהדק נייר לבית בסדרה של בארטרים. הוא מספר על כך בהרצאות, ועכשיו יצר מצגת חמודה שמציגה את סיפורו.

How to trade a red paperclip for a house part 1

View more presentations from Kyle MacDonald.

3 בפברואר, 2011 | בנושאים: חיי רשת ותרבות דיגיטלית | תגובה אחת

גשם של כדורים: ערוץ 10 “קיבל השראה” מסוני ברוויה

סוני ברוויה, 2006:

ערוץ 10, 2011:

הלשינה: נילי אורן.

2 בפברואר, 2011 | בנושאים: פרסום ושיווק, קופי-פייסט | 7 תגובות

מכור להגנה על המדינה

פוסט של אורן פרסיקו, העין השביעית

לאחר כמה ימים שבהם שלט נסיון המהפכה במצרים בשערי העיתונים, חוזר הבוקר האלוף יואב גלנט למרכז סדר היום התקשורתי, וזאת לאור החלטת ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון כי לא ימונה לרמטכ”ל.

“לא יהיה רמטכ”ל”, קוראת הכותרת על שער “מעריב” – הפרוש לרוחב, על גודל כפול מהרגיל – ומוקדש כמעט כולו לביטול המינוי. הכבוד והיקר לעיתון “מעריב” ולתחקירן קלמן ליבסקינד, שהצליחו באמצעות עבודה עיתונאית – ראויה לשבח בראשיתה ואגרסיבית ביותר באחריתה – להדיח רמטכ”ל מתפקידו, עוד בטרם מונה.

דווקא הבוקר אין בשער עיתון זה רצועה המכריזה בגאון “בעקבות תחקיר ‘מעריב'”, אולי כניסיון להעביר את המסר שאין זה נכון לחגוג על כשלונו של קצין בכיר בשעה הקשה לו כל-כך. גם בשני המאמרים המתפרסמים בכפולה הפותחת, מאת שני המבקרים הגדולים של גלנט בעיתון (בן כספית וקלמן ליבסקינד), מודגש מסר זה.

בכותרת המשנה לראשית נכתב כך: “הפרשה שהחלה בתחקיר ‘מעריב’ מסתיימת בהחלטה דרמטית וחסרת תקדים של ראש הממשלה ושר הביטחון. מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ”ל ה-20 של צה”ל יבוטל, 12 יום בלבד לפני כניסתו לתפקיד”.

“מעריב” מוציא הבוקר לאור קונטרס חדשות עבה מהרגיל (30 עמודים), שלמעלה ממחציתו מוקדשת לדיווח וניתוח השלב האחרון בפרשה. עוד ועוד ידיעות ופרשנויות, כשבמסגרת הפינה “עכשיו באים?” מתפרסם אפילו טור מאת יעל פז-מלמד, שתומכת במינוי אשר לא ייצא אל הפועל. עוד מעט והיו מצרפים לגיליון, כשירות לקוראים, פוסטר חגיגי של הלא-רמטכ”ל.

________________________
אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור כחלק מסקירת העיתונות היומית של ה-2.2.2011

עוד גלנט:
• גלנט: מינוי זוגי
• פרשת גלנט: האם הרס”ר ינזוף במועמד לרמטכ”לות?

2 בפברואר, 2011 | בנושאים: 404, עיתונות ותקשורת | תגובה אחת

יש זכויות – אין שכל

אן.אם.סי מסירה את המוזיקה שלה מהרשת, NBC עושה גאוחסימה לזאקרברג (ולעוד שני זאקרברגים), וערוץ E! מתגייר בעל כורחו. עידוק ברשת, טור חדש שלי ב-ynet מחשבים >>

2 בפברואר, 2011 | בנושאים: כתבות מ-ynet | תגובה אחת