את זה כבר קראנו | מדורי האינטרנט חזק במיחזור
פוסט של אדר שלו
כבר קראנו ידיעות על:
• בלוגרים צונזרו
• AOL זה איכס.
• התמיכה של ספקיות האינטרנט גרועה. ספקית איקס אמרה בתגובה: בלה בלה בלה הנה פיצוי/דמי שתיקה ללקוח וסליחה.
• צנזורה בסין
• מיקרוסופט רבה עם גוגל בארגז החול בגן
• מיקרוסופט משיקה איקס
• גוגל משיקה וואיי
• תפוז משיקה חיקוי על גבול תביעה של איקס+וואיי. בקרוב: שעוני רולקיס ו-ויאגרה צימחית.
• מישהו פירסם סרטון ביוטיוב ומה-זה הרבה ראו אותו
• אולפן סרטים כלשהו ימכור סרטים באייטונז/אתר אינטרנט/כל שירות אחר בסגנון, והגולשים ימשיכו להוריד בביטורנט חינם
• מחקר: יש ספאם
• מחקר: יש פדופילים
• מחקר: יש האקרים
• עוד מחקר: ויש וירוסים גם. בּוּ! נבהלתם?
• יאהו קונה איזושהי חברה של ווב 2.0
• מישהו מכר משהו באיביי
אני לא מבינה מי ירצה לקרוא חדשות ממוחזרות רק בגלל שהתאריך עליהן שונה מזה של הידיעה הזהה מלפני חודשיים. הכל לעוס, טחון, מרדים. אומרים שאי אפשר לטחון מים, אז מדורי המחשבינטרנט הישראליים מפרקים מים למימן וחמצן. והכל בשפה מאופקת וטרחנית של אנציקלופדיה.
אני היחידה שמרגישה ככה?
הטקסט הזה (בגירסה שונה מעט) נשלח במקור לרשימת תפוצה של חנונים. תופתעו לשמוע שזה היה ב-2006?
אדר שלו כתבה על מחיר החדשות החינמיות בגיליון ינואר 2009
יש לי סקופ בשבילכם: לתוכן חינם יש מחיר
בשנה שעברה כתבתי על עתירה שהגיש אתר “סקופ” לבג”צ, במסגרתה דרש האתר תעודת עיתונאי לכותביו. אין לי מושג מה מצב העתירה עכשיו, אבל סקופ לקח את עצמו ברצינות לגמרי, וניסה להציג את עצמו כאלטרנטיבה אמיתית לתקשורת המושחתת. נו, שויין.
שוחחתי לרגל העניין עם מנכ”ל סקופ מיכאל וייס, שהאשים את העיתונות הישנה בהיכנעות ליח”צ. והנה מה שהוא אמר: “אם את כתבת תיירות בעיתון מודפס, הסבירות שתוזמני לקוקטיילים, מסיבות וטיסות לחו”ל הרבה יותר גבוהה מהסיכוי שזה יקרה לכתב שלנו. אני לא אומר שאצלנו זה לא קורה, אבל אצלנו זה בשוליים. חוקר מאוניברסיטת בן-גוריון, צבי רייך, שבדק את הנושא, מצא שכ-50% מהידיעות בעיתונות הממוסדת מקורן ביחסי ציבור, לעומת 3% בלבד אצלנו”.
שנה אחרי, אני מסיירת בסקופ, והנה מה שהעליתי בחכתי:
1. “המועמדים לפריימריס בליכוד מגלים את האינטרנט“. רשימה על ארבעה אתרי מועמדים, ביניהם אחד, יחיאל לייטר (חייבים לגלוש לאתר שלו, זה קאלט ברמות). “גילוי נאות: הכותב מתנדב בקמפיין האינטרנט של יחיאל לייטר”. ממש נאות.
2. כתבה על “איך לזהות מוסך מוסמך” שנכתבה על-ידי דורון אובזנק, ובסופה לינק איזכור/פרסומת לבצע בדיקות לרכב. בדף אודות הכותב נכתב כי הוא “עוסק בדוברות ויחסי-ציבור, אסטרטגיה ותקשורת שיווקית”. היית קונה ממנו ציפלינגים משומשים לרכב או אבקת חשמל? אובזנק הוא הדובר של איגוד המוסכים. לא יודעת אם זה עושה את זה טוב יותר או רע יותר, אבל זה שזה לא צוין זה ממש ממש בעייתי.
3. “חדשות 2 יורדים על הצימרים – ואז שמים פרסומת למלון“. למטה: הכותב ומשפחתו מפעילים צימר במצפה מנות שבגליל המערבי.
ויש עוד: המון “סקירות” של דני בר, יועץ שיווק לעסקים קטנים ובינוניים. כולן מפרגנות לעסק שבו עוסקת הכתבה; פרסומות לאולג’ובז (1, 2, 3) – העמוד אודות הכותב ריק; וסתם יצירות מופת פובליציסטיות.
צילום ארכיון (14/5/2008): מנכ”ל סקופ מיכאל וייס, רכז הכתבים עומר צור והעורך הראשי (עכשיו לשעבר) שי גולדן
כבר לפני שנה חשבתי שוייס משליך אבנים מבעד לחלונות בית הזכוכית שלו, אבל מאז מצבו של סקופ רק החמיר. לא כל הכותבים הם יחצנים, אבל רבים הם בעלי אינטרסים שמנסים לקדם אתר קיקיוני, בית עסק קטן שברשותם וכו’. אם בעיתונות, לפי וייס, העיתונאים עושים קופי-פייסט להודעה לעיתונות ומדביקים באתר/עיתון, בסקופ היחצנים עושים זאת בעצמם וחותכים את המתווך.
הבעיה שהביאה את סקופ למצבו הנוכחי היא האמונה השלמה שעיתונות אזרחית זה תוכן חינם – למה לשלם, פה זה אינטרנט, לכתוב כל טמבל יכול. האתר אינו מלכ”ר, אך בעליו יוצאים מנקודת הנחה שכותבים איכותיים ירוצו לכתוב בו ולא יצפו לאגורה בתמורה. בדרך הקשה הם גילו שמי שמוכן לכתוב בחינם הוא רק מי שיש לו משהו למכור.
• מן הארכיב: האם ל-scoop יש זכות קיום?
מייקל אמר שמותר
מאחר ומייקל מור מרשה שנוריד את הסרטים שלו באינטרנט, תרגישו חופשי להקליק כאן ולצפות ב-Sicko, הסרט שמבקר את מערכת שירותי הבריאות האמריקנית ואמור להגיע למסכים רק ב-29 ליוני.
If they take away my stapler, I’m gonna Jello-down the building
בשבוע שעבר עזבתי את מקום העבודה שלי לטובת דרך חדשה, וגם “המשרד”, הסדרה החביבה עליי בימים אלו, סגרה עונה שלישית. בחרנו לחגוג את המאורע באמצעות סחיבת השדכן של מבקרת הקולנוע של נענע, אפרת אסקירה, והטבעתו בקערית ג’לו צהוב. זה המקור, I’m your biggest flan, למי שלא מכיר. תודו שזו מתיחה מוצלחת.
צילומים (1, 2): רן יניב הרטשטיין, cc-by-sa
המלצה לעיתונים שמפרסמים לינקים
עיתוני נייר שמפרסמים לינקים צריכים להימנע משלוש השיטות המקובלות:
1. פרסום לינק משובש. מדהים איך שעיתונים מצליחים לדפוק לינקים מכל הכיוונים, לשנות את רצף האותיות בהם ולהוסיף נקודה-קום אפילו למיילים. דומה כי העיתונים הגדולים משתמשים לעתים ב”מחולל לינקים אקראי”, שפשוט בוחר כמה אותיות על המקלדת ומפזר ביניהם נקודות, שייראה אמין.
2. פרסום לינק באמצעות tinyurl. זה שירות שנותן רצף חסר הגיון של אותיות שאף אחד לא יזכור כשהוא מגיע למחשב. ותראו לי אדם אחד שבאמת לוקח איתו את העיתון עד המקלדת.
3. פרסום לינקים עמוקים, שאי אפשר לזכור. קישור כמו emusic.com זה בסדר, אבל http://www.emusic.com/dlm/3.0/windows/eMusicDownloadManager.exe זה ממש לא לעניין.
והפתרון:
notlong הוא שירות דומה ל-tinyurl. הוא מקצר כתובת אבל מאפשר לכם להחליט על הכתובת המקוצרת. הלינק הארוך שנתתי מקודם למנהל ההורדות של אימיוזיק ייראה כך: emusic-dl.notlong.com. כך יש יותר סיכוי שהמשתמש יזכור את הלינק וייכנס לאתר שכתבתם עליו. יש עוד שירותים כאלו, אבל זה החביב עליי.
שיטת הגמל העיתונאי בפעולה
גילינו שטרי בוזיו (המתופף האגדי של פרנק זאפה) צופה בהרבה יותר פורנו מאשר חשבנו שאפשרי בכלל, ושדייב לומברדו (המתופף של Slayer) לא עושה דבר חוץ מלקשקש עם אשתו בסלולרי כל היום, מה שנראה לנו מוזר בשביל אדם שמכר את נשמתו לשטן, ג’לו ביאפרה (Dead Kennedys) לא קורא ספרים, מיינארד ג’יימס קינן מ- Tool נמצא כל כך עמוק בתוך הארון עד שהוא כבר מוצא שם מתנות לחג המולד, ומייק פאטון מכור למשחקי וידאו ושליחת הודעות טקסט בבלקבארי שלו. טרבור דאן (באס, Mr. Bungle) אוהב לדמיין שהוא נורבגי, ליף גארט בזבז את חייו על סמים, ודייב גרוהל (נירוונה, Foo Fighters) מנגן מוזיקת פופ מבחילה וכבר לא מתקשר אליי כמו פעם.
אילאיל גינות הנהדרת מוציאה פנינים מפיו של קינג באזו מהמלווינס, שבוודאי חושב לעצמו “ממילא מיינארד ג’יימס קינן (אין קשר משפחתי לבעל הבית) לא קורא עברית”.
מן הארכיב: עוד על שיטת הגמל.
השפעותיו המסוכנות של דום 3
“הוא גורם לי לרצות לכוון אליו BFG9000 ולירות” – רן יניב הרטשטיין על העורכדין המעצבן ג’ק תומפסון, שמאשים את תרבות הגיימינג בטבח בווירג’יניה ובקולומביין.
“לדידי יכול היה למות ב-2.0”
ריי סוזוקי מפיצ’פורק.קום התבקש לכתוב ביקורת על האלבום החדש של ג’ט, להקה מהסוג שחברות סלולר משתמשות בשירים שלה לפרסומות. וזו דעתו המלומדת של הכותב על האלבום, וביקורת המוזיקה הטובה ביותר שקראתי אי פעם.
שניים או שתיים
אם עוד פעם אחת אני רואה מישהו כותב סקונד לייף עם ו”ו, אני מבקשת מעידוק שיחצה אותו לשתי חתיכות ויתקע ו”ו באמצע. ראו הוזהרתם.
פתח תקווה מעצמת ספאם
ידוע שספאמרים מזייפים את כתובת המייל ממנה הם שולחים את דואר הזבל שלהם, אבל מסתבר שהם גם מזייפים עיר שלמה ממנה הם שולחים אותם. דו”ח של סימנטק מכתיר את ישראל כמקום ראשון בעולם בפעילות זדונית, ו”פתח תקווה” במקום טוב בראש הרשימה של הערים מהן מגיע הספאם הזה.