סמים? לא תודה, כבר לקחתי במשרד
הודעה לעיתונות של אל סם, שנשלחה ממשרד יחצנות ברק רום:
עמותת אל סם השיקה אתר אינטרנט חדש המקיים פורום חי עם מומחים המנסים לסייע לבני נוער המשתמשים בכל סוגי הסמים.
“הלו? שומע? תראה, אני עוד חדש בעסק, והג’וינטים מתפרקים לי כל הזמן. איך לעשות שיחזיקו?” (ד., שאם יבקש יפה אולי לא אפרסם את שמו).
אבל לא רק אמביוולנטיות יש בהודעה, אלא גם משחקי מילים הומוריסטיים. הסכיתו:
לא גולשים לסמים
כשלצערנו כל אינגל’ה יודע מה זה צינגלה, כשיש מגמה של ירידה מתמדת בגיל תחילת השימוש, כש”עלה ירוק” נוסקת בסקרים, לעמותת “אל-סם” יש שאיפות אחרות.
בעמותת “אל-סם” לא מבחינים בין תוצרי קנאביס להרואין וקוקאין. זה מתחיל בשאיפת גז מזגנים וטיפקס לטובת התרוממות הרוח, נמשך בשליחת אצבעות ובסוף זה לא נגמר בסוליות. אחר-כך כשיש דקירות , אפשר לדבר אל הקירות. בימים אלה פתחה עמותת “אל סם” פורום שאלות ותשובות באתר האינטרנט שלה. נציגי “אל-סם” “ששולטים בחומר” מסבירים למשתמשים והורים מודאגים למה לא כדאי לשלוט בחומר.
“פרטי המהלך שהביא לתקיעה נחשפים כאן לראשונה”
טקסט עיתונאי אמיתי לחלוטין, בידיעה של NFC על תקיעה בשופר בירושלים שבין החומות בראש השנה ביום שבת, דבר שלא נעשה מאז הפעם הקודמת בה מישהו תקע בשופר בירושלים שבין החומות בראש השנה ביום שבת.
תפוז מלשינים
למה תפוז אנשים עוד לא תפסו את האיש שגנב מחשב נייד ממשרדיהם, למרות פרסום הסרטון שתיעד את הגניבה ב-flix ופרס 5000 השקלים שהוצע למי שיספק מידע שיוביל ללכידתו במסגרת “פעילות אתר את החשוד בגניבה” (קומפלט עם תמונת Wanted, למקרה שעוד לא הבנתם שמדובר בציד אדם)?

חרמון מציע את סעיפי הכסת”ח העורכדיניים המקובלים בתקנון הפעילות, שמאפשרים לתפוז להתנער מתשלום, והנדרסון מעלה סברה שמדובר דווקא בסעיף שמאיים להפוך את ספקי המידע האמור לבשר תותחים במסגרת מפגזת היחצנות הבלתי פוסקת של תפוז אנשים בכלל ופליקס בפרט (שהרי סביר להניח שערכו של המחשב לא עולה על סכום הפרס, אבל ערכם של יחסי הציבור החינמיים דווקא כן):
תפוז תהיה רשאית לפרסם את שם הזוכה באתר.
תוכנה שותלת מסרים פרסומיים בדיבור
Admail הוא סטארטאפ שמטרתו לשכנע את הבוס שלכם לטנף לכם את האימיילים היוצאים בבאנרים פרסומיים.
הודעה לעיתונות שהחברה שלחה השבוע מדווחת שסולגוד תקשורת התקינה את התוכנה. מנכ”ל סולגוד, אורן זילברשץ, מצוטט שם כך:
תוכנת Admail מאפשרת לסולגוד לממש את חזונה לחדש, להפתיע ולהוביל את שוק התקשורת הסלולרית בישראל עם מוצרים ושירותים מתקדמים אשר מותאמים לצורכי הלקוח ומאפשרים חוויה מעבר לציפיותיו.
מה זה הקשקוש היחצנוחרטאי הזה? איך באנר פרסומי מאפשר לסולגוד לממש חזון, להפתיע ולהוביל עם מוצרים ושירותים מתקדמים? אין לי אלא להסיק שאדמייל הותקנה גם על אורן זילברשץ עצמו, ושותלת בדברים שיוצאים מפיו מסרים פרסומיים של אדמייל.
ואגב, כולי תקווה שהתוכנה הזאת תתפוצץ בפרצופן של החברות שיתקינו אותה כשהיא תצמיד באנרים פרסומיים שלהן לכל הונאת שרשרת, סרטון וידאו של חתולים ומצגות עם תמונות של ערומות שהעובדים ישלחו מהאימייל המשרדי.
היחצן לעיתונאי: חסכתי לך עבודה
בהודעות של דובר צה”ל יש מושג שנקרא “מידע בשם הכתב” – צה”ל מספק מידע לשימוש בתקשורת, אבל לא מעוניין שהמידע ייוחס לו. זה קורה, למשל, כשצה”ל מספק מידע על אנשים שחיסל.
עכשיו נתקלתי בשיטה הזאת גם בהודעה לעיתונות על חברה מסחרית. אני מניח שכתבי כלכלה נתקלים בזה כל הזמן. הציטוט שהופיע בהודעה לעיתונות:
ניתן לציין בידיעה כי מקורות בשוק מסרו כי שווי העסקה הוא כמיליון וחצי שקל, אך לא לצטט זאת מפי [החברה].
מה קרה כאן? החברה לא מעוניינת למסור פרטים כלכליים על העסקה, אבל יודעת שהעיתונאים ממילא יתקשרו לבקש את המידע הזה, ולכן מספקת הערכה בלי לקחת עליה אחריות.
עיתונאי שמשתמש במידע הזה ומייחס אותו למקורות בשוק חוטא לתפקידו: הקורא הסביר שיקרא את צירוף המילים “מקורות בשוק” לא יחשוב שמדובר במידע שהחברה עצמה סיפקה. עדיף לעיתונאי לעשות כמה טלפונים ולקבל את המידע הזה ממקורות אמיתיים בשוק, או להסתפק בלדווח שהחברה סירבה למסור נתונים כלכליים.
בזק: באש, במים וביבשה. אבל לא ברהט
גם במסע ההתגייסות הדוחה של חברות התקשורת לטובת תדמיתן על גב תושבי הצפון יש דרגות שונות של גועל נפש: בזק מתגאה שטכנאיה מסתובבים בצפון המופצץ ומתקינים שם אינטרנטים וטלפונים לטובת האזרחים הנצורים במקלטים. אבל איפה היתה בזק הפטריוטית ואיפה היו טכנאיה עזי הנפש כשעליאן אל-קרינאווי ביקש להתקין קו ADSL בביתו ברהט? הם התחמקו, עד שמשרד התקשורת אילץ אותם לבצע את ההתקנה.
טוב, אי אפשר להשוות: התקנת אינטרנט ללקוח בדואי משלם לא תתן לבזק עשירית מהכותרות החיוביות שהיא קיבלה מהתקנת אינטרנט חינם לתושבי הצפון.
תוספת
וריספקט קטן לנענע על כותרת המשנה המפורטת:
אילו חברות טלפוניה ותקשורת מציעות מבצעים מיוחדים לאיזור חיוג 04, ואילו חברות מעדיפות שלא לזכות לדימוי של מי שמנצלות את המלחמה ליחסי ציבור
רני רהב, לְמד מרבין: אני אנווט!
הזמרת נינט משיקה היום סינגל בכורה, למרות האירועים הבטחוניים. היחצנעל רני רהב מנמק:
החמאס לא יכתיב את סדר היום במדינת ישראל.
לי מאוד חסר חלק שני למשפט, תקבולת ניגודית שתחשוף את הכוונה האמיתית מאחורי הדברים:
החמאס לא יכתיב את סדר היום במדינת ישראל. אני אכתיב את סדר היום במדינת ישראל.
NiXi נסגרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הקוראת לונג ג’ון מדווחת שניקסי נסגרה!!!!!!!!1111!!!!!.
למשקיעים זה שיעור בהיבריס, למתגבבים גילעד נס ולוט בערפל – אני מקווה ששמתם כסף על ההימורים המוצלחים שלכם, ולקוראי חדר 404 – פרידה עצובה מסדרת ההודעות לעיתונות היותר מוגזמות ומגוחכות שנראו בישראל.
הנה מזכרת מן הארכיב:
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!! (2)
NiXi חוזרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
NiXi בחרה ספק אינטרנט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
NiXi נפתח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
דובר גוגל: בלי מילים
ביום רביעי שלחתי למנכ”ל גוגל ישראל שאלה עיתונאית. ארבעה ימים עברו, והיום הגיעה התשובה הבאה מחברת היחצנות של גוגל ישראל, יורו תל אביב:
Google אינה מגיבה בכל הקשור לתוכניותיה וכן לאסטרטגיות עסקיות או עניינים משפטיים.
(זה שקר, כמובן. כאן, לדוגמה, גוגל מגיבה על עניין משפטי – כוונת וואלה לתבוע אותה על הכללת ידיעות וואלה בגוגל ניוז ישראל; וכאן מנכ”ל גוגל העולמית מגיב על תוכניות ואסטרטגיה, כשהוא אומר שהחברה לא תפתח דפדפן)
אבל נניח לאמת בצד לרגע, ונעבור לצד היחצני: אם גוגל ישראל לא עונה על שום שאלה, וזה מה שעולה מהתגובה הזאת, למה לקח ליורו ארבעה ימים לנסח תשובה, זמן בלתי סביר כשמדובר בעיתון, לא כל שכן אתר חדשות אינטרנטי? ואם גוגל ישראל לא עונה, בשביל מה לשכור משרד יחסי ציבור שגובה אלפי דולרים מלקוחותיו, כשאפשר פשוט לעשות auto-reply לכל אימייל שמגיע מעיתונאי?
דבר אחד טוב כן יצא מהתשובה הזאת: כשאכתוב בעתיד משהו שקשור לתוכניות, אסטרטגיות עסקיות או עניינים משפטיים של גוגל ישראל, אחסוך לעצמי זמן יקר ולא אפנה לחברה לקבלת תגובה. היא הרי לא מגיבה בנושאים האלה.
עדכון 21:42
אני מקבל את הערות המתגבבים וולווט על כך שאי אפשר לספור ארבעה ימי המתנה כשיום חמישי היה ערב חג ואחריו סופשבוע.
אבל לא צריך יותר מכמה דקות לשלוח תגובת “המדיניות שלנו היא אין תגובה”, כי אם זו מדיניות כללית של החברה (“גוגל אינה מגיבה” וגו’), גם גוגל וגם יחצניה ידעו עליה עוד לפני שהפנייה שלי הגיעה אליהם.
אלא שכמו שהדוגמאות שהבאתי בפוסט הזה מעידות, זו לא מדיניות כללית, אלא מדיניות פרטנית – מול nrg, מולי אישית, אתם תבחרו (וגם אז לא היה צריך לקחת יותר מכמה דקות לשלוח לי את תגובת האין-תגובה).
ההייפ ניצח את הווב בתוצאה 2:0
אתמול למדנו ממייקל אייזנברג מקרן הון הסיכון בנצ’מרק שהאמוטיקון הוותיק :) הוא ווב 2.0. היום אנחנו לומדים מ-HOT שאינטרנט עם קצב העלאה גבוה הוא ווב 2.0:
HOT web2.0 – הדור הבא של האינטרנט כבר כאן:
ועכשיו HOT מציעה חבילות גלישה
עם Upload במהירות כפולה עד פי 5 עם ספקיות אינטרנט נוספות: נטוויז’ן, 013 ברק, אינטרנט זהב
אילנה תמיר, שכתבה על זה בבלוג חיים ברשת, מנסה לפרשן:
כנראה שלכל אחד מהפאקטים שעוברים אצלה בצינורות צמוד תאג, את הכבלים שלה מסכך נוזל אג’קסי ואת האינטרנט שלך אתה משתף עם השכנים תחת רשיון קריאטיב קומונס. נראה לי שבזק נדפקה חזק עכשיו.



