גנבוב התגבוב
ב. מיכאל מציע בטורו אתמול בידיעות אחרונות לקרוא לטוקבקים “תגוּבבה”, “כי יש בה גם תגובה, וגם גבבה, וגם גיבוב, וגם יבבה. כל הנדרש כדי להיעשות לטוקבק”, וכפועל הוא מציע “לתגבּב”.
נחמד מצדו של ב. לתרום את התחדיש, “כי עדיין אין לה [למילה טוקבק] תרגום עברי”, אלא שאני מייחס לעצמי את ה-cc על “תגבוב” (הנה זה, שחור על גבי אתר, בחדר 404 ביולי 2004, שלוש שנים לפני ידיעות), וגם אם יש מישהו שחולק עלי וטוען שהוא הגה אותה, אין ספק שב. התפרץ לדלת פתוחה — כפי שכל גוגל יוכל לספר לכם, “תגבוב”, “תגבובים”, “לתגבב” וכו’ כבר מזמן שולתים!!!1
סרטן בלשון
בספרו “תמיד פולני”, יאיר גרבוז מספר שבבית פולני, מגהץ הוא לא מכשיר שנועד לגיהוץ, אלא מכונת מוות שנועדה לשרוף ולחשמל עקרות בית אומללות (וסלחו לי אם אני לא מדייק בניואנסים, קראתי את הספר הנפלא הזה לפני יותר מדי שנים).
במסגרת המאבק (המוגזם לפעמים) בעישון, שכולל איסור עישון במקומות ציבוריים (אני בעד), קו חם לתביעות פיצויים נגד בתי עסק שלא אוכפים את החוק (אני מאוד בעד) והעלאת סיווג הסרטים שמציגים עישון (אני נגד), הנה הצנונית הראשונה בזירה הלשונית, שמנסה לעשות לסיגריה את מה שהפולניוּת לפי גרבוז עשתה למגהץ. מעריב מדווח:
לקראת היום הבינלאומי ללא עישון שיחול השבוע, החליטה קופת חולים מכבי שירותי בריאות להגביר את המאבק נגד המעשנים בדרך מקורית: הקופה פנתה לאקדמיה ללשון עברית בבקשה לשנות את שמה הלועזי של הסיגריה לשם עברי, בתקווה שהחידוש ירתיע את המעשנים.
[…]
“כולם יודעים שסיגריה גורמת לסרטן, וברור שאם נתחיל לקרוא לה “סרטנית” יהיה עוד יותר קשה לאנשים לקחת סיגריה ליד”, מסביר עידו הדרי, דובר הקופה, ומוסיף: “להורה יהיה קשה לשלוח את הילד למכולת כדי שיביא לו קופסא של סרטניות, ואף אחד לא יבקש שאכטה מהסרטנית של החבר שלו”.
אני חולק על ההנחה שהשם הטרמינלי ירחיק אנשים מהסיגריות – להיפך, אולי הם יאמצו אותו בהפוך-על-הפוך משועשע ומנטרל קונוטציות. אבל זה בכלל לא חשוב – אף אחד לא יבקש שאכטה מהסרטנית של החבר שלו, הדרי, כי אף אחד לא יאמץ את ההצעה המטופשת שלכם, שסביר להניח שנולדה במוחו של קופירייטר או איש שיווק (או אולי במוחך אתה, הדובר הדרי?) כדי להכניס את קופת החולים שלך לעיתון בהקשר חיובי (לא נשכח לכם את קומבינת הביטוחים המשלימים-המשלימים, אם זה מה שהיה לכם בראש. וברוח הצעתך, אולי נשנה את שמו של ביטוח הבריאות המשלים של מכבי מ”מכבי מגן זהב” ל”מכבי מגן על הכנסות קופ”ח מכבי תוך ניצול ציני של פגמי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, רפיסות הרגולטור והפחד האנושי ממחלות קשות”? ככה יהיה עוד יותר קשה לאנשים לקנות מכם ביטוח בריאות משלים נצלני וחצוף).
הפתעה לטובה מגיעה מכיוון האקדמיה ללשון, שבעבר כשלה בלשונה ותיחדשה את המילה העברית “רכינוע” למותג “סגוויי” (מה פתאום ממציאים מילה עברית למותג? אולי בשביל לקבל כותרת בעיתון על גבו של חידוש טכנולוגי פופולרי ומיוחצן), אולם דחתה על הסף את ההצעה הסרטנית:
ההצעה סרטנית היא חלק ממסע שכנוע נגד עישון סיגריות, מטרה חשובה ביותר, אך אין זה מתפקידה של האקדמיה לקבוע מונחים מנקודת ראות זו.
שוחץ: מתנה מיחצן לעיתונאי
יחצנים לא אמורים לתת מתנות לעיתונאים, ועיתונאים לא אמורים להסכים לקבל מתנות כאלה. נהגתי לכנות את זה “שוחד”, והעירו לי, כנראה בצדק, שמדובר במילה קשה מדי – שוחד זו עבירה על החוק, והמתנות של היחצנים הן רק עבירה על כללי אתיקה בסיסיים וברורים מאליהם, כמו גם על כמה סעיפים בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, ישירות או בעקיפין (בפרט סעיף 18: “לא יבקש ולא יקבל עיתונאי טובת הנאה בקשר לעניין הכרוך בעבודתו העיתונאית זולת מכלי התקשורת בו הוא מועסק”).
אני לא מדבר על זוטות, כמו עט עם לוגו חברה או זר וכרטיס ברכה ליום ההולדת; ולא על מתנות שהלגיטימיות שלהן גבולית וראויה לדיון נפרד, כמו טיסה ואירוח בחו”ל במסגרת כנס או מסיבת עיתונאים, גם אם לפעמים אלו משמשות לצ’פר כתבים שלא קשורים לתחום הסיקור של אותה חברה, או גישה חינם לשירות שעולה כסף לצורך סקירתו, שמתארכת מעבר לפרק הזמן הנחוץ לסקירה. אני מדבר על מתנות יקרות, בוטות וחסרות הצדקה, שהעובדה שהעיתונאי קיבל אותן אמורה לגרום לגירודים עזים בבלוטת האתיקה, ולהכתמה של הכתבות שהעיתונאי כותב על אותה חברה.
בסדר, אז לא “שוחד”. נקרא לזה “שוחץ”, ונגיד שזה קיצור של “שובר מתנה יחצני” או משהו. אז הנה קטגוריה שתתמלא אט-אט בדוגמאות לשוחצים שכאלה, ות”ד 404 פתוח להלשנות שלכם בנושא.
עול מצוות: מי נפטר ממנו?
בתקשורת משתמשים במילה “נפטר” לציון מותו של אדם. אלא שמדובר בקיצור של “נפטר מעול מצוות”, כך שהיא אמורה לשמש רק כשמדווחים על מותו של אדם יהודי. ומה עושים אם הגופה היא של גוי? תכתבו “מת”, אומרים הטהרנים, למרות שזו מילה שנתפסת כבוטה יותר וכמעט לא מתאימה לשימוש בכותרת של כתבה.
אבל אם “נפטר” זה “נפטר מעול מצוות”, זה לא מתאים גם לרוב גדול של היהודים – אלה שלא הגיעו לגיל בר מצווה, הגיל בו הם נוטלים על עצמם את עול המצוות; ואלה החופשיים, החילוניים, שמעולם לא נטלו על עצמם את עול המצוות ולכן גם לא נפטרים ממנו במותם.
שניים או שתיים
אם עוד פעם אחת אני רואה מישהו כותב סקונד לייף עם ו”ו, אני מבקשת מעידוק שיחצה אותו לשתי חתיכות ויתקע ו”ו באמצע. ראו הוזהרתם.
וואלה! מצאו! שגיאת! כתיב!
בוואלה איתרו שגיאת כתיב במודעה לספרו החדש של יצחק לאור, ולוח התוצאות מראה כעת 18334104892345:1 לוואלה.
* גילוי נאות: הכותב שוכר דירה מיצחק לאור.
תוכנה זו לא מורשה לשימוש. לכו מפה
לפני ההתקנה הפכתי את הקופסה הכתומה החביבה של מיקרוסופט אופיס 2007 (גירסת סטודנט מגוירת) וקראתי את האותיות הקטנות של רשיון השימוש:
לא לשימוש בפעילויות מסחריות, בפעילויות שאינן למטרות רווח או בפעילויות עסקיות מניבות הכנסות, וכן לא לשימוש בארגונים ממשלתיים.
בעצם, הרשיון לא מאפשר שום שימוש בתוכנה לשום מטרה – לא לשימוש מסחרי ולא לשימוש לא מסחרי, לא למטרות רווח ולא למטרות שאינן רווח.
בהתחלה הנחתי שמדובר בבאג תרגומי או לכל הפחות בניסוח משפטי ביזארי. אחר כך, כשגיליתי שהתוכנה מסרבת בתוקף להתקין את עצמה למרות כל התחנונים, התחלתי לחשוב שהם התכוונו לזה.
נצח פחות יום
אילת, ארץ השמש הנצחית שתכוסה היום בקצת עננות.
– החזאי התורן אורי בץ מגדיר מחדש את הנצח (גל”צ)
חצי האי מייל
הבא שכותב “אי-מייל”, אני בוצע אותו לשניים ושם באמצע מקף.
הבהרה: אחד הנמענים המקוריים של ההודעה הנ”ל העלה נקודה חשובה, ולכן אני אחדד:
מי שכותב “אי מייל”, אני בוצע אותו לשניים ולא שם כלום באמצע.
נשיקה ירושלמית
כמו כל הירושלמים, גם ק’ (השם המלא הוא לא עניין של אמאשלכם) עברה את המציצה, טקס הזובור של כל ירושלמי שעובר לגור בארץ.
במקרה שלה זה היה בחיפה: היא הלכה לקיוסק ושאלה את המוכר: “כמה עולה מציצה?” האיש, היא מספרת, הבין שיש איזשהו קצר בתקשורת, ביקש ממנה להצביע על מה שהיא רוצה, אמר, “אה, סוכריה על מקל”, והסביר לה בעדינות מה היא אמרה.
ארבע שנים רדפה אותה הבדיחה. הטראומה נשארה שם, ויום אחד, כשחשקה בדבר מתיקה, התקשרה ק’ לחברה מקומית והתייעצה: “אני רוצה לקנות נשיקה. איך קוראים לזה אצלכם?”
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
