איפה הפיראטים של המוזיקה? עברו ליוטיוב
מחקר (שהמתודולוגיה שלו שנויה במחלוקת) טוען שקבצי מוזיקה מהווים רק 2.9% מההורדות בביטורנט, לעומת 85.5% קבצי וידאו (פורנו, סרטים, סדרות). מחקר אחר מציג עליה בשימוש בעשרת שירותי צריכת המוזיקה המקוונים הגדולים, ובראשם יוטיוב. כתבה שלי ב-ynet מחשבים: מוזיקה ברשת – ירידה בהורדות, עלייה בהאזנה >>
אפליקציה של ישראל היום לאייפד: שעמומון
“‘ישראל היום’ – העיתון הישראלי הראשון באייפד!”, הודיע החינמון בניוזלטר של יום חמישי, 10.2.2011. תיאור האפליקציה בידיעה מהניוזלטר:
האפליקציה של “ישראל היום” מציגה את כל תוכני העיתון בפורמט דיגיטלי חד וברור, והיא בעלת ממשק נוח ויעיל לשימוש הכולל גם חידושים טכנולוגיים רבים. ניתן לדפדף בעיתון בצורות שונות, להגדיל ולהקטין כתבות, לערוך חיפוש בעברית בתוכן, להמיר כתבות לפורמט של טקסט בלבד, להגדיל ולהקטין את הפונטים, לשמור כתבות למחשב וגם לשגר כתבות בדואר האלקטרוני ולשתף בפייסבוק ובטוויטר.
נשמע דומה להפליא לגירסה הדיגיטלית הקיימת של העיתון (על פלטפורמה של אוליב), העתק דיגיטלי של העיתון המודפס, כולל רעש הדפדוף המלאכותי המעצבן, ובלי שום יכולות מדיה עשירה או אינטראקטיביות (אה, סליחה, באפליקציה אפשר לשתף בפייסבוק ובטוויטר. וואו). וזה מהעיתון שירד על הדיילי של רופרט מרדוק במילים “יפה, אך דל בתוכן”.
בוואלה ציטטו את מנכ”לית ישראל היום, ציפי קורן: “עם השקת האפליקציה של האייפד, ולאחר הקמת העמוד של העיתון בפייסבוק, ישראל היום מתייצב בראש המחנה גם במדיה החדשה”. אין מילים.
הדיילי: ויקומו המלפפונים ויכו את הגזר הגמדי המאותגר גנטית
פוסט של בולס שקמים
“העיתון המופץ באייפד יפה, אך דל בתוכן”, מבקר החינמון “ישראל היום” (8.2.2011) את המהדורה הראשונה של “The Daily”, עיתון הרשת החדש והממש-לא-חינמי של רופרט מרדוק. נפח האייטם חמישים ושלוש מילים, ותמונה זעירה תחתיו. תוכן – יוק, דיון ציבורי – נאדה, אירוניה – כמה שאתם רוצים. ועל זה נאמר, מי שמתגורר בבית מזכוכית, שיקפיד בבקשה לסגור את הווילונות לפני שהוא מחרבן למישהו אחר על הראש.
______________
בולס שקמים גר בבית מגבס עם בידוד של צמר סלעים על גבול ישראל-לבנון, עד שיבוא הזאב
רוצים להתנתק מספק תקשורת? “נתק” יעזור לכם
באחרונה חוויתי נסיון התנתקות מספק תקשורת (בזק בינלאומי), שכללה התעלמות ממספר פניות שלי במדיומים שונים, המתנה ארוכה ארוכה לשירות הלקוחות, המתנה ארוכה ארוכה לשימור לקוחות ושיחה שבה נדרשתי להסביר למה אני רוצה להתנתק. בסופו של דבר הצלחתי לקבל חבילה ללא התחייבות ולא התנתקתי.
חברות התקשורת מערימות את הקשיים הללו כדי לייאש לקוחות ולסכל את התנתקותם. משרד התקשורת לא עושה שום דבר אפקטיבי בעניין (אפקטיבי: קנסות שיהפכו את הנוהג הזה לבלתי כדאי כלכלית לספקיות התקשורת). אתר “נתק” של יהונתן קלינגר ונתי וכשטיין מנסה לפתור את הבעיה הזאת.
הלקוח מתבקש להזין את פרטיו באתר, ששולח בשמו פקס לספק התקשורת. אחר כך הלקוח מתבקש לסמס לספק ולהודיע לו על שליחת הפקס הלקוח מזין את פרטיו באתר, שולח סמס במחיר שקל אחד לאישור השליחה, והאתר שולח פקס לספק התקשורת ועותק ב-PDF ללקוח. זהו, בקשת ההתנתקות נשלחה, והחברה מחוייבת לנתק את הלקוח בתוך שלושה ימים.
לפי האתר,
נתק מאפשר לכם בצורה פשוטה מאוד לשלוח הודעה לחברות התקשורת שמבקשת את הניתוק, ועל פי חוק אותן חברות חייבות לנתק.
חברה שלא תנתק אתכם בתוך שלושה ימים ממשלוח הודעת הניתוק תהיה חייבת בפיצויים בגובה של עד 10,000 ש”ח לפי סעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן.
נסו וספרו לי איך היה.
מהנעשה בפורנוספירה
תעשיית הפורנו תמיד נתפסה כמי שנמצאת בחזית הדיגיטלית, ולעתים גם פורצת דרך בתחום. אולם בשנה האחרונה הגיעו שם למסקנה שהפיראטיות האינטרנטית מאיימת על פרנסתם, יצאו בקמפיין הסברה והחלו לתבוע פיראטים. זה המקל. הגזר הוא כניסה של כוכבות (וגם כוכבי) הפורנו לרשתות החברתיות, שם הן מתקשרות ישירות עם המעריצים.
פייסבוק, ברירת המחדל בזכות גודלה וארגז הכלים המגוון שלה, התגלתה כבלתי ידידותית לפועלות הפורנו, שמדווחות על מחיקות חוזרות ונשנות של הפרופילים שלהן. “אפילו אם מעריץ מעלה תמונת עירום שלך הם מוחקים לך את החשבון”, אמרה שחקנית הפורנו אנדי סן דימאס בראיון ל”דיילי ביסט”. הסיבה: פייסבוק שואפת להיות אימפריית פרסום, ומפרסמים גדולים מעדיפים סביבת פרסום ידידותית לכל המשפחה.
לכן, על אף שתעשיית הפורנו היא ויזואלית בעיקרה, דווקא הרשת החברתית הטקסטואלית טוויטר הפכה לבית החם והדביק שלה. אתר “פורנסטאר טוויט“, שמרכז ציוצים של כאלף כוכבות פורנו, מדווח שיש להן למעלה מ-9 מיליון עוקבים. כוכבת פורנו מצייצת 6.7 פעמים ביום בממוצע, כש-7% מהציוצים מכילים לינק לתמונה או סרטון. עדכוני טוויטר לא תמיד מובילים ליותר הצעות עבודה, אבל יש הטבות עקיפות. מעריצים קונים מתנות לכוכבות, ויצרניות אביזרי מין שולחות להן מוצרים בציפייה שהכוכבות יתנסו בהם וימליצו עליהם לגולשים.
גם לאנשים שמתפרנסים מחשיפת גופם לא פשוט לחשוף את חייהם. “זה מסובך, כי יש דברים שאת לא רוצה לחלוק עם הציבור”, הסבירה כוכבת הפורנו בובי סטאר בראיון ל”ביסט”. אבל הבעיה עלולה להיות הדברים שהכוכבים כן משתפים. האם חובבי קמרון מרשל רוצים לשמוע אותו מהגג ש”אהבה היא תירוץ לפגוע ולהיפגע”? האם מעריצי מיקה טן באמת רוצים לדעת שאביה נתן לה את העצה העסקית “אם את לא יכולה לחיות בנוחיות במשך שלושה חודשים בלי תלוש משכורת, את לא יכולה להרשות לעצמך לקחת הפסקה. חסכי-חסכי-חסכי”? והאם אנשים שמפנטזים על סמון טיילר יסתכלו עליה באותה דרך אחרי עדכון ה-TMI “לא הגעתי לסיפוק מיני זמן רב”?
לפי סטאר, פעילות כוכבות הפורנו ברשתות החברתיות מובילה לכך ש”אנחנו הופכות מפנטזיה בלתי מושגת לאנשים אמיתיים”. ואם יש משהו שקיים ברשת בשפע ובחינם זה פורנו חובבני של אנשים אמיתיים.
__________
התפרסם במקור במדור השבועי "מהנעשה במולטיספירה" ב-ynet מחשבים
עוד סקס:
• עין לזיון צופיה
• תיבת הסקס של נוח
• חזון עצמאות (בעקבות פרשת פותגייט)
• סקס והעיר הקדושה
אצבע משולשת לבזק
בזק מסתירה את מחירי האינטרנט, הצעת חוק תחייב חברות סלולר לתת לנו מסלול טוב ולמה מגיש החדשות הזה מניף אצבע משולשת בשידור? עידוק ברשת >>
מהדק הנייר שהפך לבית: גירסת המצגת
קייל מקדונלד הפך מהדק נייר לבית בסדרה של בארטרים. הוא מספר על כך בהרצאות, ועכשיו יצר מצגת חמודה שמציגה את סיפורו.
בזק בינלאומי, צאי לי מהאינטרנט!
המאבק על נייטרליות הרשת – האמונה כי כל תכני האינטרנט נולדו שווים, וכי ספקי תקשורת צריכים להיות צינור טיפש ולהעבירם בלי כל אפליה מסיבות מסחריות או אידיאולוגיות – לא עשה רושם ניכר על אומת האינטרנט הישראלית. באווירה כזאת יכולה ספקית אינטרנט גדולה כמו בזק בינלאומי להרשות לעצמה התערבות מסחרית-שיווקית בפעילות האינטרנטית של לקוחותיה, בלי לחשוש מפגיעה תדמיתית, נטישת לקוחות או התערבות רגולטורית.
ב-2008 כפתה בזק בינ”ל על לקוחותיה את שירות הפניית הכתובות של נטקס, netex built-in. עד אז, הקלדת מילה (ולא כתובת עמוד) בשורת הכתובת שלחה את הגולש לעמוד שגיאה, או לחיפוש המילה במנוע החיפוש שהוגדר בדפדפן. השירות הכפוי של נטקס חטף את הגלישה והפנה אותה לאתר שהגולש התכוון אליו לפי הניתוח של נטקס, או לאינדקס אתרים קשורים. נטקס התפרנסה ממכירת מיקומים באינדקס הזה, כך שהתוצאה הראשונה לא היתה בהכרח האתר שהגולש צריך, אלא האתר ששילם כדי להיות שם. בבזק בינ”ל מסרו אז כי השירות ניתן “לכלל לקוחות בזק בינלאומי באופן אוטומטי, ללא כל תשלום או מאמץ מצידם וללא צורך בהורדת תוכנה למחשבם האישי”. במילים אחרות: בלי לשאול אותם. מי שלא רצה בשירות נדרש ללחוץ על בקשת הסרה בתחתית העמוד, מקום שלא כל הגולשים יודעים עליו או מגיעים אליו.
באפריל 2010 חשף אתר “ניוזגיק” כי גולשי בזק בינלאומי, שהשתמשו באקספלורר 8 והותירו את מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט כברירת המחדל, הופנו לתוצאות חיפוש בנטקס משורת הכתובת וכן מסרגל החיפוש. עמוד התוצאות של נטקס הורכב מחיפוש מותאם אישית בגוגל (שבו גוגל חולקת עם המפעיל את ההכנסות מהפרסומות בו), ולצדו פרסומות של רשת הפרסום של נטקס עצמה. בזק בינ”ל העבירה את האחריות הלאה ומסרה כי “מ-NETEX נמסר כי מדובר בתקלה נקודתית ולא מעבר”.
באוגוסט 2010 השיקה בזק בינ”ל עוד “שירות” כזה. כשלקוחות החברה גלשו לכתובת רשת שגויה או לא פעילה, הם לא קיבלו את הודעת השגיאה המקובלת. במקומה, הדפדפן שלהם נחטף לעמוד של בזק בינ”ל, שפרסם את שירות התמיכה BSupport והציע להם לחפש את האתר הרצוי בשורת חיפוש של גוגל. גם כאן מדובר בחיפוש מותאם אישית, שמכניס לבזק בינ”ל כסף מהפרסומות המוצגות בו. השיטה מכונה “חטיפת DNS” (ראשי תיבות של Domain Name System, מערכת שמות אתרי האינטרנט) ונחשבת בעייתית, משום שהיא פוגעת בתפקודים שונים שמתבססים על ה-DNS. “בזק בינלאומי תסייע לגולשים להגיע לכתובת הנכונה”, קוראים לזה בשפה המכובסת של בזק בינ”ל. “עמוד השגיאה המעוצב, הינו שירות ללא תשלום הניתן לכלל לקוחות בזק בינלאומי”, מודגשת הנדיבות שבהפיכת עמוד השגיאה לפרסומת עצמית. ושוב, לא שואלים אתכם אם אתם רוצים, אבל מאפשרים לכם ללחוץ על קישור “הסרה מהשירות”.
בספטמבר 2010 החליטה בזק בינ”ל להפוך את האימיילים היוצאים של לקוחותיה ללוח מודעות. במסגרת שדרוג הוובמייל, כל אימייל שלקוח ישלח דרכו יוכתם בבאנר פרסומי עם התוכי והטקסט “הודעה זו נשלחה באמצעות ממשק הדוא”ל החדש של בזק בינלאומי”. רוצים להוריד את הבאנר? הפעם אין לינק להסרה – תצטרכו להבין לבד שצריך להיכנס להגדרות ולמחוק את הבאנר מהחתימה.
ועוד ב-2010, בזק בינלאומי חסמה גישה של לקוחות לאתרים מסויימים, וקיבלו במקומם את ההודעה “למען הגנה על פרטיותך ועל בטחון מחשבך, האתר אליו ניסית לגשת נחסם על ידי שירות SafeNet. סיבת החסימה: האתר שנחסם מכיל מידע אסור (אלכוהול, הימורים וכדומה)”. כשהלקוחות התלוננו לחברה, הסתבר להם שהם קיבלו שירות סינון אתרים שאותו לא ביקשו.
“ככה זה כשיש לך רשת אינטרנט פרטית משלך”, אומר סלוגן של בזק בינלאומי. עכשיו הבנתי אותו: ככה זה כשאתה ספק אינטרנט שחושב שהאינטרנט שייך לאמאש’ך.
_____________________
התפרסם במקור בגירסה שונה מעט במדור השרת במוסף פירמה של גלובס, 19.10.2010
עוד בזק בינלאומי:
• בזק בינלאומי מפקפקים באמינות: “לנו אין כל חיווי לבד מטענה זו שלך”
• אם זמן ההמתנה תמיד ארוך מהרגיל, מה הרגיל?
ויקיליקס חושף: “ממשלת מצרים מפחדת מבלוגרים”
אתר ההדלפות וויקיליקס פרסם אמש (ו’) מברקים דיפלומטיים אמריקנים העוסקים בהתמודדות של ממשלת מובארק עם הבלוגרים שלה: כליאות, עינויים, הטרדות מיניות ומכות חשמל – יחד עם חופש דיבור מפתיע למי שלא מעליב את הנשיא, מפלגתו ואללה. כתבה שלי ב-ynet מחשבים >>
• עוד מצרים: #jan25 حكومة تخشى تويتر الصغير لا تستحق البقاء
• עוד וויקיליקס: וויקיליקס חושף: גם דיפלומטים הם בני אדם
• עוד התפרקויות: בפירוק: מפלגת העבודה ותוניסיה
רני “פרסם בפייסבוק עכשיו” דרייפר
לולתי במכנסיים מהסינרגיה בין שלוש מודעות הפייסבוק הללו:
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
