קמפייני פייסבוק פוליטיים עם דם על הידיים

השר ישראל כץ:

9 במרץ, 2014 | בנושאים: 404, פוליטיקה, רשתות חברתיות | להגיב זה מגניב

לוחצים על עדי קול – פייסבוק בשירות המתנגדים לחוק המשילות

אינספור מילים כבר נכתבו ועוד ייכתבו אודות חוק המשילות שעבר בקריאה ראשונה. אני הייתי רוצה להתמקד ביוזמה המקורית אשר באמצעותה ניסו האזרחים שהתנגדו לחוק להשפיע באופן ישיר על חברי הקואליציה שסומנו על ידם כמתלבטים – והכל באמצעות שימוש במדיה החברתית. האם מדובר בסנונית ראשונה שמייצגת דפוס התנהלות חדש במערכת היחסים שבין הבוחרים לנבחרים?

כבר בשעות הבוקר של יום רביעי היה ברור לכולם שבערב תידרש הקואליציה לשורה של הצבעות מכוננות – תחילה שתי הצבעות על חוק המשילות ולאחר מכן הצבעה על אישור חוק משאל העם. מתנגדי חוק המשילות עשו שיעורי בית וסימנו שישה חברי כנסת שנתפסו ככאלה שניתן לשכנעם להתנגד לחוק, או לכל הפחות להימנע מתמיכה בו. היו אלה חברות הכנסת עדי קול וקארין אלהרר מיש עתיד, חברי הכנסת עמרם מצנע, דוד צור והשר עמיר פרץ מהתנועה וחברת הכנסת אורית סטרוק מהבית היהודי.

אחרי המיפוי החל היישום. ארבעת האנשים שעמדו מאחורי הניסיון לסכל את חוק המשילות פתחו אירוע פייסבוק ייעודי תחת הכותרת “שעתיים לעצור את חוק המשילות: לוחצים על עדי קול, דוד צור, עמיר פרץ, קארין אלהרר”. תמונת הקאבר של האירוע הובלטה בזכות תמונותיהם של חלק מחברי הכנסת, ובפרטי האירוע שובצו כתובות הדואל ומספרי הטלפון האישיים של הח”כים המתלבטים בצירוף מסר ברור שהניע את “משתתפי האירוע” לפעולה: הזמן הולך ואוזל – התקשרו\שלחו הודעה לחברי הכנסת ושכנעו אותם להימנע או להצביע נגד.

הקיר של האירוע הווירטואלי התמלא תוך דקות בדיווחים חיים על הניסיון לסכל את היוזמה. כך, למשל, עמית דויטשר כתב בסביבות השעה 17:00: “אם באמת מי שנמצא מעברו השני של 0526544444 הוא עמרם מצנע אז הוא הרגע סימס לי שהוא מתכוון להצביע נגד” והפיח תקווה בלבם של חבריו. בסופו של דבר מצנע תמך בחוק על שני חלקיו, אבל התקדים קרם עור וגידים.

המתנגדים לא התאמצו לחינם, וסביר להניח שהשיחות והסמסים הרבים שקיבלה הם אלה ששיכנעו את חברת הכנסת עדי קול להימנע בהצבעה על החלק הראשון של חוק המשילות. קול לא הסתירה מעולם את התנגדותה לחוק במתכונתו הנוכחית, ומכאן שהיא הפכה באופן טבעי לכתובת העיקרית לניסיונות השכנוע של המתנגדים.

אסתי סגל, אחת הפעילות הבולטות שהובילה את ההתנגדות לחוק המשילות, הגדילה לעשות והעלתה את התמונה לעיל עם הכיתוב: “טוב חברים – ציפי לבני כבר כאן, אלו כנראה הדקות האחרונות – אז קדימה – לחץ מרוכז”. למי שתהה איך ציפי לבני, שרק באותו שבוע פתחה את המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית בוושינגטון, הספיקה לחזור כל כך מהר ארצה, הרי שהדבר נבע מהוראה מפורשת שככל הנראה נמסרה לה: הקדימי את שובך – אנחנו זקוקים לכל קול.

במבחן התוצאה, ולמורת רוחם של המתנגדים, הצעת החוק עברה ברוב דחוק. אחרי שנמנעה בהצבעה על החלק הראשון, ח”כ קול נאלצה להתנצל בפני חבריה על הפרת המשמעת הסיעתית והצביעה בעד החלק השני שעסק בהעלאת אחוז החסימה. ההתנצלות הייתה מעט מדי והגיעה מאוחר מדי – מיד עם סיום ההצבעה נודע שהיא הושעתה מפעילות פרלמנטרית עד להודעה חדשה.

הצעת החוק אמנם עברה, אבל לא מן הנמנע שחזינו שם בפתיחתו של עידן חדש, אשר הופך את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחריהם לאישי וישיר עוד יותר מבעבר. לא עוד שימוש בקירות הפייסבוק להבעת המחאה, כי אם צעד קדימה – פרסום מספרי הטלפון והפעלת לחץ בלתי-אמצעי על נבחרי הציבור.

חשוב לציין כי השימוש בטכניקת הלחצים הטלפוניים והאימייליים לפני הצבעות חשובות היא לא דבר חדש לכשעצמו – התארגנויות רבות מעבירות באימיילי שרשרת ובניוזלטרים רשימות של ח”כים שצריך ללחוץ עליהם לפני הצבעות חשובות; אבל במקרה הנוכחי, מלאכת התכנון והגיוס מתבצעת באמצעות הרשתות החברתיות, היא גלויה לכל וכל אחד יכול להצטרף אליה, והח”כים יכולים להגיב למוחים בזמן אמת. מתנגדי חוק המשילות הפסידו בקרב, אבל גם פיתחו סוג חדש של לוחמה.

יורי גנקין הוא יועץ אסטרטגי בתחום המיתוג האישי והעסקי, עם התמחות במיתוג ואסטרטגיה פוליטית במדיה החברתית ומחוצה לה

6 באוגוסט, 2013 | בנושאים: 404, פוליטיקה | להגיב זה מגניב

ידיעות אחרונות – אילו מפלגות הוא מקדם ואילו הוא מסתיר?

עידו קינן

ידיעות אחרונות פרסם ב-25.12.2012 בכותרתו הראשית את “הפתקים שתראו בקלפי”, כלומר האותיות שקיבלו המפלגות. 34 מפלגות מתמודדות בבחירות לכנסת ה-19 (המידע מופיע בוויקיפדיה, שם כמובן לא ויתרו על הדיון על הצורך בקטגוריה למפלגות המתמודדות בבחירות; אין דבר שוויקיפדים ישראלים אוהבים יותר ממטא). אולם בתמונה בידיעות מופיעים רק עשרה פתקים (“רשימת האותיות המלאה ||| עמ’ 5”).

אילו מפלגות נבחרו למדגם עשרת הפתקים שבשער? לפי הסדר: הליכוד ביתנו, העבודה, הבית היהודי, התנועה, יש עתיד, ש”ס, מרצ, יהדות התורה, קדימה והישראלים.

“הישראלים”, מפלגה שראשה דוד קון השווה הומואים ולסביות לזואופילים, כנראה ממש חשובה למישהו בידיעות, אחרת לא היתה זוכה להיסקר (בסקר של מינה צמח שפורסם בידיעות ב-14/12) ולקבל פתק בשער העיתון, בעוד מפלגות שוות לה (עוצמה לישראל) וגדולות ממנה (חד”ש, רע”ם-תע”ל ובל”ד) באותו סקר לא זכו להופיע שם. אולי ידיעות עושים פה אפליה מתקנת לאיש שמוחרם על ידי התקשורת הרוסית הישראלית?

אז איפה חד”ש, רע”ם-תע”ל ובל”ד, המפלגות שנהוג במקרה הטוב לאגוד יחד כ”המפלגות הערביות” ובמקרה הרע להעלים מהסקרים כליל? ואיפה ארץחדשה, שהקדישה סרטון בסדרת “השיטה” למו”ל ידיעות אחרונות נוני מוזס? היא לא חשובה. כל כך לא חשובה שבידיעות וב-ynet בכלל לא מזכירים אותה. ואם מזכירים אותה, מיד מוחקים, כפי שגילה ארד אקיקוס, שמייעץ למפלגה.

רק “סופהשבוע” החדש סקר את ארץחדשה (סקר גיאוקרטוגרפיה, פורסם ב-14.12.2012), והיא לא עוברת שם את אחוז החסימה. הביצה והתרנגולת: האם החרם התקשורתי מצד עיתון גדול נובע מזניחותה, או שזניחותה נובעת מהחרם התקשורתי מצד העיתון הגדול? והאם הישראלים היתה זוכה לשני מנדטים אלמלא קידומה באותו עיתון?

איך נבחרו המפלגות וסדר הופעת הפתקים שלהן בידיעות אחרונות? לא לפי הסקר של צמח שפורסם שם ב-14/12. הנה שוב סדר הפתקים בכותרת, ולצדם בסוגריים מספר המנדטים בסקר: הליכוד ביתנו (35), העבודה (19), הבית היהודי (11), התנועה (11), יש עתיד (8), ש”ס (11), מרצ (4), יהדות התורה (6), קדימה (0) והישראלים (2).

אם ידיעות היה מציג את עשרת הפתקים של המפלגות לפי גודלן בסקר, זה היה נראה כך: הליכוד ביתנו (35), העבודה (19), ש”ס, הבית היהודי והתנועה (11 כ”א), יש עתיד (8), יהדות התורה (6), חד”ש, רע”ם-צע”ל ומרצ (4 כ”א).

ההבדלים: קדימה והישראלים לא היו נכנסות, חד”ש ורע”ם-תע”ל כן. ידיעות אחרונות, רואים לכם את האג’נדה.

דובי קננגיסר, לשעבר מתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה, מסכם:

בוקר טוב לידיעות אחרונות, שממשיכים להעלים את המפלגות הערביות. אלו הפתקים שידיעות אחרונות חושבים שתראו בקלפי. אין בל”ד, אין רע”ם-תע”ל, אין אפילו חד”ש (שבכל זאת מקבלים איזה קול או שניים מהמגזר היהודי). מי יש? את “הישראלים” – מפלגה שידיעות אחרונות מפמפמת אותה בשצף קצף למרות שאף סקר לא סופר אותה — חוץ מסקר אחד, של ידיעות, כמובן.

הממיסט עמיר שיבי מציג את הפרשנות שלו לפתקי המפלגות, ואת התגובה המשוערת של ישראל היום לפתקים של ידיעות אחרונות.

התפרסם במקור בגירסה שונה ב”העין השביעית”, 25.12.2012

15 בינואר, 2013 | בנושאים: 404, בחירות, עיתונות ותקשורת, פוליטיקה | להגיב זה מגניב

שירי בחירות שלא מעודדים להצביע למפלגה כלשהי, או בכלל

עידו קינן, ג’וני זילבר

יש הרבה סרטונים על בחירות ברשת. הרמנו חופן ביד, ניכינו מהם את אלו שהופקו על ידי מפלגות ואת השאר השפרצנו פה כאילו האינטרנט זה השירותים הציבוריים שלנו. בתיאבון!

על רקע מצגת שאבא שלכם שלח לכם באימייל, שייקה לוי (כן, זה מהמוקומנטרי “העולם מצחיק” על חבורת “הגשש החיוור”), שר על הארץ שלנו, “בלי סוף שרייך, סגני שרייך, הוצאותייך, מנופחייך, פוליטיקאיך, פולשיקייך, תגידי, לא חבל עליך?”

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=0cnDm3GFCpo[/youtube]

“עוד מעט בחירות”, שר מקס פינק (בימוי: שלי דובילנסקי), “אז מה אכפת לכם? תנו לי את הקול שלכם. אל תתנו להם – ככה בלי קולות הם לא יכולו להתקיים”. ושלא תחשוב שלא שמענו את המסר הסמוי ב”תבחרו בי, בי בי בי בי ביבי בי ביבי ביבי”. אבל אנחנו נעלים עין כי הוא גם ככה ייבחר.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=qxiu6oGvD8g[/youtube]

כשייגמרו ליובל בינדר השירים מסרטים של דיסני הוא יאלץ לדבב סרטים של פיקסאר. ואז הוא יראה מה זה.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=rDa0PgHAVtI[/youtube]

האזינו ליצירות הפוליטיות האחרונות של יזהר אשדות – השיר האנטי-צה”לי המביך והג’ינגל של מרצ שהעניק לנו את מתנת החירשות. עכשיו האזינו לשיר “קובלנה על מפלגות ישראל” של מאיר אריאל בביצוע הדג נחש. נכון שלא הייתם מנחשים שדווקא האחרון נכתב על ידי אדם שאינו עמנו כבר כמעט 14 שנה?

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=8u7xpmodL38[/youtube]

לאחד מאיתנו התגלה גוש בשמאל, והרופא רשם לו 1:49 דקות של לרלרת.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=CXiX7vOEHkw[/youtube]

13 בינואר, 2013 | בנושאים: 404, בחירות 2013, פוליטיקה | תגובה אחת

“סרטון הלא מצונזר” של מפלגת כלכלה מוכיח: מדובר בספאם של מפלגה

ג’וני זילבר

הספאם של מפלגת כלכלה. צילום: מסך

להאשים מפלגה בבחירות האלו שהיא מתנהלת כמו ספאמר זה קצת כמו להאשים את המים בברז שהם רטובים ומריחים כמו סיד. אחרי הכל, אלו היו הבחירות שבהן מפלגות מכובדות-למחצה כמו העבודה ומכובדות-לשמינית כמו יש עתיד סימסו לנו ממש כאילו היה להם מבצע פיצה שנייה בחצי מחיר למכור לנו.

אבל ה… דבר הזה שקורה עכשיו בעמוד הפייסבוק של מפלגת כלכלה – זה חציית גבול. זה כבר משהו אחר. זה להפסיק להשתמש בשיטות מפוקפקות כדי להציק למצביעים, ולהתחיל להשתמש בשיטות באמת מפוקפקות כדי להקריפ גולשים.

הערב (ז’) פרסמה מפלגת כלכלה, שסימנה בקלפי הוא “פי” והיא התגאתה בעבר במועמדותם של יובל המבולבל ויוסי בובליל לפני שהחליפה אותם ביוליה שמאלוב ברקוביץ’, את הסרטון הבא. אם צפיתם בשידורי הבחירות היום כבר ראיתם אותו, משום שהסרטון, שהיה אמור להגיע רק לרשת, הגיע “בטעות” גם לטלוויזיה בשל בלבול בקלטת.

בסרטון, שכותרתו “המדינה מפשיטה אותנו! סירטון המצונזר של מפלגת כלכלה”, מככבת לין, שסיימה 12 שנות לימוד, וכדי להסביר לכם עד כמה מיסים זה רע היא מתפשטת, וכשדברים מתחילים להיות מעניינים, הם מוצנעים על ידי הכיתוב “המדינה מפשיטה אותנו!”

כן.

כאן הדברים מתחילים להחמיר באמת, בגלל שאז מופיעים שני דודים מאמריקה והם מצביעים עלינו הרבה ושואלים “האם היינו צריכים להגיע למצב הזה?” לא. לא היינו צריכים. ואילו אז המצב נהיה הרבה יותר גרוע.

אני לא יודע מי אלו, אבל נראה לי שהם רוצים למכור לי מכונית יד שנייה.

אם תגיעו לדף הפייסבוק של מפלגת כלכלה, כי הרי אתם, כמוני, מצביעים פוטנציאלים, תראו רכיב – אפליקציה – שנקרא “סרטון הלא מצונזר“. מי שילחץ עליו יראה דף שמוכר לנו מהימים הרעים ביותר של ספאמרי הפייסבוק הנחותים ביותר: רכיב “לחצו לייק לדף שלנו כדי לקבל לינק לאיזה אתר חיצוני”:

לא צריך להיות מפלגה כדי להתבייש בעצמך בעמוד כזה. גם בגלידריית מושון ברחובות יודעים שאין שפל נמוך יותר להדרדר אליו משטיקים של “רוצים לראות את הבחורה מתפשטת באמת? עשו לנו לייק”. אבל אל חשש: אם צוללנים יגלו יום אחד שפל כזה, אני בטוח שמפלגת כלכלה תהיה הראשונה להדרדר אליו.

אם תלחצו לייק, תקבלו לינק לסרטון יוטיוב בערוץ הרשמי של מפלגת כלכלה. אני יודע, אני יודע: המילה רשמי נשמעת קצת מצחיק פה. מכיוון שאני מקווה שלא תעשו לייק לעמוד הפייסבוק של מפלגת כלכלה, השגתי לכם את הלינק לסרטון. הנה הוא. וכיוון שאני מקווה שלא תצפו בסרטון של מפלגת כלכלה, תרשו לי לקלקל לכם: כמו בכל הונאת ספאם טובה, גם כאן סרטון הלא מצונזר הוא דווקא סרטון הכן מצונזר בדיוק באותה מידה.

אין צורך להודות לי.

13 בינואר, 2013 | בנושאים: "אינטר-נט", בחירות 2013, פוליטיקה | 3 תגובות

האמנם היתה פדיחה בתשדיר הליכוד ביתנו?

פוסט של שוקי בלס
“לאטמה“

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=c4pLC6FrcgY[/youtube]

תשדירי תעמולת הבחירות מספקים בעיקר רגעי פיהוק, אבל בנרג מסתבר שמישהו נשאר ער. לטענת הכותב/ת, בקטע בתשדיר שבו מדובר על “חינוך חינם מגיל 3” נראית מורה עם יכולות מתמטיות של מישהי שקיבלה חינוך עד גיל 3.

רק שמה שניתן לראות בבירור זה שהמורה סימנה V ליד התרגיל שבו התוצאה הנכונה, והיא בתחילתה של תנועת סימון בגיר אדום ליד התרגיל השני, בעל התוצאה השגויה. אם היא סימנה בסוף ליד התרגיל השגוי V או X לעולם לא נדע, אבל התשדיר לא מראה שאותה מורה לא יודעת את התשובה. במחשבה שניה, לא ברור שמי שכתב את הכתבה ב-nrg נשאר ער.

וכמו כמו תלמידים שמעתיקים טעויות אינפנטיליות אחד מהשני, בוויינט “עלו” על אותה פדיחה כביכול.

התפרסם במקור באתר לאטמה, 8.1.2013

עידוק מוסיף:

התמונה אינה של מורה ישראלית שצולמה עבור התשדיר. ב-ynet מצוטט “גורם במטה ההסברה של הליכוד” שאומר שמדובר בתמונה שנקנתה מתוך מאגר תמונות ובה נראית מורה מתקנת תרגילים בחשבון, וכי “מדובר בסיטואציה נורמלית בכיתת לימוד”. התגובה ב-nrg ממטה הליכוד ביתנו מבישה: “השואל צריך להתבייש, כל מטרת הפרסום היא לפגוע בליכוד-ישראל ביתנו”.

יואב אפטר מצא את התמונה המקורית במאגר תמונות בשם iStock Photo.

• עוד בנושא: חייל הפוטושופ של נפתלי בנט

9 בינואר, 2013 | בנושאים: 404, בחירות 2013, פוליטיקה | להגיב זה מגניב

המלחמה על ראשי הפוליטיקאים: מי יככב בבאנרי הבחירות של אתרי החדשות?

פוסט של טל שניידר, הפלוג, הבלוג הפוליטי
ישורון תורג’מן, שאריות ברשת
ועידו קינן, חדר 404

מעקב אחרי באנרי הבחירות של אתרי החדשות הגדולים מאפשר הצצה לשיקולי העורכים, כמו גם לאירועים החדשותיים של מערכת הבחירות 2013, ואף למאבקים של מאחורי הקלעים.

לפני מספר חודשים, כאשר השר אלי ישי ואריה דרעי נאבקו על ראשות מפלגת ש”ס (מאבק שהוצג בתקשורת כרגע האיחוד הגדול), הוחלפו הבאנרים באתר מאקו, כפי שדווח בבלוג “שאריות ברשת”. ישי הוביל את הבאנר ראשון ודרעי השתלט על הלוקיישן החשוב הזה, למרות שאינו מוביל את רשימת המפלגה, כפי שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית.

זה קרה גם ב-nrg מעריב, מאוקטובר לדצמבר 2012:

הקוראים חדי העין ישימו לב שדמות נוספת נמחקה מן הבאנרים הפוליטיים – יו”ר האופוזיציה, שאול מופז, שנמחק בסקרים ובהתאם נמחק מן הכותרים המוצגים בראשי עמודי הבחירות.

הנה באנרי הבחירות של וואלה, אוקטובר ודצמבר 2012. האיש במרכז הבאנר הועלם.

במאקו החליטו לא להסתפק בשש מפלגות, והיום אפשר לראות שם 12 מתוך 34 המתמודדות. ארץ חדשה (שלא תופיע בוויינט) ועם שלם, הנמוכות עד אפסיות בסקרים, מיוצגת; קדימה של שאול מופז, שהופיעה בסוף אוקטובר, הועלמה בדצמבר.

מי עוד יכול להיות ממורמר? שר החוץ לשעבר, כמובן. בסוף אוקטובר, מיד אחרי שאביגדור ליברמן מיזג את ישראל ביתנו לתוך הליכוד, עוד היה לו ספוט משלו על הבאנרים של nrg מעריב ושל מאקו.

ועכשיו? ליברמן כבר לא בראש מפלגה שרצה עצמאית, אז הוא לא כאן.

ומי הילד החדש בשכונה? נפתלי בנט לא היה שווה את האינצ’ים שעל הבאנרים כל עוד ניצב מתחת לעשרה מנדטים. אבל בשבועיים האחרונים, הסקרים של מפלגת הבית היהודי עולים ובייבי-פייס בנט מתקדם למיצוב במקום טוב בבאנר.

באנר וויינט מסוף אוקטובר 2012 – איפה הילד? באנר וויינט מדצמבר 2012 – הנה הילד, קצת בצד, קצת מבויש.

אבל אל חשש, אצל וואלה בנט מתקדם למקום יותר טוב בתמונה מאוקטובר לדצמבר:

ומה לגבי יו”ר התנועה, ציפי לבני? למרות שהמפלגה שלה מדשדשת מתחת לעשרה מנדטים ולא מממש מתרוממת (בניגוד למה שהיא ציפתה), לבני מקבלת מאתרי החדשות הישראליים מקום של כבוד, במיקום מרכזי בכל הבאנרים של בחירות 2013.

לסיום, באנר הארץ, שונה מכל השאר, בתוספת אשת ראש הממשלה – ויחד עם זאת לא ממש מעודכן (ברק במרכז התמונה, לפיד ובנט חסרים):

זאב ינאי, יועץ תקשורת העוסק רבות בתחום הפוליטי – בפריימריז האחרונים עבד עם מיקי רוזנטל ממפלגת העבודה – אומר שאתרי החדשות מציבים את האייקונים שלדעתם מביאים להם הכי הרבה גולשים: “אני בטוח שהצבת האימג’ים האלה מלווה בלחצים של מאחורי הקלעים, כולל אפילו לחצים כלכליים מסוימים, שאם לא ימוקם הפרצוף, שעבורו עובד יועץ תקשורת, כספי פרסום ילכו למקום אחר. זה יכול להיות איומים מרומזים, אך שנוגעים לסכומים גבוהים. אמנם אמורה להיות חומה סינית בין מחלקה מערכתית לבין פרסום, אבל זה לא תמיד כך.”

למה חלק מן הדמויות המובילות את המפלגות לא נמצאות על הבאנר? איפה יעקב ליצמן, איברהים צרצור, אחמד טיבי וזהבה גלאון?
“אני חושב שחלק מן העורכים ומנהלי האתרים, חושבים שאולי חרדים לא נמצאים בתוך השיח שקיים באתר שלהם, מסיבות סוציולוגיות בסיסיות. הם לא תופסים אותם בתור מישהו שראוי לשים שם או כי דמותו לא מעניינת את הקוראים. הם חושבים אולי שחרדים אשכנזים לא קוראים את וויינט או את וואלה. באשר לגולשים ערבים, הרי הם כולם גולשים לאתרי החדשות בעברית כל הזמן, ועורכי האתרים בטח מודעים לכך, אז אני מניח שחלקם חושבים שעליהם לשחק בתוך המגרש של הקונצנזוס ושהם אולי יקבלו ריקושטים מהעלת פנים של ערבי בכותרת. הם לא רוצים לייצר משהו שאינו נעים לגולשים. לא שאני מצדיק חלילה את הגישה הזו, אבל זה מה שהם מניחים”.

יש לכם באנרים משלכם? צילומי מסך עם טרנדים של הבחירות? שלחו לנו וציינו מאיזה תאריך הצילומסך.

הפוסט מתפרסם במקביל בבלוגים הפלוג, הבלוג הפוליטי, שאריות ברשת וחדר 404

25 בדצמבר, 2012 | בנושאים: 404, פוליטיקה | להגיב זה מגניב

מלחמת הלייקים עם נתניהו: כותב הסטטוס שהגיע ל-17 אלף כניסות קורא להתפקד לליכוד ולשנותו מבפנים

פוסט של שחר כותני

לפני מספר ימים פרסם ראש הממשלה בעמוד הפייסבוק שלו גרף ובו הראה שהמדיניות שלו יצרה 300 אלף מקומות עבודה. כ-1,500 איש הביעו תמיכה ולחצו לייק. החלטתי לפרסם על הקיר שלו סטטוס בו אני מציע לו במקום לעלות מסים ולקצץ בדברים שחשובים לכולנו, למצוא מקורות אחרים: הרווחים הכלואים של תאגידי הענק, הכספים שנשפכו על ההעתקה והבנייה בפרשת מגרון ובית אל, מכוניות הב.מ.וו של השרים והתוספות הלא פרופורציונליות לחינוך החרדי. במהרה רבים הביעו התלהבות מהרעיון וכמות הלייקים לא נעצרה גם ב-16 אלף.

לכאורה מדובר באקט מחאה סמלי ותו לא, בו 16 אלף אזרחיות ואזרחים מביעים את מורת רוחם מהמדיניות הכושלת של ראש ממשלתם. אבל זה לא חייב להיות כך. ניתן ליצוק במחאה הזו תוכן אמיתי, וחשוב מכך – כוח פוליטי.

אם אותם 16 אלף אישה ואיש היו מתאגדים – היינו יכולים יחד לשנות את המדינה. לא בעוד שבוע ולא בעוד שנה – מחר. בדיוק כפי שנלחמנו בסטטוס הפייסבוקי שלו בבית שלו אנחנו יכולים להילחם בסטטוס הפוליטי שלו בבית שלו. בליכוד. איך? על ידי התפקדות למפלגה.

זה נשמע מופרך, אבל אין דבר הגיוני מכך. חזרו רגע לבוקר שאחרי ההפגנה הגדולה בכיכר המדינה, בה 400 אלף אישה ואיש מחו נגד המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה בכלל ונתניהו בפרט. לו באותו הבוקר היו רק 5 אחוזים מהמפגינים מתפקדים למפלגת הליכוד לא היה עוד צורך בוועדת טרכטנברג, גם לא בהבטחות סרק ובטח ובטח שלא היינו צריכים לצאת להפגין גם הקיץ.

למה? כי בישראל אין באמת דמוקרטיה ייצוגית. יש שלוש מפלגות גדולות (אם נכלול לרגע גם את הגוויה של קדימה), ובשלושתן מתקיימים פריימריז שקובעים את רשימת המפלגה. מי שמשפיעים על זהות חברי הכנסת שלהן הן קבוצות לחץ של מתפקדים ולוביסטים עם אינטרסים, שבמקרה הטוב לא חופפים עם האינטרסים של הציבור הרחב, ובמקרה הרע סותרים אותו בצורה ישירה.

קחו למשל את “הפייגלינים”, שמונים כ-12 אלף מתפקדים בליכוד ונחשבים במפלגה לנטע זר, בין היתר כי רובם כלל לא מצביעים לליכוד. האג’נדה שהם מקדמים קיצונית ושמרנית וסותרת את חוקת המפלגה, אבל זה לא מונע מהם להיות הלובי החזק במדינה, זה שכל שרי הליכוד נעים לפי חלילו. הם הסיבה שהמפלגה הפכה לקיצונית, פשוט כי הם חייבים להם את הכסא שלהם בכנסת הזו. ומי שרוצה להיבחר לכנסת הבאה יודע שהוא צריך לעבוד עבורם יומם וליל כבר בכנסת הנוכחית.

הסיבה ש-12 אלף בלבד הספיקו בשביל להשתלט על המפלגה היא שיטת הבחירות הפנימית שאפשרה ליריב לוין, אופיר אקוניס, דני דנון, כרמל שאמה הכהן ואחרים להיבחר עם מספר קולות מצחיק – כ-2,000 בלבד. אפילו שר האוצר יובל שטייניץ נבחר עם פחות קולות מהמנדט שעולה לו הכסא – 20 אלף בלבד. רבים מאותם חברי כנסת פועלים כעת במרץ בניגוד מובהק לאינטרסים של מצביעי הליכוד. אבל זה לא משנה, כי מצביעי הליכוד הם לא אלה שיקבעו את עתידם הפוליטי, אלא המתפקדים.

אז מה יעזור להתפקד לליכוד? כן, זה להתפלש בבוץ, כן, השיטה מסריחה, אבל זה יעבוד – עם 15,000 מתפקדים חדשים למפלגה אנחנו יכולים להחליף 10 חברי כנסת ברשימה ולהפוך אותה למפלגה חברתית שדואגת לאזרח.

נוכל להכניס אזרחים כמוכם, כמוני לליכוד – אנשים שדמוקרטיה אינה מילה גסה עבורם, שיודעים שבמצע הליכוד הופיע צמד המלים “צדק חברתי” הרבה לפני שדפני ליף הקימה אוהל ברוטשילד ושחמשת המ”מים של ז’בוטינסקי הם לא רק פוסטר על הקיר בראיון ממלכתי שבו מודיע נתניהו על עוד העלאה של המע”מ. חברי הכנסת האלה לא יהיו חייבים את הכיסא שלהם לאף קבוצת לחץ או טייקון ולא יתמכו במהלכים כלכליים שפוגעים בציבור.

בשנים האחרונות השיטה עבדה עבור רבים. זוכרים את מחאת הקוטג’? איימו לפתוח את משק החלב לייבוא, אבל הרעיון נפל ברגע שהרפתנים הזמינו 30 אלף טפסי התפקדות למפלגה. האופנוענים קיבלו הנחה בביטוח והמתנחלים הטבות רבות מספור.

אז מה אנחנו יכולים לעשות אחרי שנתנו ביחד לייק בפייסבוק? המון. אבל זה תלוי רק בנו ולא באף אחד אחר אם אנחנו מוכנים לקום ובאמת להילחם בשיטה הזאת או לא, אבל אם נחליט להילחם אנחנו גם ננצח. אנחנו ננצח כי המדינה, עם כל הכלים והמנגנונים שלה בסופו של דבר יושבת עלינו. אם אנחנו נחליט שאנחנו זזים היא תמצא את עצמה על הרצפה הרבה לפני שמשרד האוצר יספיק להגיד “אנחנו-שוב-מעלים-מע”מ”.

רוצים לשמוע עוד? כאן יש הכל.

שכנעתי אתכם/ן? כאן יש טופס התפקדות (פדף).

ממלאים אותו ושולחים אל info@reshima.org.il (אל תתפקדו דרך האתר של הליכוד, הוא לא עובד)

שחר כותני הוא אקטיביסט וממקימי הרשימה האזרחית לליכוד. הפוסט התפרסם במקור בפייסבוק שלו

30 ביולי, 2012 | בנושאים: 404, פוליטיקה | 2 תגובות

מפלגת העבודה מחפשת כותבי ממים. אתם תזריקו לעצמכם איידס מרוב צחוק

טל שניידר מדווחת בפלוג:

בינתיים במפלגת העבודה מחממים מנועים ומחפשים כותבי ממים. האופן שבו ממים הפכו למצרך מבוקש מדאיגה. אם הכלי הזה, שהאפקטיביות שלו נובעת מעצם היותו חתרני, עומד להשתלב בדף המסרים הפוליטי היומי, הוא יאבד מערכו האמיתי.

גם יהונתן קלינגר ודובי קננגיסר, המתמודדים על מקומות במפלגת העבודה, גייסו לטובתם ממיסטים. שאלוהים יעזור לנו בבחירות הקרובות.

18 ביולי, 2012 | בנושאים: מם (meme), פוליטיקה | 4 תגובות

אלי ישי מגיב למחאה בפייסבוק על גירוש ילדה מצפון סודן: “אם המקרה הוא בדיוק כפי שכתבת אטפל לשחרורה המיידי”

יגאל שתיים, פעיל למען המהגרים מאפריקה וממייסדי “מרק לוינסקי”, סיפר הבוקר בפייסבוק על ילדה בשם קרס שמועמדת לגירוש:

שתפו > תלמידת כיתה ה’ בערד נעצרה על ידי משטרת ההגירה – למרות שאינה אמורה להיות מגורשת. היא כלואה כעת בכלא קציעות ונותק עימה הקשר.

האטימות והאכזריות שבפשעים שמבצעת בימים אלה מדינת ישראל מזעזעים – משפחות נשלחות לסכנת חיים, ילדים נכלאים עם הוריהם.

מורן מקמל, פעילה חברתית בערד שקרס חניכה שלה – מספרת כי קרס היא בת לשני הורים צפון סודניים שאינם אמורים להיות מגורשים היות ובארצם נשקפת סכנה לחייהם.

שתפו ואולי נצליח להחזיר אותה לספסל הלימודים לסיים את כיתה ה’. מי ששותק שותף לפשע.

כמה שעות אחר כך שותף הסטטוס בדף הפייסבוק הפופולרי “סטטוסים מצייצים”. 40 דקות וכמה עשרות תגובות לאחר מכן, שר הפנים אלי ישי (או מי שמפעיל את העמוד שלו) הגיב שם:

גברת מורן מקמל: אם המקרה הוא בדיוק כפי שכתבת שהתלמידה אכן מצפון סודן אני מבקש לשלוח לי הודעה מיידית לדף הפייסבוק שלי ואטפל לשחרורה המיידי.

אפשר להתייחס לכך בציניות – ביום שבו מבקר המדינה מעלה את ישי על המוקד, השר מנסה לגרוף נקודות זכות אצל מתנגדיו הגדולים ביותר. בעיניי, שר שלא רק פעיל ברשת חברתית אלא גם מתייחס לתלונות וטענות שעולות שם, ראוי להערכה, בתקווה שעוד נבחרי ציבור ילכו בעקבותיו.

20 ביוני, 2012 | בנושאים: 404, אלי ישי, פוליטיקה, פייסבוק | תגובה אחת

← לדף הקודם — לדף הבא →