הידיים של שרת הבריאות הבלגית נקיות, אולי זה הראש של (סגן) שר הבריאות שמלוכלך

“הידיים שלי נקיות!”, כתבה בפייסבוק סגנית ראש ממשלת בלגיה ושרת הבריאות, לורט אונקלינקס, לאחר שנעלבה (או התעלבה) מכך שסגן שר הבריאות הישראלי, ח”כ יעקב ליצמן, סירב ללחוץ את ידה בוועידה בינלאומית בז’נבה. עוד כתבה אונקלינקס: “בפעם השניה בחיי שר בממשלה סירב ללחוץ לי את היד בגלל שאני אישה. בפעם הראשונה זה היה השר האירני ואתמול, בז’נבה, שר הבריאות הישראלי [הטעות המובנת במקור]. סוג כזה של גישה אינטגריסטית [המונח הצרפתי לפונדמנטליסטי או דתי אדוק מאוד] שקשורה לתפיסה של הדת ושל האשה, מעורר בי אי נוחות עמוקה”.

לשרה אונקלינקס יש פרופיל פייסבוק רגיל (לא דף) עם 4999 חברים. הסטטוס שלה, שפורסם אתמול בצהריים (שעון ישראל) זכה ל-52 שיתופים, 65 לייקים ו-43 תגובות. הנה כמה מהן:

ז’אן פייר דובואה: “מה שמדאיג בחוויה הקשה הזו הוא שזה בא מישראל, שבה במיוחד האנשים היו אמורים להכיר את הסכנות של אפליה מכל סוג. וכן: אל תקחי את זה אישית. האיש הזה היה צריך להסמיק בפני מישהי כל כך ישרה כמוך”.

סרג’יו ביאנקיני: “וזה מפתיע אותך, לורט? למה שמישהו ירצה ללחוץ את היד של חבר במפלגה אורתודוקסית שמבזה נשים, ערבים… שנמצאת בשותפות עם החזית הלאומית שלהם (אביגדור ליברמן)… אני שואל אותך? ובכן, זה אולי מזכיר לך את המציאות של הפוליטיקאים משם, עליהם לא מעט אנשים מגינים כאן… באופן שאיננו מבריק במיוחד, בכל הכנות! אני מצטער בשבילך אבל מרוצה שהמציאות הזאת תיזכר אצלך… ואומרים שעם האנשים האלה (שלא לוחצים לך את היד) צריך לחזור לתהליך השלום !!”

קתרין וורטס: “פףףף. זה קרב מתמשך. אני מקווה שיום אחד המין האנושי יתפתח…”

סופיאן אל מוסווי (שם איראני): “גברתי השרה, למה זה מפריע לך? אם זאת הדת שלהם, למה לא לכבד אותם? תסתכלי על זה כך – מה אם היו מביאים אותך לחתום על הסכם במדינה שבה מקובל להגיד שלום בנשיקה על הפה או כל מנהג אחר, היית מסכימה לכך?”

פרנסין פרסטראטן השיבה לו: “הם נמצאים בז’נבה, שוויץ, ולכן הם צריכים לכבד את מנהגיה!”

קטלין ואן רימננט: “מדובר בשר ממפלגה דתית-קיצונית, לא כל השרים הישראלים מתנהגים כך. ישנם אלמנטים פונדמנטליסטיים בשלושת הדתות, גם בנצרות. נשים שמגיעות מטעם המדינה למפגשים בינלאומיים צריכות לקבל יחס של כבוד ושוויון. מאחורי הסירוב ללחוץ את ידה עומד הסירוב לקבל את העמדות הפוליטיות והחברתיות שמאחוריהן עומדת השרה. או בגלל שהיא אישה או בגלל שהיא לא יהודיה או נוצריה או מוסלמית. השרה צודקת בכעסה. ואנחנו תובעים את הזכות לבחור בנשים לתפקידי שרות ושנשים יתמודדו בתנאים שווים”.

רישארד מלשר: “בפעם הבאה את צריכה לתת לו נשיקות לוללללל”

גלובס מדווח שהעורך הראשי של העיתון היהודי הגדול בבלגיה, “יודס אקטואיל”, כתב בעקבות התקרית: “התגובה הילדותית של השרה מעידה על בורותה. לסירובו של מר ליצמן ללחוץ את ידה של גב’ אונקלינקס אין כל קשר להשקפה כלשהי על נשים או על ניקיון”. לידיעת עורך העיתון הבלגי: 1. ההערה על הידיים הנקיות היתה בדיחה, אולי כזו הקשורה לתחום העיסוק המשותף לשניים, בריאות. 2. לסירובו של מר ליצמן ללחוץ את ידה של גב’ אונקלינקס, כמו להימנעותו ההפגנתית מהאזנה לשירת נשים ולאיסור על נשים לעלות לבמה לקבל פרס שמשרדו יזם, יש את כל הקשר שבעולם להשקפה שלו על נשים. כך גם לבחירה של האתר מדיר הנשים “לדעת, הפורטל החרדי הראשון” לדווח על הסיפור בלי תמונה של אונקלינקס, כמובן, ובהשמטת שמה.

_____________
תודה לדניאל רוזנברג, לאנונימית ולתרגום המכונה של בינג על הסיוע בתרגום.

24 במאי, 2012 | בנושאים: הדרת נשים | 8 תגובות 

המורה לספרות ח”כ מירי רגב מבהירה שהיא לא התכוונה שהסודאנים הם תאים סרטניים, זה היה דימוי בלבד

פעם היתה לי מורה לספרות שנשאלה מה פירוש המשפט “האיש היה בגילופין”, והסבירה שגילופין זה מקום שהאיש היה בו. ובמעבר חד (חד יותר מח”כ מירי רגב, בכל אופן): ח”כ מירי רגב הסבירה שכשאמרה ש”הסודנים הם סרטן בגוף שלנו” היא התכוונה לזה כדימוי: “ההתבטאות שלי לגבי תיאור המסתננים כסרטן הינה דימוי בלבד לתופעה מתפשטת, שאם לא נטפל בה תציף אותנו ותחזור אלינו כבומרנג”.

אה, זאת אומרת שלא התכוונת שהמהגרים הם למעשה תאים פגומים של אורגניזם, שאיבדו שליטה ומתרבים בלי הפסקה עד שהם הופכים לגידול שמסכן את חייו של האורגניזם. זה היה רק דימוי.

ואת לא חושבת שהבעיה עם מה שאמרת היא שהשווית אנשים לסרטן, כמו שאת היהודים השוו לעכברושים (ההתבטאות של הנאצים לגבי תיאור היהודים כעכברושים הינה דימוי בלבד לתופעה מזיקה) (לא, לא קראתי לך נאצית, ההתבטאות שלי היא אנלוגיה בלבד. את לא יכולה להיות נאצית – הנאצים לא נהגו לקבל יהודים למפלגה שלהם).

את חושבת (אמצעי ספרותי: האנשה, ייחוס תכונה אנושית לדבר דומם) שהבעיה עם מה שאמרת היא שלא הבנו את האמצעי הספרותי שהשתמשת בו. אגב, גם את לא הבנת אותו: “הסודנים הם כמו סרטן” זה דימוי; “הסודנים הם סרטן” זו מטאפורה. אבל אני לא רוצה לסבך אותך עם מילים זרות, את עוד עלולה לדרוש את גירושן מהארץ.

24 במאי, 2012 | בנושאים: 404 | 14 תגובות 

סגנית דוברת מוסד אקדמי יקרה שלום,

1. אני מתאר לעצמי שידעת על האירוע החגיגי שלכם כמה חודשים מראש, אבל החלטת שלא בא לך שאגיע אליו, אז שלחת את ההודעה עליו יומיים לפני.

2. את לא מחכה לתשובה ממני, אחרת היית שולחת את האימייל מכתובת שאפשר להשיב אליה, ולא כזו שמחזירה הודעת שגיאה.

3. או לכל הפחות מצרפת לחתימתך מספר טלפון.

בהצלחה בהמשך.

–עידוק

23 במאי, 2012 | בנושאים: FAIL • כשל, Press, Release | להגיב זה מגניב 

זה הולך להיות לג’נ… – חכו לזה –

[עדכון 26.5.2012] הרעיון הזה יושב לי בראש כמה שבועות. אחרי הפרסום הסתבר לי שבר דוידי הקדימה אותי בביצוע.

22 במאי, 2012 | בנושאים: 404 | תגובה אחת 

וזה הבית הלבן, שבו התגורר המשורר הלאומי צ’יים נצ’מן ביאליק

יואב אברמוביץ’ צילם ומדווח: “סדרת ‘הומלנד’ (שהיא הגרסה האמריקאית ל’חטופים’) מצלמת סצנה בככר ביאליק בת”א, שבו בית העירייה הישן של העיר העברית הראשונה מחופש לשגרירות האמריקאית בביירות. יש כאן כל כך הרבה רבדים של אירוניה, שבמקום כלשהו על הגלובוס סלבוי ז’יז’ק קיבל הרגע קרי לילה”.

22 במאי, 2012 | בנושאים: 404 | 4 תגובות 

הפרימיטיבים ש-מ-פ-ח-דים מהאינטרנט | העין השביעית

פוסט של אורן פרסיקו
העין השביעית

סכנה ברשת

הכותרות בראש שערי כל עיתוני הבוקר מוקדשות לאיראן, אבל נראה שלא כל העיתונים עושים זאת במידה דומה של חדווה. ב”ידיעות אחרונות” ו”מעריב” הכותרת על איראן (“בדרך להסכם עם איראן” ו”בכיר ישראלי: המו”מ עם איראן לא יעכב תקיפה”, בהתאמה) מזכירה תשלום מס. שני העיתונים הללו מדווחים כאילו כדי לצאת ידי חובה על ההתפתחויות האחרונות בסכנה הקיומית לכאורה שעומדת בפני מדינת ישראל. כדי לטלטל את הקוראים, העיתונים מדווחים בהבלטה על מעשים פליליים.

“חשד: סמנכ”ל הייטק ניצל מאות ילדות”, נכתב במרכז שער “ידיעות אחרונות”, לצד החותמת “סכנה ברשת”. כותרת המשנה מסתיימת בשאלה שמציגה משטרת ישראל, ובעצם מציג העיתון: “האם גם בתכם הוטרדה?”. זו שאלה שיכולה להסעיר כל הורה. היא בוודאי טרייה יותר מהשאלה, “האם גם אתם תמותו מפצצת גרעין שתטיל איראן על מדינת ישראל?”. ההורה המודאג, שרוצה לדעת את התשובה, מופנה לכפולת האמצע, שם מופיעה ידיעה לא ארוכה מאת מאיר תורג’מן ואיתן גליקמן, המתפרסמת על רקע תצלום המחשה של אדם יושב בחושך מול מסך מחשב. “בבוקר סמנכ”ל הייטק, בלילה פדופיל”, לשון כותרת הטראש שבחרו עורכי העיתון לידיעה.

תיבה נפרדת בכפולת האמצע של “ידיעות אחרונות” מבהירה להורים המודאגים כיצד יידעו אם גם בתם הוטרדה על-ידי החשוד. לפי המידע שבתיבה, החשוד השתמש בתוכנה מסוג מסוים ובשמות בדויים מסוימים. סימנים נוספים לכך שבתכם הוטרדה על-ידי החשוד לפי “ידיעות אחרונות”: “אחרי היכרות ראשונית הוא הוביל את השיחה לנושאים מיניים” וכן “במהלך השיחות שידל את הילדות להתפשט מול המצלמה”. במלים אחרות, אם בתכם קיימה קשר וירטואלי עם מישהו שהוביל את השיחה לנושאים מיניים ושידל אותה להתפשט מול המצלמה, יש מקום לדאגה (תודות על התובנה הזו ניתן להעביר ל”ידיעות אחרונות”, ת”ד 109, תל-אביב).

כותרת ידיעה נוספת בכפולת העמודים המרכזית של “ידיעות אחרונות”, “4 נערים אנסו ילדה בת 11”, חסרה את המלה “חשד”. על האירוע שמתואר בה מדווח במרכז שער “מעריב”, שם אין כלל צורך לצרף את המלה “חשד”, שכן הכותרת אינה אינפורמטיבית.

“גיליתי היום שבנים זה עם רע”, נכתב בגופן גדול בלב שער “מעריב”, בין מרכאות, על רקע אדום. זהו ציטוט מתוך יומנה האישי של ילדה בת 11 מאזור הנגב. על עמוד השער מתפרסמים גזרי היומן שבהם נכתב, בכתב יד של ילדה, על רקע ורוד פרחוני: “גיליתי היום משהו מיוחד שבנים זה עם רע היום נאנסתי בידיי ארבע […] מה קרה, הם בכו יותר ממני לא רציתי לראות להם עד כמה אני עצובה […] אני כל הזמן מאשימה את עצמי במה שקרה לי, אני מרגישה שזו אשמתי”.

את הטקסט קורע הלב מביא אורי בינדר בכפולה השנייה של העיתון. הכפולה הראשונה מוקדשת לאותו עובד בענף ההייטק שחשוד בהטרדת מאות ילדות באינטרנט. לצד הדיווח על מעשיו מתפרסם טור מאת חן קוטס-בר, האמא של כולנו, שמפנה אצבע מאשימה כלפי הטכנולוגיה. “אם כל ילד משוטט באינטרנט, אז כל פדופיל יכול להגיע לכל ילד ולכל ילדה. כמעט כמו רולטה”, היא כותבת.

בעוד ששתי הכפולות הפותחות של “מעריב” עוסקות במעשים פליליים על רקע מיני, ב”ישראל היום” הנושאים הללו נדחקים לכפולה השנייה. “פדופיל בלב ההייטק” היא הכותרת ההיסטרית שמתנוססת בראש העמודים 4–5. “בעידן ה’מחשב בכל חדר’ הם [ילדינו] מסתגרים שעות על גבי שעות בחדרים מול מסך שמזמן להם גם מפלצות אדם המוגדרות פדופילים”, כותבת חגית רון-רבינוביץ’ בטור נלווה. “פחד אלוהים שהילדים יסתובבו בימות הקיץ ברחובות. והסיבות לכך ידועות ורבות. אך כעת ובכלל, לא פחות מפחיד שיישבו בבית”.

פורנוגרפיה נמוכה

בעיתון “הארץ”, לעומת זאת, ידיעה עם הכותרת הלקונית “נעצר בכיר בחברת היי-טק בחשד לניצול מיני של קטינות ברשת” מתפרסמת בראש עמוד 10. בתחתית שער העיתון, ועל פני כל עמוד 3, מדווח יאיר אטינגר על הגרסה החרדית למאמרי קוטס-בר ורון-רבינוביץ’: “60 אלף חרדים גדשו שני איצטדיונים בניו יורק לכנס נגד העולם המקוון ושמעו נאומים ביידיש על התועבה, בלי אף מילה על פייסבוק ופורנו”, לשון כותרת המשנה לכתבתו.

לפי אטינגר, “הרבנים, שהבינו כי אין עוד טעם לאסור כליל את השימוש באינטרנט, התאחדו סביב הקריאה לצמצם את החשיפה לרשת ככל שניתן ובכל מקום שניתן”. אטינגר מצטט מאתר JDN את דבריו של האדמו”ר מסקולען בכנס: “כל המחלות והמיתות המשונות שפוקדות את עם ישראל הגיעו אך ורק בגלל התפשטות האינטרנט בבתי ישראל”.

ציטוטים נוספים בכתבתו שאובים מהתקשורת החרדית המודפסת בישראל. “בכתבת השער של מגזין ‘משפחה’ בסוף השבוע האחרון, תחת הכותרת ‘לעצור את המשחית’ כשלצדה תמונה של לפטופ מתפוצץ בחלל, נכתב כי העצרת בקווינס מכוונת נגד ‘הטכנולוגיה המודרנית המכלה כל חלקה טובה, שורפת נשמות ומורידה צעירים לעמקי שאול'”, כותב אטינגר. הוא מביא גם מדברי הרב חיים קנייבסקי שכתב ב”יתד נאמן” כי “מכשיר האינטרנט הוא יצרא דע”ז (יצר הרע של עבודה זרה) וגילוי עריות בדורנו, והוא חורבן גדול בישראל ורבים חללים הפילה עד שאול תחתית רח”ל (רחמנא לצלן) […] משפחות שלמות ובתים מלאים כל טוב כבר נהרסו מזה רח”ל. חייבים כולם לטכס עצות איך לשחוט את היצר הרע הזה”.

ציטוטים דומים מופיעים לעיתים בעיתונות החילונית. בדרך כלל תוך לעג לפרימיטיביות של הדוברים. למרות זאת, כאשר מתחולל מעשה פלילי הקשור בדרך כלשהי לאינטרנט, העיתונות החילונית מציגה עמדות דומות למדי. הבדל בולט בין הפחד החילוני מפני האינטרנט לבין הפחד החרדי מפניו – מגדר המתריעים.

“חרדים מהאינטרנט”, נכתב בכותרת ידיעת תצלום בכפולה המרכזית של “ידיעות אחרונות” (כן, ממש ליד הידיעה הגדולה על הסמנכ”ל ביום והפדופיל בלילה). בתצלום (AP) נראים אלפי החרדים שהתכנסו אתמול בניו יורק. “לאירוע הורשו להגיע גברים בלבד”, נכתב מתחת לתצלום, “בעוד שנשותיהם התכנסו בקבוצות ברחבי העיר כדי לצפות במפגן הכוח החרדי בשידור חי”.

בתחתית עמוד 15 של “הארץ” מדווח (שירות “הארץ”) כי “הסופר והפילוסוף השוויצי אלן דה בוטון הודיע כי הוא מתכוון להקים אתר אינטרנט ל’פורנוגרפיה גבוהה’, כהגדרתו”. על פי הדיווח, דה בוטון אמר כי הוא “מקווה שהאתר יגרום לאנשים להפסיק להרגיש רע על כך שהם צופים בפורנוגרפיה במחשבים שלהם”.

אורן פרסיקו הוא כתב אתר ביקורת התקשורת “העין השביעית”, שם התפרסם הטקסט במקור ב-22.5.2012 כחלק מסקירת העיתונות היומית. תודה לגיא שפר על סריקת שערי העיתונים החרדים

עוד בנושא:

• פשקווילי אינטרנט: “אנטרנט=סרטן”, “האינטרנט הוא אבי אבות הטומאה”
• פשקוויל: אינטרנט מביא תסמונת שורש כף היד
• פשקוויל ביקורת בונה
• פשקוויל: חסה מביאה סרטן

22 במאי, 2012 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | 2 תגובות 

בשבוע הספר הקרוב לא אקנה ספרים באיקאה | פולמוס צומטסקי

פוסט של אלכס אפשטיין

בשבוע הספר הקרוב לא אקנה ספרים באיקאה.

ולפני שאתם מתקנים אותי, מה לאיקאה ולספרים, הנה, בלי להחסיר מילה, פסקה מתוך הודעה לעיתונות של צומת ספרים. ההודעה אינה מותרת לפרסום עד יום שלישי אחרי הצהריים, אבל כיוון שאיני עיתונאי, וממש לא מעניין אותי מה צומת ספרים יחשבו על הקדמת הפרסום הזו, הרי היא לפניכם, יצירת המופת:

לרגל שבוע הספר משיקה הרשת את שיתוף הפעולה הראשון שלה השנה: פסטיבל “על המדף” – חגיגה מיוחדת שתתקיים בשיתוף עם רשת הריהוט איקאה, ותיערך למשך חודש שלם. לדברי שלומי גבאי, מנכ”ל איקאה: “איקאה ממעטת בשיתופי פעולה וזהו אחד המקרים הבודדים שבחרנו לעשות זאת, מתוך מטרה להפוך את האירוע למסורת. החיבור בין צומת ספרים ואיקאה הוא טבעי מאחר והוא מתחבר לערך של בילוי לכל המשפחה שחשוב לשני הגופים”. פסטיבל “על המדף” יכלול עשרות אירועים ספרותיים לילדים ומבוגרים ב- 2 סניפי הרשת בראשון לציון ונתניה, לצד ירידי מכירה יתקיימו בתוך הסניפים, הצגות, החתמות סופרים וכדומה. המבצע שילווה את הפעילות יאפשר למי שרוכש ספרים בכל סכום שהוא, ליהנות מהטבה של 50 ש”ח לקניות באיקאה (בקניה של מעל ל 250 ש”ח). בראשון לציון אף יועמד שירות של שאטלים שיקח את התושבים ליהנות מהפעילות בסניף.המבצע ילווה בקמפיין בהשקעה של 5 מיליון ש”ח בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובאתרי האינטרנט השונים.

זו ההודעה. וזה פירוש רש”י: שלוש במאה + 50 ש”ח בקניה של 250 ₪ + 5 מליון ש”ח למבצע פרסום = אפס כבוד.

כאמור, בשבוע הספר הקרוב לא אקנה ספרים באיקאה. וגם לא בצומת ספרים.

אלכס אפשטיין אלכס אפשטיין (אתר, טוויטר, פייסבוק) הוא סופר שמפרסם סיפורים קצרצרים כסטטוסים בפייסבוק והוציא ספר כאלבום תמונות בפייסבוק. אפשטיין הוא מיוזמי המאבק ברשתות הספרים צומת ספרים וסטימצקי. אפשטיין הסביר איך לצייץ נכון בטוויטר בגליון נובמבר 2011

הפרקים הקודמים של פולמוס צומטסקי בחדר 404:

• לספר הבא אזדקק לכסף, הרבה כסף // רינה ארטשטיין
• חוק הספרים המחורר יפגע במו”לים ובסופרים // רני גרף
• סופרים, תבעטו בצומטסקי ובמו”לים // יהונתן קלינגר
• ספר אינו בגד // ענת קרמנר וינשטיין
• ביקור ב”דוקטור ספר” // יהונתן זילבר
• מבחר תרגומי מכונה מספרות המופת בעולם, חינם אין כסף // אלכס אפשטיין
• על מה אני מדברת כשאני מדברת על קריאה // ציפי גוריון
• ל’,צ’עכש3 9מ65ףרךק // חגי גילר

איור פלסטלינה: טופי סטולר.

22 במאי, 2012 | בנושאים: צומטסקי | 10 תגובות 

השוואת תנאי היהודים בתוניסיה לאלו של הפלסטינים בשטחים – שאתם תספרו לאמילי עמרוסי שזו ידיעה מפוברקת או אני?

יריב מוהר, יוסף למפל ומשה קוטנר אחראים על ידיעת ynet מפוברקת שמספרת: “אנטישמיות חריפה בתוניסיה / תוניסיה הודיעה שתנאי החיים של היהודים במדינה “יוצמדו” לתנאים שמקבלים הפלסטינים בשטחים”. שמישהו יספר לאמילי עמרוסי.

21 במאי, 2012 | בנושאים: 404, עיתונות ותקשורת, פייסבוק | 2 תגובות 

אין לי כוח לבדיחות על הרשת החברתית של מיקרוסופט. דונו.

21 במאי, 2012 | בנושאים: 404 | תגובה אחת 

ירושלים המאוחדת מחולקת בין גברים לנשים בגלל סדרניות שמנסות למנוע ערבוב מגדרי בחגיגות יום ירושלים

גולש ירושלמי מדווח: “באמצע הרחוב הכי מרכזי בירושלים, קינג ג’ורג’, דתיות בווסט צהוב מנסים להפריד בין מדרכות לגברים למדרכות לנשים”.

גל תמיר, שצילם את התמונה שבראש הפוסט, מדווח: “הדרת גברים! הדרת גברים! עכשיו אני יודע מה זה אומר, אני יורד מהמשרד בתמימות לקנות קפה ונשאב אל תוך ההמון הצוהל המציף את רחוב קינג ג’ורג’ בואך שמואל הנגיד לרגל ‘שמחת’ יום ירושלים. רועשים – ניחא, מרקדים ומקפצים – יאללה בסדר, אבל שורת סדרניות עוטות חצאיות ארוכות וחולצה צהובה זוהרת שמונעת ממני לעבור ברחוב שהוא שטח ציבורי מוכרז בטענה שהמעבר רק לנשים ושזה ‘בתיאום עם המשטרה’??????? WTF? נורת אזהרה אדומה נדלקה, שימו לב, פקחו עיניים, זה לא הולך למקום טוב”.

שני רובוביץ’ מעדכנת: “הסדרנית הסבירה שהגיעו בתי ספר דתיים של בנים ושל בנות והן (היא וחברותיה) מנסות להפריד ולשמור על צניעות מינימלית. תוך כדי שיחה איתה ראיתי בני נוער דתיים מגחכים חוצים את ההפרדה ומתעלמים מזעקות השבר של הסדרניות. לדבריה, הן נשכרו בידי המארגנים. היא אמרה שהן פועלות בתיאום עם המשטרה ו’עם כולם’. לא רציתי להתווכח איתה יותר מדי, כי היא באמת היתה חביבה ובשום שלב לא ניסתה לכפות עלי משהו. ביקשתי שתפנה אותי לאחראי עליה, אבל היא לא הצליחה לאתר אותו בקהל […] הסדרנית טענה שזה בתיאום עם כולם, אבל היא היתה ילדה בת 16… אני לא יודעת עד כמה ניתן להסתמך על דבריה. לצערי, לא מצאנו את האחראי כדי לקבל תשובות מלאות”.

ג’ניה פרומין: “יצויין שבחלק של קינג ג’ורג’ הקרוב לכיכר פריז וברחוב אגרון לא היתה הפרדה ממשית. כלומר הבנות בהחלט רקדו בקבוצות גדולות בנפרד, בחלק האחורי של הצעדה, והקבוצות של הבנים בקדמי, אבל ההתערבבות היתה מוחלטת בפועל, ולא היו סדרנים שהקשו על מעבר בין הגושים. בצומת ממילא ועל המות באגרון ובקינג ג’ורג’ כרזו על ההכרח לשמור על הפרדה בצעדה ובריקודים ו”להקפיד על כבוד המעמד”, אבל לא ראיתי שו דבר שהקשה על התערבבות. נדמה לי שמאיזשהו שלב בכלל נמנעו מלהתערב- גם כאשר קבוצה של נערים נעצרה מול הקונסוליה האמריקאית והתחילה לשיר ‘מוחמד מת’, למשל”.

___________
עדכון אחרון: 21:36.

20 במאי, 2012 | בנושאים: 404 | 3 תגובות 

← לדף הקודם — לדף הבא →