ישחקו היוטיוברים לפניה // אמנות גיקית
“רציתי ליצור קולנוע ולהשתמש בחומרי גלם קיימים מיוטיוב, בלי עלויות הפקה ואנשי צוות”, מספרת עלינא דקל, בוגרת המדרשה לאמנות, על סרטיה “בדיחה על חשבון וויליאם” מ-2013 ו”שגרת הבוקר שלי” מהשנה. 
“מבחינתי, אני צופה בדייליז, כמו בחומרי גלם שצילמנו באותו יום על הסט של הסרט, ואני עושה להם בימוי מחדש לתוך הסרט שלי על ידי עריכה, כשאני בוחרת באילו חומרים להשתמש. האנשים ביוטיוב הם כמו שחקנים שלא יכולתי לביים טוב יותר מהתנהגותם במציאות עצמה”.
“חלק מהסרטים זה אנשים שמעלים המון חומרים שניתן לעקוב אחריהם וחלק מהסרטים מורכבים מאנשים שונים. הודות לכך שרוב החומרים הם מנקודת המבט של הצלמים, בלי שרואים אותם, אני יכולה ליצור אשליה שמדובר באותו לוקיישן ובאותם גיבורים. התרבות הדיגיטלית של יוטיוב נכנסה לזה, כי גיליתי שאנשים מעלים סיטואציות מאוד אינטימיות מהמשפחה, מחיי הזוגיות, שאנשים עובדים בלהיות יוטיוברים, אני גם רואה אותם כאמנים בעצמם, אמני וידאו או פרפורמנס, מצד אחד הם נותנים מעצמם משהו או רוצים ללמד אנשים, ומצד שני יש משהו מאוד מנוכר ומוזר לראות אנשים שלא יודעים מי צופה בחומרים שלהם, באיזה אופן משתמשים בחומרים האלו”.
דקל לא רק מוציאה את הסרטונים מהקשרם הנראטיבי, אלא גם מהקשרם הצפייתי – מהצפייה הפרטית-אינטימית מול המחשב או הסמאטרפון לצפייה פומבית-ציבורית בגלריות ובאולמות קולנוע. “אנחנו צופים באנשים שהעלו משהו לרשת, וכל הזמן המבט שלהם מסתכל אל קהל לא נודע מבחינתם. אני מתעסקת בנוכחות של המסך או של עדשת המצלמה, כאמצעי טכנולוגי שמהווה חוצץ בין המצולמים, הצופים וביני היוצרת. לפעמים המבט של השחקנים לכאורה מופנה אלינו, אבל הם מביטים למקום מדומיין, כמו להסתכל לתוך ׳ארץ המראה׳”.
אחרי הקיפול – הטמעה של שני הסרטים.
אנשים מתפעלים מהאייפון החדש שהוא בעצם האייפון הראשון אי פעם // שישבת
האייפון הראשון ממש מוצלח כשחושבים שהוא האייפון החדש
אפל השיקה השבוע את אייפון 6s ואייפון 6s פלוס, אייפונים חדשים עם דברים. ג’ימי קימל מתח אנשים בתוכנית הטלוויזיה שלו כשביקש מהם לחוות דעה על המכשיר החדש, כשלמעשה נתן להם לבדוק את האייפון הראשון שיצא לשוק:
קימל עשה תרגיל דומה בעבר, כשהציג לאנשים את אייפון 4s בתור האייפון 5 החדש:
הבנקאים באים
במסגרת המלחמה נגד ארגון “באים לבנקאים”, שנאבק בבנקים, בבנקאים, בשותפיהם ובבני משפחותיהם, גורם אנונימי השיג בחודש שעבר צו בית משפט שהורה לגוגל להסיר את האתר והפייסבוק של “באים לבנקאים” מתוצאות החיפוש של מנוע החיפוש שלה בישראל (דף הפייסבוק של הארגון הוסר מפייסבוק זמן לא רב לאחר מכן, ופייסבוק סירבה להסביר מדוע).
מדוע אנונימי? גוגל דיווחה לגולשיה על הבקשה, כפי שהיא נוהגת לעשות כאשר היא נאלצת להסיר תוצאות חיפוש, אך ציינה שלא תוכל לפרסם את פרטי מגיש הבקשה, זהות בית המשפט או את הצו עצמו, משום שבית המשפט אסר על פרסום פרטים אלו.
סלקום טי.וי: סגור בכיפור
בדצמבר אשתקד הושק שירות האינטרוויזיה סלקום טי.וי, חלופה לסרטן האיידס הוט בכבלים ויס בלוויין, שאמור לספק חבילה רזה וזולה יותר של ערוצים ותכני צפייה-לפי-דרישה (VOD).
בדבר אחד הוא לא יספק אלטרנטיבה: סלקום טי.וי יהיה סגור בכיפור. זאת למרות שהוא לא כפוף לחקיקה ואסדרה, שמחייבים את סגירת השידורים בכיפור ביס, סרטן האיידס הוט וערוצי השידורחב. בסלקום מסבירים שהחברה “מכבדת את קדושת יום הכיפורים ומפעילה רגולציה עצמית מותאמת לחוק”.
סלקום טי.וי: בכל זמן שתבחרו (*סגור בכיפור)
יום כיפור, שבו המדינה כופה-דתית סגירת מקומות בילוי ושירותי טלוויזיה רב-ערוצית על אנשים שאינם שומרי מצוות, האינטרנט הוא מקום טוב לחילונים להשלמת מרתוני צפייה בסרטים וסדרות שהצטברו במהלך השנה.
בסוף השנה שעברה הושק שירות הטלוויזיה הרב-ערוצי האינטרנטי המשמעותי הראשון בישראל, “סלקום טי.וי” של חברת התקשורת סלקום-נטוויז’ן-013, שמשלב את השידורים החופשיים של ערוצי עידן פלוס ושידורי צפייה-לפי-דרישה (VOD), חלופה מצומצמת וזולה יותר לחבילות המנופחות והיקרות של סרטן האיידס הוט ויס.
לפי אתר סלקום טי.וי, אתם הלקוחות “צופים בתכניות שאתם אוהבים בטלוויזיה, בטאבלט ובסמארטפון בכל זמן שתבחרו”. אלא אם הזמן שתבחרו הוא יום כיפור, אז יוחשכו המסכים של הטלוויזיה, הטאבלט והסמארטפון של סלקום טי.וי, כפי שמדווח האח אהודק בנקסטר.
יחצנית סלקום, יפעת רובינשטיין ממשרד רני רהב, מסבירה:
חברת סלקום מכבדת את קדושת יום הכיפורים ומפעילה רגולציה עצמית מותאמת לחוק, במסגרתה החברה פועלת כמקובל במתכונת יום כיפור ומפעילה חסימת שידורים שתחל באופן הדרגתי בערב יום כיפור בשעה 16:00.
[עדכון] לשאלת קורא, שאלתי איך נוהגת סלקום בימי הזכרון (ט’ באב, יום השואה, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל), שבהם ערוצי הטלוויזיה וספקי הטלוויזיה הרב-ערוצית הוותיקים מושבתים או משדרים שידורים משעממים מותאמים. רובינשטיין השיבה:
גם במועדים אלה החברה הפעילה רגולציה עצמית והתאימה את השידורים בדומה לחברות האחרות.
[\עדכון]
(את קדושת השבת חברת סלקום דווקא לא מכבדת, ומחלל שבת, כידוע, מות יומת. גם את קדושת יום כיפור סלקום לא באמת מכבדת, אחרת היתה מכבה גם את שירותי הטלפוניה שלה, צמה, לובשת נעליים מבד והולכת לבית כנסת להתפלל ולכפר על חטאיה. אלא שסלקום היא לא בנאדם, אלא גוף למטרות רווח, וזה משונה לשמוע שגוף למטרות רווח מתעסק בענייני קדושה, ועוד כופה על לקוחותיו קיום מצוות במקום לספק להם את השירותים שעליהם שילמו).
לגבי הטענה על רגולציה עצמית מותאמת לחוק – ובכן, גם כאן יש פער בין התגובה לבין המציאות. דובר משרד התקשורת, ד”ר יחיאל שבי, מוסר כי אין חוק או תקנות שמונעים מסלקום טי.וי לפעול ביום כיפור, בניגוד לחוקים ותקנות הכופים זאת על ערוצי טלוויזיה ועל יס והוט. “השידורים באינטרנט לא מוסדרים, להזכירך”, הוא כותב לי. “בוועדה החדשה שתוקם בקרוב בהשתתפות נציגי הממשלה ידונו הסוגיות בשוק השידורים”.
גם אם כיבוי הערוצים בשידורחב, ערוצים 1, 2, 9, 10, חינוכית והכנסת, מוצדק בשם השמירה על הממלכתיות והפרהסיה (אף שאין פרהסיה בטלוויזיה, שאדם בוחר אם להכניס לביתו ואם להדליק או לכבות), וכיבוי הערוצים בשידורצר (ערוצי הבית של יס וסרטן האיידס הוט) מוצדק בשם חופש הדת של העובדים שמעוניינים לא לעבוד בכיפור (אם כי ודאי יש כאלו שאין להם בעיה עם זה, ובהם חילונים ולא-יהודים), כיבוי שירותי ה-VOD הוא כפייה דתית לשמה – מטעם סלקום, על לקוחותיה.
שירותי טלוויזיה שלא סגורים בכיפור הם נטפליקס (ניתן לצפות בארץ בתשלום באמצעות שירותי הסוואת מיקום), טורנטים ופופקורן טיים. שניים מהם בחינם, ושלושתם לא כופים על משתמשיהם שמירת מצוות. צפייה נעימה.
גוגל הסירה את “באים לבנקאים” מתוצאות החיפוש בגלל צו בית משפט מסתורי
המאבק המשפטי נגד “באים לבנקאים” הגיע לגוגל. החברה מדווחת למשתמשי הגירסה הישראלית של מנוע החיפוש שלה, google.co.il, שהסירה מתוצאות החיפוש שם את האתר הרשמי ודף הפייסבוק של הארגון, הנלחם בבנקאים, שותפיהם ובני משפחותיהם, בהתאם לצו בית משפט מסתורי.
הגולש אופיר סמל גילה אתמול שכשמחפשים את המילים “באים לבנקאים” בגוגל, מופיעה בתחתית עמוד התוצאות הודעה שלפיה גוגל הסירה שלוש תוצאות חיפוש (עדכון 10.9 1:50 כעת נכתב שם שהוסרו שתי תוצאות), ולינק להסבר באתר Chilling Effects, ארכיון לתיעוד דרישות הסרה כאלו. גוגל נוהגת לפרסם הודעות כאלו כשהיא נאלצת להסיר תוצאות חיפוש, למשל כאשר אולפני סרטים דורשים ממנה להסיר לינקים לאתרים שמשתפים עותקים פיראטיים של סרטיהם.
בתיעוד ההסרה בצ’ילינג אפקטס נכתב כי ב-26.8.2015 “גוגל קיבלה צו בית משפט שבהתאם לו הסרנו דפים מתוצאות החיפוש שלנו. אין באפשרותנו לפרסם את המסמך, מאחר שהוא נאסר לפרסום על ידי בית המשפט”. הגורם שלבקשתו הוצא הצו נותר חסוי, והכתובות שהצו התייחס אליהן הן bankaim.org, האתר הרשמי של “באים לבנקאים”, ו-www.facebook.com/fightbank, דף הפייסבוק של הארגון, שפייסבוק סגרה בתחילת החודש.
הגורמים שארגון “באים לבנקאים” שם במוקד מאבקיו השיבו מלחמה, ופועלים בין השאר במישורים המשפטי והאינטרנטי להילחם בארגון. זמיר דחב”ש, יחצן איגוד הבנקים, שאנשי באים לבנקאים הפגינו מול ביתו, הוציא צו הרחקה לעו”ד ברק כהן, ממייסדי הארגון. דחב”ש הוא גם היחצן של פייסבוק בישראל, ופייסבוק הסירה סרטון שתיעד את ההפגנה נגד דחב”ש, ולבסוף, כאמור, גם את דף הפייסבוק של “באים לבנקאים”.
[עדכון] למחרת הפרסום, בגוגל סירבו להגיב.
(הלשין: אסף מגידש)
“כשאני כותב אני מתגעגע לתכנות ולבניית פלטפורמות. כשאני מתכנת, אני מתגעגע לכתיבה” // ראיון עם פול פורד, מחבר המסה “מהו קוד?”
עיתונאים יכולים לספר לעצמם שהם כותבים עבור הקוראים שלהם ומשרתים את האידיאל הנעלה של חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, אבל הם כותבים קודם כל, אם לא בעיקר, עבור העורך שהזמין מהם את הכתבה. במקרה של הכתבה What is Code? של הכתב והמתכנת פול פורד, הנמען הזה גלוי לחלוטין. “אני צריך להבין איך קוד עובד”, אמר עורך בלומברג ביזנסוויק ג’וש טירנגל לפורד. “אני רוצה לעשות גליון על קוד. הייתי רוצה שתכתוב מאמר. נסה להסביר לי איך תכנות ותוכנה וכל הדברים הללו עובדים בעולם האמיתי”. “אמרתי, ‘בטח’, ואז דחיינתי במשך חצי שנה”, 
מספר לי פורד. “היו טיוטות קטנות ששלחתי לו. בכל פעם שעדכנתי אותו איפה אני, הוא היה אומר, ‘טוב, תמשיך’. לבסוף אחרי כמעט שנה, הוא אמר, ‘טוב, תקשיב, אנחנו ניתן לך את כל הגליון, זה נושא עצום, נעשה את המיטב שלנו להסביר אותו”. כך הפך מאמר של 2000 מילה למשימה של שנה וחצי, התנפח ל-38 אלף מילה והשתלט על גליון שלם של ביזנסוויק.
ראיון עם פול פורד ב”רבע לדיגיטל” בגלץ >>
לא פחות מעניינת מהכתבה הארוכה והמרתקת היא הגירסה המקוונת שלה באתר המגזין. הפורמט המקובל של כתבות באתרי עיתונים מודפסים הוא לקחת את גירסת עיסת העצים המתים, לסחוט ממנה את הטקסט לתוך האתר, להוסיף לינקים, לתבל עם תמונות ולפזר קצת סרטונים מוטמעים מלמעלה. בביזנסוויק החליטו להפוך את הכתבה למגרש משחקים אינטראקטיבי של מולטימדיה, שיעשה שימוש בקוד מחשב, נושא הכתבה, כדי לאייר את הנושא ולהדגים את היכולות שלו.
רובוט כחול עם הערות מעצבנות, שמזכיר בהתנהגותו את “קליפי” המנוח של מיקרוסופט וורד, מלווה את הקריאה בכתבה המקוונת, כולל הערות על קצב הקריאה של הקוראים בסיום הכתבה. בגוף הכתבה עצמה יכולים הקוראים להתאמן בכתיבת קוד, ולקבל משוב אם כתבו כמו שצריך או לא. הם יכולים לבחור או לפסול שורות קוד בממשק דמוי טינדר, ולגלות אם הצליחו לבחור בשורות שכתובות טוב ולפסול את השורות שכתובות רע. הם יכולים לעבור על שורות קוד ולנסות למצוא בהן באגים, ולגלות אם צדקו. פיסקה שמסבירה איך מתכנתים עוקבים אחרי שינויים בקוד משתנה מול עיניו של הקורא כדי להדגים את החשיבות שבמעקב אחר שינויים. אפיקומנים, כלומר צ’ופרים והפתעות, מסתתרים בכתבה ומחכים לגיקים שיתאמצו לחפשם (למשל, נסו להקיש את קוד קונאמי). תעודת גמר מחכה למי שצולח את המאמר כולו.
צוות האתר העלה את הקוד של הכתבה לקהילת שיתוף וניהול פרוייקטי הקוד GitHub, שתרמה לתיקונים בו, שכללו הוספת קרדיטים ולינקים חסרים לציטוטים שפורד הביא בכתבה. פורד עצמו שיתף שם חומרי גלם מהכתבה, כולל קוד שכתב עבור הכתבה ותמונות שנפסלו לשימוש בה כי היו כל כך גרועות.
פורד אומר שלא היה עולה בדעתו לבקש גירסה מקוונת ברמה כזו, כי זו השקעה גדולה מצד המו”ל, ונותן את הקרדיט המלא לצוות הווב של בלומברג: “הם הקשיבו לי וקיבלו את הדעות שלי, אבל הם גרמו לאתר הזה ולמאגר ה-GitHub לקרות. בכנות, היה לי מאוד קשה לא לעבוד על האתר ולהתמקד רק בטקסט, כי הרגשתי שהאתר הוא איפה שהעניין שלי נמצא. היו לי הרבה הזדמנויות לתת משוב, התחלתי לתכנת חלק מהאתר עם הצוות ומהר מאוד הבנתי שלא יהיה לי זמן, והם לקחו את זה על עצמם ועשו עבודה מצויינת”.
בדצמבר 2012 פרסם הניו יורק טיימס באתרו את כתבת המולטימדיה Snow Fall, שסיפרה את סיפורה של מפולת השלגים בהרי הקסקייד של וושינגטון בפברואר אותה שנה, תוך שהוא משלבת בין טקסט, וידאו, מצגות ומפות מונפשות. הכתבה זיכתה את העיתון בפוליצר לכתבות מגזין ב-2013, וכותרתה הפכה למונח, “Snow Fall moment”, שמשמעותו הרגע שבו כלי תקשורת מפרסם כתבה שעושה שימוש מתקדם ומעורר השראה בכלים דיגיטליים להציג סיפור עיתונאי. הכתבה המקוונת What is Code כבר כונתה הסנואו פול מומנט של ביזנסוויק, לצד השוואה מחמיאה ומלחיצה אפילו יותר באתר ביזנס אינסיידר, שהשווה אותה ל”הירושימה“, המסה של ג’ון הרסי על העיר הירושימה, שפורסמה על פני גליון שלם של המגזין ניו יורקר שנה אחרי שארה”ב הטילה עליה פצצת אטום.
פורד מצטנע כשהוא שומע את ההשוואה: “אני חושב ש’הירושימה’ הוא אחד הדברים הכי חשובים שנכתבו אי פעם. אני שמח שאנשים אהבו את זה, אבל כתיבה על עולם התכנות שונה מאוד מהכתיבה על המתקפה האטומית על הירושימה זמן קצר אחרי שקרתה. מה שקרה לי זה שאמרו לי, ‘אתה הולך לקבל את הגליון המלא, הוא יהיה רק המאמר שלך’. הלכתי לספה, שמתי שמיכה מעל הראש ונאנחתי לרגע, כי ידעתי שישוו אותי לדברים האלו. זה מאוד חריג שגליון שלם של מגזין מוקדש לך. במובן הזה הייתי מאוד חרד. לא היו לי תקוות להגיע לרמות הללו – הירושימה היא פיסת עיתונות נפלאה על אירוע מאוד חשוב. זה משהו מאוד מאוד שונה. אבל העובדה שלא השפלתי את עצמי מרגישה כמו נצחון עצום, והעובדה שאנשים אוהבים את זה ומגיבים בצורה נורמלית היא באמת נפלאה”.
מה הבאת מעולם התכנות לתוך כתיבת הכתבה הענקית הזאת?
“כמתכנת אני משתמש בכלי תכנות. השתמשתי כלי עריכה של מתכנתים שנקרא Emacs, ובתוכו השתמשתי במצב עריכה שנקרא wordmode, וכתבתי את הכל כמתווה מובנה עם המון דוגמאות קוד לביצוע. בעולם האמיתי של המו”לות, יכולים כמובן לקבל רק מסמכי וורד, אז הייתי צריך להשאיר את התכנות על סף הדלת כשהגשתי את הכתבה. אבל עד אותה נקודה, עד רגע ההגשה, זו היתה עבודה של מתכנת וכותב, וכשביזנסוויק היו מוכנים לפרסם, חזרתי להיות כותב לחלוטין”.
פורד נאבק בכתיבה. “יש קטע עם כותבים, שאתה מסתתר מהדדליין ומצפה מכולם לשכוח ממך”, הוא מספר על המריבות שלו עם העורך טירנגל. “הוא היה מצייץ לי בטוויטר – ‘תפסיק את ספירלת הבושה, תגיש את זה’ ודברים כאלה. זה היה קצת משחק, אבל גם תזכורת לכך שהוא הקדיש תשומת לב צמודה לכך, ורצה שזה ייגמר”. חלק מהחומרים בכתבה מגיעים מספר שפורד מאחר בשנה את הדדליין שלו – והוא עוד ביקש הארכה של חודש על הספר בגלל העבודה על הכתבה.
@ftrain End the shame spiral. Turn. It. In.
— Josh (@Tyrangiel) March 15, 2015
הכתיבה והתכנות עברו אצל פורד במשפחה – אביו היה כותב, וגם נהג לתכנת בבייסיק, שפת תכנות שמשמשת ללימוד תכנות. האם תכנות מספק יותר מכתיבה, אני שואל אותו, והוא משיב: “כשאני כותב אני מתגעגע לתכנות ולבניית פלטפורמות, כי אתה זוכה לראות תגובות של אלפי אנשים, במיוחד בווב, אתה רואה מה הם עושים, וזה מעניין. כשאני מתכנת, אני מתגעגע לכתיבה. אני צריך לעשות את שניהם או שאני לא מרוצה”.
יש לך טיפים מעולם התכנות לעולם העיתונות ולהיפך?
“אני מקווה שהכתבה עונה על זה ברמה מסויימת. הקטע שכולם אומרים שאתה צריך ללמוד לתכנת – אני חושב שהדבר החשוב יותר הוא שאתה צריך להבין איך העולם הזה עובד וכמה הוא גדול. זה בלתי נמנע. אם אתה מדווח על סיפור על שוק העבודה באמריקה, אתה צריך להבין את אובר ועולם שיתוף הנסיעות, וזו פלטפורמת תוכנה. אם אתה מדווח על מו”לות, אתה צריך להבין את אמזון ואיך היא מוכרת ספרים, וגם זו פלטפורמת תוכנה. עבודת העיתונאים עדיין חשובה, אבל במקומות מסויימים היא איבדה את הקשר עם איך דברים באמת עובדים, בעיקר אונליין. צריך יותר ידע, לא תכנות, אלא על איך תוכנה עובדת, וזה יכול מאוד לעזור לך”.
התפרסם בגליון 8.2015 של מוסף פירמה של גלובס
סקאמבג נתניהו: מתלונן בפייסבוק ש”לא תשמעו בתקשורת” על הישגיו, מבטל ראיונות שבהם יכול היה לספר על הישגיו
הבוקר פורסם בדף הפייסבוק הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו סרטון שבו הוא מציג את פועלו, לצד הכיתוב “לא תשמעו על זה בתקשורת: אלה רק חלק מהדברים שאני עושה למענכם, אזרחי ישראל”.
לנתניהו יש הזדמנות להשמיע את הדברים בתקשורת, כל הזמן ובפרט בראיונות המסורתיים לקראת ראש השנה, שהוא ביטל הבוקר ברגע האחרון. העיתונאי יאיר נבות דיווח הצהריים בפייסבוק:
רה”מ ביטל הבוקר את כל הראיונות לתקשורת שהיו אמורים להתקיים במהלך היום, ראיונות חג של ערב ראש השנה, כולל ראיון לערוץ 10 לרביב דרוקר ותמר איש-שלום. לשכת רה”מ מסרה כי סיבת הביטול הגורף היא נסיעתו של רה”מ ללונדון מחר וההיערכות הנדרשת לקראתה. זה המקום להזכיר שמאז יום הבחירות, ב 17 במארס השנה, לפני כמעט חצי שנה, לא טרח ר”מ ישראל להתראיין לתקשורת הישראלית, וגם לא קיים ולו מסיבת עיתונאים אמיתית אחת בה מורשים עיתונאים לשאול אותו שאלות באופן ישיר. ביטול הראיונות מגיע בעיתוי מעניין, יום לאחר אישור מתווה הגז בכנסת. אני מניח שאם היה מדובר בראיון לרשת FOX האמריקאית, רה”מ דווקא היה מוצא זמן להתראיין, בין האריזות ללונדון.
“אני בטוח שהלו”ז הצפוף של הביקור הדרמטי שלו בלונדון דחק הצדה את הראיונות הללו”, אומר רביב דרוקר, שאמור היה לראיין את נתניהו מטעם חדשות 10.
נתניהו אמור היה להתראיין לחדשות 10 במרץ השנה, בתקופת הבחירות, אולם נתניהו הטיל וטו על דרוקר כמראיין, וחדשות 10 ביטלו את הראיון.
זה לא יקרה אף פעם, אה?
דרוקר: “למה אתה כל כך אופטימי על הבוקר?”
הלו”ז של ראש הממשלה עמוס מכדי לפנות זמן לפגישות עם בכירי העיתונאים, וקל וחומר עם אושיות רשת, אלא אם כן מדובר באושיות רשת מהימין, שהוזמנו לפגישה איתו בשבוע שעבר.
את דבריו בסרטון מסיים ראש הממשלה במשפט “יש עוד המון דברים, אבל את זה לא תשמעו בתקשורת. בשביל זה כנסו לפייסבוק שלי”.
המלונות שמזהירים מערבים // זכות התגובה היא לא הזכות להתעלם מהשאלה וליחצן את עצמך
לי אברמוביץ’ דיווחה בחדשות 2 שיהודים שמבקשים להזמין חדרי מלון בסופשבוע שאחרי כיפור מוזהרים על ידי אנשי המלונות מפני אורחים ערבים. במוקד של מלונות קלאב הוטל ציינו כי בתאריך הרצוי “יש הרבה מהמגזר”, ובמוקד של מלונות קראון פלאזה אמרו “קחו בחשבון שזה חג של הדת המוסלמית. אנחנו פשוט מודיעים על כך כי יש אנשים שזה מפריע להם”.
חדשות 2 ביקשו את תגובות רשתות בתי המלון ונראה שפרסמו אותן במלואן. בחדשות 2, כמו בכלי תקשורת רבים אחרים, נוהגים להביא את התגובה במלואה (כל עוד היא באורך סביר), גם כאשר היא מכילה פרסום וייחצון עצמי, וגם כאשר היא מתעלמת לחלוטין מהשאלה שנשאלה. זאת, במקום לקצץ ממנה את החלקים הלא-רלוונטיים ולפרסם רק את התשובות לשאלות שנשאלו, לציין אם המסוקר סירב להשיב לעניין ולהצביע על אי-דיוקים ושקרים בתגובות, כדי שהמילה האחרונה בכתבה לא תהיה המידע הלא-נכון.
הנה התגובות של הרשתות האמורות כפי שפורסמו בחדשות 2. מחקתי את החלקים הלא-רלוונטיים, והוספתי בהדגשה את מה שחדשות 2 היו צריכים להוסיף.
תגובת רשת קלאב הוטל: “התשובה שניתנה נוגדת את מדיניות קלאב הוטל. מי שאמר את האמירה יושעה באופן מיידי עד לבירור. הרשת מארחת בכל זמן את כל בני העדות והמגזרים בישראל“. אנחנו בחדשות 2 נמשיך לעקוב ונדווח אם אכן מדובר ביוזמה של נציג ספציפי, או במדיניות של הרשת שהיא ייחסה לנציג כדי לחמוק מאחריות.
תגובת רשת קראון פלאזה: “הרשת מקדמת בברכה כל אורח באשר הוא בבתי המלון בישראל ובמאות הפזורים ברחבי העולם” ברשת קראון פלאזה סירבו להשיב לגופו של עניין.
עוד בנושא:
למה התקשורת עוזרת להוט להפוך קנס של 1.3 מיליון שקל ליחצנות עצמית?
תגובת עיריית תל אביב לביקורת על הפיילוט של ווש – ותגובתנו לתגובתה
“באים לבנקאים”, שיצאו נגד היחצן של פייסבוק, הוסרו מפייסבוק // האחראי על האינטרנט
פייסבוק נגד “באים לבנקאים”
פייסבוק היא דיקטטורה מסחרית כשזה נוגע לחופש הביטוי, והאויבת הנוכחית שלה היא “באים לבנקאים”, התארגנות של עו”ד ברק כהן והאקטיביסט ערן ורד, שהכריזה מלחמה על הבנקים, הבנקאים, בני משפחותיהם וספקי השירות שלהם. פייסבוק סגרה שלשום את דף הפייסבוק של “באים לבנקאים”.
אחד מהאנשים ש”באים לבנקאים” שמה על הכוונת שלה הוא זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור שלום תל אביב ויחצן איגוד הבנקים הישראלי, שאף זכה בצו למניעת הטרדה מאיימת נגד כהן ובפיצויים של 4000 שקל ממנו. לפני כן הוא הצליח לגרום להסרה מפייסבוק של סרטון המתעד את ההפגנה שערכו נגדו פעילי התנועה ליד ביתו. פרט חשוב נוסף: דחב”ש הוא היחצן של פייסבוק בישראל.
פייסבוק, באמצעות משרדו של דחב”ש, מסרבת לומר מדוע סגרה את “באים לבנקאים”, ומסרה לאתר “מזבלה” תגובה כללית על מדיניות הסרת תכנים שמפירים את כללי השימוש. צריך להזכיר שפייסבוק מרבה להסיר תכנים ולסגור דפים מסיבות שגויות, כפי שעשתה עם הדף “גברים בפייסבוק” של אילנה ברודו, שתיעד הטרדות ואיומים מיניים כלפי נשים ונערות בפייסבוק, ונסגר בגלל דיווחים שקריים על פרסום תמונות עירום. בפייסבוק סירבו לנמק את הסגירה בפני מפעילות העמוד ובתגובה לפניות התקשורת, אולם זמן לא רב אחרי שהסיפור נחשף בתקשורת, העמוד הושב לאוויר. ראיון עם ברודו בנושא שודר ב”רבע לדיגיטל” בגלץ.
ב”באים לבנקאים” חזו מזמן את הסכנה שבהסתמכות על פייסבוק. בדף האודות באתרם נכתב עוד לפני הסגירה: “אין לנו שליטה על ההחלטות של פייסבוק, בכל רגע הם יכולים באופן שרירותי להחליט על סגירת הדף שלנו. לכן פתחנו אתר בלתי תלוי אותו אף בנק ואף גורם אחר לא יוכל לסגור. כדי שנוכל להיות בקשר גם במקרה שדף הפייסבוק יסגר, השאירו פה את כתובת המייל שלכם”.
כמה רוע וגזענות, יא מאמא
שירה גובייסי פרסמה סרטון שבו אחיה, אביתר גובייסי, בן 14, שר את “יא מאמא” של שמעון בוסקילה לתוך מיקרופון של מכונת קריוקי. “צינור לילה” שיתפו את הסרטון.
בין המגיבים היו כאלו שניצלו את ההזדמנות לשתף את העולם ברוע ובגזענות שלהם, מדווחת חן אלמליח. רותם יפעת כתב: “הקריוקי בארץ זה תרבות של קופים אנוכיים שלא אכפת להם מאף אחד מהשכנים שמסביבם”. מאיר יצחקי כתב: “למה בערבית ? מה עם סובי ממטרה , היו לילות , לילה לילה , בדרך לתבור, הבלדה על יואל משה סולומון, מכירים ?”. לילי אב כתבה: “שוב פעם קריוקי!!! די כבר עם זה יבבונים חסרי תרבות!!אף שכן לא צריך לסבול ולשמוע את האח שלך שר בערבית או בריטני ספירס מצידי”.
גובייסי התגלה לא רק כזמר מוכשר, אלא גם כאדם רגיש:
הפושעים הגרועים ביותר בעולם
אומת כדור הארץ צחקה ביולי כשאיל הסמים המקסיקני חואקין אל צ’אפו גוסמן ברח מהכלא המקסיקני דרך מנהרה מושקעת באורך כ-1.6 ק”מ, אחרי שהסתובב חופשי מאז בריחתו הקודמת מהכלא ב-2001 ועד תפיסתו ב-2014. כעת הוא עלול להיתפס בגלל רשלנות של בנו בשימוש בטוויטר.
הבן, חזוס אלפרדו גוסמן סלזאר, צייץ בסוף החודש שעבר בטוויטר תמונה שלו עם מי שנראה כמו אביו, שמחצית פניו מוסתרת על ידי תמונה של תחפושת משקפיים-עם-שפם, וכתב “אוגוסט כאן, אתם כבר יודעים עם מי”. ה-GPS בטלפון שבו צולמה התמונה הושאר דולק, המיקום שלה נשמר עליה והוא מוצג אוטומטית בטוויטר – קוסטה ריקה.
האינדיפנדנט מדווח שהתקשורת המקומית בקוסטה ריקה דיווחה שהמשטרה המקומית הכריזה שהיא חוקרת את הנושא.
שודר בגלצ ב-5.9.2015, בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30
אישה עם שתי ידיים ימניות עברה בהצלחה ניתוח לתיקון המום בהדסה
יהונתן גרשוני תהה: “מעניין אם המומחים של הדסה יודעים לטפל במחלות מולדות כמו נשים עם שתי ידיים ימניות”.
אביעזר מרינבך עדכן שהניתוח עבר בהצלחה.
לכל איש יש שם חוץ מלמנכ”ל הוט מובייל ולכן נציגת השירות לא יכולה למסור לי אותו
נציגת שירות הוט מובייל: הוט מובייל שלום מדברת שםנציגה, איך אפשר לעזור?
אני: שלום. אני צריך את השם של המנכ”ל שלכם.
נציגה: לא יודעת. מה אתה צריך?
אני: את השם של המנכ”ל.
נציגה: לא יודעת. לא רשום לך באינטרנט?
אני: לא.
נציגה: שניה.
[מוזיקת מעליות, מוזיקת מעליות, מוזיקת מעל—]
נציגה: אני לא יכולה למסור לך שם של המנכ”ל.
אני: תודה.
[עדכון 4.9.2015] לפני עשר שנים, מנכ”ל סלקום אז עמוס שפירא פרסם בציבור את המספר האישי שלו – כלומר, בפועל, את המספר של מי שמקבל עבורו את השיחות – ואמר שלקוחות לא מרוצים מוזמנים להתקשר אליו:
המספר הסלולרי שלי הוא 052-3669999, ואין לי בעיה אם לקוחות סלקום יתקשרו אליי. אני מאמין כי הלקוחות שיגיעו אליי הם אלה שלא הצליחו לקבל שירות ממצה ממרכז השירות של החברה. מנהל שיושב רק מול המחשב אינו יכול לנהל ארגון. אני מאמין שהמנכ”ל הוא איש המכירות והשירות העליון של החברה.
עכשיו נסו למצוא את המספר של מנכ”ל הוט מובייל באתר החברה. אני מתבדח, כמובן. נסו למצוא את שמו ותמונתו. תפסתם אותי, אני שוב צוחק. נסו למצוא חברה שאם אינה מתייחסת ברצינות ללקוחותיה, לפחות לא משתינה עליהם סמליות בוטה ישר מהמקפצה.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
