הצעת חוק: ניידות אימיילים
כתב הכנסת של כלכליסט שאול אמסטרדמסקי ואני פרסמנו ידיעה ב-ynet על הצעת חוק ניידות אימיילים של ח”כ גלעד ארדן (ליכוד) [עדכון 19:41] ומסתבר שגם רונית תירוש (קדימה) [/עדכון], שתחייב ספקיות אינטרנט לאפשר ללקוחות להמשיך ולהשתמש בכתובת האימייל שלהם גם אחרי שהתנתקו מהספקית, ובחינם.
דימו מלך הסינדיקציה
אחרי שולווט חשפה שמוסף הארץ פרסם כתבה של נמרוד קמר שפורסמה כבר בגלובס, אנשי האתר, אולי כדי לטשטש את הפאדיחה ואולי מסיבות של זכויות יוצרים, הסירו את הכתבה מגירסת האונליין של המהדורה המודפסת של העיתון, שמחזירה עכשיו 404.
אבל כשהתוכן שלך בסינדיקציה, קשה מאוד להעלים אותו לגמרי. הנה כמה עותקים שהארץ לא הספיקו למחוק: הארץ, קפטן אינטרנט, קפטן אינטרנט תחת דה מרקר, עכבר העיר, דה מרקר, וואלה וכלל פיננסים.
האמנות כפי שהסברתי אותה לגיקי
Paul The Wine Guy יצר את Understanding art for geeks, סדרת פרשנויות גיקיות ליצירות קלאסיות ומודרניות. כמו שאמרה המונה ליסה: LOLZ. הכי מוצלחים בעיניי:
פייסבוק לפי Gabrielle d’Estrées et de sa soeur la duchesse de Villars:
בטא לפי לאונרדו דה וינצ’י:
וויקיפדיה לפי גלילאו מול האינקוויזיציה הרומאית:
והכי מוצלח – האקינג לפי מארסל דושאן:
(הלשינה: זו ש)
זהירות, עכבישים!
בחודש מרץ ייכנס לתוקפו צו שמחייב לסמן משחקי מחשב לפי מספר קטגוריות תוכן והגיל המומלץ של השחקנים.
יהונתן קלינגר ושרון גפן פרסמו ב”היתוך קר למפגרים” את הפרשנות שלהם לסימונים החדשים:
יהונתן קלינגר ושרון גפן, cc-by-nc-sa
טניס ויראלי
צילום המחשה: Kol-Tregaskes, cc-by-nc-sa
(מקור: דורון פישלר)
מן הארכיב: Hot water, 2 girls, 1 cup
יאהו ישראל
פרסמתי ב-ynet ידיעה על ההתעניינות של וואלה בגיור שירותים של יאהו. הנה קטע שלא נכנס, על ההיסטוריה של יאהו בישראל:
בעבר היו מספר נסיונות לפתוח בישראל פורטל מקומי של יאהו, כולל מגעים עם וואלה. בסוף שנת 2000, ימי הבועה של תעשיית האינטרנט, יאהו ישראל כבר אמור היה לעלות לאוויר האינטרנט, כפי שהבטיח תמיר אשל, אז נציג יאהו בישראל. “בעבר כבר פורסם כי יאהו לא התכוונה להקים פורטל בעברית. ואולם הדברים השתנו”, הסביר אז אשל ל-ynet. “עברנו לכפיפות הנהלת יאהו באירופה, ואנו זוכים כיום לתשומת לב רבה יותר. מסתכלים עלינו יותר בציפייה, ועד סוף השנה יופעל אתר של יאהו בעברית”. לגבי התחרות המקומית אמר אשל: “אנו במרוץ צמוד עם וואלה מבלי כל מאמץ מצידנו. אם נשתדל יותר נדע לשמור על מקומנו”.
אחד האנשים שהיו במגעים עם יאהו באותם ימים היה גדי שמשון, ששימש אז כעורך פורטל נענע. “היתה חברת תקשורת ישראלית גדולה שרצתה להיכנס לשוק האינטרנט, והדרך לעשות זאת היתה להביא מותג מחו”ל”, הוא מספר. “הם היו במגעים עם יאהו, וראיינו גם אותי כאחד העובדים, כדי להקים ולערוך את יאהו ישראל. בסופו של דבר זה לא יצא אל הפועל. הייתי בפגישה וחצי ואז התברר שיאהו לא נכנסת בכלל”.
יאהו בכלל היו בעניין?
“אני יודע שהחברה יצרה איתם קשר ורצתה לייבא את המותג לארץ. באותה תקופה גם msn ישראל קם, זה לפני [התפוצצות] הבועה. אנשים רצו להיכנס לתחום”.
yes מחפשים חשיפה מירבית. הנה, מצאתי להם
אורי גוטליב מתוכנית הטלוויזיה “עד כאן” הריץ דאחקה על הבלוג של יובל דרור, במערכון שהופק במיוחד והועלה ליוטיוב. מ-yes, שם משודרת התוכנית, נמסר בתגובה לכתב/ת העילג/ת של עכבר און-ליין כי “אנו מאמינים במדיום האינטרנטי, חשוב לנו לחשוף את התכנית לכמה שיותר קהלים והאינטרנט הוא דרך מצויינת לעשות זאת”.
אם אתם באמת רוצים לחשוף את התוכנית לכמה שיותר קהלים, העלו אותה ליוטיוב, או לכל שירות וידאו אחר שמאפשר הטמעה של הסרטון באתרים חיצוניים, במקום לגן הסגור שפתחתם עם וואלה.
עבר זמננו
מסתבר שהיתה לנו שנה לא משהו.
רק לפני תריסר חודשים, אנחנו היינו העולם. מגזין טיים הציב מולנו מסך מחשב בו השתקפנו אנו, אנשי אומת האינטרנט, ואמר שאנחנו אנשי השנה, בזכות מהפכת התוכן והשיתוף שיצרנו באמצעות הרשת, ועל גביה. אנחנו לא גיבורים, אמרנו בנאום התודה, בסך הכל רצינו לחזור לדף הבית בשלום.
הכבוד לא שינה אותנו, לבנו לא גבה, השתן לא עלה לנו לראש, לא נחנו על זרי הדפנה. ב-2007 המשכנו לעשות את העבודה השחורה, להיות השמן שבגלגלי מהפכת הווב 2.0: טווינו קשרים חברתיים בפייסבוק, צילמנו בפליקר, כתבנו בבלוג, ערכנו בוויקיפדיה, חלקנו לינקים ב-StumbleUpon, יצרנו תוספים לפיירפוקס, דירגנו חדשות ב-Digg.
אבל טיים מגזין הפנה אלינו את גבו, ושנה אחרי “אנשי השנה: אתם”, הוא מכריז: “אנשי השנה: הם“. “מי האנשים שעשו את הרעש הגדול בווב 2.0 השנה? היו אלה הם”, הוא אומר ומפרט: “המקצוענים, אנשי המדיה הישנה, אנשי הכספים – כל ההם, שמודעים לכך שיש רווח בגן העדן הסוציאליסטי של פרי הנאתכם”.
כמו במהפכה קומוניסטית הפוכה, בעלי הכוח השתלטו על אמצעי הייצור של העם: הילרי קלינטון יצרה סרטון בחירות פארודי ויראלי, רדיוהד העלו אלבום להורדה בחינם, השחקן וויל פרל פתח אתר וידאו קומי, יוצרי הטלוויזיה הרסקוביץ וזוויק השיקו סדרת רשת.
המהפכה שלנו נתחמה מראש. חשבנו שאנחנו מערערים את ההיררכיות המסורתיות ומפלסים שבילים לעולם החדש. לו הבטנו היטב בהשתקפות במסך של טיים מגזין, היינו רואים מאחורינו את הבולדוזרים של התאגידים, מתודלקים בתוכן ובמידע עלינו שסיפקנו חינם, נוהמים חרישית ומחכים לפקודה “נוע!” עכשיו הם מרצפים את גן העדן ובונים עליו פורטל.
יא דורשת
“דורשת”, דורש המילון המקוון רב-מילים, היא “female mammal on heat”.
“דורשת” היא “נקבת יונקים מיוחמת”? האם כבוד המילון מתכוון לביטוי העממי “דורשת זיון”?
(citation needed)
יהונתן קלינגר גילה שהשופטת ריבה ניב מבית משפט השלום תל אביב יפו ציטטה בפסק דינה (ביוקורד נ’ רשת שוקן, בש”א 171279/07) את ההגדרה של “דם טבורי” מוויקיפדיה, קופי פייסט קומפלט עם הלינקים לערכים אחרים בוויקיפדיה, וזאת בלי לתת קרדיט, בניגוד לתנאי השימוש ולחוקי זכויות היוצרים.
דובר עמותת וויקימדיה ישראל, איציק אדרי, שלח להנהלת בתי המשפט הודעה בנושא:
הנידון: שימוש בוויקיפדיה בפסקי דין
אנו בעמותת ויקימדיה ישראל, גאים שהגענו ליום כי אף מערכת בתי המשפט רואה את האנציקלופדיה, ויקיפדיה העברית, כמקור מידע מהימן ואף הפתיעה השופטת ניב ריבה, כאשר ציטטה בפסק הדין – בש”א 171279/07, ביוקורד נ’ רשת שוקן, מהערך “דם טבורי”.
וכך מצטטת השופטת:
“דם טבורי הוא דם המופק מחבל הטבור של היילוד ומן השליה. דם זה מהווה מקור לתאי גזע, אשר יכולים לשמש לטיפול במגוון מחלות שטופלו בעבר בתאי גזע ממוח עצם. כיום ניתן להשתמש בתאים אלה לטיפול במחלות המטולוגיות כדוגמת אנמיה פנקונית ולוקמיה. מחקרים מתבצעים על שחזור תאים ורקמות מסוגים נוספים.”אנו שמחים וכמובן מעודדים זאת. אך אם זאת, חשוב לי לבקש מכם להבהיר לשופטים שאמנם התוכן בוויקיפדיה הינו חופשי לשימוש ואולם אף שמדובר בשימוש הוגן, על פי תנאי הרישיון לשימוש בוויקיפדיה יש לציין כי מדובר בציטוטים בוויקיפדיה העברית. זאת גם בכדי למנוע אי נעימות באם אולי בעתיד יצוטט הציטוט בטעות בשם השופט, בלי לדעת שמדובר במידע אנציקלופדי. דוגמא טובה לשימוש נכון הוא בפסק הדין “תק 2115/07, שמואל בר-זיו נגר ציפי פלד” של השופט שטרסמן גבריאל, שציטט את הערך “דואר זבל” ודאג לתת קרדיט: “ויקיפדיה, האנציקלופדיה המקוונת באינטרנט”.
גם ועדת וינוגרד הסתבכה עם סיפור כזה, כשאנשי וויקיפדיה העברית טענו שהביוגרפיות של חלק מחברי הוועדה הועתקו מוויקיפדיה. כתבתי על זה ב-nrg:
הביוגרפיות של יו”ר הוועדה אליהו וינוגרד ושל חברת הוועדה רות גביזון באתר הוועדה מכילים משפטים שלמים שמופיעים כלשונם בוויקיפדיה. למשל, בביוגרפיה של גביזון באתר הרשמי נכתב כי “ייחודה של האמנה [אמנת גביזון – ע”ק] הוא בכך שהיא מציגה הצעות מפורטות בתחומים רבים, בהם חוק השבות, שבת, נישואין וגירושין, קבורה, מועצות דתיות ועוד”. משפט זהה הופיע בערך הוויקיפדי. […] בביוגרפיות באתר הוועדה אמנם נמצאו משפטים מוויקיפדיה, אולם אי אפשר לדעת מהיכן הגיעו המשפטים הללו לוויקיפדיה – האם כותבי הערכים ניסחו אותם בעצמם, או שהעתיקו אותם מביוגרפיות רשמיות או אחרות של האישים הללו?
דובר ועדת וינוגרד הכחיש את הטענות ואמר:
כל התכנים בנוגע לביוגרפיות של חברי הוועדה נכתבו ונערכו על ידי חברי הוועדה.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
