בשביל כוס קפה דה מרקר קונים דקס שלם?

קבוצת הארץ נכנסה לפני מספר חודשים לשותפות בחברת Dex Technologies הישראלית, שמספקת פלטפורמה לרשתות חברתיות. הפלטפורמה של דקס משמשת את דה מרקר קפה, הרשת החברתית של אתר דה מרקר מקבוצת הארץ.

עמוס שוקן ואסף גנדלר. צילום שוקן: עידו קינן, cc-by-sa; צילום גנדלר: באדיבות אסף גנדלר

דקס, שהושקה בספטמבר 2005, הוקמה על ידי יונתן דורטהיימר ואסף גנדלר, מייסדי אתר המשחקים גיימר. הפלטפורמה של דקס משמשת את הרשתות החברתיות מיי מיוזיק של קוקה קולה, Bona שנמצאת בבעלות משותפת של ידיעות אינטרנט, EveryONE של אתר הספורט One מקבוצת ידיעות אחרונות, פוש אפ Always של אתר בנות וישראלים של עיתון ישראלי, שלא עברה את שלב הבטא. בנוסף, דקס עצמה מפעילה רשת חברתית בכתובת dex.co.il. מייסדי דקס מייעדים את הפלטפורמה שלהם גם ללקוחות בחו”ל, כשהיום יש להם לקוח אחד כזה, אתר משחקי הטריוויה TriviaOnNet.

כאמור, דקס משמשת כפלטפורמה של דה מרקר קפה, ובעתיד הקרוב תפעיל גם את עכבר קפה, הרשת החברתית של עכבר אונליין. עם זאת, היא לא תשמש את וואלה Sphere, הרשת החברתית העתידית של פורטל וואלה, שלקבוצת שוקן יש מניות בו.

הבלוגר ארז וולף, שפרסם פוסט ספקולטיבי לגבי השותפות של הארץ ודקס, שיער שאחת הסיבות לשותפות כזאת היא “עלות השירות והתחזוקה עבור הקפה, חוזה הקמה זול מול חוזה שירות יחסית יקר”. גנדלר אמר לי בהתייחס לכך כי “אם קבוצת הארץ תשקיע או השקיעה בדקס, היא בטוח לא היתה עושה את זה כי ההוצאות שלה על המערכת גבוהות. זה לא קשור”.

לגופו של עניין, גנדלר סירב להגיב על הידיעה, ועמוס שוקן, בעל קבוצת הארץ, לא החזיר תשובה בנושא.

גיזמודו רוצה אלפי דולרים; האם גאדג’טים מוכן לשלם?

סיפרתי לא מזמן על סקירת מקבוק אייר שפורסמה בגיזמודו, בלוג הגאדג’טים של גוקר מדיה, והועתקה, כולל תמונות, אל אתר “גאדג’טים” של רועי דויטש, שמשמש כערוץ המחשבים של אתר קשת [תיקון 21/02/2008 9:52] רועי דויטש מעדכן: “גאדג’טים נמכר במלואו לקשת לפני קרוב לשנה” [\תיקון].

בדקתי את תנאי השימוש של גיזמודו. הם מתירים לאתרים אחרים להציג שני זרמי-רסס, אחד של חדשות מקוצרות ואחד של חדשות מלאות שכולל פרסומות, ברשיון cc-by-nd, שאוסר ביצוע שינוי בתכנים, ואוסרים על שימוש בתמונות אם מדובר באתר מסחרי (כמו זה של קשת, למשל).

בעקבות הפרסום פנה אלי מישהו שביקש להישאר בעילום שם, אשר יצר קשר עם גיזמודו בנסיון להקים גירסה עברית של האתר. “בכדי להשתמש בחומרים של האתר ואפילו אחד יש צורך בתשלום של כמה אלפי דולרים, גם לתרגום”, הוא סיפר לי, וצירף תכתובת שלו עם גיזמודו.

הנה המכתב שלו (הוא ביקש להתנצל על השגיאות):

והנה תשובת גיזמודו:

מנקים את ה-il.

(נחמד לראות כתבה שלך בעמוד 2 בגליון הראשון של העיתון. מעצבן לגלות שבדרך מהמקלדת שלך לפלטת הדפוס נכנסו לשם שגיאות עובדתיות, ועוד במשנה. להלן הגירסה המקורית, המלאה ונטולת הטעויות)

אם אתם מעוניינים בדומיין ישראלי, שתפוס כרגע אבל לא נעשה בו שימוש, ייתכן שבקרוב תוכלו לשים עליו את היד. מצד שני, אם יש לכם דומיין עתיק שלא עשיתם בו שימוש ואתם רוצים שיישאר בבעלותכם, זה הזמן לעדכן את הפרטים. איגוד האינטרנט הישראלי, האחראי על ניהול מרשם הדומיינים, החליט לעשות סדר ולמחוק דומיינים שנרשמו לפני 1999 ואשר לא נעשה בהם שימוש. במודעה שפורסמה בתחילת החודש הודיע האיגוד שבעוד חצי שנה ישוחררו כל הדומיינים הלא-מנוצלים, וכל מי שירצה בכך יוכל לנסות לרשום אותם על שמו, בשיטת הקודם זוכה. למהלך הזה יש גם פוטנציאל להגדלת הכנסות האיגוד.

המודעה של איגוד האינטרנט. קליק להגדלה

עד סוף 1998, מי שביקש להחזיק בדומיין ישראלי בסיומות co.il או org.il נדרש לפעולת רישום חד-פעמית, שבשנים המוקדמות אפילו לא היתה כרוכה אפילו בתשלום, ומאותו רגע הדומיין היה בשליטתו, בלי הגבלת זמן. משמעות הדבר היא שכ-9000 הדומיינים שנרשמו עד סוף 1998 נשארו בידי הרושמים ולא משתחררים בחזרה לציבור, גם אלה מביניהם שלא נעשה בהם כל שימוש, ואפילו אם בעליהם החליט לנטוש אותם לחלוטין. ב-1/1/1999 שונו כללי רישום הדומיינים, ובין השאר נוספה חובת חידוש של הדומיין מדי שנתיים בתשלום.

תנאי הרישום העדכניים קובעים כי איגוד האינטרנט רשאי למחוק דומיין אם אחרי שנה מיום רישומו לא נעשה בו שימוש כלשהו, כמו הפעלת אתר אינטרנט או שרת אימייל, וגם במקרה שלא ניתן ליצור קשר עם בעל הדומיין לפי פרטי ההתקשרות שסיפק. כעת מפעיל האיגוד את הסעיפים הללו על כל הדומיינים שנרשמו לפני שינוי הכללים.

במודעה קובע האיגוד כי דומיין שנרשם לפני 1/1/1999, לא נעשה בו שימוש בפועל ופרטי הקשר לא מובילים לאדם שמעוניין להמשיך ולהשתמש בדומיין, ייחשב כ”שם מתחם נטוש”. הדומיינים הנטושים יסומנו, ואם ימשיכו להיות נטושים אחרי 6 חודשים, הם יימחקו. לפי המודעה, “שמות מתחם נטושים שנמחקו יהפכו לפנויים לרישום ע”י הציבור על בסיס העקרון של ‘כל הקודם זוכה'”.

חבר ההנהלה האחראי על שמות המתחם באיגוד האינטרנט, דורון שקמוני, אמר שבמהלך השנים היו פניות רבות של אנשים שתהו מדוע אינם יכולים לקבל לידיהם שמות תפוסים שלא נעשה בהם שימוש. “פניות אלה היו חלק מההנעה לעשות את זה, אבל בנוסף לזה עשינו גם ניתוחים טכניים ומשפטיים, והחלטנו שככל הנראה הגיע הזמן”, אמר שקמוני. “מטרתו של איגוד האינטרנט לתרום ולסייע לאינטרנט ולקהילת האינטרנט בישראל, ואם יש שמות שהם אטרקטיביים ויכול להיעשות בהם שימוש, בעוד שכרגע לא נעשה בהם שימוש, בוודאי שנרצה לעשות זאת. זה כמעט טריוויאלי”.

דומיין שיימחק במסגרת המהלך ויירשם מחדש יהווה מקור הכנסה חדש לאיגוד האינטרנט, שכן לפני מחיקתו הוא דרש תשלום חד-פעמי (או בכלל לא), ואילו הרישום המחודש יעלה כסף (230 שקל דרך האיגוד, כ-65 דרך חברות מסחריות שמספקות את השירות), וכמוהו גם החידוש (230 לשנתיים דרך האיגוד, 65 לשנה דרך החברות). שקמוני ביקש להבהיר כי מאחר שמדובר במוסד ללא כוונות רווח, “זו ללא ספק ובמאת האחוזים לא אחת המוטיבציות שלנו לעשות את זה. מספר השמות קטן; מדובר בזוטות. אם נשקלל לכך את עלות הפרסומים והעבודה המשפטית והטכנית, מן הסתם יהיה המאזן שלילי”.

ההומפייג’ החדש של ישראבלוג

מסורת ותיקה היא בחדר 404 לחשוף עיצובי אתרים חדשים, רגע לפני השקתם. מלשין אנונימי שלח את הסקיצה הדי-סופית של ההומפייג’ החדש של ישראבלוג, שמנסה לתת יותר מקום לקידום תכנים של בלוגרים, ולא רק של הפופולריים שביניהם.

ההומפייג’ החדש של ישראבלוג. קליק להגדלה

רגע של היסטוריה – כך נראה ההומפייג’ פעם, מזמן:

הומפייג’ עתיק של ישראבלוג. קליק להגדלה

פייק סטיב ג’ובס

היום התפרסם בכלכליסט ראיון שערכנו, יהונתן זילבר ואני, עם דניאל ליונז (Daniel Lyons), העיתונאי שכותב את הבלוג The Secret Diary of Steve Jobs כבן דמותו המזוייף של סטיב ג’ובס. ניסינו לראיין אותו בטלפון, אבל הלו”זים התחרבשו, ובסופו של דבר בחרנו לעשות את זה באימייל.

הנה השו”ת המלא. לקריאה נוספת, תרגום של הפרק הראשון מהספר שלו, Options.

דניאל ליונז. צילום: מייקל וואנג, cc-by-nc

להמשך קריאה

מוסף סגנון

הלשנה אנונימית [עדכון] שמקורה בגילוי של שוש פורבס בבלוג היתוך קר למפגרים [\עדכון] חשפה אותי ל”סגנון הארץ”, מסמך האחדה וסגנון של עיתון הארץ, שהתפרסם בפורמט של כתבה באתר העיתון, כנראה כדי לאפשר לעורכים, לכתבים ולמשכתבים בעיתון גישה קלה וחופשית אליו מכל מחשב, כפי שמעיד גם מספר הכתבה הקל לזכירה, 111111. העדכונים מתוארכים לשנת 2000, ותאריך העדכון האחרון של הכתבה הוא דצמבר 2001.

כמה דוגמיות (הטקסטים מובאים כפי שהופיעו במקור, כולל הדגשות ושגיאות):

!!!!!!!!! אינטרנט – זכר. אם מדברים על “רשת האינטרנט” או על “הרשת” – נקבה. (עורךכלכ, וידל אליחי, 15/05/00 20:45)

[…]

תזכורת: סלולרי (בלי א'(!!!(עורךכלכ, וידל אליחי, (19/02/98 22:16

גם המו”ל עמוס שוקן תרם למסמך:

בקשה – כאשר מתייחסים בכתיבה עיתונאית לקבוצת החברות שלנו, אני מבקש להשתמש בשם “קבוצת הארץ” ולא “קבוצת שוקן”. (“רשת שוקן בע’מ” היא אחת מחברות “קבוצת הארץ” – היא המוציאה לאור של מספר מקומונים והשבועון ‘ראשון’). (הארץ, עמוס שוקן, 23/03/00 8:48)

העורך אנדרה טבקוף מבקש להדגיש:

שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב שוב ושוב ושוב שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב: אין דלקים אלא סוגי/מוצרי דלק. בדיוק כמו שאין רכבים אלא כלי רכב ואין לחמים (עורךכלכ, אנדרה טבקוף, 20/12/99 20:28)

כמובן שגם לבני ציפר, עורך מוסף תרבות וספרות, יש מה להגיד בנושא. הרבה מה להגיד בנושא. זה מתחיל בפקודה:

קובץ של בני ציפר

– נא ללמוד בעל פה!

(המורה, יהיה בוחן?)

ואז יש “עוד ציפר:” ו”עוד ציפר” ואפילו “עוד ציפרעוד ציפרעוד ציפרעוד ציפר”.

ההערות של ציפר נראות כמו גירסת 0.1 לבלוג שלו:

זקן שהופך יאפי – כתוב בכותרת: “קשייו של זקן שהופך יאפי”. התמונה המזדקרת לעין היא של זקן התופס יאפי והופך אותו על פניו למטרות מגונות. כדי למנוע דו משמעויות יש לכתוב: “זקן שנהפך ליאפי”. זו הצורה הנכונה. אפשרות נוספת היא “זקן שנעשה יאפי” (אחרי “נעשה” לא תבוא ל’ השימוש), או “זקן שנהיה יאפי”.

[…]

קונספט – לא! יש לכתוב קונצפט. מכיוון שמקור המלה בtpecnoc- הלטינית, והיא כתובה c-ב, יש להקפיד לכתוב “קונצפט”, “קונצפציה”, כפי שנהוג לתעתק את ה-c הלטינית מאז ומעולם (אין לב לבל עם “קונסנזוס” או “קונסנסוס” הכתוב ב-s במקורו הלטיני, ולכן יתועתק רק בס’ או ז’).

[…]

איכותי, איכותיות, איכויות – ספרתי חצי תריסר מופעים של המלה “איכותי” ונגזרותיה בכתבה אחת! הפירוש העברי היחיד של “איכותי” הוא “האיכות שלי”. המלה “איכותי” כשם תואר היא דבר צורם ושגוי החודר אלינו מעולם הפרסומת ויש להוציאו מהשימוש.

[…]

ביומן הכלכלי מיום 28.8 נכתב: “סכומי העתק שזרמו למימון”, ואחר כך “סכומי העתק שזרמו לבורסה”. זו דוגמה מובהקת לשימוש מסורס בביטוי מקראי יפה. במקרא מופיע הצירוף “הון עתק” (משלי ח’ 18). עתק הוא שם תואר שפירושו עצום. לכתוב “סכומי העתק” פירושו לכתוב “סכומי העצום” – צירוף חסר כל היגיון. כדי להימנע מזה, כדאי היה לכתוב במקרה זה “סכומים גדולים” או “סכומים עצומים”. אם מתעקשים להשתמש במלה “עתק” דווקא, יש לעשות זאת במסגרת הביטוי המקראי המקורי “הון עתק”.

[…]

סרט מהמם – התואר “מהמם” במובן “מפתיע” שייך ללשון הדיבור ואין לו מקום ב”הארץ”.

לציפר יש גם גילוי תאולוגי:

ה’ ולא “השם”. לאחרונה התהלכה במסדרונות “הארץ” שמועה, ולפיה אין לכתוב “בעזרת השם” או “ירחם השם” אלא “בעזרת ה'” וכו’. ולא היא: אפשר ואפשר לכתוב “בעזרת השם” וכו’.

והנה אירוניה של ההיסטוריה – יואל אסתרון, אז סגן עורך הארץ, מזהיר מהשפה של ידיעות אחרונות שחודרת ל”הארץ”. לימים הוא יהיה המשנה לעורך ידיעות אחרונות, וגם שם יפרסם ספר האחדה וסגנון (גילוי נאות: אסתרון הוא מו”ל כלכליסט, העיתון הכלכלי של ידיעות אחרונות שאני אחד מעובדיו):

זהירות! שפת “ידיעות” שוב פולשת לעמודינו: נא להימנע מביטוים מוגזמים כגון ‘פיגועי תופת’ או ‘עלילת דם’ ומתבניות שחוקות או מליציות כגון “בדתה ממוחה הקודח”. צ”ל, במקרה הצורך, ‘פיגועים’ בלי תופת, ‘עלילה’ בלי דם ו’בדתה’ בלי ‘מוח קודח’. תודה, (הארץ, יואל אסתרון, 8/03/00 10:35)

זרובינסקי הגבר

שני פוסטים שפורסמו פה ב-5 בפברואר התחברו לסיפור אחד:

זוכרים את יבגני זרובינסקי, שהקים אתר חדשות שמביא חדשות שפורסמו באתרים אחרים? וזוכרים את ManTalk.co.il, הדומיין שמשום מה לא נרכש על ידי גלובס שעומד להוציא מגזין גברים בשם ManTalk?

אז למחרת פרסום שני הפוסטים הללו, זרובינסקי קנה את ManTalk.co.il. עכשיו כתוב שם “ManTalk. פורומים לגברים בלבד. בקרוב”.

והדמיון בין הלוגו של ManTalk של גלובס –

לבין זה של ManTalk של זרובינסקי?

מקרי לגמרי. חוץ מזה, המילה Talk אצל זרובינסקי היא באדום על לבן, כשבגלובס היא בפירוש לבן על אדום, ככה שזה בכלל לא דומה. מה שמי שמטפל בסימני המסחר של גלובס יכול לחזור לנמנם על המקלדת.

אדון עיתונאי, למה שלא תגיד דברים טובים על כבוד השר?

השב”כ נוהג להעביר לתקשורת נתונים דרך דובר צה”ל תחת הכותרת “מידע בשם הכתב”. בכתבה על השב”כ בגליון יולי 2006 של העין השביעית הסביר הכתב רן בנימיני מה עומד מאחורי השיטה:

המחסור בהדלפות יוצר אצל הכתבים והפרשנים לענייני צבא תלות בגורמים הרשמיים של השב”כ וחוסר יכולת לבדוק את המידע שמוציא מדור התקשורת. מעטים בכלל מנסים: ההודעות הרשמיות מתפרסמות ברוב המקרים בכלי התקשורת כלשונן. לעתים השב”כ אף מעביר לכתבים הודעות דרך דובר צה”ל תחת הכותרת המוזרה “מידע בשם הכתב”: ידיעות על פלסטינים שנעצרו או חוסלו לאחר שעסקו בטרור (בהודעות מסופר מה תכננו, ומה אמרו בחקירה). הכתבים מתבקשים לפרסם את המידע בשמם – ולא לייחס אותו לגורמים הבטחוניים שעומדים מאחוריו.

השב”כ מחזיק את הכתב הצבאי על ברכיו כבובת פיתום, אומר מה שהוא רוצה וגורם לקהל השומעים לחשוב שהכתב הוא המדבר אליהם (בדומה למה שעשה העיתונאי בן כספית, כשהקריא ברדיו את דף המסרים של מפלגת קדימה הליכוד כאילו מדובר בפרשנות שלו, כפי שתועד בסרטה של ענת גורן “כל אנשי הקמפיין). אם תגגלו “מידע בשם הכתב” באתר דובר צה”ל, תקבלו עשרות עמודים עם מידע כזה, כולם מוגנים בסיסמה שמחולקת כנראה רק לכתבים צבאיים ממושמעים.

אבל לא רק השב”כ משתמש בטכניקת הצנרור הזאת – היום התגלגל לידיי מידע בשם הכתב ממשרד התשתיות. אסף אזולאי, יועץ התקשורת של שר התשתיות, בנימין “פואד” בן אליעזר, שלח הודעה לעיתונות באימייל עם הכותרת “רקע בשם הכתב- היערכות לרעידות אדמה- משרד התשתיות הלאומיות”.

הנה הפסקה הפותחת של ההודעה, רקע בשם הכתב, מילים של יועץ השר שהעיתונאי אמור לקריין בקולו האובייקטיבי (ההדגשות במקור):

כמי שעומד בראש ועדת השרים לנושאי רעידות אדמה, פועל השר בנימין (פואד) בן אליעזר בהתמדה ובנחרצות לטובת הגברת הפעילות השלטונית והממסדית ביחס לתרחישים של רעידות אדמה, הגברת המודעות הציבורית לנושא, וכן פעילויות להיערכות לרעידות אדמה. ששת [השגיאה במקור; ע”ק] רעידות האדמה שהיו באזורנו בשלושת החודשים האחרונים, רק מגבירות את החשש מפני רעידת אדמה חזקה באזורנו, אשר לא ניערך לה כראוי.

המילה “טוק-בקים” לא מבשרת טובות

קשת תשדר תוכנית על האינטרנט וסכנותיו לכבוד “היום הלאומי לאינטרנט בטוח בחסות מיקרוסופט ישראל, יצרנית תוכנות מעולות ותעמולת די לפיראטיות:

לינוי בר גפן תגיש את ‘לידיעת הגולשים’-

ספיישל של ‘קשת’ לציון היום הלאומי לאינטרנט בטוח

* הרשתות החברתיות- מה כולם באמת מחפשים שם?
* מה קורה עם כל המידע שאנחנו משאירים שם?
* הטוק-בקיסטים: עד כמה הם באמת משפיעים?
* ואיך אפשר לזהות ברשת ‘טוק-בקיסטים להשכיר’?

כן, “טוק-בקיסטים”. כמו “אינטר-נט”. מובטח משדר מאוזן ולא מעודד פרנויה טכנופובית בכלל.

אה, ומיקרוסופט?

‘מייקרוסופט’ תיקח חסות מרכזית על המשדר.

ומה שהכי מעצבן אותי באופן אישי זה שכשהתחקירניות של קשת התקשרו אלי לקבל עזרה, לא קישרתי בין זה לבין יום האינטרנט. בסוף עוד ייצא שהשם שלי יופיע ברשימת התודות של הדבר הזה.

עמיתינו בגיזמודו / שירות חדשות חדש באינטרנט

1) יהונתן לבל פרסם ב”גאדג’טים”, האתר של רועי דויטש שמשמש גם כערוץ הגאדג’טים של אתר קשת [תיקון 21/02/2008 9:52] רועי דויטש מעדכן: “גאדג’טים נמכר במלואו לקשת לפני קרוב לשנה” [\תיקון], כתבה בשם “MacBook Air – הסקירה / בחינה ראשונה של הנייד הנחשק בעולם“.

איך לבל השיג מקבוק אייר? הוא לא. בלוג הגאדג’טים גיזמודו מקבוצת גוקר מדיה השיג אותו. לבל השיג את הלינק לסקירה של גיזמודו, ואת התמונות. יפה מצדו שהוא לא שוכח לתת קרדיט בכתבה המועתקת עם התמונות המועתקות:

עד שהנייד הדק בעולם ינחת בישראל לסקירה מקומית מקיפה, הבאנו לכם את סנונית הסקירות הראשונה, שהכינו עמיתינו מ-Gizmodo

(מה שהזכיר לי סקירה ראשונה קודמת של אתר גאדג’טים, שפורסמה ביולי 2007. היא עסקה באייפון, הטלפון הסלולרי של אפל, ונשאה את הכותרת “בלעדי: ה-iPhone הראשון בישראל / למערכת גאדג’טים הגיע ה-iPhone הראשון בישראל – קבלו תמונות וחוות דעת ראשונית“. בואו נאמר ככה, בכלליות: כשאתה העיתונאי הישראלי הראשון ששם יד על אייפון בישראל, אתה פאקינג חותם על הכתבה בשמך, ואתה בטח ובטח שפאקינג מצטלם עם האייפון; יש חוקים מאוד ברורים בעניין הזה. מצד שני, אם יצרת קשר עם אמריקאי שקנה אייפון, ביקשת ממנו לגלוש עם המכשיר לאתר שלך, לצלם את זה ולשלוח באימייל וככה תפרת את הסיפור, אתה מן הסתם לא מצטלם עם האייפון, כי הוא לא אצלך ביד, ואתה יכול להסתפק בקרדיט “מערכת האתר”).

2) שירות חדש באינטרנט: אתר חדשות שמביא חדשות מאתרי חדשות אחרים, מילה במילה כמעט, עבור גולשים שלא יכולים לגלוש לאתרי החדשות האחרים, כנראה.

והנה ראיון עם האיש שהביא לכם את האתר הנהדר הזה, אותו ערכה כתבת שעובדת באתר נוסף של האיש הזה, ואשר מתפרסם באתר הנוסף של האיש הזה, כולל מחמאות משתפכות לאיש הזה ולאתר הנוסף הזה. הידד האח למנהיגנו האהוב!

← לדף הקודם — לדף הבא →

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•